הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2146275 הכנסת העשרים ושלוש יוזמות: חברות הכנסת תהלה פרידמן עינב קאבלה קטי קטרין שטרית מיכל וונש אימאן ח'טיב יאסין ע'דיר כמאל מריח ______________________________________________ פ/2251/23 הצעת חוק חיסיון על טיפול נפשי בהליכים משפטיים שעניינם עבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020 דברי הסבר מטרתה של הצעת חוק זו להעניק חיסיון מוחלט על טיפול פסיכולוגי או סוציאלי שעובר נפגע עבירת מין בהליך המשפטי. זו היא הצעת חוק הומניטרית ונועדה להגן על נפגעות ונפגעים ברגעים הקשים בחייהם. היא מבקשת לתקן פגם צורם וקשה בהליך הפלילי, ועצם העובדה שהדבר לא נעשה עד היום היא בלתי מובנת. עבירות מין הן מסוג העבירות שבבסיסן יסוד עמוק של שלילת כבודו וחירותו של אדם. שלא כעבירות אחרות, הן מרסקות את נפשו של הנפגע, והפגיעה הקשה שהן גורמות מחייבת, לא אחת, תהליך ארוך של שיקום נפשי לצורך השבת תחושת השליטה בחייו. בשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה במספר ההליכים משפטיים בהם נדרשו נפגעות עבירה למסור פרטים אודות הטיפול הפסיכולוגי או הסוציאלי שעברו, ונראה כי הקו המבחין בין דרישה לגיטימית להגנת הנאשם לבין בקשה קנטרנית שמטרתה להלך אימים על הנפגעת ולפגוע בפרטיותה שלא לצורך הולך ונשחק. לעיתים מדובר בבקשות לחומרים שאינם רלוונטיים או שאין בכוחם לסייע להגנת הנאשמים, וכי הנאשמים מבקשים באמצעות "מסע דיג" להרתיע מתלוננים מלהמשיך בהליך. אינטרס חברתי ראשון במעלה הוא מתן תמיכה להליך השיקום הנפשי של נפגעות ונפגעי אלימות מינית. תקשורת חופשית בין מטפל למטופל היא אחת מאבני היסוד וחוליה מרכזית בהליך ריפוי זה. דרישת קבלת חומרים הנוגעים להליך הטיפול עלולה לפגוע ביכולתם של מתלוננים להיעזר באנשי הטיפול השונים באופן יעיל ובלא חשש, וכן לפגוע ביחסי האמון בין המטפל למטופל, מה שעלול לפגוע בשיקומם של הנפגעים. חיובו של נפגע אשר חווה פגיעה קשה ואובדן תחושת שליטה בעצם הפלישה לגופו ולנפשו, למסור חומרים אישיים החושפים את סודותיו ואת צפונות ליבו, הוא בעל פוטנציאל לפגיעה נוספת שעשויה להיות הרסנית עבורו. בנוסף, קיים חשש כי החשיפה הצפויה תרתיע מתלוננים מפני פנייה לרשויות אכיפת החוק ומפני מתן עדות בבית המשפט. עמד על הדברים השופט עמית בבש"פ 8252/13 שעניינו הסרה של חיסיון מטפל-מתלוננת ופגיעה בפרטיות המתלוננת בעבירות מין: "המטופל פותח בפני המטפל את סגור ליבו, וחושף בפניו את תחושותיו וחוויותיו האינטימיות ביותר. פתיחת גבולות החיסיון בכל מקרה שהמטפל חשף בפני המטפל דברים שחווה ביחס להשתלשלות האירועים, משמעה פגיעה ביכולתו או ברצונו של מטופל לדבר באופן חופשי עם מטפלו, שכן לעולם יקנן בו החשש כי סודותיו הכמוסים ביותר יהפכו לנחלתם של אחרים. עלול להיות בכך כדי לפגוע במערכת היחסים הרגישה בין המטפל למטופל, ואף באפקטיביות הטיפול כולו, ולהרתיע נפגעי עבירה מפני פניה לטיפול או מפני הגשת תלונה". כיום, מבטיחה פקודת הראיות קיומה של תקשורת זו בין פסיכולוג ומטופלו על ידי הענקת 'חיסיון טיפול'. אלא שחיסיון זה הוא יחסי ומוסר חדשות לבקרים בקלות יחסית, כאשר בית המשפט מוצא כי "הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה" (סעיף 50(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971). אין לכחד כי זכויות הנאשם לקבלת הגנה מיטבית במשפטו היא מאבני היסוד של שיטת המשטר הליברלית, ושעה שפרט מידע מצוי בחזקתו של מאן דהו עלול להוביל לזיכוי, מוטלת על האחרון החובה למוסרו לנאשם לשם הגנתו. למרות הנחות מוצא אלה, מוצע בזאת להחריג מתחולת הגנה זו, המוענקת לנאשם, את הזכות לחקור את המתלונן או המתלוננת בעניינו/ה על טיפולו/ה הפסיכולוגי או הסוציאלי. הצורך בהחרגה זו נובע ממאפייניה הייחודיים של עבירת המין והיחס החריג שהוא פעמים רבות מנת חלקן של נפגעות העבירה. נפגע העבירה היחיד אליו מייחסת מערכת המשפט 'אשם', הן נפגעות האלימות המינית. כאשר מתלוננת עולה על דוכן העדים, היא חווה לא אחת מתקפה ברוטלית על אישיותה ומוסריותה; היא נשאלת שאלות משפילות אודות הרגליה המיניים בעבר ובהווה, ומניעיה בהגשת התלונה מוטלים בספק. כללו של דבר, האחריות על העבירה שנעברה כלפיה מוטלת לפתחה, כאילו היא במעשיה הביאה על עצמה את האלימות שחוותה. לא זו אף זו, רישומי טיפולה הפסיכולוגי והסוציאלי נחשפים כמעשה שבשגרה בפני תוקפה, סנגורו ובית המשפט, ומשמשים כלי נוסף לניגוחה. לאור מצב זה, נשים מדירות עצמן מזירת בירור הדין, דבר הגורם לפגיעה אנושה במרקם החברתי בישראל. לא פחות חמור, הסרת החיסיון שולח מסר הרסני לנפגעות העבירה, פן יעזו לשקם את חייהן תוך הסתייעות בפסיכולוג או עובד סוציאלי, מחשש שתהליך שיקומן יהפוך לנחלת הכלל אם יחליטו למצות את הדין עם העבריין. אשר על כן, מטרתה של הצעת חוק זו לספק הגנה נוספת למתלוננות, מעבר לזו הקיימת כיום בפקודת הראיות, ולאסור על מסירת פרטי הטיפול הפסיכולוגי או הסוציאלי של מתלוננות בעבירות מין לפרקליטות או לנאשם, ומניה וביה לאסור על חקירתן אודות הטיפול בבית המשפט, אלא אם החליטו מיוזמתן לוותר על החיסיון. עמדה זו משקפת את המעמד החוקתי שניתן לזכות לכבוד ולפרטיות המעוגן בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. יחד עם זאת, ייתכנו מקרים בהם לנפגעת יהיה רצון או עניין להביא לחשיפת פרטי הטיפול שעברה. על מנת לאפשר לה לעשות זאת מבלי שיופעל עליה לחץ על ידי גורמי החקירה בתיק, מוצע בהצעת החוק לקבוע כי יוענק תחילה סיוע משפטי למתלוננות עבור הליך הסרת החיסיון בלבד, על מנת שכל ההיבטים המשפטיים הכרוכים בבחירה להסיר את החיסיון יובהרו לה לפני החתימה על כתב ויתור הסודיות. מוצע כי ההסדר האמור יחול הן בהליך הפלילי והן בהליך אזרחי שעניינו עבירות המנויות בפרק י' לחוק העונשין. הצעת חוק זו נוסחה בשיתוף עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' בחשוון התשפ"א – 26.10.20 תיקון פקודת הראיות 1. בפקודת הראיות [נוסח חדש] , התשל"א–1971 – בפקודת הראיות [נוסח חדש] , התשל"א–1971 – בפקודת הראיות [נוסח חדש] , התשל"א–1971 – (1) בסעיף 50, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (1) בסעיף 50, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (1) בסעיף 50, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בהליכים פליליים שבהם מואשם אדם בביצוע עבירות הקבועות בסימן ה' של פרק י' לחוק העונשין התשל"ז–1977, לא ימסור פסיכולוג-מומחה או עובד שלו, ראיה על כל דבר הנוגע לנפגע עבירה שנזקק לשירותו של הפסיכולוג, אלא אם ויתר נפגע העבירה על החיסיון. "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בהליכים פליליים שבהם מואשם אדם בביצוע עבירות הקבועות בסימן ה' של פרק י' לחוק העונשין התשל"ז–1977, לא ימסור פסיכולוג-מומחה או עובד שלו, ראיה על כל דבר הנוגע לנפגע עבירה שנזקק לשירותו של הפסיכולוג, אלא אם ויתר נפגע העבירה על החיסיון. "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בהליכים פליליים שבהם מואשם אדם בביצוע עבירות הקבועות בסימן ה' של פרק י' לחוק העונשין התשל"ז–1977, לא ימסור פסיכולוג-מומחה או עובד שלו, ראיה על כל דבר הנוגע לנפגע עבירה שנזקק לשירותו של הפסיכולוג, אלא אם ויתר נפגע העבירה על החיסיון. (א2) במשפט אזרחי בקשר עם הליך כאמור בסעיף קטן (א1) שבעלי הדין בו הם נפגע העבירה כאמור באותו סעיף קטן והחשוד או מי שהיה חשוד באותה העבירה, יחול החיסיון כאמור בסעיף קטן (א1). (א2) במשפט אזרחי בקשר עם הליך כאמור בסעיף קטן (א1) שבעלי הדין בו הם נפגע העבירה כאמור באותו סעיף קטן והחשוד או מי שהיה חשוד באותה העבירה, יחול החיסיון כאמור בסעיף קטן (א1). (א2) במשפט אזרחי בקשר עם הליך כאמור בסעיף קטן (א1) שבעלי הדין בו הם נפגע העבירה כאמור באותו סעיף קטן והחשוד או מי שהיה חשוד באותה העבירה, יחול החיסיון כאמור בסעיף קטן (א1). (א3) ויתור נפגע העבירה על החיסיון כאמור בסעיף קטן (א1), ייעשה בטופס סודיות מיוחד ונפרד מטופס כללי לוויתור על סודיות מטופל, ולאחר שבית המשפט יסביר לו את משמעות הוויתור על החיסיון ויידע אותו על זכותו לייעוץ משפטי בעניין הוויתור, ללא צורך בהוכחת זכאות כלכלית, מכוח חוק הסיוע המשפטי התשל"ב–1972." (א3) ויתור נפגע העבירה על החיסיון כאמור בסעיף קטן (א1), ייעשה בטופס סודיות מיוחד ונפרד מטופס כללי לוויתור על סודיות מטופל, ולאחר שבית המשפט יסביר לו את משמעות הוויתור על החיסיון ויידע אותו על זכותו לייעוץ משפטי בעניין הוויתור, ללא צורך בהוכחת זכאות כלכלית, מכוח חוק הסיוע המשפטי התשל"ב–1972." (א3) ויתור נפגע העבירה על החיסיון כאמור בסעיף קטן (א1), ייעשה בטופס סודיות מיוחד ונפרד מטופס כללי לוויתור על סודיות מטופל, ולאחר שבית המשפט יסביר לו את משמעות הוויתור על החיסיון ויידע אותו על זכותו לייעוץ משפטי בעניין הוויתור, ללא צורך בהוכחת זכאות כלכלית, מכוח חוק הסיוע המשפטי התשל"ב–1972." (2) בסעיף 50א, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) בסעיף 50א, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) בסעיף 50א, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בהליכים פליליים שבהם מואשם אדם בביצוע עבירות הקבועות בסימן ה' של פרק י' לחוק העונשין, התשל"ז–1977 לא ימסור עובד סוציאלי או עובד שלו, ראיה על דבר הנוגע לנפגע עבירה שנזקק לשירותו, אלא אם ויתר נפגע העבירה על החיסיון. "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בהליכים פליליים שבהם מואשם אדם בביצוע עבירות הקבועות בסימן ה' של פרק י' לחוק העונשין, התשל"ז–1977 לא ימסור עובד סוציאלי או עובד שלו, ראיה על דבר הנוגע לנפגע עבירה שנזקק לשירותו, אלא אם ויתר נפגע העבירה על החיסיון. "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בהליכים פליליים שבהם מואשם אדם בביצוע עבירות הקבועות בסימן ה' של פרק י' לחוק העונשין, התשל"ז–1977 לא ימסור עובד סוציאלי או עובד שלו, ראיה על דבר הנוגע לנפגע עבירה שנזקק לשירותו, אלא אם ויתר נפגע העבירה על החיסיון. (א2) במשפט אזרחי בקשר עם הליך כאמור בסעיף קטן (א1) שבעלי הדין בו הם נפגע העבירה כאמור באותו סעיף קטן והחשוד או מי שהיה חשוד באותה העבירה, יחול החיסיון כאמור בסעיף קטן (א1). (א2) במשפט אזרחי בקשר עם הליך כאמור בסעיף קטן (א1) שבעלי הדין בו הם נפגע העבירה כאמור באותו סעיף קטן והחשוד או מי שהיה חשוד באותה העבירה, יחול החיסיון כאמור בסעיף קטן (א1). (א2) במשפט אזרחי בקשר עם הליך כאמור בסעיף קטן (א1) שבעלי הדין בו הם נפגע העבירה כאמור באותו סעיף קטן והחשוד או מי שהיה חשוד באותה העבירה, יחול החיסיון כאמור בסעיף קטן (א1). (א3) ויתור נפגע העבירה על החיסיון כאמור בסעיף קטן (א1), ייעשה בטופס סודיות מיוחד ונפרד מטופס כללי לוויתור על סודיות מטופל, ולאחר שבית המשפט יסביר לו את משמעות הוויתור על החיסיון ויידע אותו על זכותו לייעוץ משפטי בעניין הוויתור, ללא צורך בהוכחת זכאות כלכלית, מכוח חוק הסיוע המשפטי התשל"ב–1972." (א3) ויתור נפגע העבירה על החיסיון כאמור בסעיף קטן (א1), ייעשה בטופס סודיות מיוחד ונפרד מטופס כללי לוויתור על סודיות מטופל, ולאחר שבית המשפט יסביר לו את משמעות הוויתור על החיסיון ויידע אותו על זכותו לייעוץ משפטי בעניין הוויתור, ללא צורך בהוכחת זכאות כלכלית, מכוח חוק הסיוע המשפטי התשל"ב–1972." (א3) ויתור נפגע העבירה על החיסיון כאמור בסעיף קטן (א1), ייעשה בטופס סודיות מיוחד ונפרד מטופס כללי לוויתור על סודיות מטופל, ולאחר שבית המשפט יסביר לו את משמעות הוויתור על החיסיון ויידע אותו על זכותו לייעוץ משפטי בעניין הוויתור, ללא צורך בהוכחת זכאות כלכלית, מכוח חוק הסיוע המשפטי התשל"ב–1972." תיקון לחוק סדרי הדין (חקירת עדים) 2. בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, אחרי סעיף 2א יבוא: בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, אחרי סעיף 2א יבוא: בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, אחרי סעיף 2א יבוא: "חקירה בדבר טיפול פסיכולוגי או סוציאלי 2א1. בית המשפט לא ירשה חקירה בדבר טיפול אצל פסיכולוג או אצל עובד סוציאלי במקרים המנויים בסעיפים 50(א1) ו-(א2) ו-50א(א1) ו-(א2) לפקודת הראיות, אלא אם ויתר נפגע העבירה על החיסיון." תיקון חוק הסיוע המשפטי 3. בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972 , בתוספת, אחרי פרט 12 יבוא: בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972 , בתוספת, אחרי פרט 12 יבוא: בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972 , בתוספת, אחרי פרט 12 יבוא: "(13) לנפגע עבירת מין לפי פרק י' לחוק העונשין, בהליך הסרת חיסיון לפי סעיפים 50(א3) ו-50א(א3) לפקודת הראיות, בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי או האזרחי, וסעיפים 3 ו-4 לא יחולו." "(13) לנפגע עבירת מין לפי פרק י' לחוק העונשין, בהליך הסרת חיסיון לפי סעיפים 50(א3) ו-50א(א3) לפקודת הראיות, בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי או האזרחי, וסעיפים 3 ו-4 לא יחולו." "(13) לנפגע עבירת מין לפי פרק י' לחוק העונשין, בהליך הסרת חיסיון לפי סעיפים 50(א3) ו-50א(א3) לפקודת הראיות, בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי או האזרחי, וסעיפים 3 ו-4 לא יחולו."