הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2146358 הכנסת העשרים ושלוש יוזם: חבר הכנסת משה ארבל ______________________________________________ פ/2230/23 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (עתירות אסיר – ערעור בזכות), התשפ"א–2020 דברי הסבר אוכלוסיית האסירות והאסירים היא מהקבוצות החלשות במדינות ישראל. האסירות והאסירים נתונים למרותו ולפיקוחו של שירות בתי הסוהר, ארגון הכליאה הלאומי. הפיקוח השיפוטי על שירות בתי הסוהר מתקיים במסגרת עתירות אסירים המוגשות לבית המשפט המחוזי שבאיזור שיפוטו מוחזק האסיר ומנוהלות לפי הוראות סימן ח'1 בפרק ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] (להלן – הפקודה). בסעיף 62א לפקודה מוגדרת עתירת אסיר כ"עתירה נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על-פי דין בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו". כיום החלטה בעתירת אסיר אינה ניתנת לערעור בזכות – אלא ברשות. מצב זה הינו ייחודי וחריג במערכת המשפט הישראלי בה ככלל החלטות ערכאה ראשונה ניתנות לערעור בזכות. על פי פסיקת בית המשפט העליון (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (1986)) המבחן למתן רשות הערעור הינו מצומצם ביותר ובפועל ניתנת רשות ערעור במקרים ספורים מדי שנה. התוצאה היא שזכות הערעור מוכרת ומושרשת במשפט הישראלי, ויש אף הגורסים כי הינה זכות בעלת מעמד חוקתי (בש"ם 1070/13 עיריית גבעתיים נ' התחדשות אורבנית ייזום ונדל"ן (2013) וכן ד"ר יגאל מרזל "זכות הערעור או ערעור בזכות? סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה ומהותו של ערעור" ספר שלמה לוין 141 (אשר גרוניס, אליעזר ריבלין ומיכאיל קרייני עורכים, 2013)) מוגבלת ומעוקרת דווקא בעניינם של אסירות ואסירים. לכן, מוצע לקבוע כי החלטת בית משפט בעתירת אסיר תהיה ניתנת לערעור בזכות בדומה למרבית ההחלטות השיפוטיות במדינת ישראל. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי (פ/3532/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' בחשוון התשפ"א – 26.10.20 תיקון סעיף 62ג 1. בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971, בסעיף 62ג, הסיפה החל במילים "אם נתקבלה רשות לכך" – תימחק.