הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת סופה לנדבר
סטס מיסז'ניקוב
אלכס מילר
ליה שמטוב
אסתרינה טרטמן
יורי שטרן
פ/931/17
הצעת חוק דיור ציבורי לעולים, התשס"ו-2006
פרק א' – הגדרות
הגדרות
1.
בחוק זה –
"אזור ביקוש" – ישוב בו אוכלוסיית העולים מהווה 10% או יותר מכלל אוכלוסיית הישוב, וזאת בהתבסס על רישומי הרשות המקומית לגבי אותו יישוב;
"בקשה" – בקשה המופנית לועדת הזכאות להיכלל ברשימת הזכאים על פי חוק זה ולקבל תעודת זכאות של המשרד לקליטת העלייה;
"דיור ציבורי" – מגורים של זכאי המשרד לקליטת העלייה בדירות ציבוריות;
"דירה ציבורית" – דירה המקיימת תנאים אלה:
(1)
דירה שמשרד הבינוי והשיכון או המשרד לקליטת העלייה ייעד אותה לצורך דיור ציבורי או המשמשת לצורך דיור ציבורי;
(2)
דירה שהיא בבעלות או בחכירה לדורות של חברה לדיור ציבורי;
"הועדה" – ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת;
"ועדת הזכאות" – הוועדה שהוקמה לפי הוראות סעיף 2;
"זכאי" – מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא תושב ישראל, חסר דירה, הנמנה עם אחת הקבוצות המפורטות בסעיף 6 לחוק זה, בידו תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-19501 (בחוק זה – חוק השבות) ותאריך עלייתו הוא ביום ל' באב התשמ"ט (31 באוגוסט 1989) או בתאריך מאוחר יותר;
(2)
רשום ברשימת הזכאים לאחר שהגיש בקשה ובקשתו נתקבלה;
(3)
מחזיק בתעודת זכאות של המשרד לקליטת העלייה;
(4)
לא ניתן לו פתרון דיור במסגרת הדיור הציבורי או פתרון דיור ציבורי אחר;
(5)
הוא אינו זכאי משרד הבינוי והשיכון, לרבות זכאי לקבלת סיוע בשכר דירה לפי כללי משרד הבינוי והשיכון;
"חברה לדיור ציבורי" – המדינה או מי מטעמה, חברה ממשלתית, חברה עירונית, או חברה בשליטה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל או של המגבית המאוחדת לישראל, או חברה בת של כל אחת מאלה, המנהלת דירות ציבוריות;
"חסר דירה" – יחיד או משפחה שאין ולא היו ליחיד או למי מבני המשפחה לאחר ח' בסיון התשל"א (1 ביוני 1971) בנפרד או במשותף עם אחר זכויות בעלות או חכירה כלשהן בדירה או בחלק מדירה או בדירה בשלבי בנייה (לרבות רישום פורמלי);
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"משפחה" – יחיד ובן זוגו וילדיהם עד גיל 18, או יחיד וילדיו עד גיל 18, וכן הורי היחיד או הורי בן זוגו, אשר כלכלתם עליהם, המתגוררים עמם;
"עולה" – תושב ישראל שבידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, ומרכז חייו בישראל;
"פתרונות דיור ציבורי" – בנייה או רכישה או העמדה בדרך אחרת של דירות ציבוריות;
"קשיש" – גבר בן 65 ומעלה, ואישה מגיל 60 ומעלה;
"רשימה" או "רשימת הזכאים" – רשימה אשר תיערך ותנוהל על ידי ועדת הזכאות על פי הוראות חוק זה והכללים שיקבעו על פיו, אשר תכלול את שמות הזכאים הממתינים לפתרון דיור במסגרת הדיור הציבורי;
"השר" – השר לקליטת העלייה.
פרק ב' – ועדת הזכאות
ועדת הזכאות
2.
(א)
השר ימנה ועדת זכאות, בת שישה חברים, ואלה הם:
(1)
נציג המשרד לקליטת העלייה, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
נציג משרד הבינוי והשיכון שימנה שר הבינוי והשיכון;
(3)
נציג משרד העבודה והרווחה שימנה שר העבודה והרווחה;
(4)
נציג משרד הבריאות שימנה שר הבריאות;
(5)
נציג המוסד לביטוח לאומי שימנה שר הרווחה;
(6)
רופא שימנה שר הבריאות.
כללים לניהול הרשימה ולטיפול בבקשות
3.
ועדת הזכאות, באישור השר, תקבע כללים לענין אופן הגשת הבקשה, קביעת הזכאות לדיור לפי חוק זה, אופן ניהול רשימת הזכאים, ולענין אופן הפנית זכאים לקבלת פתרונות דיור במסגרת הדיור הציבורי; הכללים יפורסמו ברשומות.
סדרי העבודה של וועדת הזכאות
4.
(א)
ועדת הזכאות תתכנס לפי הצורך, ובלבד שתתכנס לפחות מדי חודש.
(ב)
וועדת הזכאות תקבע את סדרי עבודתה, לרבות אופן קבלת ההחלטות; היו הקולות שקולים – תכריע דעתו של יושב ראש הועדה.
תפקידי ועדת הזכאות
5.
(א)
ועדת הזכאות תבחן כל בקשה ותיתן בה החלטה לעניין הזכאות המבוקשת בה.
(ב)
ועדת הזכאות תנהל את רשימת הזכאים בהתאם לכללים שיקבעו לפי סעיף 3.
(ג)
ועדת הזכאות תפנה זכאים לחברות לדיור ציבורי לצורך קבלת פתרונות דיור במסגרת הדיור הציבורי, בהתאם לכללים שיקבעו לפי סעיף 3.
פרק ג' – זכאות לדיור ציבורי
זכאים להגיש בקשה
6.
עולים אלה זכאים להגיש בקשה:
(1)
קשיש בודד;
(2)
שני בני זוג שהם קשישים;
(3)
משפחות חד הוריות כמשמעותן בחוק משפחות הוריות, התשנ"ב-1992;
(4)
משפחה שבה אחד מבני המשפחה הוא נכה בנכות תפקודית קבועה של 75% לפחות;
(5)
משפחה שבה 5 ילדים או יותר מתחת לגיל 18;
(6)
משפחה שכולה;
(7)
משפחה שבה אחד מבני המשפחה הוא הרוג מלכות כהגדרתו בחוק אסירי ציון ובני משפחותיהם, התשנ"ב-1992 (בחוק זה- חוק אסירי ציון);
(8)
אסיר ציון כהגדרתו בחוק אסירי ציון;
(9)
חסיד אומות העולם כהגדרתו בחוק חסידי אומות העולם, התשנ"ה-19952.
זכות הערעור
7.
מגיש בקשה על פי חוק זה, אשר בקשתו לא נתקבלה והוא לא נרשם ברשימת הזכאים, רשאי לערער על החלטת ועדת הזכאות, בפני השר או בפני מי שימונה על ידו, והחלטתו של השר או של מי שימונה על ידו, תהא סופית.
תעודת זכאות
8.
אדם אשר יוכר כזכאי על פי חוק זה, ינפיק לו המשרד לקליטת העלייה תעודת זכאות.
תקציב
9.
(א)
התקציב המיועד למתן פתרונות דיור לעולים בהתאם להוראות חוק זה ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-19853 ובלבד שהתקציב האמור יאפשר מציאת פתרון דיור במסגרת הדיור הציבורי לפחות ל – 25% מכלל הזכאים כפי שאלה הופיעו ברשימת הזכאים ביום הראשון לחודש יולי של כל שנה קודמת לשנת הכספים לגביה נערך התקציב.
(ב)
התקציב המיועד למתן סיוע בשכר דירה לזכאים בהתאם להוראות חוק זה ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-19854;ובלבד שהתקציב האמור יאפשר סיוע בשכר דירה לכל אותם זכאים אשר לא נמצא להם פתרון דיור במסגרת הדיור הציבורי כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
שני שלישים מפתרונות הדיור הציבורי בכל שנת תקציב יינתנו באזורי הביקוש.
תקופת המגורים בדיור הציבורי
10.
תקופת המגורים בדיור הציבורי תהיה 10 שנים לפחות; השר, בתיאום עם ועדת הזכאות, יקבע כללים אשר יסדירו הארכת תקופת המגורים האמורה לתקופה נוספת שלא תפחת מחמש שנים נוספות.
פרק ד' – סיוע בשכר דירה לזכאים
סיוע בשכר דירה לזכאים
11.
זכאי אשר טרם נמצא עבורו פתרון דיור ציבורי לפי חוק זה יהיה רשאי להגיש לשר או למי שימונה על ידו, בקשה לקבלת סיוע בשכר דירה מטעם המדינה.
גובה הסיוע בשכר הדירה
12.
הסיוע בשכר דירה מטעם המדינה כאמור בסעיף 11 יינתן בהתאם להוראות אלו:
(א)
השר, באישור הוועדה, יקבע כללים לעניין הגשת בקשה לסיוע בשכר הדירה והטיפול בה, שיכללו, בין היתר, את מדרגות הסיוע בשכר דירה לזכאים והקריטריונים לגובה הסיוע בשכר הדירה שיינתן לזכאים; בקביעת הכללים יילקחו בחשבון, בין היתר מיקום הדירה, גודלה, הרכב המשפחה הזכאית והכנסתה.
(ב)
שכר הדירה שישלם זכאי, אשר בקשתו לסיוע בתשלום שכר הדירה תתקבל, לא יעלה על הסכום אשר היה עליו לשלם, לו היה מתגורר בדיור ציבורי;
(ג)
סכומי מדרגות הסיוע בשכר הדירה שייקבעו בכללים כאמור בסעיף קטן (א) לעיל יעודכנו ב – 16 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עלית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; הסכום שעודכן כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 שקלים חדשים;
בסעיף זה –
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד הבסיסי" – המדד הידוע ביום פרסום הכללים כאמור בסעיף קטן (א).
פרק ה' – הוראות שונות
תיקון חוק התכנון והבניה
13.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-19655, בסעיף 63 (1) בסופו יבוא:
"(ט)
שטחי קרקע לבניית דירות ציבוריות בהתאם להתפלגות האוכלוסייה הנזקקת בתחום מרחב התכנון המקומי, ובלבד שהדבר ייעשה לאחר התייעצות עם השר לקליטת עלייה".
הוראות מעבר
14.
(א)
אדם הרשום עובר לפרסום הכללים לניהול הרשימה על פי חוק זה, ברשימות המשרד לקליטת העלייה לקבלת פתרונות דיור, וטרם נמצא עבורו פתרון דיור, יראו אותו כזכאי על פי חוק זה.
(ב)
אדם אשר עובר לתחילתו של חוק זה הגיש בקשה למשרד לקליטת עלייה לקבלת פתרון דיור, יראו את בקשתו כאילו הוגשה לועדת הזכאות וועדת הזכאות היא שתדון בבקשתו.
(ג)
מי שביום פרסומו של חוק זה מתגורר כדין במסגרת הדיור הציבורי, יהיה רשאי להגיש לוועדת הזכאות בקשה להארכת תקופת מגוריו על פי הכללים שיפורסמו כאמור בסעיף 10.
שמירת דינים
15.
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
ביצוע ותקנות
16.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
דברי - הסבר
היום חיים בישראל כ – 55 אלף עולים הממתינים לפתרונות דיור. מטרתה של הצעת החוק היא לעגן בחקיקה את מתן פתרונות הדיור לנזקקים לדיור מטעם המדינה.
מוצע, כי הממשלה תספק מדי שנה מספר פתרונות דיור המהווה כ – 25% מכלל אוכלוסיית הממתינים לכך. שני שלישים מהפתרונות צריכים להינתן באזורים בהם ריכוז העולים מהווה כ – 10% או יותר מכלל האוכלוסייה באותו היישוב.
כמו כן, מוצע לעגן בחקיקה הראשית את משך תקופת השכירות בדיור הציבורי שתהיה מעתה 10 שנים עם אפשרות להארכה ל – 5 שנים נוספות (לעומת התקופה של 5 שנים עם אופציה לעוד 5 שנים כפי שמקובל היום).
בנוסף לכך, מתן פתרונות הדיור ייעשה באזורים בהם יש ריכוז גבוה של נזקקים תוך התייחסות לנושא זה בתוכניות המתאר המקומיות, אשר תקחנה בחשבון את צרכיה של האוכלוסייה המקומית.
------------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שלחן הכנסת ביום
י"ד בתמוז התשס"ו – 10.7.06