הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2144493
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמים: חברי הכנסת שלמה קרעי
משה אבוטבול
מיכאל מלכיאלי
מיקי לוי
______________________________________________
פ/2299/23
הצעת חוק המחאת חיובים (תיקון – המחאת חיובים לגוף מפוקח), התשפ"א–2020
דברי הסבר
הסדר התשלום הנהוג בארץ בעסקאות בין ספקים לבין חייבים הוא "שוטף פלוס". לפי הסדר זה, הספקים זכאים לקבל את התמורה מהחייבים חודשים אחדים לאחר מסירת הממכר או ביצוע השירות. מטבע הדברים, ספקים זקוקים להון חוזר להמשך פעילותם והתשלום המאוחר הוא הגורם העיקרי המכביד על פעילותם התקינה של עסקים בינוניים וקטנים.
הפגיעה בעסקים בינוניים וקטנים חמורה שבעתיים בעת תקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה, בשעה שהמצוקה התזרימית גואה ופתרונות האשראי הסטנדרטיים שמעמידה המערכת הבנקאית אינם נותנים מענה מספק.
חייבים לא מעטים מהווים גורם מרכזי, ולעתים עיקרי, בשוק בו הם פועלים, ולכן הם הצד "החזק" בעסקה עם הספקים. חייבים "חזקים" אלה מנסחים את חוזה המכר או השירות, והספקים המעוניינים בעסקה עמם נאלצים להסכים לתנאים שהוכתבו על ידם, ובכלל זה תנאים האוסרים על הספקים להמחות את הזכות כנגד החייב. לפי הדין הקיים, הגבלה זו על העבירות, מונעת מהספקים את המחאת זכותם כנגד החייבים למוסדות פיננסיים.
הגבלה זו, הפוגעת בחופש המסחר ובזכות הקניין אינה מקובלת בשיטות משפט מודרניות, דוגמת זו שבארצות הברית. בחקיקה האמריקאית נקבע במפורש כי להגבלה זו אין תוקף, ונושה רשאי להמחות את זכותו על אף ההגבלה בהסכם עם החייב. כלומר, להגבלה על העבירות לא יהיה תוקף, והמחאה בניגוד להגבלה לא תיחשב להפרה.
הצעת החוק מבקשת להתיר המחאת זכות שקיימת הגבלה על עבירותה, ולשם הזהירות מוצע להגבילה לגופים מפוקחים בלבד שרשאים לעסוק בפעילות לפי הסעיף המוצע. המחאה לגופים אלה תמנע הלבנת הון, ותבטיח כי הגבייה מהחייבים תיערך תוך הקפדה מלאה על הוראות הדין בנוגע לגביית חובות.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו בחשוון התשפ"א – 2.11.20
הוספת סעיף 1א 1. בחוק המחאת חיובים, התשכ"ט–1969 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 1 יבוא: בחוק המחאת חיובים, התשכ"ט–1969 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 1 יבוא: בחוק המחאת חיובים, התשכ"ט–1969 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 1 יבוא: בחוק המחאת חיובים, התשכ"ט–1969 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 1 יבוא: בחוק המחאת חיובים, התשכ"ט–1969 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 1 יבוא: בחוק המחאת חיובים, התשכ"ט–1969 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 1 יבוא: בחוק המחאת חיובים, התשכ"ט–1969 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 1 יבוא:
"המחאת חיובים לגוף מפוקח "המחאת חיובים לגוף מפוקח "המחאת חיובים לגוף מפוקח 1א. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה –
"גוף מפוקח" – גוף שפעילותו טעונה רישוי לפי חוקי הפיקוח, ובלבד שהוא רשאי לעסוק בפעילות בהתאם לחוקים אלה; "גוף מפוקח" – גוף שפעילותו טעונה רישוי לפי חוקי הפיקוח, ובלבד שהוא רשאי לעסוק בפעילות בהתאם לחוקים אלה;
"חוב לקוח" – התמורה שעל חייב לשלם לספק; "חוב לקוח" – התמורה שעל חייב לשלם לספק;
"חוקי הפיקוח" – כל אחד מאלה: "חוקי הפיקוח" – כל אחד מאלה:
(1) חוק הבנקאות (רישוי) התשמ"א–1981;
(2) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א–1981;
(3) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים) התשס"ה–2005;
(4) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה–2005;
(5) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) התשע"ו–2016.
"חייב" – מי שרכש טובין, או קיבל שירות או עבודה מספק; "חייב" – מי שרכש טובין, או קיבל שירות או עבודה מספק;
"ספק" – מי שמספק טובין, נותן שירות או מבצע עבודה דרך עיסוקו. "ספק" – מי שמספק טובין, נותן שירות או מבצע עבודה דרך עיסוקו.
על אף האמור בסעיף 1(א), ספק יהיה רשאי להמחות חוב לקוח לגוף מפוקח, אף אם נשללה או הוגבלה עבירותם בהסכם עם החייב." על אף האמור בסעיף 1(א), ספק יהיה רשאי להמחות חוב לקוח לגוף מפוקח, אף אם נשללה או הוגבלה עבירותם בהסכם עם החייב." על אף האמור בסעיף 1(א), ספק יהיה רשאי להמחות חוב לקוח לגוף מפוקח, אף אם נשללה או הוגבלה עבירותם בהסכם עם החייב."