הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2146769
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמת: חברת הכנסת שרן מרים השכל
______________________________________________
פ/2303/23
הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה)
דברי הסבר
מטרתה של הצעת חוק יסוד זו היא החזרת המגבלות על "זכות העמידה" שהיו נהוגות בישראל בעבר.
דרישת "זכות עמידה" ממי שעותר לסעד מבית המשפט מהווה מנגנון איזון חשוב בין הרשויות. בעבר נדרש עותר להוכיח כי יש לו עניין אישי, ממשי וישיר בעתירה, ועותרים נדחו אם נמצא שאין סכסוך משפטי שדורש את התערבות בית המשפט ראו למשל בג"ץ 40/70 בקר נגד שר הביטחון פ"ד כ"ד (1) 238 (1970).
מאז שנות השמונים של המאה הקודמת נשחקה למעשה בבית המשפט העליון הדרישה לזכות עמידה, ושופטיו פתחו את דלתות בתי המשפט לכל עותר (ראו את דברי השופטת ברק-ארז בבג"ץ 4956/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד כנסת ישראל בפסקה 2 (פורסם בנבו, 20.08.2020)). כתוצאה מכך השתנה אופיו של בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. הוא הפך מגוף שעניינו הכרעת סכסוכים משפטיים בין האדם והרשות למערכת שלטונית מקבילה לרשויות הנבחרות.
שחיקת הדרישה לזכות עמידה בישראל הפרה את האיזון בין הרשויות. הבטחת מעמד לכל "עותר ציבורי" מסירה את מגבלת הפסיביות המוסדית ומאפשרת לבית המשפט לדון בכל נושא. בית המשפט הפך לערכאת ערעור על כל החלטה שלטונית ומוצא את עצמו מוצף בעתירות שדורשות מהשופטים להיכנס בנעלי הממשלה והכנסת – גם במקרים שבהם אין גורם שנפגע מההחלטה.
חרף השלכותיו הדרמטיות של השינוי על האיזון בין שלוש רשויות השלטון, עד כה הוא לא זכה להתייחסות מספקת מצד המחוקק. תיקון חוק-יסוד: השפיטה מבקש להשלים את החוסר ולקבוע תנאי סף להגשת עתירות בדומה למצב בשורה של מדינות דמוקרטיות כמו ארה"ב, אוסטרליה וגרמניה. התנאי המוצע יחזיר את בית המשפט לתפקידו החשוב בהכרעה בסכסוכים והגנה על האזרח הנפגע מהרשות, ישיב את האיזון בין הרשויות ויקל את העומס על מערכת המשפט.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר וקבוצת חברי הכנסת (פ/4123/20) ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' (פ/1424/23).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו בחשוון התשפ"א – 2.11.20
תיקון סעיף 15 1. בחוק-יסוד: השפיטה, בסעיף 15(ד), בסופו יבוא:
"(5) ראה בית המשפט כי הוגשה עתירה או בקשה של אדם שלא נפגע באופן אישי ממשי וישיר מפעולה של גוף המנוי בפסקאות (2) עד (4), לא ידון בית המשפט בעתירה או בבקשה ולא יוכל להוציא צו בעניינה אלא בנושאים שייקבעו בחוק."