הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת סילבן שלום
פ/1686/17
הצעת חוק-יסוד: משאל עם על נסיגה מרמת הגולן
מטרה
1.
מטרת חוק-יסוד זה, לקבוע כי ייערך משאל עם בישראל ואת העקרונות בדבר דרכי עריכתו במקרים המנויים בסעיף 2.
משאל עם
2.
משאל עם ייערך אם החליטה הממשלה כי המשפט, השיפוט והמנהל של מדינת ישראל, לא יחולו עוד על שטח משטחי רמת הגולן עקב הסכם קבע מדיני שיחתם בין ישראל ובין סוריה ואשר ענינו נסיגה מרמת הגולן או אם החליטה הממשלה על שינוי גבולות המדינה והכל אם ההחלטה אושרה על ידי רוב חברי הכנסת.
מועד משאל העם
3.
משאל העם יערך לא לפני תום שישים ימים ולא יאוחר מ-120 ימים מיום קבלת ההחלטה בכנסת כאמור בסעיף 2.
עריכת משאל עם
4.
יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יעמוד בראש הועדה למשאל עם לפי חוק זה; חברי ועדת הבחירות לכנסת יהיו חברים בועדה למשאל עם.
הזכות להשתתף במשאל העם
5.
הזכות להשתתף במשאל העם תנתן למי שהיה זכאי לבחור בבחירות לכנסת אילו נערכו במועד המשאל.
ההצבעה במשאל העם
6.
בוחר במשאל העם יצביע "בעד" שמשמעו תמיכה בהחלטת הממשלה והכנסת או "נגד" שמשמעו התנגדות להחלטת הממשלה והכנסת; בוחר יכול להצביע כי הוא נמנע.
הרוב הנדרש במשאל העם
7.
הרוב הדרוש במשאל העם לאישור החלטת הממשלה והכנסת יהיה רוב של יותר מחמישים אחוזים מקרב המשתתפים בהצבעה.
תוצאות ההצבעה במשאל העם
8.
היה רוב המצביעים "בעד" גבוה מהרוב הנדרש לפי סעיף 7, יאושר המשאל ותוצאותיו יחייבו את הממשלה ואת הכנסת; היה רוב המצביעים "בעד" נמוך מהרוב הנדרש לפי סעיף 7, לא יאושר המשאל ותוצאותיו לא יחייבו את הממשלה ואת הכנסת.
ערעור
9.
בערעור על תוצאות משאל העם יחולו הוראות החוק הנוגעות לערעור על תוצאות הבחירות לכנסת, בשינויים המחויבים.
תעמולה
10.
על משאל העם יחולו בשינויים המחויבים, חוק הבחירות לכנסת (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959 1.
מימון
11.
מימון משאל העם יעשה בהתאם להוראות חוק מימון מפלגות התשל"ג-1973,2 בשינויים המחויבים.
יציבות
12.
אין בכוחן של תקנות שעת- חרום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.
נוקשות
13.
אין לשנות חוק-יסוד זה, אלא בחוק-יסוד, שנתקבל ברוב של חברי הכנסת.
דברי - הסבר
הצעת חוק יסוד זה באה להסדיר את אופן עריכתו של משאל העם במקרה בו תחתום ממשלת ישראל על הסכם הכולל בתוכו פשרות טריטוריאליות ברמת הגולן. חשיבותה של רמת הגולן במישור ההיסטורי, ביטחוני והכלכלי מחייבות קבלת החלטה באמצעות משאל עם.
סעיף 2 לחוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999, קובע כי החלטת ממשלה לפיה המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח, טעונה אישור של הכנסת בהחלטה שתקבל ברוב חבריה. על פי סעיף 3 לחוק זה, מרגע אישורו של חוק-יסוד המסדיר דרכי עריכתו של משאל עם, החלטת הממשלה, שאושרה על ידי הכנסת, טעונה גם אישור באמצעות משאל עם.
הצעת חוק זו באה להשלים את החסר בחוק-יסוד באשר לאופן עריכת משאל עם והיא מסדירה את מכלול הנושאים הקשורים בעריכת משאל עם, לרבות אופן ניסוח השאלה, הזכות להשתתף במשאל, הרוב הנדרש וכדומה.
--------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו בחשון התשס"ז -6.11.06