הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת דוד אזולאי
פ/1311/17
הצעת חוק שירות הכבאות והחילוץ התשס"ו-2006
פרק א': פרשנות
הגדרות
1.
בחוק זה -
"דן יחיד" – קצין שיפוט או קצין שיפוט בכיר;
"כבאי" – כל הנמנה על שירות הכבאות;
"כבאי בכיר" – כבאי בדרגת* ______ ומעלה;
"כבאי זוטר" – כבאי שאינו כבאי בכיר;
"כבאי מתנדב" – מי שהתקבל לשרת בהתנדבות בשירות הכבאות;
"הוראות השירות" – ההוראות והפקודות לפי סעיף 5;
"מפקד מחוז" – מי שמונה להיות מפקד מחוז שירות הכבאות במחוז, או למלא את תפקידיו של מפקד שירות הכבאות במחוז;
"הנציב" – נציב הכבאות והחילוץ, שמונה לפי חוק זה;
"קצין שיפוט" – כבאי מדרגת** ______ ומעלה, שהנציב העניק לו, בכתב, סמכות של קצין שיפוט, ואינו קצין שיפוט בכיר;
"קצין שיפוט בכיר" – כבאי בכיר שהנציב העניק לו, בכתב, סמכות של קצין שיפוט בכיר;
"שירות הכבאות" – שירות הכבאות והחילוץ שהוקם לפי חוק זה;
"השר" – שר הפנים.
פרק ב': הקמת שירות הכבאות והחילוץ, מבנהו ותפקידיו
הקמת שירות הכבאות והחילוץ
2.
(א)
מוקם בזה שירות הכבאות והחילוץ.
(ב)
שירות הכבאות הינו שירות ממלכתי ארצי.
תפקידי שירות הכבאות והחילוץ
3.
(א)
תפקידי שירות הכבאות הם:
(1)
כיבוי שריפות וחילוץ לכודים מהם;
(2)
פעולה למניעת שריפות ולצמצום נזקיהן;
(3)
חילוץ לכודים ממבנים, מבורות ומכלי רכב;
(4)
טיפול באירועי חמרים מסוכנים, במשולב עם פעולתם של גופים אחרים, כפי שתקבע הממשלה.
(ב)
לצורך מילוי תפקידיו יפעל שירות הכבאות -
(1)
לקבוע תורת לחימה, הוראות ופקודות שיכללו את מכלול הפעולות הנדרשות -
(א)
לכיבוי שריפות, למניעת התפשטותן, ולצמצום הנזקים לנפש, לרכוש ולסביבה כתוצאה מהן;
(ב)
לחילוץ לכודים משריפות, שטפונות, תאונות דרכים, ואירועי חומרים מסוכנים;
(2)
לאמן ולהדריך, במסגרת בית ספר מרכזי לכבאות ובמסגרות אחרות, את הכבאים לרמותיהם ולתפקידיהם, וכן את האחראים לכיבוי אש במפעלים, ביערות, ברשויות מקומיות ובגופים אחרים;
(3)
להצטייד בציוד הדרוש למילוי תפקידיו, ולתחזק ציוד זה;
(4)
לחקור את הסיבות לפריצת שריפות ולאירועי אסונות אחרים בתחומי תפקידיו, להפיק לקחים וליישמם;
(5)
לפקח על קיום ההוראות שנקבעו לפי כל דין בענין מניעת שריפות ואמצעי גילוי שריפות וכיבוין;
(6)
לקיים פעולות ייעוץ, חינוך, הדרכה והסברה בנושאי מניעת שריפות ובטיחות;
(7)
לעודד מחקר ופיתוח של ציוד לכיבוי אש ושל אמצעים למניעת שריפות או לצמצום נזקיהן;
(8)
לסייע לצבא-הגנה לישראל, למשטרת ישראל, למגן דוד אדום ולגורמים ציבוריים אחרים בפעילויות כיבוי, חילוץ ומניעת אסונות בתחומי אחריותם.
הנציב
4.
(א)
בראש שירות הכבאות יעמוד נציב הכבאות והחילוץ; הנציב יהיה המפקד העליון של שירות הכבאות ובעל הסמכות המקצועית העליונה לעניני כבאות וחילוץ.
(ב)
הנציב ימונה בידי הממשלה לפי המלצת השר.
הוראות ופקודות
5.
(א)
הנציב יוציא, באישור השר, הוראות קבע שיקבעו עקרונות לענין ארגון שירות הכבאות, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בו והבטחת פעולתו התקינה (להלן – הוראות).
(ב)
הנציב רשאי להוציא פקודות כלליות או מיוחדות בכל ענין הנוגע לפעולת שירות הכבאות והקובעות פירוט של העקרונות שנקבעו בהוראות (להלן – פקודות).
(ג)
במקרה של סתירה בין ההוראות לפקודות – עדיפות ההוראות.
(ד)
ההוראות והפקודות יפורסמו בדרך שיורה הנציב באישור השר, והן אינן טעונות פרסום ברשומות; קבע היועץ המשפטי לממשלה, בהתייעצות עם הנציב, כי יש להוראה או לפקודה נגיעה או חשיבות לציבור, היא תפורסם גם ברשומות.
מפקדות ותחנות
6.
(א)
בשירות הכבאות יהיו מפקדה ארצית, מפקדות מחוזיות ותחנות כיבוי מבצעיות.
(ב)
בכל אחד מהמחוזות המינהליים ששטח המדינה מחולק להם תהיה מפקדה מחוזית; הנציב רשאי, באישור השר, לקבוע, מטעמים מבצעיים, חלוקה אחרת של המחוזות לענין חוק זה.
(ג)
בכל מחוז יהיו תחנות כיבוי מבצעיות (להלן – תחנות) במספר, במקומות ולשטחי פעולה כפי שיקבע הנציב באישור השר.
(ד)
הודעה על קביעה לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תפורסם ברשומות.
(ה)
חלוקת התפקידים והסמכויות בין המפקדה הארצית, המפקדות המחוזיות והתחנות, ודרכי שיתוף הפעולה והסיוע ההדדי בין המחוזות ובין התחנות, ייקבעו בהוראות השירות.
כהונת הנציב
7.
(א)
הנציב ימונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריך את כהונתו בשנה אחת נוספת.
(ב)
הנציב יחדל לכהן לפני תום התקופה שלה מונה בשל אחת מאלה:
(1)
התפטר בהודעה בכתב לשר;
(2)
הממשלה העבירה אותו מתפקידו, לפי הצעת השר, מחמת שנבצר ממנו למלא תפקידו;
(3)
הממשלה החליטה, לפי המלצת השר, למנות נציב אחר במקומו.
(ג)
התפטר הנציב, תפקע כהונתו בתום 30 ימים מיום מסירת הודעת ההתפטרות, זולת אם הסכים השר למועד אחר.
מינוי קצינים בכירים
8.
קצינים מדרגת* _____ ומעלה ימונו בידי הנציב באישור השר.
תקן ומינויים אחרים
9.
(א)
בהוראות השירות ייקבעו כללים בדבר קביעת תקן כוח האדם, נהלי גיוס ומינויים, לרבות בדבר בחינות, בדיקות רפואיות ובדיקות כושר גופני לקבלה לשירות הכבאות ולמינוי לתפקידים לסוגיהם, ובדבר פרקי הזמן המינימליים בין דרגה לדרגה והתנאים להעלאה בדרגה; חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-19591, לא יחולו על קבלת אדם לשירות הכבאות ועל שירותו בו.
(ב)
ביצוע הוראות השירות לענין כוח האדם יהיה בכפוף למגבלות שייקבעו לשירות הכבאות בחוקי התקציב השנתיים כפי שיהיו בכל עת.
פרק ג': כבאים
עיסוק בתפקיד בלבד
10.
כבאי לא יעסוק בעבודה, במשלח יד או בכל עיסוק אחר בשכר, חוץ מתפקידיו בשירות הכבאות, אלא אם כן הותר העיסוק בדינים החלים על עובד המדינה וניתן לכך היתר בכתב מאת הנציב או ממי שהוסמך לכך בהוראות השירות.
התפטרות
11.
(א)
כבאי רשאי להתפטר משירות הכבאות בהודעה בכתב שהגיש לנציב.
(ב)
ההתפטרות תיכנס לתוקפה בתום שלושה חודשים לאחר מסירת כתב ההתפטרות, זולת אם הסכים הנציב לתקופה קצרה יותר.
סיום כהונה מטעמי בריאות
12.
הנציב רשאי להפסיק שירותו של כבאי אם ועדה רפואית שמינה השר קבעה כי אינו כשיר עוד לשרת בתפקידו מבחינה נפשית או גופנית.
פיטורים
13.
(א)
הנציב רשאי לפטר כבאי, אם הוכח להנחת דעתו כי הכבאי מתרשל או הינו בלתי יעיל במילוי תפקידו, או אינו מתאים לתפקידו מסיבה אחרת, ובלבד שכבאי בכיר לא יפוטר אלא באישור השר.
(ב)
הפיטורים ייכנסו לתקפם בתוך 60 ימים מיום מסירת הודעת הפיטורים לכבאי, ואם הם טעונים אישור השר – מיום שנקבע באישור.
השעיה
14.
(א)
הנציב רשאי להשעות כבאי -
(1)
אם נפתחה נגדו חקירה על ביצוע עבירה או עבירת משמעת שלדעת הנציב בשל חומרתה או נסיבותיה היא מחייבת את השעייתו – עד לסגירת תיק החקירה או עד לפסק דין סופי לפי הענין;
(2)
אם הנציב שוקל את פיטוריו והנסיבות מצדיקות לדעת הנציב השעיה – עד 30 ימים, ואם בתוך תקופה זו ניתנה הודעת פיטורים ניתן להאריך את תקופת ההשעיה עד לכניסת הפיטורים לתוקף.
(ב)
בתקופת ההשעיה יהא המושעה זכאי למחצית שכרו, אלא אם כן הורה הנציב כי יהיה זכאי ליותר מכך; הרשה הנציב למושעה לעבוד או לעסוק במשלח יד או בעיסוק אחר בשכר – ישולם לו שכרו המלא בניכוי הכנסתו האחרת.
מדים ותגי זיהוי
15.
(א)
בשעת מילוי תפקידו יהיה כבאי לבוש מדים, יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו, וישא עמו תעודת מינוי.
(ב)
כבאי המשתמש בסמכויות כבאי לפי חוק זה כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.
(ג)
כבאי ימסור את פרטי זהותו לבקשת כל אדם בכל ענין הקשור להיותו כבאי, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.
שכר
16.
שכרם ותנאי עבודתם של כבאים יהיו כשכרם ותנאי עבודתם של השוטרים במשטרת ישראל; הממשלה תקבע לענין זה את פרטי ההקבלה בין כבאים למקצועותיהם ולדרגותיהם לבין שוטרים למקצועותיהם ולדרגותיהם.
גימלאות ותגמולים לכבאים
17.
הוראות סעיף 70 עד 78 ו-80 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התשל"ו-19702 (להלן – חוק הגימלאות), יחולו על כל כבאי בשינויים ובתיקונים הבאים:
(1)
במקום "שוטר" יבוא "כבאי";
(2)
במקום "משטרה" או "משטרת ישראל", יבוא "שירות הכבאות והחילוץ";
(3)
במקום "המפקח הכללי של המשטרה" יבוא "נציב הכבאות והחילוץ";
(4)
במקום "תפקיד משטרתי" יבוא "תפקיד פעיל ככבאי".
נכים
18.
(א)
חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]3, והתקנות לפיו (להלן – חוק הנכים) יחולו על כבאי, ובהם, לענין זה -
(1)
כל מקום שמדובר בו בחייל ייקרא כאילו מדובר בכבאי;
(2)
כל מקום שמדובר בו בשירות או בשירות צבאי ייקרא כאילו מדובר בשירות הכבאות;
(3)
כל מקום שמדובר בו בשירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע ייקרא כאילו מדובר בשירות הכבאות של כבאי שכללי הגיוס והפיטורים הקבועים בחוק זה ובהוראות ובפקודות לפיו, חלים עליו.
(ב)
כל חיקוק שבו מדובר בחוק הנכים ייקרא כאילו מדובר בו גם בסעיף זה.
נספים
19.
(א)
חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-19504, והתקנות לפיו (להלן – חוק משפחות החיילים) יחולו על כבאי שנפטר, ולענין זה – כל מקום בחוק משפחות החיילים שמדובר בו בחייל, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בכבאי או בשירות הכבאות, לפי הענין.
(ב)
כל חיקוק המפנה לחוק משפחות החיילים ייקרא כאילו מדובר בו גם בכבאי או בשירות הכבאות, לפי הענין.
קצבת שאירים
20.
(א)
נפטר כבאי כתוצאה ממחלה או מהחמרת מחלה, בנסיבות שהיו מזכות את בני משפחתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים לולא הוראות סעיף זה, רשאים בני המשפחה שהם גם שאירים לפי חוק הגימלאות לבחור באחד מאלה:
(1)
קצבה כאמור בסעיף 77(ד)(1) לחוק הגימלאות;
(2)
קצבה כאמור בסעיף 77(ד)(2) לחוק הגימלאות;
(3)
תגמולים לפי חוק משפחות החיילים, בתוספת קצבה כאמור בסעיף 78(ג) לחוק הגימלאות.
(4)
תגמולים לפי חוק משפחות החיילים בתוספת המענק המשתלם לפי סעיפים 27 או 40 לחוק הגימלאות במקום הקצבה המשתלמת לפי סעיף 78(ג) לחוק הגימלאות.
(ב)
בני משפחה כאמור שנתקיימו בהם התנאים לזכאות לפי סעיף 27(ה) לחוק הגמלאות, רשאים לבחור, במקום זכויותיהם לפי סעיף קטן (א), בתגמולים לפי חוק משפחות החיילים ובגימלאות לפי סעיף 77(ה) האמור.
(ג)
סעיף 77(ו) לחוק הגימלאות יחול, בשינויים המחוייבים, גם על גימלאות לפי חוק הגימלאות המשתלמות לפי סעיף זה.
זכויות יתר
21.
כל חיקוק המעניק או נותן סמכות להעניק זכות יתר, פטור, שחרור מלא או חלקי מחובה המוטלת על פי דין או עדיפות או זכות אחרת, הניתנת לחייל נכה כמשמעותו בחוק הנכים או לבן משפחה של חייל שנספה כמשמעותו בחוק משפחות החיילים, רואים אותו כמעניק או נותן סמכות להעניק אותם גם לכבאי נכה או לבן משפחה של כבאי שנספה.
עיטורים
22.
חוק עיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשל"ב-19725, יחול גם על כבאים, ובכל מקום שבו נאמר בחוק האמור "המפכ"ל", "שוטר", "פקודות קבע" ו- "המשטרה", יבוא לגבי כבאים "הנציב", "כבאי", "הוראות השירות" ו"שירות הכבאות" בהתאמה.
איסור התארגנות
23.
(א)
כבאי לא יהיה חבר בארגון כבאים ולא ייטול חלק בפעילות להקמתו, לקיומו או לניהולו של ארגון כזה.
(ב)
השר רשאי להקים מועצה ציבורית אשר תייעץ לו בענינים הנוגעים לרווחתם של כבאים; הודעה על הרכב המועצה תפורסם ברשומות.
(ג)
בסעיף זה -
"ארגון כבאים" – כל התארגנות או נציגות, בין קבועה ובין ארעית, שבין מטרותיה או פעולותיה נמנה הטיפול בארגון שירות הכבאות, ניהולו, המשטר, המשמעת ותנאי השירות של כבאים או ייצוג של כבאי בנושאים אלה;
"תנאי שירות" – לרבות שכר, יחסי עבודה, תנאי עבודה ותנאי פרישה.
פרק ד': כבאים מתנדבים
קבלת כבאים מתנדבים
24.
(א)
שירות הכבאות רשאי להסתייע במתנדבים.
(ב)
לא יתקבל אדם ככבאי מתנדב אלא אם התקיימו בו התנאים הבאים:
(1)
מלאו לו 15 שנים;
(2)
לא נפסל לשירות צבאי;
(3)
הציג תעודה רפואית שמצב בריאותו תקין;
(4)
לא הורשע בעבירה;
(5)
אם טרם מלאו לו 18 שנים – הציג כתב הסכמה מאת הוריו או מאת אפוטרופסו;
(6)
ועדת בוחנים שמינה הנציב המליצה על מינויו ככבאי מתנדב.
תקן ותפקידים
25.
(א)
הנציב יקבע, בהתייעצות עם מפקדי המחוזות, את התקן של הכבאים המתנדבים בכל מחוז ובכל תחנה, ואת התפקידים שבהם יועסקו.
(ב)
כבאי מתנדב לא יועסק בפעילות של כיבוי שריפות וחילוץ לכודים אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה שנקבעה בהוראות השירות.
הפסקת שירות של מתנדב
26.
(א)
הנציב וכן מפקד מחוז רשאים להפסיק בכל עת שירות של כבאי מתנדב, לאחר שנתנו לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
(ב)
כבאי מתנדב רשאי להפסיק שירותו בהודעה בכתב למפקד המחוז 14 ימים מראש.
(ג)
כבאי מתנדב שטרם גויס לצה"ל ישרת עד לגיוסו לצה"ל, אם לא הופסק שירותו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב).
מעמדו של כבאי מתנדב
27.
(א)
חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של כבאי מתנדב בשעת מילוי תפקידו יהיו כשל כבאי, בשינויים האמורים בסעיף זה ובשינויים שיקבע השר בצו.
(ב)
כבאי מתנדב לא יהיה זכאי לשכר או למשכורת בעד שירותו, אלא בתנאים, בתפקידים, בסוגי תפקידים ובשיעורים שיקבע השר בתקנות.
(ג)
לא ישולמו דמי ביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-19956, בעד כבאי מתנדב אשר אינו זכאי לשכר או למשכורת, לפי סעיף קטן (ב).
(ד)
הנציב רשאי להעניק עיטור התנדבות על שירות של מתנדב שיש בו משום תרומה בלתי רגילה להשגת יעד מיעדי שירות הכבאות, במעשה בודד או בגילוי התמדה או דבקות מופתית במטרה.
פרק ה': עבירות משמעת ודין משמעתי
סימן א': הוראות כלליות
עבירות משמעת
28.
(א)
עבירת משמעת היא עבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת כמפורט בתוספת הראשונה.
(ב)
השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאית בצו להוסיף על התוספת הראשונה או לגרוע ממנה.
(ג)
כבאי שהואשם בעבירת משמעת יועמד לדין משמעתי לפי בית דין למשמעת או לפני דן יחיד, לפי הוראות פרק זה ותקנות שיותקנו לפיו.
אי תלות
29.
בענייני שפיטה לפי חוק זה אין על היושב בדין מרות זולת מרותו של הדין ואין הוא נתון למרות כלשהי של מפקדיו.
פומביות הדיון
30.
(א)
דיון בבית דין למשמעת או בבית הדין לערעורים על פי חוק זה (לכל אחד מהם ייקרא להלן – בית דין), ייערך בדלתיים פתוחות, זולת אם החליט בית הדין, מנימוקים שיירשמו, על עריכת הדיון, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם הדבר דרוש לדעתו מאחד מן הטעמים האמורים בסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–19847 (להלן – חוק בתי המשפט), או לשם מניעת פגיעה במשמעת שירות הכבאות.
(ב)
החליט בית הדין על פי סמכותו לפי סעיף קטן (א), על עריכת הדיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מחציתו.
הליכים בהעדר צד
31.
בית הדין רשאי להרחיק צד להליך המפריע לדיוני בית הדין; עשה כן, יבואו ההליכים לידיעת הצד שהורחק בדרך שיורה בית הדין.
הפרעות לדיונים
32.
בית דין רשאי לצוות על הרחקתו של מי שמפריע לדיוני בית הדין או מתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין.
בזיון בית הדין
33.
(א)
מי שאינו כבאי ועבר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שלושה חודשים:
(1)
הוזמן כדין לבוא לפני בית דין ולא בא או בא ועזב לפני שקיבל רשות לעשות כן, ולא הראה סיבה מספקת להעדרו או לעזיבתו;
(2)
הוזהר כדין על ידי בית דין ולא השיב כנדרש בחוק;
(3)
נדרש כדין על ידי בית דין להמציא מסמך שברשותו וללא הצדק חוקי לא המציא אותו;
(4)
בהיותו עד בבית דין, לא השיב על שאלה שנדרש כדין להשיב עליה, או השיב תשובה מתחמקת ללא הצדק חוקי;
(5)
גרם הפרעה או הפסקה במהלך הדיונים של בית דין.
(ב)
מי שאינו כבאי וביזה בית דין על ידי נקיטת לשון מעליבה או מאיימת, דינו – מאסר שישה חודשים.
(ג)
הסמכות לדון בעבירות לפי סעיף זה היא בידי בית משפט השלום.
צו הבאה
34.
מי שהוזמן להעיד בבית דין ולא התייצב, או נצטווה להמציא מסמך לבית דין ולא המציאו, רשאי נשיא בית דין, אם שוכנע כי אותו אדם נמנע מלבוא או מלהמציא את המסמך בלא צידוק סביר, לצוות על הבאתו לפני בית הדין בזמן שייקבע בצו (להלן – צו הבאה).
ביצוע צו הבאה
35.
צו הבאה כפי שמבצעים צו לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט.
צדדים לעבירות משמעת
36.
הוראות סימן ב' לפרק ה' לחוק העונשין, התשל"ז–19778 (להלן – חוק העונשין), יחולו על עבירות משמעת לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.
התיישנות עבירות
37.
(א)
לא יועמד כבאי לדין בבית דין למשמעת אם חלפו שלוש שנים מיום ביצוע העבירה, ולדין משמעתי לפני דן יחיד – אם חלפה שנה אחת מיום ביצוע העבירה.
(ב)
התנהלה נגד כבאי חקירה בשל מעשה המהווה עבירת משמעת, יחל מנין התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ביום ההליך האחרון בחקירה.
התיישנות עונשים
38.
עונש שהוטל בדין משמעתי לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו – לא ימשיכו בו, אם חלפו שלוש שנים מיום שפסק הדין נעשה חלוט או מיום ההפסקה, לפי המאוחר.
אין אחריות משמעתית פעמיים
39.
אין דנים כבאי בדין משמעתי על מעשה שזוכה ממנו או שהורשע בו בדין משמעתי לפי חוק זה.
שיפוט משמעתי בנוסף לשיפוט פלילי
40.
אחריותו של כבאי בשל עבירת משמעת אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל מעשה או מחדל, ומותר לנקוט נגדו הליכי משמעת, אף אם הורשע או זוכה בשל אותו המעשה או המחדל בבית משפט.
הליך משמעתי והליך פלילי
41.
(א)
הוגש נגד כבאי כתב תלונה לפני דן יחיד או כתב אישום לבית דין למשמעת, והוגש בשל אותו מעשה או מחדל גם כתב אישום לבית משפט על עבירה פלילית, או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע שבכוונתו להגיש כתב אישום כזה, יעוכבו על אף האמור בסעיף 40, הליכי המשמעת עד גמר ההליכים בפלילים, והוא הדין אם הוגש כתב תלונה או כתב אישום לאחר הגשת כתב אישום לבית משפט על עבירה פלילית כאמור.
(ב)
נגמרו ההליכים בפלילים או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע שחזר בו מכוונתו להגיש כתב אישום, ימשיכו בהליכי המשמעת.
(ג)
סעיף קטן (א) לא יחול אם התקיים אחד מאלה:
(1)
הכבאי שעליו הוגש כתב התלונה לדן יחיד או כתב האישום לבית הדין למשמעת הסכים להישפט תחילה בדין משמעתי;
(2)
הדן היחיד או בית הדין למשמעת החליט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי נסיבות המקרה מחייבות להקדים את הליכי המשמעת להליכים הפליליים.
ראיות חסויות
42.
על אף האמור בסעיף 40, לא תשמש אמרה שנתן נאשם בהליך משמעתי, ראיה נגדו בהליך פלילי.
פסק דין במשפט
43.
הממצאים והמסקנות של פסק-דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד כבאי, יראו אותם כמוכחים בהליך משמעתי נגד אותו כבאי.
שיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר
44.
נמנה כבאי עם בעלי מקצוע הכפופים לפי כל חיקוק לשיפוט משמעתי שלא לפי חוק זה, מותר לשפוט אותו לפי חוק זה, אפילו כבר נשפט בשל אותו מעשה או מחדל לפי אותו חיקוק, וכן מותר לשפוט אותו לפי אותו חיקוק אפילו כבר נשפט לפי חוק זה.
ביטול עונש או המתקתו
45.
הנציב רשאי, מחמת נסיבות מיוחדות שיירשמו, לבטל עונש שהוטל בדין משמעתי, להפחית ממנו או להחליפו בעונש קל ממנו, ובלבד שלא הוגש עליו ערעור והמועד להגשת הערעור חלף.
פיטורים עקב דין משעתי או פלילי
46.
הנציב רשאי לפטר כבאי שנידון בדין משמעתי או בפלילים, אף אם זוכה, אם הוא סבור עקב הדיון המשמעתי או הפלילי כי אין הכבאי מתאים להמשיך ולשרת בשירות הכבאות, ובלבד שקצין כאמור בסעיף 8 לא יפוטר אלא באישור השר.
תחילת עונש
47.
תחילתו של עונש שהוטל בדין משמעתי תהא ביום מתן גזר הדין או במועד אחר שיקבע דן יחיד או בית הדין.
עונש על תנאי
48.
(א)
הוטל על נאשם בדין משמעתי עונש קנס או הורדה בדרגה, רשאי הדן היחיד או בית הדין להורות בגזר הדין שהעונש כולו או מקצתו יהיה על תנאי.
(ב)
מי שנידון לעונש על תנאי לא ישא את עונשו אלא אם כן עבר תוך התקופה שנקבעה בגזר דינו ושלא פחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי), אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין, והורשע בשל עבירה כזאת (להלן – עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.
(ג)
תקופת התנאי תתחיל מיום גזר הדין.
(ד)
קביעת העבירות לפי סעיף קטן (ב) יכול שתהא בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסוימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור הוראות חיקוק; אוזכרה הוראת חיקוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.
הפסקת כהונה של יושב דין
49.
(א)
הנציב רשאי להורות כי היושב בדין משמעתי יחדל לשמש בתפקידו אם הורשע בעבירה או שמתנהלת נגדו חקירה.
(ב)
קביעה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי חבר בית דין שאינו כבאי תהא בסמכותו של השר.
(ג)
הנציב יבטל מינויו של היושב בדין משמעתי שחדל להיות כבאי, אולם רשאי הוא לאפשר לו לסיים דיון בעניין שהחל בו.
החלפת דן
50.
(א)
נפטר היושב בדין משמעתי, או נבצר ממנו לשבת בדין מסיבה אחרת, ימנה הנציב דן אחר לשבת בדין במקומו; הדן היחיד, או בית דין בהרכבו החדש, רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע קודמו, אם לא התנגד לכך הנאשם.
(ב)
סעיפים 55(א) ו-64 יחולו גם לעניין מי שנתמנה לפי הוראות סעיף זה.
אי תחולת דיני הראיות הכלליים
51.
על הדיון המשמעתי לפי חוק זה לא יחולו דיני הראיות הנוהגים בבתי המשפט.
סדר דין באין הוראות
52.
בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות שהותקנו על פיו, ינהג היושב בדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשות משפט צדק, ובלבד שינמק את החלטתו לענין זה.
סדרי דין
53.
(א)
השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות סדרי דין, לרבות סדרי המצאת מסמכים, שלפיהם יקויים וינוהל הדיון המשמעתי לפי חוק זה.
(ב)
לא יועמד כבאי לדין משמעתי אלא לפי תקנות שיותקנו לפי סעיף זה.
סימן ב': דן יחיד
העמדה לדין לפני דן יחיד
54.
(א)
דרגת דן יחיד תהא גבוהה בשתי דרגות לפחות מדרגת הנאשם, ואולם הנציב רשאי לדון נאשם אף אם דרגת הנאשם נמוכה מדרגתו בדרגה אחת בלבד.
(ב)
דן יחיד בדין משמעתי של כבאי שדרגתו* _______ ומעלה יהיה קצין שיפוט בכיר בלבד.
העברת דיון לדן יחיד אחר
55.
(א)
לאחר קריאת כתב התלונה רשאי הנאשם לבקש, מטעמים שיפרט בבקשתו, את העברת בירור דינו לדן יחיד אחר; הדן היחיד רשאי להחליט להעביר את הדיון לדן יחיד אחר; החליט שלא להעביר את הדיון כאמור, יציין בהחלטתו את הנימוקים לכך.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), נאשם מדרגת ______ ומעלה שהועמד לדין לפני הנציב, רשאי לבקש העברת בירור דינו לבית דין.
סמכויות ענישה של דן יחיד
56.
דן יחיד רשאי להטיל עונשים אלה, כולם או מקצתם:
(1)
התראה;
(2)
נזיפה;
(3)
נזיפה חמורה;
(4)
אם הוא קצין שיפוט – קנס שאינו עולה על שכר חמישה ימים, כפי שייקבע בהוראות השירות;
ואם הוא קצין שיפוט בכיר – קנס שאינו עולה על שכר עשרה ימים, כפי שייקבע בהוראות השירות.
סייגים לסמכויות דן יחיד
57.
הנציב רשאי לקבוע בהוראות השירות סייגים לסמכויות הנתונות לדן יחיד, ומשנקבעו – רואים אותן כאילו נקבעו בחוק זה.
דחיית ביצוע
58.
הטיל דן יחיד עונש על נאשם והודיע הנאשם במעמד מתן גזר הדין על רצונו לערער על הפסק, רשאי הדן היחיד לצוות על דחיית ביצוע העונש עד להחלטה בערר.
ערר על פסק
59.
(א)
כבאי שהרשיעו דן יחיד רשאי, תוך חמישה עשר ימים מיום שנודע לו על הפסק, להגיש עליו ערר בכתב, בדרך שנקבעה בהוראות השירות; הערר יידון בפני קצין שיפוט בכיר.
(ב)
קצין השיפוט הבכיר רשאי לדון בערר אף אם הוגש לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א) אם הוכח, להנחת דעתו, כי היה הצדק סביר לאיחור.
סמכויות קצין שיפוט בכיר הדן בערר
60.
קצין שיפוט בכיר הדן בערר רשאי לעשות אחת מאלה:
(1)
לקבל את הערר ולזכות את הנאשם;
(2)
לדחות את הערר;
(3)
לאשר את ההרשעה ולהקל בעונש על ידי הפחתתו או המרתו בעונש קל ממנו.
סימן ג': בית דין למשמעת
כינון בית דין למשמעת
61.
הנציב יכונן בית דין למשמעת שידון כבאים בעבירות משמעת וימנה את השופטים שיכהנו בו.
הרכב הדיון בבית הדין למשמעת
62.
(א)
בית הדין למשמעת ידון בהרכב של שלושה כבאים בכירים שאחד מהם לפחות חבר לשכת עורכי הדין בישראל (להלן – עורך דין).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מקום שלא ניתן למנות כבאי בכיר שהוא עורך דין, ימנה הנציב לשופט עורך דין בשירות המדינה מתוך רשימה שקבע לעניין זה שר המשפטים בהסכמת השר.
(ג)
בית הדין למשמעת הדן בעבירה של כבאי לפי סעיף 19 לתוספת הראשונה כלפי מי שאינו כבבאי, יורכב משני כבאים בכירים ושופט נוסף שמינה הנציב מתוך רשימת נציגי ציבור הכשרים להתמנות לשופטי בית משפט שלום שקבע השר בהסכמת שר המשפטים.
(ד)
הנציב ימנה את נשיא בית הדין מבין שופטיו; לעניין סעיפים קטנים (ב) ו–(ג), ימונה הנשיא מבין השופטים שהם כבאים בכירים.
דרגת שופטים
63.
בבית דין למשמעת לא יישב שופט שדרגתו נמוכה מדרגת הנאשם.
התנגדות להרכב
64.
נאשם רשאי לפנות לבית הדין למשמעת בבקשה מנומקת לפסול שופט היושב בדינו; נענה בית הדין לבקשה, יפרוש השופט שהבקשה התייחסה אליו ואחר ימונה תחתיו; נדחתה הבקשה – רשאי הנאשם לערור על הדחייה לפני הנציב, בדרך שנקבעה בהוראות השירות.
עונשים
65.
הורשע הנאשם בעבירה, רשאי בית הדין למשמעת להטיל עליו עונשים אלה, כולם או מקצתם:
(1)
התראה;
(2)
נזיפה;
(3)
נזיפה חמורה;
(4)
קנס שאינו עולה על שכר חודשיים, כפי שקבע בפקודות השירות;
(5)
הורדה בדרגה.
דחיית ביצוע עונש
66.
הטיל בית הדין למשמעת עונש על נאשם והודיע הנאשם, במעמד גזר הדין, על רצונו לערער על פסק הדין, רשאי בית הדין לצוות על דחיית ביצוע העונש עד להחלטה בערעור.
סימן ד': בית דין לערעורים
בית דין לערעורים
67.
(א)
השר יכונן בית דין לערעורים שידון בערעורים על פסקי דין של בית דין למשמעת, וימנה את השופטים שיכהנו בו.
(ב)
בית הדין לערעורים ידון בשלושה שופטים שהם כבאים בכירים שאחד מהם לפחות עורך דין; כנשיא ישמש כבאי בדרגת* ______.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), מקום שלא ניתן למנות כבאי בכיר שהוא עורך דין, ימנה השר עורך דין בשירות המדינה מתוך רשימה שקבע לענין זה שר המשפטים בהסכמת השר.
ערעור
68.
(א)
רשאים לערער על הכרעת הדין או על פסק הדין כולו – נאשם שהורשע בבית הדין למשמעת והנציב או מי שהוא הסמיכו לכך.
(ב)
ערעור יהיה בהגשת כתב ערעור לבית הדין לערעורים, חתום ביד המערער או בא כוחו, בדרך שתיקבע בהוראות השירות.
התקופה להגשת ערעור
69.
התקופה להגשת ערעור היא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד הנאשם או התובע, יחל מניין התקופה להגשת הערעור מן היום שבו הומצא לו פסק הדין, בדרך שתיקבע בהוראות השירות.
הארכת מועדים
70.
בית הדין לערעורים רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור לאחר שעברה התקופה להגשתו כאמור סעיף 69.
ייצוג הנציב
71.
הנציב או מי שהוא הסמיכו לכך ימנה כבאי בכיר שייצג אותו לפני בית הדין לערעורים כמשיב או כמערער, לפי הענין.
זימון
72.
בית דין לערעורים יזומן בכתב זימון החתום בידי הנציב; בכתב הזימון ייקבע מקום מושבו של בית הדין ומועד תחילת הדיון, והוא יישלח למערער ולמשיב.
חזרה מערעור
73.
מערער רשאי לחזור בו מערעורו בכל שלב של הערעור, אולם משנסתיימו טענות בעלי הדין, לא יחזור בו מערעורו אלא ברשות בית הדין לערעורים.
סמכות בית הדין לערעורים
74.
(א)
בית דין לערעורים רשאי לעשות אחת מאלה:
(1)
לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, לשנות את פסק הדין של הערכאה הקודמת, או לבטלו וליתן אחר במקומו;
(2)
לדחות את הערעור;
(3)
ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שהערכאה הקודמת היתה מוסמכת לתתה, ובלבד שלא יטיל בית הדין לערעורים על הנאשם עונש חמור משהוטל עליו לא אם כן הוגש ערעור על קולת העונש;
(4)
להחזיר את הדיון לערכאה קודמת, עם הוראות.
(ב)
פסק דין של בית דין לערעורים הוא סופי.
סימן ה': הוראות נוספות
אין שכר בעד ימי היעדרות או מאסר
75.
כבאי שנידון על היעדרות ללא רשות מן השירות או שהיה נתון במעצר או במאסר, לא יהיה זכאי לשכר בעד כל יום או חלק ממנו של היעדרות, מעצר או מאסר כאמור.
פרק ו': מבקר פנימי, תלונות הציבור וקבילות כבאים
מינוי
76.
(א)
השר ימנה מבקר פנימי לשירות הכבאות (להלן – המבקר הפנימי).
(ב)
הממונה על המבקר הפנימי יהיה השר, והוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–19929, יחולו.
טיפול בתלונות הציבור
77.
המבקר הפנימי יהיה ממונה על תלונות הציבור כלפי שירות הכבאות.
טיפול בקבילות כבאים
78.
(א)
השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, ימנה נציב קבילות כבאים, או יקבע כאמור כי המבקר הפנימי יטפל בקבילות כבאים; קבע כאמור, יכהן המבקר הפנימי בתפקידו זה בתואר נציב הקבילות.
(ב)
כללי הטיפול בקבילות יהיו זהים לכללים שנקבעו בפרק שביעי 1 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-197110 לענין בירור קבילות שוטרים, בשינויים המחוייבים.
הודעה
79.
הודעה על מינוי המבקר הפנימי בציון תפקידיו לפי סעיפים 77 ו –78, ואם מונה אחר לנציב קבילות כבאים – על מינויו, וכן על מעניהם לעניינים אלה, תפורסם ברשומות.
פרק ז': יחידות חיצוניות ורשויות מקומיות
סימן א': יחידות מפעליות
הגדרות
80.
בסימן זה –
"מפעל" – תחנת כוח, מפעל תעשייתי, נמל ים, שדה תעופה, מקום אחסון, וכל מקום אחר שהשר החיל את הוראותיו של סימן זה בצו באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת;
"בעל מפעל" – לרבות המחזיר בו.
יחידת מפעליות
81.
(א)
השר רשאי, על פי המלצת הנציב, להורות בצו לבעלים של סוגי מפעלים או של מפעלים מסוימים, להקים ולקיים יחידות כבאות וחילוף מפעליות (להלן – יחידות מפעליות) ולקבוע בצו כאמור את מספר אנשי היחידה המפעלית, מתקניה וציודה, או מדדים לכך.
(ב)
הנציב, באמצעות מי שהוא יסמיך לכך במפקדה הארצית, יבחן את הצורך להקים יחידות כבאות מפעליות בסוגי מפעלים או במפעלים מסויימים, ויגיש לשר את המלצותיו; המלצת הנציב לגבי מפעל מסויים לא תינתן אלא לאחר שניתנה לבעלי המפעל הזדמנות להשמיע את העמדתם.
(ג)
הוצאות הקמת יחידה מפעלית והוצאות קיומה והפעלתה יחולו על הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, או הגורם האחראי ליער, לפי העניין.
סימן ב': יערות ושטחים פתוחים
יחידות בשמורות טבע, בגנים לאומיים וביערות
82.
(א)
השר רשאי, על פי המלצת הנציב, להורות בצו לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, ולגופים האחראיים ליערות, לרבות הקרן הקיימת לישראל, להקים ולקיים יחידות כבאות וחילוץ לשטחים שבאחריותם (להלן – יחידות לשטחים פתוחים) ולקבוע בצו כאמור את מספר אנשי היחידה, מתקניה וציודה, או מדדים לכך.
(ב)
צו לפי סעיף קטן (א) לגבי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים יינתן לאחר התייעצות עמה ועם השר לאיכות הסביבה, וצו לפי סעיף קטן (א) לגבי יערות יינתן לאחר התייעצות עם הגוף האחראי להם ועם שר החקלאות.
(ג)
הוצאות הקמת יחידה לשטחים פתוחים והוצאות קיומה והפעלתה יחולו על הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, או הגורם האחראי ליער, לפי הענין.
כללים לתכנון יער
83.
הנציב רשאי, בהתייעצות עם מי ששר החקלאות הסמיכו לכך ועם הקרן הקיימת לישראל, לקבוע כללים לתכנון יערות, ובהם כללים בדבר -
(1)
דרכי גישה שיאפשרו נגישות לרכבי כיבוי אש;
(2)
התקנה והצבה של אמצעי כיבוי ביער, לרבות ברזי כיבוי ובארות מים;
(3)
אמצעי הפרדה בין גושי יער, ובין היער לבין מבנים סמוכים.
אישור תוכנית יער
84.
(א)
לא יבצע אדם נטיעה חדשה ביער או בחורש או נטיעה של יער או חורש חדש (להלן – נטיעה) לא על פי תוכנית נטיעה שאושרה לפי סעיף זה.
(ב)
המבקש לבצע נטיעה יכין תוכנית נטיעה ויגישה למפקד המחוז שבתחומו מצוי היער או החורש; התוכנית תכלול את הפרטים שיקבע הנציב בכללים.
(ג)
מפקד המחוז או מי שהוא הסמיך לכך יאשר תוכנית נטיעה אם ראה כי היא עומדת בתנאים שנקבעו בכללים לפי סעיף 83; בנוסף רשאי הוא להמליץ בעניין סוגי העצים והצמחייה ובנושאים אחרים הקשורים בתכנון היער או החורש.
(ד)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל חובה לפי כל דין אחר, לרבות חובת רשיון, היתר או אישור.
כללים לתחזוקת יער
85.
(א)
הנציב או מי שהוא הסמיך לכך רשאי, בהתייעצות עם מי ששר החקלאות הסמיכו לכך ועם הקרן הקיימת לישראל, לקבוע כללים לתחזוקת יערות, ככל שהדבר דרוש לדעתו למניעת הצטברות חומר להזנת אש, ולהקלת פעולות לכיבוי אש ולמניעת התפשטותה.
(ב)
כל גורם האחראי ליער חייב לפעול על פי הכללים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), ויישא בהוצאות הכרוכות בכך.
סימן ג': רשויות מקומיות
הגדרות
86.
בסימן זה -
"רשות מקומית" – עירייה ומועצה מקומית;
"בעל רשת צינורות מים" – רשות מקומית וכן מי שמפיק או מספק מים באמצעות רשת צינורות בתחום רשות מקומית.
ממונה
87.
(א)
כל רשות מקומית תמנה עובד מעובדיה להיות ממונה על כבאות וחילוץ (להלן – הממונה)
(ב)
הממונה ישמש גורם מקשר בין הרשות המקומית לבין שירות הכבאות בכל הנוגע לתיאום פעולותיהם בתחומי הכבאות והחילוץ.
הוראות
הנציב
88.
הנציב רשאי, בהתייעצות עם הממונה, להורות לרשות המקומית, וכן לכל יישוב, על הצבת אמצעי כיבוי במקומות שבהחזקתם, ועל נקיטת פעולות למניעת אש בקרבת יערות.
ברזי כיבוי
89.
(א)
רשות מקומית תתקין על חשבונה ברזי כיבוי במקומות ובצורה שקבע מפקד המחוז.
(ב)
ברזי הכיבוי ייצבעו ויתוחזקו בכל עת במצב תקין.
(ג)
הממונה ינהל ספר ברזי כיבוי, בצורה שקבע הנציב, וכל פעולות האחזקה יירשמו בו בציון תאריך ביצוע העבודה; מפקד המחוז וכל מי שהוא הסמיך לכך רשאי בכל עת לעיין בספר ברזי הכיבוי.
(ד)
הממונה ימציא למפקד המחוז מפה של ברזי הכיבוי.
רשת צינורות מים
90.
(א)
הותקנו ברשת צינורות מים ברזי כיבוי, חייב בעל הרשות לשמור על תקינותה ולדאוג לזרימת מים מתמדת ברשת, באופן שלחץ המים ללא קבלת אישור מוקדם ממפקד המחוז.
(ב)
בעל רשת צינורות מים יעביר באופן קבוע למפקד המחוז מידע על תכניות פיתוח צינורות מים או שינויים בהם.
(ג)
מפקד המחוז רשאי לתת לבעל הרשת הוראות בעניינים האמורים בסעיף זה.
סימן ד': הוראות כלליות
סמכויות הנציב כלפי היחידות
91.
הנציב רשאי לתת הוראות בכתב, להפעלתן התקינה של יחידות מפעליות ויחידות לשטחים פתוחים, לרבות מיקום מתקניהן, ציודן והכשרת אנשיהן למלא תפקידם.
פרק ח': מניעת שריפות, טיפול באירועים וחקירתם
סימן א': מניעת שריפות
הגדרות
92.
בסימן זה –
"בית משותף" – כמשמעותן בחוק המקרקעין, התשכ"ט–196911;
"בנין גבוה" – בנין אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל מפלס רצפת הכניסה הראשית לבנין עולה על 12 מטרים;
"בעל" – אחד או יותר מאלה:
(1)
הבעל הרשות של הנכס;
(2)
אדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מנכס או שהיה מקבלה אילו הנכס היה נותן הכנסה, בין בזכותו ובין כמורשה, כנאמן או כבא כוח;
(3)
מחזיק, לרבות המשתמש במיתקן;
(4)
בבית משותף – כל דיירי הבית או נציגות הבית המשותף;
"דלק" – נוזלים דליקים למעט גז פחממני מעובה (גפ"מ);
"חומר דליק" – כל חומר לקיח או בעיר שטמפרטורות ההתלקחות שלו היא עד C 80;
"מיתקן" – מיכל דלק, צינור דלק, תנור, מיתקן בעירה, מכשיר חימום או בישול וכל כלי לאצירת דלק, לרבות כל חלק שלהם;
"נכס" – קרקע, בית או בנין או חלק מהם, בין תפוסים ובין שאינם תפוסים;
"נכס גובל" – נכס הגבל ביער או בחורשה הנמצאים במרחק שאינו עולה על 25 מטרים מגבול המגרש;
"ספק" – כל תאגיד או אדם המתקין מיתקן או המספק דלק;
"שטח סמוך" – שטח סמוך לנכס, המשמש לאותם שימושים להם משמש הנכס כולו או חלקו, או הדרוש כדי שהשימוש בנכס יהיה יעיל.
איסור מעשים העלולים לגרום לשריפות
93.
(א)
לא יתקין אדם מיתקן באופן העלול לגרום לבעירה או להתפשטות אש, אלא שנקט באמצעי הבטיחות הדרושים לפי הנסיבות ופעל בהתאם להוראות כל דין.
(ב)
לא יתקין אדם מיתקן בסמוך לחומר דליק או במקום גלוי או באופן העלול לגרום לשריפה.
(ג)
לא יבעיר אדם אש בשטח פתוח אלא לאחר שנקט אמצעי זהירות שיאפשרו את כיבויה המיידי או את מניעת התפשטותה.
(ד)
לא ישפוך אדם, לא יפזר ולא יניח חומר דליק בשטח פתוח, לא יניח לחומר דליק להישפך או לדלוף ממיתקן ולא יניח או ירשה להניח חומר דליק ליד מיתקן.
(ה)
לא יספק ספק דלק למיתקן אלא אם המיתקן במצב תקין ובהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ד), ולאחר שננקטו כל אמצעי הבטיחות הדרושים בשעת אספקת הדלק למניעת נזילה או דליפה מן המיתקן.
(ו)
לא יזרוק אדם, לא ישאיר ולא יניח, ולא ירשה לזרוק, להשאיר או להניח גפרור דולק , בדל סיגריה דולק או כל חפץ או חומר דולק או עשן, זולת אם נקט באמצעי זהירות כדי להבטיח מניעת גרימת שריפה או התפשטותה.
(ז)
בעל נכס יחזיק כל מיתקן בנכס במצב המבטיח מניעת גרימת שריפה או התפשטותה, וינקוט בכל אמצעי הבטיחות הסבירים או הנדרשים לפי כל דין לשם מניעת גרימת ששריפה בנכס או בשטח הסמוך או התפשטותה מתוכם.
תקנות לעניין אמצעי כיבוי ובטיחות אש וסדרים למניעת שריפות
94.
(א)
השר רשאי לקבוע בתקנות, על פי המלצת הנציב, כ בעלי מקרקעין או המחזיקים בהם, או הבעלים או המחזיקים של חלק מהמקרקעין, יציבו במקרקעין ויחזיקו במצב תקין אמצעי כיבוי ובטיחות אש, לרבות ציוד, מיתקנים לכיבוי שריפות ואמצעים לאזעקת אש ותקשורת; תקנות כאמור יכול שיהיו שונות לסוגים שונים של מקרקעין.
(ב)
השר רשאי, על פי המלצת הנציב, לקבוע, לשם מניעת שריפות או התפשטותן, תקנות בדבר -
(1)
מניעת צמיחתם של עשבי בר וצמחים אחרים או סילוקם;
(2)
קביעת פסי בידוד בשטחים שיש עליהם צמחיה;
(3)
שימוש בחומרים או באמצעים שיש בהם כדי למנוע שריפות או להקטין את הסכנה מהן.
(ג)
ההוצאות הכרוכות בהצבת אמצעים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו מחיצתן על הבעלים ומחציתן על המחזיק, זולת אם נקבעה חלוקה אחרת בהסכם שביניהם; לעניין זה יראו חוכר לדורות כבעלים.
(ד)
היה ויותר מאדם אחד חייב להציב במקרקעין אמצעים כאמור בסעיף קטן (א) ולהחזיקם במצב תקין, וקיים אחד מהם את החובה לגבי כל המקרקעין, חייבים האחרים להשתתף בהוצאותיו.
הוראות לבעלי נכסים ולספקים ודרישות לביצוע
95.
(א)
מפקד מחוז רשאי, בכפוף לתקנות שהותקנו לפי סעיף 94, להורות לבעל נכס שאינו משמש למגורים, או לבעל נכס המשמש למגורים שהוא בנין גבוה, או לבעל נכס גובל, לנקוט בנכס או בשטח הסמוך אמצעים למניעת שריפות ולכיבוין, לרבות גידור, הסרת מיתקנים או שינוי מיקומם, התקנת ציוד כיבוי וסידור כבאות, תרגול השימוש בו ובדיקת תקינותו או ביצוע פעולות שהן חיוניות למניעת שריפות או לכיבוין, לרבות גיזום או סילוק צמחיה.
(ב)
מפקד מחוז רשאי להורות לספק בכתב לסלק מיתקן שהתקין או להימנע מאספקת דלק למיתקן אשר לדעתו הוא במצב מסוכן העלול לגרום לשריפה או להתפשטות אש.
(ג)
מי שקיבל הוראה לפי סעיף קטן (א) או (ב) חייב למלא אחריה תוך הזמן ובהתאם לתנאים שקבע מפקד המחוז.
(ד)
הופרה תקנה שהותקנה לפי סימן זה, רשאי מפקד המחוז, לדרוש בכתב ממי שהתקנה חלה עליו, למלא את החובה תוך הזמן הנקוב בדרישה.
(ה)
(1)
לא נענה אדם להוראה או לדרישה של מפקד המחוז לפי סעיף זה, רשאי מפקד המחוז, או מי שהוא הסמיך לכך, בלי לגרוע מן האמור בפרק ט' או מכל עיצום אחר, להיכנס לנכס ולהציב את אמצעי הכיבוי ובטיחות האש, או לנקוט בכל פעולה אחרת הנדרשת לשם עמידה בהוראה או בדרישה, לפי העניין, ולגבות מאותו אדם את כל ההוצאות שהוצאו בשל כך;
(2)
על גביית ההוצאות יחולו הוראות פקודת המסים (גביה)12, כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה.
(ו)
בסעיף זה, "מפקד המחוז" – לרבות מי שהוא הסמיך לכך באישור הנציב.
חזקה
96.
(א)
מיתקן הנושא שם ספק, חזקה כי אותו ספק התקינו זולת אם הוא הוכיח שהותקן על ידי אחר.
(ב)
נצא כי מרכב הונחו, נזרקו, הושלכו, נשפכו או הושארו גפרור דולר, בדל סיגריה דולק, או כל חפץ או חומר דולק, או עשן, רואים את בעל הרכב, את נהגו וכן אדם אחר האחראי לרכב כאילו הוא עשה את המעשה, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ושנקט בכל האמצעים הדרושים למניעת המעשה.
תנאים לגבי מקרקעין מסוימים
97.
(א)
הוראות חוק זה יחולו לגבי המקרקעין המפורטים להלן בתנאים שיקבע השר בהסכמה עם המפורטים לצדם:
(1)
לגבי משכן הכנסת ורחבתו – בהסכמת יושב ראש הכנסת;
(2)
לגבי מקרקעין המוחזקים על ידי נציגות דיפלומטית – בהסכמת שר החוץ;
(3)
לגבי מקרקעין המוחזקים על ידי צה"ל או גורם אחר של מערכת הבטחון או התעשיות הבטחוניות ששר הבטחון קבע לענין זה – בהסכמת שר הבטחון;
(4)
לגבי המקרקעין המוחזקים על ידי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר – בהסכמת שר המשטרה;
(5)
לגבי מקרקעין המוחזקים על ידי שירות הבטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – בהסכמת ראש הממשלה.
(ב)
תנאים שנקבעו לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות.
סימן ב': טיפול באירוע
סמכויות כבאי בעת אירוע
98.
(א)
בסימן זה ובסימן ג':
"אירוע" – דליקה או תקרית המחייבת הפעלת כבאים, לביצוע תפקידי שירות הכבאות, לרבות איום ממשי ומידי לקיום דליקה או תקרית כאמור;
"בעלים", במקרקעין – לרבות חוכר לדורות;
"המפקד", באירוע – כבאי בעל הדרגה הגבוהה ביותר, וכבאי בודד בכלל, הנוכח במקום האירוע;
"מקום", לעניין טיפול באירוע – מקרקעין, כלי תחבורה וכל מיתקן.
(ב)
המפקד הוא אשר יפקד על כל כבאי ועל כל מי שמופעל על ידו באירוע; המפקד רשאי לעשות, או להורות על עשייתה, של כל פעולה הדרושה באופן סביר לכיבוי דליקה, למניעת התפשטותה או להצלת נפש או רכוש, אף תוך שימוש בכוח סביר, במידת הצורך, לרבות פעולות אלה:
(1)
להיכנס למקום, ואם יש צורך – לפרוץ למקום העולה באש או נתון בסכנה אחרת, או שהוא בשכנות קרובה למקום האירוע;
(2)
להעביר למקום, או דרכו, כל ציוד;
(3)
להרחיק כל חומר מסוכן ממקום העולה באש או נתון בסכנה אחרת, או שהוא בשכנות קרובה לאש או לסכנה;
(4)
להרוס, לכרות, לסלק או להרחיק, כליל או חלקית, כל מבנה, מיתקן, כלי תחבורה, חפץ, בעל חיים או צמח, העולים באש או מהווים סכנה, או גובלים או מצויים בקרבת מקום בו מתרחש אירוע או מפריע לפעולות הכבאים, וכן לכרות תעלה או פס בידוד או לערום או לפזר חומר מבודד;
(5)
להפסיק בעת האירוע זרימת מים בצנרת או בצינור מסויים, בכדי להגביר את הלחץ ואת האספקה של מים לצורך הטיפול באירוע;
(6)
עד בואו של קצין משטרה למקום האירוע -
(א)
להפסיק בעת האירוע את התחבורה בכביש, ברחוב, בדרך, בגשר, במסילת ברזל, או במעבר אחר בקרבת מקום האירוע;
(ב)
לפנות או להרחיק, כל אדם הנתון בסכנה או שעצם נוכחותו מפריעה לפעולת הכבאים.
(7)
להפסיק או לנתק, אספקת גז, דלק נוזל או חשמל לכל מקום בו מתרחש אירוע או בקרבתו.
(ג)
הנציב יקבע בהוראות השירות, בהתאם להחלטות הממשלה, נוהלי פעולה ותיאום עם משטרת ישראל והמשרד לאיכות הסביבה בעניין הטיפול בחומרים מסוכנים בעת אירוע.
סייג לאחריות
99.
המפקד וכל כבאי וכבאי מתנדב שביצעו בתום לב פעולות כאמור בסעיף 98(ב) לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית בשלהן; אין באמור בסעיף זה כדי למנוע נקיטת הליכי משמעת נגדם.
גיוס אנשים וציוד
100.
(א)
סבר המפקד בעת טיפול באירוע, שמספר הכבאים והכבאים המתנדבים העומדים לרשותו לא יספיק לטיפול באירוע, רשאי הוא להורות לכל אדם מגיל 15 עד 55 שנים, שמקום מגוריו נמצא במרחק ממקום האירוע כפי שייקבע בתקנות, לסייע בטיפול באירוע.
(ב)
סבר המפקד בעת טיפול באירוע שהציוד או החומרים העומדים לרשותו לא יספיקו לטיפול באירוע, רשאי הוא להורות לכל אדם המחזיק בציוד או חומרים כאמור, והנמצאים במרחק ממקום האירוע כפי שייקבע בתקנות, להעמידם לרשותו.
(ג)
מי שקיבל הוראה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) חייב לציית להוראות המפקד, כל עוד נמשך האירוע לפי שיקול דעת המפקד.
(ד)
שירות הכבאות ישלם עבור החומרים ויפצה על נזק שנגרם לציוד, אשר הועמדו לרשות המפקד ואשר השתמשו בהם באירוע.
(ה)
תקנות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יותקנו בידי השר לפי המלצת הנציב, וניתן לקבוע בהם מרחקים שונים למחוזות או למקומות שונים.
התקנת צנרת ואספקת מים
101.
השר רשאי לקבוע בתקנות, לפי המלצת הנציב, חובת אספקת מים וחובת התקנת צנרת ומיתקנים לאספקת מים, כנדרש לצרכי טיפול באירוע.
שימוש במים
102.
(א)
לשם טיפול באירוע רשאי שירות הכבאות להשתמש במים מכל מקור והנמצאים בכל מקום; ולשם כך רשאי שירות הכבאות להשתמש בציוד ובמיתקנים הדרושים.
(ב)
לשם אימונים רשאי שירות הכבאות להשתמש במים כאמור בסעיף קטן (א) לאחר שמיעת טענותיהם של בעלי המים, ובלבד שהאימונים אושרו על ידי הנציב או מפקד המחוז או על ידי קצין שמי מהם הסמיכו לכך.
(ג)
חויב אדם שאינו מוסד ממוסדות המדינה או רשות מקומית בעד מים ששירות הכבאות השתמש בהם, ישפה אותו שירות הכבאות.
ראיות
103.
הטוען כי השימוש בסמכויות לפי פרק זה נעשה שלא כדין – עליו הראיה.
סימן ג': חקירת אירועים
חקירת אירועים, קבלת מידע ושימור ראיות
104.
(א)
כבאי שהנציב מינהו בכתב לחקור אירוע באופן כללי או אירוע מסוים (להלן – חוקר אירועים), רשאי לדרוש מידע מכל אדם, לחקור אותו, ליטול חפצים או דגימות, לאסוף מידע בכל דרך ולשמרו, הכל במידה שהדבר דרוש, לדעת חוקר האירועים, לבירור הגורמים או הסיבות לאירוע.
(ב)
אדם שחוקר אירועים דרש ממנו למסור מידע למטרה מן המטרות שבסעיף קטן (א), חייב להשיב תשובות נכונות על כל השאלות שיציג לו החוקר ולהעמיד לרשות החוקר כל מידע, מסמך, או חפץ שידרוש, אלא אם מתן התשובה, המידע, המסמך או החפץ, עלול להפליל אותו.
(ג)
חוקר אירועים וכל כבאי אחר, ישמור על סודיות בכל הנוגע למידע, למסמך או לחפץ שנמסרו לו או הגיעו אליו ולא יגלה דבר עליהם אלא למפקדו או למי שהוסמך לכך על פי כל דין; הנציב מוסמך להתיר למסור מידע, לפי שיקול דעתו, בדרך כלל או במקרה מסוים.
(ד)
היה חוקר אירועים, בדרגת* _______ ומעלה, סבור, כי הדבר דרוש לשם הבטחת ניהול החקירה, רשאי הוא ליתן צו האוסר כניסה למקרקעין שבהם התרחש האירוע, או לחלק מהם, למעט כניסה של מי שהוסמך לכך על ידי חוקר האירועים או על ידי מפקד משטרת המחוז, לפרק זמן שלא יעלה על שבעה ימים מתום הטיפול באירוע.
(ה)
הרואה עצמו נפגע מצו כאמור בסעיף קטן (ד) רשאי לערור עליו בפני בית משפט השלום.
סימן ד': סמכויות לצורך פיקוח
דרישת מידע, חיפוש ותפישות
105.
(א)
כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה וכל דין אחר בעניין מניעת שריפות ואמצעים לגילוי שריפות ולכיבויין, או אם התעורר חשד כי אדם הפר את הוראותיו של חוק זה, או הוראות חיקוקים אחרים המנויים בתוספת השניה, רשאי כבאי שהנציב הסמיכו לכך בכתב -
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעניין, במועד שנקבע בדרישה; מי שנדרש כאמור ימסור את הידיעה או המסמך תוך התקופה שנקבעה כאמור;
(2)
להיכנס לכל מקום ולערוך בו בדיקה וחיפוש, ולעיין במסמכים הנוגעים לעניין ולתפוש אותם, אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך; על החיפוש יחולו הוראות סעיפים 26 עד 29 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–196913, בשינויים המחויבים;
(ב)
מסמך שנמסר או שנתפש לפי סעיף קטן (א), יוחזר למי שממנו נלקח תוך שלושה חודשים, אלא אם כן הוא דרוש לשם ניהול הליך פלילי; שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת הנציב או מפקד מחוז, ולאחר שניתנה למי שממנו נלקחה הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע; התופס יאפשר לבקשת מי שממנו נתפש מסמך לצלם את המסמך.
פרק ט': עונשין ועיצומים כספיים
סימן א': עבירות ועונשין
עבירות ועונשין
106.
(א)
העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים:
(1)
מפר הוראה מהוראות סעיף 93;
(2)
משתמש בברז כיבוי למטרות שלא אושרו מראש על ידי שירות הכבאות;
(3)
אינו מציית להוראה שנתן המפקד לפי סעיף 100.
(ב)
העושה אחת מאלה, דינו- מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, וקנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה:
(1)
מפר הוראה מהוראות תקנות שהותקנו לפי סעיף 94;
(2)
מפר הוראה שניתנה לפי סעיף 95.
(ג)
העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה;
(1)
פוגע בברז כיבוי, בציוד כיבוי או בסידורי בטיחות אש או מפריע או מונע בדרך אחרת את אפשרות השימוש בהם ;
(2)
מפריע לפעילות של כבאי שפועל כדין לפי סמכות שהוקנתה לו בחוק זה או על פיו, או מתנגד לו או אינו מציית להוראה שניתנה כדין בעת טיפול באירוע ;
(3)
המפר הוראה או דרישה שניתנה לפי סעיף 104 (א) או (ד).
(ד)
המפר צו או הוראה שניתנה לפי סעיפים : 81, 82 ו- 91, דינו - מאסר שנה, או קנס כאמור בסעיף-61 (א)(2) לחוק העונשין, וקנס נוסף פי שניים מן הקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ה)
העובר על הוראה אחרת שבחוק זה או שניתנה מכוחו או על התקנות שהותקנו לפיו, דינו - קנס.
(ו)
נעברה עבירה לפי סעיף זה על ידי תאגיד, דינו כפל הקנס שנקבע לעבירה,
אחריות נושא משרה
107.
(א)
נושא משרה בחברה חייב לפקח ולעשות ככל שניתן כדי למנוע
שהחברה או מי מטעמה יעברו עבירה לפי סעיף 106(א)(1), (ב)(1)
ו-(2), (ג)(3) או (ד) ; המפר הוראה זו, דינו נקנס כאמור בסעיף
.61 (א)(2) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, "נושא משרה"- דירקטור, המנהל הכללי וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, או בעל תפקיד אחר בחברה האחראי מטעמה על התחום שבו נעברה העבירה.
(ב)
נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), על ידי חברה או על ידי עובד מעובדיה, או מי מטעמה, חזקה היא כי נושא משרה בחברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם הוכיח כי העבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט בכל האמצעים הסבירים למלא את חובתו.
עבירות קנס
108.
השר, בהתייעצות עם הנציב ובהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע עבירה לפי חוק זה ולפי החיקוקים המנויים בתוספת השניה כעבירת קנס וכעבירה של ברירת משפט, כמשמעותן בפרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי נוסח משולב), התשמ"ב-198214 ולקבוע את שיעור הקנס, והוראות החוק האמור יחולו.
סימן ב' : עיצום כספי
עיצום כספי
109.
היה לנציב הכבאות או לקצין בדרגת* _______ ומעלה שהוא הסמיך לכך, או למפקד מחוז (בסימן זה - המוסמך) יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו. עיצום כספי בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:
(1)
מפר צו או הוראה שניתכו לפי סעיפים 82 ,81 ו-91;
(2)
מפר הוראה מהוראות תקנות שהותקנו לפי סעיף 94;
(3)
מפר הוראה שניתנה לפי סעיף 95;
(4)
מפר הוראות סעיף 84(א) או כללים שנקבעו לפי סעיף 85.
הפרה נמשכת
והפרה חוזרת
110.
(א)
בהפרה נמשכת יתווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה
עיצום כספי בשיעור החלק השלושים שלו לכל יום בו נמשכה
ההפרה .
(ב)
בהפרה חוזרת יתווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה סכום השווה למחצית העיצום
הכספי כאמור ; לעניין זה, "הפרה חוזרת"-הפרת הוראה שנקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה המקורית.
עדכונים
111.
עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו, ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו - לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
דרישת עיצום כספי ותשלומו
112.
עיצום כספי על הפרה לפי סעיף 109 ישולם לפי דרישת המוסמך בתוך שלושים ימים מיום קבלתה: הדרישה תוצא לאחר שנודע למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את דברו.
ערעור
113.
(א)
על דרישה כאמור בסעיף 112 ניתן לערער לבית המשפט השלום תוך 30 ימים מקבלת הדרישה.
(ב)
הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים זולת אם הסכים לכך המוסמך, או אם הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.
(ג)
התקבל ערעור, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן הפרשי הצמדה וריבית) מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
(ד)
על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות.
הפרשי הצמדה
114.
לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית.
גביה
115.
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה) .
שמירת אחריות פלילית
116.
(א)
תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל ההפרה.
(ב)
הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחוייב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
פרק י' : הוראות שונות
היטלים ואגרות
117.
(א)
השר רשאי, בהתייעצות עם הנציב ובאישור ועדת הכלכלה של
הכנסת -
(1)
להטיל על בעלים של סוגי עסקים ומקרקעין שבהם קיימים סיכוני אש, היטל כבאות, וכיתן לקבוע שיעורים מדורגים לפי רמת הסיכון ולפי רמת אמצעי המניעה וההתראה שהותקנו בהם ;
(2)
לקבוע אגרות בעד עריכת ביקורת תקופתית בדבר שמירת הוראות שנקבעו לפי חוק זה ולפי החיקוקים המנויים בתוספת השניה בסוגי עסקים ומקרקעין ;
(3)
לקבוע אגרות בעד מתן שירותי כיבוי, חילוץ ושירותים אחרים שנותן שירות הכבאות.
(ב)
לא שולמו היטל או אגרה במועדים, יתווספו עליהם הפרשי הצמדה וריבית.
ייעוד כספי
118.
(א)
סכומי עיצומים כספיים שהוטלו לפי סימן ב' לפרק ט', היטלים ואגרות לפי סעיף 117(א)(1) ו-(2), ישמשו לפעולות הפיקוח, היטלים ואגרות הביקורת והאכיפה של שירות הכבאות.
(ב)
סכומי אגרות לפי סע(ף 117(א)(3) ישמשו לפעולות שירות הכבאות.
עזרה בשירותי
כבאות באזור
ובשטחי הרשות הפלסטינית
119.
(א)
בסעיף זה -
"שטחי הרשות הפלסטינית" - השטחים הכלולים מעת לעת בתחום הסמכות הטריטוריאלית של הרשות הפלסטינית לפי ההסכם:
"הרשות הפלסטינית" – הרשות הפלסטינית כמשמעותה בהסכם;
"ההסכם" – הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד' בתשרי התשנ"ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו.
(ב)
השר ראשי לקבוע הסרים לפיהם שירות הכבאות יושיט עזרה באזור לפי בקשת מפקד כוחות צה"ל באזור או מי שהוסמך מטעמו לענין שירותי כבאות באזור.
(ג)
השר רשאי לקבוע הסדרים לפיהם שירות הכבאות יושיט עזרה בשטחי הרשות הפלסטינית לפי בקשת הרשות הפלסטינית או רשות מוסמכת מטעמה, לעניין שירותי כבאות.
השגה
120.
(א)
הרואה עצמו נפגע מהוראה או מהחלטה של מפקד מחוז לפי סעיפים 84(ב), 90(ג) ,91 או 95, רשאי להשיג עליה בפני הנציב.
(ב)
הנציב ייתן את החלטתו בהשגה תוך 30 ימים מיום הגשתה.
(ג)
הוגשה השגה, יושעה תקפה של ההוראה או ההחלטה של מפקד המחוז עד להחלטה בהשגה, זולת אם הורה הנציב אחרת.
תחולה על המדינה
121.
חוק זה יחול על המדינה כבעלת מפעלים, מקךקעין ונכסים או כמחזיקה בהם וכאחראית על יערות.
ביצוע ותקנות
122.
השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
פרק י"א : תיקוני חקיקה
ביטול חוק שירותי
הכבאות
123.
חוק שירותי הכבאות, התשי"ט-195915 (להלן - חוק שירותי הכבאות) - בטל.
תיקון חוק התכנון והבניה
124.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-196516 -
(1)
בסעיף 1 -
(א)
במקום ההגדרה "חוק שירותי הכבאות" יבוא :
"חוק שירות הכבאות" - חוק שירות הכבאות והחילוץ, התש"ס-2000";
(ב)
אחרי ההגדרה "שימוש חורג" יבוא:
"שירות הכבאות- שירות הכבאות והחילוץ שהוקם לפי חוק שירות הכבאות והחילוץ, התש"ס-2000";
(2)
בסעיף 18(ה)(3), במקום "נציג רשות הכבאות שתחומה כולל את תחום הועדה המקומית" יבוא "נציג שירות הכבאות", ובמקום" ותהיה לו דעה מייעצת" יבוא "ודעתו תהיה
קובעת" ;
(3)
בסעיף 19(ב), במקום "נציג רשות הכבאות שתחומה כולל את תחום הועדה המקומית" יבוא "נציג שירות הכבאות", במקום" ותהיה לו דעה מייעצת" יבוא "ודעתו תהיה קובעת", והסיפה המתחילה במלים "היה תחומה של הועדה" - תימחק;
(4)
בסעיף 34, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא :
"(ב)
נציג שירות הכבאות, בעל הכשרה מקצועית בעניני מניעת שריפות, יוזמן דרך קבע לדיוני הועדה המיוחדת ודעתו תהיה קובעת בענינים הנוגעים לשריפות.";
(5)
בסעיף 158יג, במקום ההגדרה "חוק שירותי הכבאות" יבוא:
""חוק שירות הכבאות"4 חוק שירות הכבאות וחחילוץ, התש"ס-2000";
(6)
בסעיף 158טו(א)(2), במקום "לרשות הכבאות לפי חוק שירותי הכבאות (להלן - רשות הכבאות)" יבוא "לשירות הכבאות" ;
(7)
בסעיף 158כו(א)(5), במקום "חוק שירותי הכבאות" יבוא "חוק שירות הכבאות" ;
(8)
בסעיף 158כט, במקום "רשות הכבאות" יבוא "שירות הכבאות" ובמקום "חוק שירותי הכבאות" יבוא "חוק שירות הכבאות".
תיקון חוק ההתגוננות
האזרחית
125.
בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א -195117 -
(1)
בסעיף 4, במקום פסקה (7) יבוא:
"(7)
נציב הכבאות והחילוץ שנתמנה לפי חוק שירות הכבאות והחילוץ, התשס"ו-2006 (להלן – חוק שירות הכבאות והחילוץ)";
(2)
בסעיף 6, מקום פסקה (5) יבוא ,
"(5)
מפקד המחוז כמשמעותו בחוק שירות הכבאות והחילוץ, או נציג שהוא ימנה;";
(3)
בסעיף 6א(ג), במקום פסקה (5) יבוא :
"(6)
מפקד המחוז כמשמעותו בחוק שירות הכבאות והחילוץ, או נציג שהוא ימנה;"
תיקון חוק הביטוח הלאומי
126.
בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-199518 -
(1)
בסעיף 287, במקום פסקה (8) יבוא :
"(8)
מי שגויס לפי סעיף ___ לחוק שירות הכבאות והחילוץ.";
(2)
בלוח י"ד, סעיף 2 – בטל.
תיקון חוק רישוי עסקים
127.
בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-196819 -
(1)
בסעיף 1(ב) בסופו יבוא:
"(6)
בסעיף קטן (א)(6), לענין קיום הדינים הנוגעים לשירותי כבאות עם נציב כבאות וחילוץ.";
(2)
בסעיף 6, בסעיף קטן (א), המילים "(להלן – נותן האישור)" – יימחקו, ואחריו יבוא:
"(א1)
רשיון לפי חוק זה לא יינתן אלא אם כן נתן אישור לכך נציב כבאות וחילוץ או מי שהוא הסמיך לכך.";
(3)
בסעיף 6(ב), במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1) להלן – נותן האישור)";
(4)
בסעיף 14 (א), אחרי "מפקד משטרת המחוז" יבוא "מפקד מחוז של שירות הכבאות והחילוץ";
(5)
בסעיף 20, אחרי "לרופא מחוזי" יבוא "למפקד מחוז של שירות הכבאות והחילוץ".
תיקון חוק
בתי המשפט
128.
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתוספת השלישית, סעיף 13 – בטל.
תיקון חוק
אזורים
חופשיים
129.
בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד-199420, בסעיף 52(ד), במקום "והרשות הכבאות" יבוא "ושירות הכבאות והחילוץ".
פרק י"ב: תחילה והוראות מעבר
סימן א': תחילה
תחילה
130.
תחילתו של חוק זה ביום* ____________.
סימן ב' : העברת עובדים נכסים זכויות וחובות
העברת עובדים
131.
(א)
כל עובד המועסק ברשות כבאות כמשמעותה בחוק שירותי הכבאות (להלן - רשות כבאות) שהיא איגוד ערים, וכל כבאי המועסק ברשות כבאות שהיא עיריה, וכן כל עובד המועסק בנציבות הכבאות וההצלה שבמשרד הפנים, יהיה החל מיום
תחילתו של חוק זה עובד שירות הכבאות, זולת אם הוא בגיל 55 או יותר, או אם הביע רצונו, בדרך שתיקבע בתקנות, שלא לעבור לשירות הכבאות.
(ב)
על אף האמור בכל דין, עובד שעבר לשירות הכבאות כאמור בסעיף קטן (א) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל העברתו לשירות הכבאות.
(ג)
קיבלה המדינה על עצמה, בהסכם בינה לבין רשות כבאות, לקיים את זכויותיו של עובד אשר היו לו כלפי רשות הכבאות מכוח יחסי עובד ומעביד בשל תקופת היותו עובד שלה, לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן של זכויות אלה מרשות הכבאות.
העברת נכסים
132.
(א)
כל המקרקעין, המבנים, כלי הרכב והציוד (להלן - נכסים) אשר ערב תחילתו של חוק זה שימשו את יחידות הכבאים ברשות מכבאות, את נציבות הכבאות וההצלה שבמשרד הפכים ואת בית הספר לכבאות, יעברו החל מיום תחילתו של חוק זה לבעלות המדינה, ללא תמורה, ויועמדו לרשות שירות הכבאות.
(ב)
התעוררה מחלוקת אם יש להעביר נכס מסויים לפי סעיף קטן (א), תכריע במחלוקת ועדה של שלושה אלה: שופט בדימוס שמינה שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, שר הפנים, ויושב ראש מועצת איגוד הערים או ראש העיריה, לפי הענין.
פטור ממס
133.
שר האוצר רשאי לקבוע בצו פטור ממסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים לענין העברת נכסים כאמור בסעיף 132, והוראות התאמה מיוחדות לענין מועדי החיוב ודרכי החישוב של מס רווח הון ומס שבע מקרקעין.
סימן ג' : תקפן של תקנות
המשך תוקף ובחינה
134.
(א)
תקנות שהותקנו לפי סעיף 6 לחוק שירותי הכבאות יעמדו בתקפן, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיוחלפו או ישונו לפי חוק זה, וכל עוד לא הוחלפו או שונו פי חוק זה יראו אותן, לענין חוק זה, כאילו הותקנו לפי סעיף 94.
(ב)
הנציב, באמצעות מי שהוא יסמיך לכך במפקדה הארצית, יבחן את התקנות האמורות בסעיף קטן (א) ויביא בפני השר, תוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, המלצות בדבר הצורך לבטלן, לשנותן או להוסיף עליהן.
תוספת ראשונה
(סעיף 28)
עבירות משמעת
1.
אי מילוי הוראה או פקודה או כל הוראה אחרת שניתנה כדין, או סירוב למלא הוראה או פקודה כאמור.
2.
התרשלות במילוי תפקיד.
3.
התנהגות שאינה הולמת ,כבאי או שיש בה כדי לפגוע בתדמית שירות הכבאות.
4.
שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד.
5.
היעדרות מתפקיד ללא הצדק סביר.
6.
התחזות כחולה במטרה להשתמט ממילוי תפקיד.
7.
נטילת חפץ ממקום אירוע ללא סיבה סבירה.
8.
גרימת נזק לציוד שברשותו או אבדן ציוד.
9.
סירוב למסור פרטים בדבר זהות או מספר אישי או הסתרת פרטים כאמור.
10.
התחזות לבעל דרגה אחרת או לבעל סמכות אחרת.
11.
מתן הצהרה כוזבת, העלמת ידיעות שחובה למוסרן או שימוש באמצעים פסולים אחרים לשם התגייסות לשירות הכבאות, לשם קבלת תפקיד או דרגה או לשם השתמטות מתפקיד.
12.
החזקת ציוד של שירות הכבאות או שימוש בו בניגוד להוראות השירות וללא הצדק סביר.
13.
החזקה או הפעלה של חומר נפץ או חומר מסוכן אחר, שלא בסמכות, שלא במידת הזהירות הנדרשת אן בניגוד להוראות השירות.
14.
גילוי או מסירה של דבר הנוגע לשירות, לאדם בלתי מוסמך, ללא קבלת רשות כדין.
15.
פניה, ללא קבלת רשות כדין, אל גורם מחוץ לשירות הכבאות, למעט בית משפט, בכל עניין הנוגע לשירותו של כבאי בשירות הכבאות.
16.
התנהגות בלתי אדיבה או נקיטת לשון גסה כלפי אדם בעת מילוי תפקיד או כשהכבאי לבוש מדים.
17.
טפילת אשמת שווא במזיד, על כבאי.
18.
ניצול מעמד של כבאי שלא לצורך מילוי תפקיד.
19.
(א)
שימוש בכוח כלפי אדם במסגרת מילוי תפקיד בניגוד להוראות
השירות או כל הוראה אחרת שניתנה כדין.
(ב)
העמדה לדין לפי פסקה זו תהא מסורה להחלטת היועץ המשפטי
לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
20.
עשיית אחד מאלה בהליך, ללא הצדק סביר :
(1)
אי הופעה או הופעה באיחור להליך שהוזמן אליו כדין ;
(2)
עזיבת מקום הליך שלא ברשות ;
(3)
אי המצאת מסמך שנדרש כדין להמציאו ;
(4)
אי מתן תשובה או מתן תשובה מתחמקת או כוזבת ;
(5)
נקיטת לשון מעליבה או מאיימת או גרימת הפרעה או הפסקה ;
(6)
פרסום דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, שלא ברשות מי
שדן בהליך ;
לעניין סעיף זה, "הליך" - דיון בהליך משמעתי או חקירה .
21.
עיסוק בניגוד לסעיף 10 לחוק,
22.
הפרת הוראה מהוראות סעיף 15 לחוק.
23.
הפרת הוראת סעיף 23(א) לחוק.
24.
עשיית פעולה המכוונת למנוע, לעכב או להפריע בכל דרך שהיא את
הגשתה או העברתה של קבילה לנציב הקבילות.
25.
עשיית פעולה המכוונת למנוע, לעכב או להפריע בכל דרך שהיא את
הגשתה או העברתה של תלונה לנציב הקבילות או לנציב תלונות הציבור,
כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח - 1958 (נוסח משולב) (להלן -
נציב תלונות הציבור).
26.
הימנעות ממתן סיוע שביקש נציב הקבילות לשם בירור קבילה, מסירת
מידע כוזב במהלך בירור כאמור או הכשלתו בדרך אחרת.
27.
הימנעות ממתן סיוע שביקש המבקר הפנימי או נציב תלונות הציבור לשם בירור תלונה, מסירת מידע כוזב במהלך בירור כאמור או הכשלתו בדרך אחרת.
תוספת שניה
(סעיפים 105 ,108 ו-117)
1.
חוק מניעת שריפות בשדות, התש"י–194921
2.
סעיף 5 (ג) ו-(ד) לפקודת היערות, 193622.
3.
תקנות לפי סעיף 2(2) לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-196223.
4.
סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-196824, לגבי אי קיום הוראת תקנה
לפי סעיף 9 לחוק האמור או תנאי מתנאי רשיון שניתן לפי? החוק האמור
בעניינים המנויים בסעיף 9 האמור.
דברי-הסבר
הצעת חוק זו באה ליישם את המלצות ועדת גינוסר, שדנה בנושא שירותי כבאות וחילוץ.
על פי המלצות הועדה, יש להפוך את שירותי הכבאות משירותים מוניציפליים מבוזרים, לשירות ארצי אחד. הדבר מחייב חקיקת חוק חדש אשר יקים את השירות, יקבע את מבנהו, תפקידיו סמכויותיו, ויחליף את החקיקה הקיימת ובעיקר את חוק שירותי הכבאות, התשי"ט-195925 (להלן חוק שירותי הכבאות), המגדיר רשות כבאות כאיגוד ערים או רשות מקומית.
סעיף 2
מוצע כי החוק יקים את שירות הכבאות והחילוץ ויקבע כי הינו שירות ממלכתי ארצי וכי השר המונה מטעם הממשלה יהיה שר הפנים.
סעיף 3
מוצע לקבוע את תפקידי שירות הכבאות כלהלן : כיבוי שריפות, מניעת שריפות, חילוץ לכודים משריפות, ממבנים ומכלי רכב, וטיפול בארועי חומרים מסוכנים.
כן מוצע לפרט את הפעולות שבהן על שירות הכבאות לנקוט כדי למלא תפקידים אלה, ובהם קביעת תורת לחימה בתחומי תפקידיו, אימון והדרכה של הכבאים ושל האחראים לכיבוי אש במפעלים, ביערות, וברשויות מקומיות, חקירת שריפות ואסונות אחרים ויישום הלקחים, פיקוח על קיום הוראות בנושאי מניעת שריפות ובטיחות, פיתוח אמצעים חדשים, יעוץ והסברה.
סעיפים 4 ו-7
מוצע כי בראש שירות הכבאות יעמוד נציב הכבאות והחילוץ, אשר ימונה בידי הממשלה לפי המלצת שר והפנים, כפי שמתמנים רמטכ"ל צה"ל, מפכ"ל המשטרה ונציב בתי הסוהר. על פי המלצות הועדה יש להעניק לנציב סמכויות פיקודיות על כלל המערך, בהירארכיה פיקודית ובמבנה הדומים למשטרה ולשירות בתי הסוהר. לפיכך מוצע לקבוע כי הנציב יהיה המפקד העליון של השירות ובעל הסמכות המקצועית העליונה בתחומי הכבאות והחילוץ.
מוצע לקבוע תקופת כהונה מוגבלת לנציב, כדי לאפשר חידוש ורענון. עם זאת תוכל הממשלה גם בתוך התקופה להפסיק את כהונת הנציב ולמנות אחר במקומו, כל זאת כפי שמקובל (אם כי לא קבוע בחוק) לגבי הרמטכ"ל בצבא והמפכ"ל במשטרה.
הנציב יוסמך להוציא הוראות ופקודות בנושא ארגון השירות, וסדרי המינהל והמשמעת בו. הוראות אלה לא יהיו טעונות פרסום ברשומות, למעט אם יש להן חשיבות לציבור. הוראות דומות קבועות בחוק השיפוט הצבאי, בפקודת המשטרה ובפקודת בתי הסוהר.
סעיפים 6 ו-8
על פי המלצות הועדה, שירות הכבאות יהיה בעל שלוש רמות פיקוד: מפקדה ארצית, 6-7 מפקדות מחוזיות וכ-100 תחנות כיבוי מבצעיות. הועדה המליצה גם על הגדרת הייעודים של כל רמה, הבנה שלהם ופריסתם.
מוצע לקבוע בחוק כי בשירות הכבאות יהיו מפקדה ארצית, מפקדות מחוזיות ותחנות כיבוי מבצעיות. מפקדי המחוזות וקצינים בכירים ימונו בידי הנציב באישור השר. עקרונות אלה ייקבעו בחוק אך מוצע לא לקבוע בו את תחומי המפקדות המחוזיות, מיקום התחנות, חלוקת התפקידים והסמכויות בין המפקדות והתחנות, ודרכי שיתוף הפעולה והסיוע ביניהן, אלא להשאיר ענינים אלה לקביעה מינהלית, בהוראות ובפקודות.
סעיף 9
נוהל הגיוס לשירות הכבאות ונוהלי המינויים לתפקידים השונים בו ייקבעו בהוראות השירות.
כן ייקבעו בהן הוראות בדבר הבחינות, הבדיקות הרפואיות, בדיקות כושר גופני ותנאים אחרים לקבלה לשירות ולמינוי לתפקידים לסוגיהם. כיום קיימות תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים), התשכ"ט-1969, הקובעות, בין היתר דרישות למינוי למשרת כבאי, ובהן גיל 20, בדיקה רפואית, רשיון נהיגה, עמידה במכרז, בבחינה ובתקופת ניסיון. תקנות אלה מופעלות על ידי כל רשות כבאות בנפרד. מטרת ההוראות המוצעות היא להחליף הוראות אלה באופן שהן יופעלו במרוכז בצורה אחידה בכל השירות, ולענות על המלצות הועדה בדבר הגדרת מקצועות הכבאות וקביעת הדרישות וההסמכות הנדרשות לכל מקצוע.
בסעיף 2 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, מנויים סוגי המשרות והעיסוקים שעליהם לא חל החוק האמור, ובהם חיילים, שוטרים וסוהרים. מוצע לקבוע באופן דומה כי החוק האמור לא יחול על קבלה לשירות הכבאות ושירות בו.
הוראות השירות יקבעו גם את תקן כוח האדם, אולם מילויו יהיה בכפוף למגבלות שייקבעו בחוקי התקציב, שכן שירות הפועל במסגרת הממשלה כפוף לשיא כוח האדם הנקבע מדי שנה בתקציבו.
סעיף 10
מוצע לקבוע כי כבאי לא יעסוק בעבודה אחרת, אלא בהיתר. הוראה דומה מצויה בפקודת המשטרה. בפקודת בתי הסוהר קייס איסור מוחלט על סוהר לעסוק בעבודה שאינה של המדינה,
סעיפים 11 עד 14
מוצע לאפשר לכבאי להתפטר, ולחסמיך את הנציב להפסיק את שירותו של כבאי מטעמי בריאות על פי קביעת ועדה רפואית, או מטעמי אי התאמה, ולהשעותו בנסיבות מתאימות. כאשר מדובר בכבאי בכיר, יהיה צורך באישור השר לפיטורים.
הוראות דומות מצויות בפקודת המשטרה ובפקודת בתי הסוהר.
סעיף 15
כדי להדגיש את אפיו המבצעי של שירות הכבאות ואת ייחודו מוצע לקבוע כי בשעת מילוי תפקידו יהיה הכבאי לבוש מדים ועונד תג זיהוי. לכבאי יינתנו סמכויות שונות כלפי הציבור, ולכן יש לקבוע את חובת ההצגה של תעודת המינוי ומסירת פרטי הזיהוי בעת הפעלת סמכות כזו.
הוראות דומות נקבעו לאחרונה בפקודת המשטרה, במסגרת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תיקון), התשנ"ז-1997.
סעיף 16
סעיף 35(ב) לחוק שירותי הכבאות מסמיך את שר הפנים להתקין תקנות בדבר קביעת שכרם וזכויותיהם של כבאים, ובצו איגודי ערים (שירותי כבאות), התשכ"א-1961, אשר הקים 18 איגודי ערים לכבאות, נקבע בסעיף 24, כי האיגוד רשאי לקבוע, באישור השר, את משכורתם, שכרם ושאר תנאי עבודתם של העובדים שהוא מעסיק, בפועל, נקבעים כיום שכרם ותנאי עבודתם של הכבאים בהסכמים קיבוציים ארציים ומקומיים.
הועדה המליצה כי שכרם ותנאי עבודתם של הכבאים יהיו כשל שוטרים. מוצע לקבוע עקרון זה פרטי ההקבלה בין המקצועות והדרגות ייקבעו בידי הממשלה, הוראות אלה יבטיחו, מצד אחד כי השכר ותנאי העבודה של הכבאים יהיו ברמה נאותה, ההולמת כוחות לחימה חיוניים העומדים בסכנות ונדרשים לכשירות מבצעית גבוהה ולמשמעת קפדנית, ומצד שני ימנעו את התופעות של סכסוכי עבודה המשבשים את מוכנותו של השירות לעמוד במשימותיו החיוניות.
סעיף 17
פרק ה' לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, החיל את החוק האמור על שוטרים וסוהרים ושאיריהם, בתיאומים ובתוספות שנקבעו בו. אחד השינויים העיקריים הוא שבעוד שניתן להוציא עובד מדינה לקצבה בהגיעו לגיל 60, וחייבים להוציאו לקצבה אם הגיע לגיל 65, הרי שניתן להוציא שוטר וסוהר לקצבה בהגיעם לגיל 55.
הוועדה המליצה להחיל על הכבאים תנאי שירות דומים לאלה של השוטרים. כן המליצה להקדים את גיל הפרישה של הכבאים ל - 55, משום שבגיל זה כושרם הגופני מגביל את יכולתם המבצעית, ולא ניתן להעבירם לתפקידים מינהליים שכן אין צורך במספר רב של עובדי מינהלה בשירות הכבאות. לפיכך מוצע להחיל את חוק שירות המדינה (גמלאות) גם על הכבאים, בתיאומים ובתוספות שנקבעו בו לגבי שוטרים וסוהרים.
סעיפים 18 עד 21
חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981, וחוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים, התשמ"א-1981, החילו על שוטרים וסוהרים את חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] ואת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, והתקנות לפיהם.
כן נקבעו בחוקים אלה הוראות בדבר הברירה הנתונה לשאירי שוטר וסוהר שנפטרו ממחלה לבחור בין קצבאות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) לבין תגמולים לפי חוק משפחות חיילים בתוספות שנקבעו שם. עוד נקבע בחוקים אלה כי חיקוקים המעניקים זכויות ופטורים לחייל נכה או לבן משפחה של חייל שנספה, יראו אותם כמעניקים אותם זכויות ופטורים גם לשוטר או סוהר נכה ולבן משפחה של שוטר או סוהר שנספה.
בהתאם להמלצת הוועדה להחיל על הכבאים תנאי שירות דומים לאלה של שוטרים, מוצע לקבוע בחוק שירות הכבאות והחילוץ הוראות דומות להוראות החוקים האמורים.
סעיף 22
חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשל"ב-1972, מאפשר הענקת עיטורי גבורה, אומץ ומופת לשוטרים ולסוהרים על מעשים שנעשו בעת מילוי תפקיד תוך חירוף נפש, באומץ לב ובאופן הראוי לשמש מופת. כן ניתן לתת את עיטור השירות על שירות שיש בו תרומה בלתי רגילה להשגת יעדי השירות. מוצע להחיל גם חוק זה על כבאים, שכן בפעולותיהם הם נדרשים לעתים למעשי גבורה ואומץ יוצאי דופן להצלת חיים ורכוש.
סעיף 23
הוועדה המליצה כי בד בבד עם הקמת שירות הכבאות החדש והקבלת הכבאים לשוטרים בשכר, תנאי שירות וגמלאות, יאסרו התארגנות ושביתות של כבאים, כפי שהם אסורים במשטרה.
הוועדה הייתה ערה לכך כי חופש ההתאגדות, הזכות לנהל משא ומתן קיבוצי וזכות השביתה הנובעת מאלה, הינם זכויות יסוד של העובדים, אשר הוכרו בפסיקת בתי המשפט בישראל. אולם, זכויות אלה אינן מוחלטות, במיוחד כאשר מדובר בשירותים חיוניים. קיימות בעולם מדינות שבהן נאסר על כבאים לשבות. לעיתים מלווה האיסור בהקמת מנגנון של בוררות חובה.
במשטרה נאסרה ההתארגנות וממילא - השביתה. בעבר, נעשה הדבר בפקודה של המפקח הכללי. בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון, אשר קבעה כי איסור שכזה, גם כשהוא מוצדק ודרוש, צריך להיעשות על פי הסמכה מפורשת בחוק, תוקנה פקודת המשטרה, ונקבע בה במפורש כי שוטר לא יהיה חבר בארגון שבין מטרותיו טיפול בארגון המשטרה, המשמעת, השכר, יחסי העבודה, תנאי העבודה ותנאי פרישה, וייצוג שוטרים בעניינים אלה. בפקודת בתי הסוהר אין הוראה דומה, אך האיסור קבוע בהוראות השירות ובפועל אין התארגנות ושביתות בשירות בתי הסוהר.
כשם שישנה הצדקה לאיסור זה במשטרה ובשירות בתי הסוהר, ישנו מקום לאיסור דומה בשירות הכבאות, שכן מדובר בשירות חיוני המופקד על הלחימה באש ועל הצלת חיי אדם ורכוש. שיבושי עבודה בארגון כזה, משמעותם סכנה מיידית לחיי אדם ולרכוש ציבורי ופרטי. בנוסף, טיבה של הלחימה באש שהיא מחייבת פעולה במסגרת היררכית ומשמעתית, כמוה כפעולה של כוחות צבא ומשטרה.
הקביעות המוצעות בחוק כי שכרם של הכבאים, תנאי עבודתם,. הגמלאות וכיוצא בזה יהיו כשל השוטרים במשטרת ישראל, משמען הבטחה כי אלה יהיו הולמים, וכי הכבאים לא יצטרכו להיאבק למען השגת תנאי שכר המתאימים לתפקידם ולנדרש מהם. לפיכך, איסור ההתארגנות והשביתה לא יפגעו בפועל בכבאים. מכאן שהוראות החוק המוצע בכללותן מהוות איזון ראוי בין ההגנה על זכויות הכבאים לבין השמירה על האינטרס הציבורי הכללי.
סעיפים 24 עד 27
על פי סעיף 7 לחוק שירותי הכבאות, יחידת כבאים יכול שתהיה מורכבת מכבאים מתנדבים או מכבאים או משניהם כאחד, כפי שייקבע בתקנות. תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים מתנדבים), התשמ"ו-1985, קובעות תנאים למינוי כבאי מתנדב, ובהם - גיל 15 לפחות, מצב בריאות תקין, הסכמת הורים ובחינה על ידי ועדת בוחנים. כיום מופעלות הוראות אלה על ידי כל רשות כבאות בנפרד.
על פי התקנות האמורות, יו"ר רשות כבאות רשאי להפסיק שירותו של כבאי מתנדב, וכן רשאי המתנדב להפסיק את שירותו, ואם התנדב בהיותו נער - ישרת עד לגיוסו לצה"ל, אם לא הודיע לפני כן על הפסקת שירותו.
מוצע לקבוע הוראות דומות בחוק החדש, לגבי העסקת מתנדבים בשירות הארצי שיוקם לפיו. למעט הזכות לשכר ולתשלום דמי ביטוח לאומי, יהיו חובותיו וזכויותיו וכפיפותו לשיפוט משמעתי של מתנדב, כשל כבאי, זאת בדומה להוראות שבפקודת המשטרה לגבי חברי המשמר האזרחי.
כן מוצע לקבוע הוראות בדבר הענקת עיטור התנדבות בשל תרומה מיוחדת לשירות הכבאות, בדומה להוראה שנוספה לאחרונה לחוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקון מס' 3), התשנ"ח-1998, בנוגע למשמר האזרחי.
סעיפים 28 עד 76
לפי חוק שירותי הכבאות מוסמך שר הפנים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין השאר תקנות בדבר קיום משמעת במילוי תפקידי הכבאים. תקנות שירותי הכבאות (משמעת), התש"ם-1980, מגדירות את המעשים המהווים עבירות משמעת, ומסמיכות את מפקד יחידות הכבאים בכל רשות כבאות, או סגנו, ובהעדרם - קצין שמונה ע"י יו"ר מועצת איגוד הכבאות, לשפוט את הכבאים על עבירת משמעת, על פי נוהלי שפיטה שייקבעו ע"י מפקח כבאות ראשי או מי שהוא הסמיך. העונשים שניתן להטיל על פי התקנות הם התראה, נזיפה ושלילת שכר עד לסכום של ארבעה ימי עבודה. בנוסף, חלים על הכבאים חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978, אשר הקים בתי דין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות (עיריות, מועצות מקומיות ואיגודי ערים), הגדיר את עבירות המשמעת והסדיר את הליכי השיפוט המשמעתי, תוך הפניה בחלק מן העניינים להוראות חוק שירות המדינה (משמעת), התשי"ג–1963.
עם המעבר למבנה החדש של שירות ארצי לכבאות, מוצע לקבוע בתוספת לחוק את עבירות המשמעת, ולהסמיך את השר להוסיף או לגרוע ממנה באישור ועדת הפנים של הכנסת, וכן לקבוע את הכללים החלים על השפיטה המשמעתית, הכל כפי שנקבע בחקיקה לגבי המשטרה ושירות בתי הסוהר, בתיקון מהתשמ"ח-1988, בשינויים מעטים, בין השינויים המוצעים :
1.
לגבי המשטרה נקבע כי דיון בבית דין למשמעת ייערך בדלתיים פתוחות זולת אם הוחלט על עריכתו בדלתיים סגורות משום שהדבר דרוש לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה, בטובת הציבור או במשמעת המשטרה. לגבי שירות בתי הסוהר נזכרים גם פגיעה במוסר. בחוק בתי המשפט מנויות עילות נוספות לדיון בדלתיים סגורות, ובהן הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע, מתלונן או נאשם בעבירת מין, וכן כאשר הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד. מוצע להחיל עילות אלה על הדיון המשמעתי לפי חוק זה.
2.
בפקודת המשטרה ופקודת בתי הסוהר נקבע כי בית דין למשמעת או דן יחיד יהיה רשאי לחייב שוטר או סוהר שהורשע בעבירת משמעת בתשלום פיצויים על הנזק שנגרם עקב העבירה עד לשכר חדשי. חיוב זה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין אחר. כן נקבע שם כי קנס או פיצויים שהוטלו על שוטר או סוהר ייגבו על ידי ניכוי משכרו, וישולמו לקרן הכללית של משטרת ישראל או של בתי הסוהר. מוצע שלא לכלול הוראות דומות בחוק שירות הכבאות.
3.
על שוטרים ניתן להטיל בהליך משמעתי נזיפה, נזיפה חמורה, קנס, ריתוק למקום
השירות, ומחבוש. לסוהרים קיים גם עונש התראה ולא קיים עונש מחבוש. מוצע כי לגבי כבאים יהיו עונשי התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנסות.
סעיפים 77 עד 79
מוצע כי לשירות הכבאות ימונה מבקר פנימי, אשר יפעיל בו ביקורת פנמית כאמור בחוק
הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992, וכן יהיה ממונה על תלונות הציבור. אשר לטיפול בקבילות כבאים, מוצע לאפשר מינוי נציב מיוחד, כפי שקיים לגבי המשטרה ובתי הסוהר, או הסמכת המבקר הפנימי לעסוק גם בתחום זה. הטיפול בקבילות הכבאים יהיה בהתאם לכללי הטיפול בקבילות שוטרים שנקבעו בפקודת המשטרה, הדומים גם לאלה שנקבעו לגבי סוהרים.
סעיפים 80 ו-81
ישנם סוגי מפעלים ואתרים שבהם מרוכז חומר דליק רב, אשר אם תפרוץ בהם אש ולא תטופל מייד באמצעים הנמצאים במקום ובידי אנשים הנמצאים במקום שאומנו לכך, הסיכון לאסון המוני הינו גבוה. מוצע להסמיך את השר להורות לסוגי מפעלים כאלה להקים יחידות כבאות וחילוץ מפעליות, אשר יוכלו לטפל באירועים טיפול ראשוני עד להגעת כוחות שירות הכבאות למקום, ובכך להקטין את הסכנה להתפשטות אש ונזקים חמורים לאדם ולרכוש. הואיל והוצאות הקמת יחידה כזו וציודה יחולו על בעלי המפעל, צו כזה לגבי מפעל מסויים יינתן לאחר שמיעת עמדתם.
מוצע להטיל על הנציב ואנשי המפקדה הארצית לבצע את הבדיקה המקצועית באשר לצורך בקיומן של יחידות מפעליות כאמור, ולהביא את המלצותיהם בפני השר.
סעיף 82
על פי ממצאי הוועדה, הניסיון מלמד כי בשריפות יער קיימת חשיבות רבה לאתר את מקור האש ולהתחיל לטפל בכיבויה סמוך ככל האפשר לפריצתה, הואיל והיערות אינם מיושבים, לעתים חולף זמן ניכר מרגע שאש פרצה ביער ועד שידיעה על כך מגיעה לשירותי הכבאות, לפיכך יש להביא לפריסה של תצפיתני אש בעונת הקיץ, וכן להתקין ביערות ובשמורות הטבע ציוד לטיפול ראשוני בכיבוי האש ובמניעת התפשטותה.
מוצע להסמיך את השר להורות לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, ולקרן הקיימת לישראל, על הקמת יחידות כבאות וחילוץ לשטחים פתוחים. צו כזה יינתן לאחר שהגורמים המקצועיים בנציבות הכבאות יבחנו את הנושא והנציב יגיש לשר את המלצותיו, ויהיה טעון התייעצות עם הגופים האמורים ועם השר לאיכות הסביבה או שר החקלאות, לפי העניין.
סעיפים 83 ו-84
הוועדה הדגישה את חשיבות נושא המניעה ונקיטת האמצעים הדרושים למניעת פריצת אש, ולהקטנת התפשטותה ונזקיה, אם תפרוץ. זאת במיוחד לגבי היער והחורש. בהקשר זה המליצה הוועדה נציב הכבאות יגבש כללים מחייבים לתכנון היערות, שייקחו בחשבון את סיכוני האש הכרוכים ביערות, ובהם כללים בעניין דרכי גישה לרכבל כיבוי, אמצעי כיבוי מקומיים, ואמצעי הפרדה בין גושי יער, ובין היער למבני מגורים ותעשיה.
עוד המליצה הוועדה כי הגורמים המתכננים יערות יידרשו לקבל את אישור שירות הכבאות לכל תכנון מפורט של יער, כפי ששירותי הכבאות מעורבים בהיבטים הקשורים למניעת אש בעת אישור תכניות לפי חוק התכנון והבניה, ובעת רישוי עסקים.
מוצע לעגן המלצות אלה בחוק החדש, ולהעניק לשירות הכבאות סמכות לקבוע כללים מחייבים בנושאים מבצעיים, וזכות המלצה בנושאים אחרים כגון סוגי העצים והצמחייה.
סעיף 85
הוועדה המליצה כי יגובשו תכניות עבודה לתחזוקה שוטפת של היערות, כך שתימנע הצטברות של חומך דלק טבעי של הזנת האש.
מוצע להסמיך את הנציב, לאחר שתבוצע עבודת מטה מקצועית מתאימה בנציבות הכבאות, ובהתייעצות עם משרד החקלאות והקרן הקיימת לישראל, לקבוע כללים בנושאים אלה, ולחייב את הגורמים האחראים ליערות לפעול לפיהם, ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך.
קביעתם ואכיפתם של כללים אלה יקטינו את הסיבוכים והנזקים הכרוכים בפריצת אש ביערות.
סעיפים 86 ו-87
כיו קיים קשר הדוק בין הרשויות המקומיות לבין שירותי הכבאות, הואיל ושירותי הכבאות מופעלים במסגרת של איגודי ערים או יחידות עירוניות. עם הפרדת שירותי הכבאות מן הרשויות המקומיות והפיכתן לשירות ארצי, יש להבטיח קיומו של גורם מקצועי בכל רשות מקומית אשר יהיה המקשר והמתאם עם שירות הכבאות.
סעיף 88
מוצע להסמיך את הנציב, בהתייעצות עם הממונה, להורות לרשויות מקומיות ולישובים שבתחומן על הצבת אמצעי כיבוי במקומות ציבוריים ועל נקיטת פעולות למניעת אש. במיוחד חשובים הדברים לגבי ישובים הנמצאים בקרת יערות, אשר צריכים להיות ערוכים לפריצת אש בקרבתם. הוועדה המליצה כי בישובים אלה תכשיר הרשות המקומית קציני בטיחות אש שיהיו אחראים ליצירת מודעות לבטיחות אש בקרב התושבים, וידאגו להימצאותם של אמצעי כיבוי אש ולתקינותם. כן המליצה הוועדה כי ההנחיות המקצועיות וההדרכה יינתנו על ידי שירות הכבאות, ואילו האחריות להעמדת האמצעים הדרושים תחול הרשות המקומית.
סעיפים 89 ו-90
לפי חוק שירותי כבאות, מוסמך שר הפנים, בין היתר, להתקין תקנות בדבר הספקת מים והתקנת מתקני מים לצורכי כיבוי דליקות. בתקנות שירותי כבאות (אספקת מים וברזי כיבוי), התשל"א-1971, הוסדרה חובת רשות מקומית ומי שמפיק או מספק מים באמצעות רשת צינורות, לשמור על תקינות הרשת וזרימת המים בה בלחץ מתאים וחובתה של רשות מקומית להתקין ולתחזק ברזי כיבוי לפי הוראות רשות הכבאות המקומית ומפקח כבאות ראשי, על חשבון רשות הכבאות. כן מוסדרת שם חובת רשות הכבאות לערוך ולנהל ספרי ברזי כיבוי ומפות שלהם.
מוצע לקבוע הוראות דומות בחוק החדש, תוך הטלת הוצאות התקנת ברזי כיבוי ותחזוקתם על הרשויות המקומיות.
סעיף 91
מוצע להסמיך הנציב לתת הוראות ליחידות מפעליות וליחידות לשטחים פתוחים בכל הנוגע להפעלתן התקינה ולהכשרת אנשיהן.
סעיפים 92, 93 ו-96
שר הפנים התקין חוק עזר לדוגמא לאיגודי ערים (שירותי כבאות) (מניעת דליקות), התשמ"ח–1988. מספר איגודי ערים לכבאות אימצו חוק עזר זה.
בחוק העזרה קבעה שורה של איסורים לגבי מעשים העלולים לגרום לשריפות. דין העובר על הוראת חוק העזר – קנס.
עם המעבר לשירות הארצי, אין מקום לקיומן של הוראות מסוג זה בחוקי עזר שאיגוד ערים יכול לאמצן או שלא לאמצן, ואף אין מקום ואין מקום לקביעתן בחקיקת משנה. מוצע כי החוק החדש יקבע את האיסורים ואת הסנקציות על הפרתם.
סעיף 94
חוק שירותי הכבאות מסמיך את שר הפנים לקבוע בתקנות את הכמויות והסוגים של ציוד, אמצעים וחומרים לכיבוי דליקות ושל אמצעי אזעקת דליקה ותקשורת, שיוצבו בסוגי מקרקעין שונים. מכוח סמכות זו הותקנו תקנות שונות בדבר ציוד כיבוי בבתי עינוג, בבניינים מסחריים, בבתי חולים, בבתי מגורים, בבתי מלון, בבתי ספר, בבתי תפילה, במחסנים, במפעלי תעשיה ומלאכה, במוזיאונים ועוד. חלק מתקנות אלה הינו מיושן וטעון עדכון והתאמה לצרכים הנוכחיים ולצורות הבניה והמסחר המודרניים.
יצוין כי לגבי מפעלי תעשיה, ישנו חיוב להתקין ציו כיבוי גם מכוח תקנות ההתגוננות האזרחית (ציוד מפעלם ומוסדות אימון עובדיהם), התשל"ג-1973. לא ברור מדוע נקבעה הוראה זו לגבי מפעלי תעשיה דווקא ולא מוסדות אחרים.
סעיף 95
מוצע להסמיך מפקד מחוז, או מי שהוא הסמיך לכך באישור הנציב, בכפוף לתקנות שיתקין שר הפנים, לתת הוראות אינדיוידואליות לבעלי נכסים לנקוט באמצעים למניעת שריפות, וכן לדרוש שירות הכבאות לעשות את הטעון עשייה ולחייב את הבעל הנכס בהוצאות.
יצוין כי כיום קבועות הוראות דומות בסעיף 6ב לחוק שירותי הכבאות.
סעיף 97
מוצע לקבוע חובה לקבל הסמכת יושב ראש הכנסת, שר החוץ שר הביטחון לפי הענין, לגבי קביעת התנאים להחלת החוק על משכן הכנסת, ומקרקעין המוחזקים על ידי נציגות דיפלומטית, ומקרקעין המוחזקים על ידי מערכת הביטחון, על יד משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או שירותי הביטחון.
סעיף 98 ו-99
מוצע לקבוע את סמכויותיו של שירות הכבאות בעת אירוע של דליקה או תקרית המחייבת את הפעלת הכבאים. מטבע הדברים, בשל היות מצב חירום המסכן חיי אדם ורכוש, מתבקשות סמכויות חירום שאינן מופעלות בעתים רגילות, כגון סמכויות כניסה לכל מקום, לרבות פריצה בכוח, הריסה או סילוק של מיתקנים וחפצים העולים באש או המפריעים לפעולות הכבאים, הפסקת התחבורה, פינוי אנשים, ניתוק מים, גז וחשמל. הוראה דומה, פחות מפורטת, נמצאת בסעיף 20 לחוק שירותי הכבאות. סעיף 21 לחוק האמור קבוע כי כבאי, מתנדב ושוטר לא ישאו באחריות בשל פעולות לפי סעיף 20 שביצעו בתום לב, במידה סבירה וללא רשלנות, אם המעשה היה בתחום סמכותו כדין או לעובד ציבור הגנה בכל תופענה שאינה על רשלנות, אם המעשה היה בתחום סמכותו כדין. הואיל ומדובר במצבי חירום ולחץ המחייבים פעולות דחופות ולעיתים יוצאות דופן, מוצע להרחיב פטור זה מאחריות ולקבוע כי לא תהיה אחריות אזרחית או פלילית בשל פעולות כאמור שנעשו באופן סביר (כלשון סעיף 94 במוצע), ובתום לב. עם זאת, במקרים מתאימים ניתן היה לנקוט הליכי משמעת. הוראה דומה מצויה בסעיף 44 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969, לגבי שוטר המבצע מעצר או עיכוב.
בהתאם להחלטות הממשלה מ-1993 ו-1994, על שירותי הכבאות לסייע בטיפול באירועי חומרים מסוכנים, על ידי ביצוע פעולות ראשוניות לצמצום השפעת החומרים המסוכנים עד להגעת הגורמים המקצועיים ונטרול החומרים המסוכנים. מוצע לקבוע כי הנציב יקבע בהוראות השירות את נוהלי הפעולה והתיאום עם המשטרה ורשויות איכות הסביבה.
סעיף 100
סעיף 24 לחוק שירותי הכבאות מסמיך מפקד יחידת כבאים לגייס לכיבוי דליקה כל אדם בגיל 16 עד 50 שנה שמקום מגוריו הקבוע בתחום 10 קילומטר ממקום הדליקה, וכן לצוות על כל אדם המחזיק בציוד וחמרים לכיבוי דליקות והנמצאים בתחום 50 קילומטר ממקום דליקה ולהעמידם לרשותו לכיבוי הדליקה. על רשות הכבאות לפצות על הציוד והחומרים שלא הוחזרו ועל נזקים שנגרמו להם.
סעיף 101
סעיף 35 לחוק שירותי הכבאות מסמיך את השר להתקין תקנות, ובין היתר בדבר הספקת מים והתקנת מתקני מים לצרכי כיבוי דליקות.
מוצע לחזור על הסכמה זו בחוק החדש. כמו ביתר התקנות לפי חוק זה, עבודת המטה המקצועית תעשה על ידי המפקדה הארצית של נציבות הכבאות, והנציב יביא את המלצותיו בפני השר.
סעיף 102
שירות הכבאות יהיה ראשי להשתמש במים מכל מקור ובכל מקום לשם טיפול בדליקות. לשם אימונים ניתן יהיה להשתמש במים לאחר שמיעת עמדה בעלי המים. אם גורם פרטי חוייב בתשלום בעד המים – ישפה אותו שירות הכבאות.
סעיף 103
חובת הראיה תוטל על מי שטוען כי שימוש בסמכויות לצורכי טיפול באירוע היה שלא כדין.
סעיף 104
סעיף 35 לחוק שירותי הכבאות מסמיך את שר הפנים להתקין תקנות בדבר "חקירות נסיבות דליקות וגורמיהן". תקנות שירותי הכבאות (חקירת דליקה וגורמיה), התשל"ב-1972, מסמיכות רשות כבאות להסמיך אחד מעובדיה לחקור בסיבות דליקות וגורמיהן, וכן מסמיכה את שר הפנים להקים ועדת בירור לחקור בכל סיבת דליקה שתיראה לו.
התקנות מחייבות את רשות הכבאות שבתחומה ארעה דליקה ושירותי הכבאות נקראו לכתובתה, לשלוח חוקר. מי שבידו ידיעה או חפץ העשוי לסייע בחקירה נדרש להודיע לחוקר, והחוקר ראשי להיכנס לחצים שבהם ארעה דליקה ולחקור אנשים. אם יש חשש למעשה פלילי יש להודיע למשטרה. על ממצאי החקירה חלה סודיות.
מוצע לקבוע הוראות בעניין זה בחוק החדש. חוקר יהיה כבאי שהנציב מניהו בכתב לענין זה. אם הדבר דרוש לניהול החקירה ניתן היה לאסור כניסה למקרקעין, לתקופה שלא תעלה על 7 ימים.
סעיף 105
כדי לאפשר לאנשי שירות הכבאות לבצע את תפקידי השירות בפיקוח על קיום דיני הכבאות בכל הנוגע למניעת שריפות ולהתקנת אמצעים לגילוי שריפות ולכיבוין, ובאכיפתם של דינים אלה, יש להעניק להם סמכויות לדרוש מידע, להיכנס לכל מקום ולתפוש מסמכים.
מצע כי סמכויות אלה לא יינתנו באופן גורף לכל כבאי, אלא לכבאים שהניצב הסמיכם לכך. כן מוצע כי, מקובל בחוקים אחרים, כניסה לבית מגורים תהיה רק לפי צו של שופט, וכי על החיפוש יחולו ההוראות הקבועות בפקודות סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) בדבר נוכחות תופש המקום ועדים, רישום מה שנתפש, וחיפוש אצל אדם הנמצא במקום ויש יסוד סביר להניח שהוא מסתיר אצלו מסמך שמחפים.
יצוין כי כיום מסמיך סעיף 6ג לחוק שירותי הכבאות את מי שנתמנה לכך על ידיד רשות כבאות להיכנס למקרקעין כדי לבדוק אם קוימו הוראות החוק האמור והתקנות לפיו. הסעיף המוצע רחב יותר.
סעיפים 106- 107
מוצע לקבוע הפרה של הוראות החוק כעבירות ולדרגן לפי חומרתן. כאשר החובה לפעלו מוטלת על תאגיד, יש להטיל על מנהליו והאחראים לתחום הבטיחות לדאוג לקיום הוראות החוק, לקבוע כי עברו עבירה אם לא מילאו חובה זו.
סעיף 108
פרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב–1982, קובע סדרי דין מיוחדים לעבירות הנקבעות כעבירות קנס. מוצע להסמיך את שר הפנים, ולקבוע בהתייעצות עם הנציב, עבירות לפי החוק המוצע עבירות קנס, ואת הקנס לאותן עבירות. עם קביעה כזו יוכלו השר להסמיך כבאים משירות הכבאות למסור למי שהוא סבור שעבר עבירות אלה, הזמנה הנותנת למקבלה ברירה לשלם קנס בשיעור שנקבע , במקום להישפט על העבירה. אם שילם את הקנס, רואים שאותו כאילו הודה באשמה, הורשעו ונשא את עונשו. אם לא שילם – רואים את ההזמנה כהזמנה למשפט.
אם עבירת הקנס תיקבע כעבירה של ברירת משפט, יהיה הכבאי שהוסמך לכך למסור הודעת תשלום קנס, ומי שהיא נמסרה לו חייב לשים את הקנס הנקוב בה זולת אם הגיש בקשה לביטול או הודיע שיש ברצונו להישפט על העבירה. לא שילם את הקנס ולא הודיע שיש ברצונו להישפט – תישלח לו הזמנה למשפט.
יצויין כי עבירות על הוראות שנקבעו בחוק עזר לדוגמא לאיגוד ערים (שירותי כבאות) (מניעת דליקות), התשמ"ח–1988, שאימצו כמה איגודי ערים, הדומות לאלה המנויות בסעיף 93 המוצע, בקבעו כעבירות קנס.
הסעיף המוצע הנו רחב הרבה יותר, ויאפשר הגברת האכיפה של דיני הכבאות.
סעיפים 109 עד 116
לעתים, כשאין מדובר בהפרדה חמורה במיוחד, ולמען יעילות האכיפה, אין מקום להפעיל את מנגנון ההרשעה והענישה הפליליים בשל הפרת הוראות החוק ועדיף לנקוט בהליך של הטלת עיצום כספי "אזרחי" מוצע לקבוע את המנגנון לכך, בדומה למה שנקבע לאחרונה בכמה חוקים אחרים. גם מנגנון זה, שאינו קיים כיום לגבי דיני הכבאות, שיופעל על ידי הנציב, מנהלי אגפים במפקדה הארצית או מפקדי המחוזות, יאפשר הגברת האכיפה של דיני הכבאות.
סעיפים 117 ו- 118
הוועד המליצה כי שירות הכבאות יבנה מודל תמחור של פעולות המתבצעות על ידו, וכי על בסיס מודל זה ייקבעו שיעורי השתתפות דיפרנציאליים לפעולות השונות שיבצע השירות.
עוד הציעה הוועדה לגבות תשלומים מגורמים בני סיכון, על פי רמת הסיכון שלהם, וכן לבחון מתן הנחות במטרה ליצור תמריץ להתקנת אמצעי מניעה והתראה.
מוצע להסמיך את שר הפנים, בהתייעצות עם הנציג ובאישור ודעת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות הדבר הטלת היטל כבאות מדורג על גרומים שמהווים סיכון אש, וכן בדבר אגרות בעד מתן שרותי כיבוי וחילוץ ובעד עריכת ביקורות תקופתיות.
הועדה המליצה כי ההכנסות העצמיות יהוו כ%15 מתקציב שירות הכבאות. מוצע לקבוע כי כספי העיצומים הכספיים, ההיטלים והאגרות ישמשו למימון פעולות שירות הכבאות.
סעיף 119
בתיקון חוק שירותי הכבאות משנת התשנ"ו-1996 הוסף בו סעיף 5א אשר מסמיך את שר הפנים לקבוע הסדרים לפיהם רשות כבאות תושיט עזרה באזור יהודה ושומרון לפי בקשת מפקד כוחות צה"ל, וכלן בשטחי הרשות הפלסטינית לפי בקשתה.
מוצע לחזור על הוראות אלה בחוק החדש, בהתאמה.
סעיף 120
מוצע לאפשר הגשת השגה לנציב הכבאות על הוראות והחלטות שונות של המפקד מחוז.
סעיף 121
מוצע כי החוק יחול גם על המדינה, באופן שינתן יהיה להטיל עליה לקיים במפעלים ובנכסים מסוימים שלה יחידות כבאות מיוחדות, ובאופן שהתקנות בדבר התקנת אמצעי גילוי אש וכדומה יחולו גם על מיתקנים שבבעלותה או בהחזקתה.
סעיף 122
שר הפנים ממונה על ביצוע החוק ומוסמך להתקין תקנות לביצועו.
סעיף 123
עם חקיקת החוק יבוטל חוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959, שמכוחו פועלות רשויות הכבאות.
סעיף 124
בחוק התכנון והבניה נקבע במספר סעיפים כי נציג רשות הכבאות המקומית ישתתף בדיוני מוסדות התכנון השונים ותהיה לו דעה מייעצת בעניינים הנוגעים לשריפות. מוצע להתאים את המונחים המשמשים בחוק זה למבנה החדש של שירות הכבאות, ולקבוע כי דעת נציג שירות הכבאות תהיה קובעת בעניינים הנוגעים לשריפות.
סעיף 125
בחוק ההתגוננות האזרחית נקבע כי מפקד הכבאות הראשי שמונה לפי חוק שירותי הכבאות יהיה חבר במועצה הארצית של הגא, וכי נציג רשויות הכבאות שבמחוז יהיה חבר במועצה מחוזית של הגא ובמועצה פיקודית של הגא. מוצע להתאים הוראות אלה למבנה החדש של שירות הכבאות.
סעיף 126
לפי פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי, מוענקות על חשבון אוצר המדינה גימלאות למתנדב שנפגע תוך כדי פעולות התנדבות. בהגדרת "מתנדב" מנויים בין היתר כבאי מתנדב או מי שגויס לסייע בכיבוי שריפה לפי חוק שירותי הכבאות.
מוצע כי לכבאי מתנדב יהיו זכויות כשל כבאי אם נפגע תוך כדי פעולתו כמתנדב, ואילו פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי ימשיך לחול על מי שנפגע לאחר שגויס לסייע בכיבוי שריפה סעיף 100 לחוק המוצע.
סעיף 127
מוצע להתאים אם הוראות חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, לחוק החדש המוצע:
סעיף 1 לחוק האמור מגדיר את מטרות הרישוי, ובהן קיום הדינים הנוגעים לשירותי כבאות. מוצע לקבוע כי כאשר אחת ממטרות הרישוי הינה המטרה האמורה, תקוים התייעצות עם נציג כבאות וחילוץ.
לפסקה (1)
סעיף 6 לחוק האמור קובע כי רשיון לעסק טעון רישוי לא יינתן אלא אם נתן אישור השר שבתחום סמכותו נושא הרישוי, או מי שהוא הסמיך. לפי סעיף 7 רשאים נותני האישור להתנות אותו בתנאים שיש בהם לקדם את סעיף 7 רשאים נותני האישור להתנות אותו בתנאים שיש בהם לקדם את מטרות הרישוי. מוצע להוסיף לרשימת הגורמים שאת אישורם יש לקבל, גם את נציב הכבאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה, כדי שהוא יוכל להבטיח כי ברשיון בעסק יותנו התנאים הדרושים למניעה ולהקטנה של סיכוי אש.
לפסקאות (2) ו-(3)
לפי סעיף 9 לחוק האמור, "שר הפנים ראשי להתקין לעסקים טעוני רישוי או לסוגים מהם, תקנות להבטיח סידורים נאותים למניעת דליקות בחצרי העסק ובסביבותיהם ולכיבויין, לרבות חובה להחזקת ציוד, מיתקנים וחמרים לכיבוי דליקות."
לפי סעיף 14 לחוק האמור, מי שלא קיים תנאי מתנאי הרשיון או שלא קיים הוראות תקנה לפי החוק, דינו קנס אות מאסר שנה חדשים, ואם עשה זאת הרשות המקומית ומפקד משטרת המחוז - דינו קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר ההתראה.
מוצע להוסיף את מפקד המחוז של שירות הכבאות לרשימת המוסמכים לתת התראה כאמור בתחומו.
הסכמה זו תסייע באכיפת התקנות שהותקנו בנושא מניעת דליקות, ובאכיפת תנאי הרשיונות בנושא זה.
לפסקה (4)
סעיף 20 לחוק האמור מסמיך נושאי משרה מסוימים, שיש להם יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או עבירה כאמור לעיל, לצוות על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק. על צו הפסקה מינהלי כזה ניתן לערער לבית משפט. מוצע להוסיף את מפקד המחוז של שירות הכבאות לרשימת המוסמכים לתת התראה כאמור בתחומו.
לפסקה (5)
סעיף 128
בתוספת השלישית לחוק בתי המשפט מנויים חוקים שבעבירות עליהם מוסמך לדון בית משפט לעניינים מקומיים. בין החוקים האמורים מנוי, בפרט 13, חוק הכבאות, התשי"ט- 1959.
בנוזף, לפי חוק סדר הדין הפלילי, בעבירות המנויות בתוספת האמורה ראשים להורות על הגשת כתב אישום גם ראש הרשות המקומית או עובד שלה שהוסמך לכך.
כל זאת משום ששירותי הכבאות הינם שירותים מוניציפליים.
עם הפיכת שירות הכבאות לשירות ארצי אין עוד מקום להוראות אלה, ומוצע למחוק את חוק שירותי הכבאות מן התוספות השלישית לחוק בתי המשפט, ולא להחליפו בחוק החדש.
סעיף 129
סעיף 52 לחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד-1994, קובע לאזור חפשי כמשמעותו באותו חוק תוקם ועדה לתכנון ולבניה. לפי סעיף קטן (ד), יש להקים מתוך ועדה זו ועדת משנה לרישוי, ולישיבותיה יש להזמין נציגים של גופים שונים, ובם רשות הכבאות. מוצע להחליף את "רשות הכבאות" ב"שירות הכבאות".
סעיף 130
המעבר למבנה החדש מחייב היערכות רבה. על פי המלצות הועדה יוקם צוות הקמה, שיהיה אחראי להיערכות זו.
לפי התקדמות פעולות ההכנה ניתן יהי לקבוע את התאריך שבו ייכנס החוק לתקפו.
יצויין כי רצוי לחוקק את החוק זמן לפני המועד שייקבע לתחילת תקפו, באופן שינתן יהי לנצל את התקופה שבין השלמת חקיקתו לבין כניסתו לתוקף לבין כניסתו לתוקף לשם ביצוע פעולות ההכנה הנדרשות. לפי סעיף 19 לפקודת הפרשנות (נוסח חדש) חיקוק שאין תקפו עם נתינתו, המעיק סמכות להתקין תקנות ולעשות מינויים או כל דבר אחר, אשפר להשתמש באותה סמכות בכל שעה לאחר חקיקתו, ככל שהדבר דרוש לכדי להפעילו ביום תחילת תוקפו.
סעיף 131
על פי המלצות הועדה, יועברו עובדי רשויות הכבאות לשירות הכבאות החדש, אולם הדבר לא ייעשה בכפייה, ועובד המעדיף לפרוש יוכל לעשות כן, והרשות שהעסיקה אותו תשלם לו את גימלאותיו ואת יתר זכויותיו בפרישה. בנוסף, על פי המלצות הועדה יוקדם גיל הפרישה של כבאים לגיל 55. לפיכך לא יועברו לשירות הכבאות החדש עובדים שעברו גיל זה, והרשות המעסיקה אותם תשא בעליות פרישתם.
לגבי העובדים שיועברו, יתחלקו רשויות הכבאות והמדינה בעלויות פרישתם בעתיד, לפי התקופות שבהן שירתו בכל אחת מהן.
כפי שמקובל בחוקים אחרים שעל פיהם בוצעו שינויים מבניים ועובדים מגוף לגוף, כגון משירות המדינה לתאגידים סטטוטוריים או לחברות ממשלתיות, מוצע לקבוע כי לא תהיה זכאות להטבות פרישה רק בשל עצם המעבר.
סעיף 132
הנכסים המשמשים את רשויות הכבאות נרכשו במימון משותף של הרשויות המקומיות והממשלה. הואיל ושירות הכבאות ימשיל להפעיל נכסים אלה באותם מקומות לטובת תושביהן, יש מקום להורות על העברת הכנסים לבעלות המדינה ללא תמורה.
סעיף 133
מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע הוראות פטור והתאמה לענין המיסים שיחולו בעברת הנכסים.
סעיף 134
כאמור בדברי ההסבר לסעיף 92, הותקנו בעבר תקנות רבות בדבר הכמויות והסוגים של ציוד, אמצעים וחמרים שיש להתקין בסוגי מוסדות ומפעלים שונים. כדי למנוע "חלל ריק" מוצע להבהיר כי תקנות אלה יישארו בתקפן עד אשר יעודכנו ויוחלפו על ידי תקנות חדשות שיותקנו מכוח החוק החדש.
הערה:
בנוסף לחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959 , שאותו מוצע להחליף בחוק החדש, ישנם כמה חיקוקים הדנים באספקטים שונים של מניעת שריפות, אשר יש מקום לבחון אם להשאירם על כנם, לשנותם או לבטלם תוך שילוב הוראות מתוכם, בשינויים או בלי שינויים, בחוק החדש. הואיל ומדובר בין היתר, בחוקים הנמצאים באחריותם של משרדים שונים, ולא שלמשרד הפנים, לא ראינו מקום לערוך בחינה זו ולהמליץ המלצות, אלא אנו מסתפקים בהפנית תשומת הלב אליהם:
1. חוק למניעת שריפות בשדות, התש"י - 1949, הינו חוק ששר החקלאות ממונה על ביצועו, והגורם המקצועי שהוקנו לו סמכויות בחוק זה הינו "מנהל מדור השמירה על הקרקע במשרד החקלאות" (להלן - המנהל). כיום תואר משרתו של הגורם המופקד על הנושא הוא מנהל האגף לשימור הקרקע. על פי חוק זה, על המנהל למנות מפקחים, ובלבד שלכל ישוב יהיה לא פחות ממפקד אחד. המינויים לפי חוק זה היו בדרך כלל לאנשי הקרן הקיימת לישראל.
בחוק זה נקבעו מספר איסורים חשובים: איסור על שריפת צמחים בשדה אלא בהתאם לרשיון מאת המפקח (יצוין כי "השדה" לענין החוק הוגדר ככולל חורשה, יער, גן מטע, צדי כביש ודרך); איסור השלכת סיגריה או גפרור דולקים ליד שדות, במדרון או מתוך רכבת או כלי רכב; איסור הצתה או שריפת חומר ליד צמחים בשדה.
כן מטיל החוק חובות עשיה שונות: חובה על מחזיק כביש ומסילת ברזל להחזיקם נקיים מצמחים ומחומרים העלולים להתלקח; חובה על מחזיק בשדה להתקין קווי בידוד בשדה לפי דרישת המפקח; חובה להודיע על שריפה בשדה לתחנת המשטרה הקרובה או למפקח בישוב קרוב.
2. פקודת היערות, 1936, אוסרת ביצוע פעולות שונות ב"אזור השמור ליער" (אזור ששר החקלאות קבע בהכרזה שפורסמה ברשומות) ובהן הבערת עשב או דשא או הבערת אש מבלי לנקוט באמצעי זהירות מספיקים כדי למנוע את התפשטותה, והעלאת עשן או הבערת אש בחלק יער ששר החקלאות אסר בצו עישון או הבערת אש בהם.
הפקודה גם מחייבת כל הנהנה מזכות באזור השמור ליער שפרצה בו אש, ותושבי בכפרים בגבול חמישה קילומטרים ממקום האש, לסייע בכיבוייה.
גם על פקודה זו ממונה שר החקלאות. מי שמוסמך לתת רשיונות לפי הפקודה הוא "פקיד יערות" - כל אדם שיתמנה מטעם שר החקלאות להוציא לפועל מטרה ממטרות הפקודה. גם כאן הוסמכו אנשי הקרן הקיימת לישראל.
3. יצויין כי לפי סעיף 6(5) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, אחד מתפקידיה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים הוא "לפקח על שמורות טבע וגנים לאומיים ועל ערכי טבע ומורשת, לרבות פיקוח לענין עבירות על החוקים המנויים בתוספת" ובין החוקים המנויים בתוספת" ובין החוקים המנויים בתוספת זו נמצאים החוק למניעת שריפות בשדות ופקודת היערות. לפי סעיף 60 לחוק האמור, רשות מרשויות המדינה באישור השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו היא פועלת, ורשות מקומית באישור שר הפנים, רשאיות להסמיך פקחים של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לבצע תפקידי פיקוח ואכיפת חוק לפי החוקים שבתוספת.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2055); הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1378) ועל ידי חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/2406).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בתמוז התשס"ו – 17.7.06