הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת זהבה גלאון
חיים אורון יוסף ביילין
אבשלום וילן רן כהן
פ/106/97
הצעת חוק נישואין וגירושין, התשס"ו-2006
הגדרה
1.
בחוק זה – "רשם נישואין" – רשם בית משפט לענייני משפחה וכן כל שופט בית משפט וכל רשם אחר ששר המשפטים מינהו להיות רשם נישואין לעניין חוק זה.
נישואין בישראל
2.
נישואין ייערכו בישראל באחד משני הטקסים הבאים:
(א)
בטקס דתי, על פי הדין האישי החל על הנישואין (להלן – נישואין דתיים);
(ב)
בטקס אזרחי, על פי הוראות חוק זה (להלן – נישואין אזרחיים); הכל על פי בחירת בני הזוג הנישאים.
גירושין בישראל
3.
גירושין בישראל יתקיימו בטקס דתי או בטקס כמפורט בסעיף 8.
נישואין דתיים
4.
(א)
נישואין דתיים של יהודים ייערכו בפני רב רושם נישואין על פי הדין המקובל על היהדות האורתודוקסית, היהדות הקונסרבטיבית או היהדות המתקדמת, לפי בחירת בני הזוג הנישאים.
(ב)
נישואין דתיים של מי שאינם יהודים ייערכו בפני מי שמוסמך לכך על פי הדין האישי של בני הזוג הנישאים.
נישואין אזרחיים
5.
נישואין אזרחיים ייערכו בידי רשם נישואין שבתחום סמכותו נמצא מקום מגוריו של אחד מבני זוג הנישאים.
מניעת נישואין
6.
(א)
לא יערוך רשם הנישואין טקס נישואין אם נוכח כי קיימת אחת המניעות הבאות:
(1)
לאחד מבני הזוג הנישאים לא מלאו, בזמן עריכת הטקס שבע עשרה שנים, אלא אם כן נתקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף 5 לחוק גיל הנישואין, התש"י-19501;
(2)
אחד מבני הזוג הנישאים קשור בנישואין קודמים התקפים על פי הדין החל עליהם;
(3)
מניעה אחרת שקבע שר המשפטים בתקנות.
(ב)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מניעות אחרות לעריכת נישואין לרבות מניעה בשל מגבלות בריאותיות חמורות, בתיאום עם שר הבריאות, ומניעה בשל חשש לכפיה בניגוד לרצונו החופשי של אחד מבני הזוג.
(ג)
נישואין אזרחיים שנערכו על אף שהייתה קיימת מניעה על פי סעיף זה – בטלים מעיקרם.
סמכות לערוך גירושין דתיים
7.
הסמכות הייחודית להתיר נישואין שנערכו בטקס דתי להפקיעם או להכריז על בטלותם נתונה לבית דין הדן על פי הדים הדתי שעל פיו נערכו הנישואין.
גירושין אזרחיים
8.
(א)
הסמכות הייחודית להתיר נישואין אזרחיים, להפקיעם או להכריז על בטלותם נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.
(ב)
בית המשפט לענייני משפחה ייתן צו גירושין אם הסכימו לכך שני בני הזוג.
(ג)
בית המשפט לענייני משפחה יתן צו גירושין על פי בקשת אחד מבני הזוג בהתקיים אחד מאלה:
(1)
שני בני הזוג מסכימים לגירושין;
(2)
אחד מבני הזוג נטש את בן הזוג השני באופן סופי;
(3)
אחד מבני הזוג הורשע בעבירה מסוג פשע שעבר כלפי הזוג השני;
(4)
אחד מבני הזוג הוא חולה חשוך מרפא או סובל ממחלה המסכנת את בריאות בן הזוג השני או מונעת דרך קבע קיום חיי משפחה תקינים;
(5)
בית המשפט שוכנע כי אין סיכוי לחיי משפחה תקינים בין בני הזוג;
(6)
סיבה אחרת שקבע שר המשפטים בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
סדרי דין
9.
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות סדרי דין בהליכים לפי חוק זה.
עונשין
10.
המוסר ידיעה הנוגעת לעניינים בהם עוסק חוק זה אשר היא ידיעה כוזבת בפרט מהותי, דינו מאסר חמש שנים.
ביצוע ותקנות
11.
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תחילה
12.
סעיפים 7 ו-8 לחוק יחולו גם על בני הזוג שנישאו לפני תחילתו של חוק זה.
ביטולים
13.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953)2 – בטל.
תחילה
14.
תחילתו של חוק זה 6 חודשים מיום פרסומו.
דברי - הסבר
בהכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם, נקבע בסעיף ט"ז:
"כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. הם זכאים לזכות שווה במעשה הנישואין, בתקופת הנישואין ובעת ביטולם".
במדינת ישראל זכויות אלה אינן קיימות ורבים מאזרחי המדינה סובלים מאפליה מתמשכת מטעמי גזע, דת ומין. נציגי העלייה מחבר המדינות ומאתיופיה, אינם יכולים לממש את רצונם למיסוד קשר זוגי בתוך גבולות המדינה ומשויכים לקבוצה המקופחת של פסולי חיתון.
בשנת 1953, עת הצגת חוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), אמר ממלא מקום ראש הממשלה משה שרת כי "אריכות ימין של החוק תלויה בסיגול נוהג ביצועו למושגי שוויון, כבוד האדם וזכויותיו, השוררים בחברה המתוקנת של זמננו. אחדות העם מחייבת ויתורים הדדיים ולא רק מצד אחד. ישנם מושגים בחברה של זמננו שעליהם יתנפץ כל ניסיון להשליט ולקיים בתוכנו גם להבא אשר אבד עליהם הכלח". (דברי הכנסת 23 באוגוסט 1953).
הצעת חוק זהה הונחה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת על שולחן הכנסת השש-עשרה (פ/737) והוסרה מסדר יומה של הכנסת ביום 10.3.04.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז באייר התשס"ו - 15.5.06