הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת דוד טל פ/234/17 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטול שלילת זכאות), התשס"ו-2006 ביטול סעיפים 96, 325 ו-326 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19951, סעיפים 96, 325 ו-326 - בטלים. דברי - הסבר חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כולל שלוש הוראות השוללות זכויות ממבוטחים, שמן הדין לבטלן. סעיף 96 שולל מאסיר, עציר או ממי שנמצא במעון נעול או מעצר דמי פגיעה בעבודה, המשולמים בגין מגבלה גופנית כתוצאה מתאונת עבודה. דמי הפגיעה, בגין פגיעה אחת, משולמים למשך 13 שבועות לכל היותר. המגבלה הנטועה בגופו של האדם העובד אינה תלויה במקום הימצאו ולפיכך מוצע לבטלה. כמו כן, סעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי שולל תשלום כל גמלה ממי שנדון למאסר של 3 חודשים ומעלה כל עוד הוא במאסר. הטיעון הבסיסי להצדקת הגזרות האמורות הוא, שהאסיר או העציר חוסה תחת כנפי המדינה, המממנת את מחסורו, אולם בפועל אין דבר רחוק יותר מן המציאות. לכל היותר מדובר בסיפוק צרכים אלמנטאריים גרידא. מי שמאושפז – להבדיל – בבית חולים וצרכיו מסופקים שם תקופה ארוכה – האם יעלה על הדעת לשלול ממנו למשך אותה תקופה את זכויותיו כמבוטח המוסד לביטוח לאומי? חברת ביטוח שהאסיר או העציר מבוטח בה, האם תשתמט מתשלום בגין אירוע מזכה אך ורק משום שהמבוטח שהה בזמן הרלוונטי בין כתלי הכלא? אגב, האם יש סבירות כלשהי בקביעה הקיימת כי סף הפסילה הוא שלושה חדשי מאסר? הוא הדין בהוראת סעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי השולל גמלה בשל ביצוע או ניסיון לביצוע פשע של הזכאי לאותה גמלה, בו הועמד המוסד לביטוח לאומי מעל לרשות השופטת. כאן לא נדרש פסק דין ובניגוד לחזקת חפותו של אדם ותוך ערבוב מין שאינו במינו, נאמר כי הגמלה "לא תינתן" לפי שיקול הדעת של המוסד - "השופט" והמוציא לפועל גם יחד. הביטוח הלאומי הוא ביטוח סוציאלי שמטרתו העיקרית לבטח מפני סיכונים של העדר בטחון סוציאלי הנגרמים כתוצאה מפגיעה בעבודה, אבטלה וממחסור הנובע מהפסקת או צמצום ההכנסה הרגילה. ככל אזרח, האסיר או העציר שילמו למוסד לביטוח לאומי, בטרם נכנסו "תחת כנפי המדינה", את דמי הביטוח הלאומי, וזכויותיהם צריכות להיות שרירות וקיימות ומופעלות הלכה למעשה ללא קשר לעובדת היותם שוהים במאסר או מעצר. אסיר או עציר הוא אזרח המדינה ואין לפגוע בכבודו ובזכויותיו גם כשהוא מרצה את עונשו. העונש נועד לתקן את דרכיו, להחזירו למוטב ולסלול בפניו דרך לשוב לחיק חיי חברה תקינים. כבודו של האדם וזכויותיו צריכים להישמר באשר הוא. אם מדובר באדם שנפגע בעבודה ונמצא זמנית במאסר, הרי יש לראות את המגבלה שהוכרה כדין כמעין סטאטוס הדבק בו באשר הוא נמצא. הוא הדין בקצבת זקנה המגיעה בהקשר לגיל המבוטח ושאין לשלול אותה תוך יצירת התניה או תלות במקום הימצאו – בביתו, בבית אבות או בבית כלא. ביום 17.6.1956 נכנסה לתקפה, לגבי ישראל, אמנת ארגון העבודה הבינלאומי (מס' 29) בדבר עבודת כפייה או עבודת חובה. האמנה אוסרת "את השימוש בעבודת כפייה או בעבודת חובה על כל צורותיה" למעט מספר חריגים, וביניהם "כל עבודה או שירות הנתבעים מאדם כתוצאה מהרשעתו בבית משפט, ובלבד שהעבודה או השירות יבוצעו בהשגחתה ובפיקוחה של רשות ציבורית ושאדם זה לא הושכר ליחידים, לחברות או לאגודות פרטיות ולא הועמד לרשותם" (סעיף 2). אכן, בגדר החריג האמור האסירים שבמשמורת שרות בתי הסוהר עובדים מכוח הוראות חוק העונשין, אולם בהתאם להוראות האמנה, מן הדין ומן הצדק לקיים לגביהם בהקפדה יתרה: (א) חובת תשלום שכרם "בשיעור שלא יפחת מכדי שיעור הנוהג לגבי סוגי עבודה דומים. הכול לפי שיעור השכר הגבוה יותר" (סעיף 14); (ב) חובה "להבטיח את קיומו של עובד (אסיר או עציר) כזה שמחמת תאונה או מחלה הנובעת מעבודתו ניטל ממנו מלוא כושרו או חלק מכושרו לפרנס את עצמו, ולנקוט אמצעים להבטחת פרנסתם של בני אדם התלויים תלות של ממש באותו עובד" (סעיף 15). האסירים העובדים בין כתלי הכלא זכאים אפוא לשכר הוגן שלא יפחת משכר המינימום על פי חוק, וזאת בנוסף לזכויות שהוקנו להם כדין לפני תחילת ריצוי העונש, בהיותם מבוטחים במוסד לביטוח לאומי. אין להעלות על הדעת שלילת זכויות בביטוח הלאומי כתוצאה מעבודת החובה או הכפייה בכלל או בהקשר אליה. זוהי נורמה בלתי מוצדקת שהשתלבה משום מה בהוראות חוק הביטוח הלאומי ומן הראוי לבטלה מעיקרה. נושא זכויות האדם העובד בהקשר לעבודת חובה/כפייה מעסיק, בין היתר, את הקונפדרציה של האיגודים המקצועיים החופשיים (ICFTU) וההסתדרות, כארגון מקצועי-חברתי יציג, פועלת לתיקון העוולות הקיימות בתחום המדובר. לא מן המותר לציין כי ידועה גם ידועה התעניינות הסקטור העסקי בכוח העבודה המצוי בין כתלי הכלא, לא רק בהיותו צרכן אלא בעיקר ככוח אדם זול שניתן לנצלו לקידום האינטרסים העסקיים וזאת בהתקשרויות חוזיות עם שרות בתי הסוהר שפרטיהם אינם בידיעת הציבור חרף היותם נושא בעל עניין ציבורי מובהק. יתר על כן, יש הנושאים עיניהם להפרטת שרות בתי הסוהר במגמה להפיק באמצעות החוסים שם רווחים נוספים וביתר קלות. אוכלוסיית האסירים, לצערנו, הולכת וגדלה אולם אסור שהמדינה תיתן יד לניצולם. השתלטות כוחות השוק החופשי על מאגר כוח האדם העובד בין כתלי הכלא תזרז פיטורי אזרחים שלא חטאו וכל חברה מתקדמת, לרבות ההסתדרות כארגון עובדים, אינה צריכה ולא יכולה להשלים עם תופעה מעין זו. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חבר הכנסת דוד טל וקבוצת חברי הכנסת (פ/155). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בסיוון התשס"ו - 29.5.06