הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברת הכנסת זהבה גלאון פ/6 הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – ביטול החוק), התשס"ו-2006 ביטול החוק 1. חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-19831 - בטל. דברי – הסבר בבג"צ 77/02 מעדני אביב אוסובלינסקי בע"מ נ' מועצת הרבנות הראשית, פ"ד נו(6) 249, שפורסם בתחילת ספטמבר 2002, קבע השופט חשין, כי הרבנות פגעה ב"מירקם מוסדות השלטון במדינה", בכך שנתנה תעודות הכשר בניגוד לפסקי הדין של בית המשפט. בכך פעלה הרבנות, לדבריו של כבוד השופט, באופן שמשמעותו "ניפוץ שלטון החוק במדינה". השופט חשין קרא בפסק הדין לכנסת, לבטל את חוק איסור הונאה בכשרות – המקנה לרבנות את סמכות הפיקוח. הרבנות הראשית היא גוף ממלכתי הפועל מכוח חוק המדינה, ממומן על ידה, ועוסק בעניינים דתיים, אך דומה, שהרבנות הרשתה לעצמה לפעול כרשות עצמאית ולא כזרועה הארוכה של המדינה. אין זה מתפקידה של הרבנות לכהן כרשות דת. כבוד השופט חשין מדגיש בפסק הדין, שהרבנות הראשית, כמו גם בית הדין הרבני, הן רשויות שהוקמו על פי חוק, ולכן הן כפופות קודם כל לחוק המדינה. לפיכך, לרבנות הראשית סמכות הלכתית רק לגבי אלה החפצים לקבל על עצמם את מרותה. אין לרבנות סמכות לגבי אלה שאינם חפצים לקבל את מרותה ההלכתית. חשוב לציין, כי אין כל חובת כשרות על הפרט. ישנו חוק שמטרתו למנוע הונאה בכשרות המזון. ואולם, ברבות השנים השתמשה הרבנות בסמכותה לא למטרות שניתנו לה – ראה למשל בג"צ 465/89 אילנה רסקין נ' המועצה הדתית ירושלים, פ"ד מד(2) 673, בו ניסתה הרבנות לשלול תעודת הכשר בגלל שבאולם שמחות הופיעה רקדנית בטן. מתן תעודות כשרות משמעו שבעל המקום מקיים את דיני הכשרות במובן זה שהאוכל בו הוא כשר. הרבנות הוכיחה במעשיה, שהיא אינה ראויה לסמכות שניתנה לה, מכיוון שהשתמשה בסמכותה להשלטת דיני ההלכה אשר אינם שייכים לכשרות המזון. הרבנות חרגה מסמכותה שניתנה לה על ידי המחוקק. ולכן, זה לא מתפקידה של המדינה, לממן את המנגנון שעוסק במתן כשרות. בהתחשב בכל האמור לעיל, מוצע לבטל את החוק. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת משה (מוסי) רז (פ/4145). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/702). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י באייר התשס"ו- 5.8.06