הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברת הכנסת זהבה גלאון פ/9 הצעת חוק גיל הנישואין (תיקון – העלאת גיל הנישואין), התשס"ו-2006 תיקון סעיף 1 1. בחוק גיל הנישואין, התש"י-19501 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1 - (1) בהגדרה "נער", במקום "שבע עשרה שנים" יבוא "שמונה עשרה שנים"; (2) בהגדרה "נערה", במקום "שבע עשרה שנים" יבוא "שמונה עשרה שנים". החלפת סעיף 5 2. במקום סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא: "היתרי נישואי נער או נערה 5. על אף האמור בחוק זה רשאי בית המשפט לענייני משפחה לתת היתר לנישואי נער או נערה, אם מלאו להם שש עשרה שנים ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הנער או הנערה, לפי העניין, המצדיקות מתן היתר זה; בית המשפט לענייני משפחה לא יכריע בבקשה למתן היתר לפי סעיף זה אלא לאחר ששמע את הנער או הנערה שבנישואיהם מדובר." דברי - הסבר תופעת נישואי קטינים מהווה פגיעה חמורה בזכויות היסוד שכל קטין אמור להנות מהן, ובראשן הזכות להיכנס בברית הנישואין תוך הסכמה חופשית ומלאה וגמירות דעת. הקורבנות העיקריים של התופעה הם נערות צעירות, אותן משיאים מתוך תפיסה לפיה מקומה הטבעי של האישה הוא בבית ותפקידה מתמצה בהולדת וגידול ילדים. כתוצאה מכך הסכמתה של הקטינה להינשא קשורה בלחץ שמופעל עליה מצד משפחתה או סביבתה, ולמעשה הנישואין נערכים תוך כפיה. מחקרים מצביעים על שיעור גירושין גבוה של זוגות שהתחתנו בנישואי בוסר, כמו גם על גילויי אלימות בתוך המשפחה וקשיים כלכליים, הנובעים מהעדר בשלותם של בני הזוג להקים ולתחזק בית משל עצמם. בהתאם להוראות חוק גיל הנישואין, התש"י-1950 (להלן - החוק) עומד גיל הנישואין על 17 שנים. החוק ממשיך וקובע, בסעיף 2 שבו, עונש פלילי (מאסר שנתיים) למי שמשיא נער או נערה שטרם מלאו להם 17 שנים או מסייע בעריכת נישואין כאלה, ודין זהה למי שנושא נער או נערה כאמור. במקביל לאיסור הקבוע בחוק, יצר המחוקק סייג בסעיף 5 לחוק, לפיו רשאי בית המשפט לעניני משפחה לתת היתר לנישואי נער או נערה במקרה שבו בת הזוג המיועדת הרתה ולחלופין, במקרה שבו מלאו לנער או לנערה 16 שנים, אם לדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר. מוצע להעלות את גיל הנישואין המינימאלי מ-17 שנים ל-18 שנים. הצעה זו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, וכן עם ההלכה הפסוקה, לפיה "לשם יצירת תא משפחתי בעל קשר פורמלי מחייב דרושים בגרות אישית...גישת היסוד הנכונה היא כי אין להתיר נישואין בטרם בשלה ובגרה הנערה" (ע"א 4736/94 אנג'ל ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, לא פורסם. להלן - פרשת אנג'ל). בין המדינות שבהן עומד גיל הנישואין לנשים ולגברים על 18 שנים ניתן למנות את בולגריה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה, איסלנד, ליטא, לוקסמבורג, הולנד, נורבגיה, פורטוגל, שבדיה, שוויץ, טורקיה ובלגיה. עוד מוצע לקבוע כי בית המשפט לעניני משפחה יוכל לתת היתר לנישואי נער או נערה רק מקום שמלאו להם 16 שנים והתקיימו נסיבות מיוחדות הקשורות לטובת הנער או הנערה המצדיקות מתן היתר. בהתאם להצעה, שיקול דעתו של בית המשפט יתבסס על טובת הנער או הנערה, ללא קביעת ההיריון כשיקול הכרחי או בלעדי. בנוסף, בית המשפט יוכל להכריע בבקשה רק לאחר ששמע את הנער או הנערה שבנישואיהם מדובר. הצעה זו תואמת אף היא את ההלכה הפסוקה, לפיה היריון כשלעצמו אינו מחייב מתן היתר או מכשיר את נישואי הבוסר: "אין להסיק כי כל אימת והנערה תהיה בהיריון יינתן היתר" (פרשת אנג'ל). "המחוקק ראה את ההריון כשיקול חשוב אם כי לא בלעדי ויחיד למתן ההיתר" (ע"א 419/94 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', לא פורסם. להלן - פרשת פלונית). בדבר השיקולים שעל בית המשפט לשקול נקבע כי "על בית המשפט לבחון האם מתן היתר תואם את טובת הקטינה... בין השיקולים המרכזיים שעל בית ה משפט לשקול... (ניתן למנות את) בשלותה של הנערה, נורמטיביות התנהגותה והתנהגות בן זוגה, התמיכה של משפחות המוצא, היחסים בין משפחות המוצא, גילה של הקטינה, משך ההכרות שבין בני הזוג והיחסים שביניהם." (בפרשת פלונית). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל מלכיאור וקבוצת חברי הכנסת (פ/2729) ועל ידי חברת הכנסת אתי לבני וקבוצת חברי הכנסת (פ/3135). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י באייר התשס"ו- 8.5.06