הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2143450
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמים: חברי הכנסת עודד פורר
יבגני סובה
יוליה מלינובסקי קונין
אלכס קושניר
______________________________________________
פ/2340/23
הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון – שחרור אסיר הנושא מאסר בשל עבירת אלימות חמורה הנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה), התשפ"א–2020
דברי הסבר
בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–2001 (להלן – החוק), הוסדר הליך שחרור מוקדם של אסירים לאחר שריצו שני שלישים מהעונש שהטיל עליהם בית המשפט בגזר הדין.
בחוק מובהר כי השחרור המוקדם אינו בבחינת זכות קנויה לאסיר והוא מותנה בתנאים שונים. לאחר שחרורו של האסיר בשחרור מוקדם, הוא אינו בבחינת "אדם חופשי" לחלוטין, וממועד השחרור על תנאי ועד הגיע מועד השחרור על פי גזר הדין, מוטלים על האסיר המשוחרר תנאים שונים, וכן מעקב ופיקוח.
ישנם מקרים שבהם אסירים משוחררים בתנאים, גם לאחר שריצו את מלוא תקופת מאסרם, וזאת על פי חוקים מסוימים המתייחסים אך ורק לעברייני מין שנתפסים בתיאוריה כעבריינים רצידיביסטיים שעלולים לחזור ולבצע עבירות מין גם לאחר שחרורם.
מחקרים מוכיחים כי אסירים שביצעו עבירות מין אינם עומדים בראש רשימת האסירים הרצידיביסטיים, וישנם סוגים נוספים של עבריינים – אסירים משוחררים – שקיים סיכון שעם שחרורם יחזרו ויבצעו פשע זהה או דומה לזה שכבר ביצעו, (אליאב ברמן ודרור לק, רצידיביזם של אסירים פליליים משוחררי 2008, מחלקת מחקר ואסטרטגיה של שירות בתי הסוהר). כך למשל, בחוק שחרור על-תנאי ממאסר ישנה התייחסות מחמירה לאסירים שמרצים עונשי מאסר בשל עבירות אלימות שביצעו כלפי בן משפחה.
דוגמה להתייחסות פסיקתית לאמור ניתן לראות בהכרעת הדין תפ"ח 44503-08-15 מדינת ישראל נ' שליסל, שניתנה ביום 19.4.16, ובה כתבה כבוד השופטת נאוה בן-אור: "וההערה השנייה עניינה באבסורד המחייב, לטעמנו, מחשבה. הנאשם ריצה את מלוא עונשו מבלי שזכה לקבל חופשה ולו פעם אחת, בשל הערכת הגורמים המוסמכים את מסוכנותו הרבה. בנסיבות אלה, כשהשתחרר מן המאסר, לא היה בבחינת מי ששוחרר על תנאי לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001, ולא ניתן היה להתנות את שחרורו בכל תנאי שהוא, לרבות, למשל, פיקוח מטעם שירות המבחן או השתתפותו בתכנית שיקומית שהוכנה בידי הרשות לשיקום האסיר, כפי שניתן לעשות ביחס לאסירים המשוחררים על תנאי לאחר שריצו שני שליש מתקופת מאסרם (ראו סעיף 13 לחוק האמור)..."
עם הכרזת מצב החירום עקב מגפת הקורונה אירעו חמישה מקרי רצח של נשים. בשניים מהמקרים היה מדובר באסירים שריצו מאסר בשל עבירת אלימות במשפחה, ושוחררו מהמאסר ללא תנאי או פיקוח.
בוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה שהתכנסה ביום 3.5.20 בעקבות הרצח של מאסטוול אלאזה בידי בעלה ששוחרר חודש קודם לכן ממאסר בשל אלימותו כלפיה, נמסר כי לפי נתוני המשרד לביטחון פנים חלה עלייה של 31% במקרי אלימות במשפחה, ועלייה של 90% במקרי סכסוכי שכנים עם פרוץ מצב החירום. כאמור לעיל, הצורך בהטלת פיקוח על אסירים שביצעו עבירות אלימות חמורות כלפי בני משפחה או כלפי חסרי ישע וקשישים, עלה עוד בטרם מצב החירום בעקבות מגפת הקורונה, אך הצורך בו גבר עשרות מונים בעקבות מצב החירום והתגברות האלימות במשפחה.
בשונה מעברייני מין מורשעים, עליהם ניתן להטיל הגבלות ופיקוח מכוח חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006, אין כיום חוק המאפשר הטלת פיקוח דומה על עבריין מורשע דוגמת בעלה של מאסטוול אלאזה, שסיים לרצות את מלוא עונשו והסכנה הנובעת ממנו היא מובהקת. כך יוצא כי דווקא על עבריין אלים ומסוכן, שבשל מסוכנותו ריצה את מלוא עונשו ולא שוחרר על תנאי, אין אפשרות להטיל מגבלה כלשהי עם שחרורו. יתרה מכך, חלק מאסירים אלה משתחררים מבלי שהוכנה עבורם תכנית שיקום, ומבלי שניתן יהיה לפקח על תנועותיהם.
על רקע דברים אלה עולה הצורך לתקן את החוק כך שניתן יהיה להטיל פיקוח ומגבלות על אסירים שביצעו עבירות אלימות חמורות כאמור בכותרת, ושעולה כי בעת שחרורם לאחר ריצוי מלוא תקופת המאסר או בטרם סיימו לרצות את מלוא תקופת המאסר, עדיין נשקפת מהם מסוכנות לציבור או לנפגע העבירה, בהתאם לחוות דעת מקצועית שהוכנה בכלא. את הצורך בהערכת המסוכנות כאמור לעבירות המפורטות, ייקבע בית המשפט בעת מתן גזר הדין.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב בחשוון התשפ"א – 9.11.20
הוספת סעיף 11א 1. בחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 11 יבוא: בחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 11 יבוא: בחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 11 יבוא: בחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 11 יבוא: בחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 11 יבוא:
"שחרור אסיר הנושא מאסר בשל עבירת אלימות חמורה הנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה "שחרור אסיר הנושא מאסר בשל עבירת אלימות חמורה הנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה "שחרור אסיר הנושא מאסר בשל עבירת אלימות חמורה הנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה 11א. (א) בעת מתן גזר הדין ייקבע בית המשפט אם תידרש ועדת שחרורים מיוחדת (להלן – הוועדה) לדון ולהחליט על שחרור בתנאים של אסיר הנושא מאסר בשל עבירה לפי סעיפים 300(א), 301א, 301ב, 305, 329(א) ו-(ב), 335(א1), 368ב, 368ג, 368ו(א) ו-(ב), 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין); במקרה שהאסיר ריצה את מלוא תקופת מאסרו תדון הוועדה בשחרורו תחת צו פיקוח, ובמקרה שהאסיר לא ריצה את מלוא תקופת מאסרו תדון הוועדה בשחרורו על-תנאי.
(ב) הגיש האסיר הנושא מאסר כאמור בסעיף קטן (א) בקשה לשחרור על-תנאי, תדון הוועדה בעניין.
(ג) בטרם ישוחרר אסיר כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ריצוי מלוא העונש או בעת שחרור על-תנאי, תקבל הוועדה חוות דעת מקצועית בדבר מידת הסכנה הנשקפת לציבור משחרור האסיר, לרבות סכנה לנפגע העבירה; הצביעה חוות הדעת על מידת סכנה גבוהה, תדון הוועדה בקביעת תנאי פיקוח על האסיר.
(ד) הוועדה רשאית לקבוע תנאים לשחרור בצו הפיקוח לפי סעיפים 13(א), 13(ב)(1), (3) עד (5), ו-(8) עד (11) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006, בשינויים המחויבים.
(ה) ועדת השחרורים תחליט על התנאים לשחרור מוקדם על-תנאי, מתוך התנאים כאמור בסעיף 13 לחוק העיקרי, בשינויים המחייבים.
(ו) אסיר ששוחרר לאחר שריצה את מלוא תקופת מאסרו והפר תנאי מהתנאים שנקבעו לו בצו הפיקוח, דינו כדין מי שהפר צו שניתן על פי סעיף 287 לחוק העונשין; אסיר ששוחרר לפני תום ריצוי תקופת המאסר והפר תנאי מן התנאים שנקבעו לו, יחולו עליו הוראות פרק ג' לחוק העיקרי, בשינויים המחויבים."
תיקון סעיף 12 2. בסעיף 12 לחוק העיקרי, אחרי "בשל עבירת מין" יבוא "או בשל עבירת אלימות במשפחה". בסעיף 12 לחוק העיקרי, אחרי "בשל עבירת מין" יבוא "או בשל עבירת אלימות במשפחה". בסעיף 12 לחוק העיקרי, אחרי "בשל עבירת מין" יבוא "או בשל עבירת אלימות במשפחה". בסעיף 12 לחוק העיקרי, אחרי "בשל עבירת מין" יבוא "או בשל עבירת אלימות במשפחה". בסעיף 12 לחוק העיקרי, אחרי "בשל עבירת מין" יבוא "או בשל עבירת אלימות במשפחה".