הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת דוד אזולאי יעקב מרגי הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – סמכות שיפוט בהסכמה בעניין אזרחי וסמכות נלווית), התשס"ו-2006 הוספת סעיפים 9א ו-9ב 1 בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג-19531 (להלן - "החוק העיקרי") אחרי סעיף 9 יבוא: "סמכות שיפוט בהסכמה בעניין אזרחי 9א. (א) בעניין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם בין צדדים, יהיה לבית דין רבני שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב את הסכמתם לכך. (ב) בעניין שהובא לפני בית דין רבני בהתאם לסעיף קטן (א) מוסמך בית הדין לדון ולפסוק לפי דין תורה. "סמכות נלווית 9ב. פסק בית דין רבני, או אישר הסכם, בעניין שבסמכות (להלן –פסק דין) יהיה לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל תובענה שעילתה בפסק הדין, בין אם עניינה באכיפת פסק הדין, בביטולו, בשינויו, בתוצאות הפרתו או בפרשנותו". דברי - הסבר מטרתה של הצעת חוק זו היא לעגן בחוק את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בהסכמת הצדדים בעניני ממון, וכן לעגן בחוק את סמכותם הנלווית של בתי הדין הרבניים לדון בסכסוכים שהתגלעו בקשר לפסקי דין שנתנו על ידם. בפסק הדין שניתן לפני זמן מה בבג"ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (טרם פורסם) קבע בית המשפט העליון כי "עקרון החוקיות" מחייב שסמכותו של בית הדין הרבני לדון בהסכמת בעלי הדין בסכסוכים ממוניים שאינם בגדר עניני נישואין וגירושין, העוגן בחקיקה מפורשת של הכנסת. בית המשפט העליון הכיר בצורך של ציבורים נכבדים בישראל ליישב סכסוכים אך ורק בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה. זכות זו נובעת מזכות היסוד לגישה חופשית לערכאות המשפטיות לרבות זו של בית הדין הרבני. בתי הדין הרבניים בישראל עסקו מאז ומעולם בבירור משפטים בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים. על פי תקניות הדיון בבתי הדין הרבניים פסקי הדין חייבים להיות מנומקים והם ניתנים לערעור בפני בית הדין הרבני הגדול. מאות ואלפי פסקי דין רבניים בענייני ממון פורסמו בקבצים של פסקי דין רבניים, והינם חלק מן המשפט העברי המשמש מקור משפטי חשוב הן בישראל לפי חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, והן בכל תפוצות כמו כן, מן הראוי לעגן בחוק את הסמכות הנלווית של בתי הדין הרבניים לדון בתובענה שעילתה בפסק הדין, בין אם ענינה באכיפת פסק הדין, בביטולו, בשינויו, בתוצאות הפרתו או בפרשנותו. הלכה למעשה בתי הדין הרבניים עסקו בכך בכל שנות קיומם. צמצום הסמכות על פי פסיקת בג"ץ עלול להביא לריבוי דיונים בתביעות לביטול גטין בטענת "גט מוטעה" וחלילה לריבוי ממזרים. כמו כן, עלול הדבר להגביר תופעות פסולות של סרבנות גט ודרישה ליישום מלא של הסכמי הגירושין בטרם הגט, עקב חשש שדיוני המשך בקשר להסכם הגירושין לא יידונו עוד בבית הדין הרבני. יש לציין כי לצורך ישום החוק לא תידרש תוספת תקציבית, הואיל והצעת החוק מעגנת בחקיקה את הפרקטיקה הקיימת ממילא בבתי הדין הרבניים. ­­­-------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שלחן הכנסת ביום ב' בסיון התשס"ו – 29.5.06