הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב פ/1389/17 הצעת חוק האזרחות (תיקון - הענקת אזרחות למי שהתגייר בישראל), התשס"ו-2006 תיקון סעיף 9 1. בחוק האזרחות התשי"ב-19521, בסעיף 9(א), בסופו יבוא: "(5) למי שהתגייר בישראל, וגיורו הוכר על ידי בית דין רבני". דברי - הסבר 1. על פי פסיקת בית המשפט העליון וחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה חל חוק השבות אך ורק על מי שהיה יהודי ערב כניסתו הראשונה לישראל. מכאן, שכל מי שהיה ליהודי לאחר כניסתו לישראל, הדרך היחידה לרכישת אזרחותו הישראלית היא במסלולי חוק האזרחות, התשי"ב-1952. 2. זכותו של כל יהודי, ככזה, להיות לאזרח מדינת ישראל היא בבסיס הקמתה, קיומה וייעודה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמדינת היהודים. מושכל, ראשוני זה, שיסודו במגילת העצמאות, הינחה את מדיניות משרד הפנים בכל שנות קיומה של המדינה, בין אם היה אדם יהודי מלידה או בדרך אחרת. זאת ועוד, היות אדם יהודי אמור להוות "ענינה המיוחד של המדינה" כאמור בסעיף הנדון, שגם הוא עילה להענקת האזרחות הישראלית. 3. לאחרונה, מה שהיה מובן מאליו חדל להיות כזה. משרד הפנים החל לנקוט במדיניות שונה וביוזמות שמהותן עיקור השיקול "היהודי" משיקולי שר הפנים. בעוד נוכרים, שכל זיקתם למדינת ישראל היא צרופם לקבוצת ספורט, זוכים לאזרחות ישראלית אף בהליכים מזורזים ומועדפים, הרי מי שקשרו גורלם במדינת ישראל ובעם ישראל, ועברו תהליך גיור מוכר וראוי, נדחים לפי שהיותם ליהודים, שוב איננו נימוק מספק להענקת האזרחות. זהו תחילתו של תהליך איון מדינת ישראל כמדינה יהודית, כמשמעה במגילת העצמאות. 4. מטרת הצעת חוק זו לעגן בחוק את עקרון היות מדינת ישראל מדינתו של כל יהודי ככזה ואת עקרון זכותו של כל יהודי, כעילה עצמאית, לאזרחות ישראלית, בין אם מכח לידה ובין אם מכח הצטרפות לעם היהודי כדין, אלא אם ישנם שיקולים לגיטמיים מונעים. 5. סעיף 9 (א)(4) לחוק האזרחות מקנה לשר הפנים את הסמכות להעניק אזרחות ישראלית משיקולים שפורטו שם והצעת חוק זו מבקשת להכליל בין השיקולים והעילות להענקת האזרחות את השקול של היות אדם יהודי, גם לאחר כניסתו לארץ. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת שאול יהלום וקבוצת חברי הכנסת (פ/1368). --------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בתמוז התשס"ו – 19.7.06