הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברת הכנסת סופה לנדבר פ/422/17 הצעת חוק השבות (תיקון - הגדרת יהודי), התשס"ו-2006 תיקון סעיף 4ב 1. בחוק השבות, התש"י-19501, בסעיף 4ב, במקום "לאם יהודיה" יבוא "לאם יהודיה או לאב יהודי". דברי - הסבר קביעת היהדות לצורכי חוק השבות הנה שאלה לאומית ולא דתית. רק במאה ה-19, עם תחילת האמנציפציה הפכה השאלה "מי הוא יהודי" לשאלה רלוונטית שכן עד אז לא הייתה זהות יהודית שלא חיה בתוך היהדות. עם הקמת מדינת ישראל חוקק חוק השבות באופן שלא מתייחס לנושא הגדרת "מי הוא יהודי". בשנת 1970 שונה חוק השבות באופן שנתן ביטוי להגדרות חיצוניות-אנטישמיות של השאלה "מי הוא יהודי", נקבע בו המכניזם הנאצי של קביעת הדור השלישי כהגדרה רלוונטית, בהגדרה זו לא הייתה חשיבות עם הסב או הסבתא היו יהודיים. התייחסות יהודית-לאומית לנושא קביעת הזהות אם ע"י האב או ע"י האם באה לידי ביטוי במאמרו של ההיסטוריון וחוקר הקבלה והחסידות, פרופסור גרשום שלום במאמרו "מי הוא יהודי" בשנת 1971 (דברים בגו, ת"א 1976, חלק שני, 591-592): "ההגדרה המסורתית של הדין היהודי גרסה מימי קדם, שהחברה היהודית מושתת על יסוד פטריאכלי, אך למרבה הפרדוכס נקטה המסורת קנה מידה מטריאכלי בקביעת זהותו של יהודי. הגדרה הלכתית זו, שכוחה היה יפה במשך זמן רב, איבדה את תוקפה וקיפחה את משמועתה הפסיכולוגית בעיני ובעיני יהודים רבים מאוד החיים במדינת ישראל." בשנים האחרונות, עם העלייה מברה"מ לשעבר, עולה שאלת "מי הוא יהודי" ביתר שאת. בשנים 1917 – 1990 נכחד העם היהודי בברה"מ במובנו הדתי והוא שרד שם אך ורק כלאום. בהגדרות המקובלות בברה"מ לשעבר, לא הייתה חשיבות לזיהוי המשפחה עם האם או עם האב לגבי קביעת יהדותם. בתקופת השלטון הנאצי הספיקה לאדם עובדת היותו בעל "רבע דם יהודי" אם מהסב ואם מהסבתא כדי להישלח למחנות הריכוז, במדינת ישראל, היום, גם אדם "שחצי מדמו יהודי" (מצד האב), אין הוא נחשב כיהודי. בראיה הלאומית של העם היהודי שעלה למדינת ישראל הרי זיהוי של אנשים כיהודים לא רלוונטי כלל לשאלה אם הם נולדו לאם יהודייה או לאב יהודי. בתקופת ברה"מ לשעבר כמעט לא היה חינוך "יהודי" במובנו הדתי ולכן שאלת חינוך הילדים בין אם הוא בוצע ע"י האב או ע"י האם לא הייתה משמעותית בנושא הקניית "ערכי היהדות". בברה"מ לשעבר משפחות יהודיות ומשפחות "מעורבות" סבלו מאנטישמיות והגבלות שונות (קבלה לעבודה, קבלה למוסדות חינוך ועוד). לכל נער בגיל 16 ממשפחה "מעורבת" הייתה הזכות להגדיר את לאומיותו, דבר שלא מנע תופעות אנטישמיות מאנשים שלרוע מזלם נקראו בשם משפחה יהודי (שנקבע עפ"י האב). לפיכך, בראיה לאומית, היום, יש לאפשר לרבבות האנשים אשר בחרו ביזמתם לחזור לעם היהודי, לקחת על עצמם את מלוא חובות האזרח, להתגייס לצבא ולעיתים למות למען הגנת המדינה, להיקבר כיהודים, לחנך את ילדיהם כיהודיים ולא לדחות אותם למצב הגרוע מזה שהיה מנת חלקם בגולה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חברת הכנסת סופה לנדבר (פ/3978). --------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט' בסיוון התשס"ו - 5.6.06