הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת יורי שטרן
יצחק אהרונוביץ
אלכס מילר
סטס מיסז'ניקוב
פ/86/17
הצעת חוק לקביעת מעמדם של בני זוג שבאו בברית הזוגיות, התשס”ו-2006
הגדרות
1.
בחוק זה –
"בית-המשפט" – בית-המשפט לענייני משפחה;
"ברית זוגיות" – הסכם בין איש ואישה שהוראות חוק זה יחולו ללא כל תנאי על ההתקשרות שביניהם לחיות כבני זוג;
"רישום " או "מרשם" – רישום רשמי של בני זוג שבאו בברית הזוגיות המתנהל לפי חוק זה;
התקשרות בין בני זוג
2.
איש ואישה שהסכימו לבוא בברית הזוגיות, לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף אך מבלי להנשא זה לזה לפי הדין האישי, רשאים להירשם כבני זוג אם התקיימו בהם התנאים הבאים:
(1)
מלאו לכל אחד מהם שמונה עשרה שנים;
(2)
אחד מהם לפחות הוא תושב ישראל;
(3)
הם אינם קרובי משפחה בשל היותם אב ובתו, אם ובנה, אח ואחות, סבא ונכדתו או נינתו, סבתא ונכדה או נינה, דוד ואחייניתו או בתה ,דודה ואחיינה או בנו, איש ואחות אשתו בחייה; לעיין זה דין מי שהיה נשוי או בן זוג של אחד מאלה כדין אותו קרוב משפחה וכן דין מאומץ או מאמץ של אחד מאלה כדין קרוב משפחה מלידה;
(4)
כל אחד מהם אינו נשוי או אינו רשום במרשם רשמי כבן זוג לאחר בישראל או במדינת חוץ והם אינם נשואים לפי הדין האישי;
(5)
היה אחד מבני הזוג פסול דין או שמונה לו אפוטרופוס, לא ירשם כבן זוג, אלא אם כן אישר בית המשפט שהוא יכול לבוא בברית הזוגיות.
התקשרות לבוא בברית הזוגיות
3.
הוראות חוק זה יחולו ללא כל תנאי על ההתקשרות בין בני הזוג לבוא בברית הזוגיות.
מינוי רשם
4.
(א)
שר המשפטים ימנה אדם הכשיר להתמנות לשופט בבית משפט לענייני משפחה לרשם אשר יקיים מרשם של בני הזוג לפי חוק זה (להלן-הרשם)
(ב)
לצורך מילוי תפקידו יהיו לרשם הזוגיות סמכויות חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט – 19681.
מרשם בני זוג
5.
(א)
בני זוג אשר מבקשים לבוא בברית הזוגיות ולהירשם במרשם יגישו לרשם בקשה בטופס שיקבע ובצרוף מסמכים אשר מאמתים את התנאים שבסעיף 1.
(ב)
הגישו בני זוג לרשם בקשה להירשם במרשם, יפרסם הרשם ברבים בדרך שתיקבע, הודעה על הבקשה שהוגשה לו.
(ג)
כל אדם רשאי להגיש לרשם, בתוך תקופה שתיקבע, התנגדות לבקשה לרישום בשל כך שלא התקיימו התנאים האמורים בסעיף 1; הוגשה לרשם התנגדות, ימציא העתק ממנה לבני הזוג והם רשאים למסור לו את תשובתם להתנגדות.
(ד)
לא הוגשה לרשם התנגדות או שהרשם נוכח כי אין בהתנגדות שהוגשה ממש, יזמין את בני הזוג להתייצב בפניו לבוא בברית הזוגיות.
(ה)
בני הזוג יצהירו בפני הרשם כי התקיימו בהם התנאים האמורים בסעיף1, כי הם מסכימים לבוא בברית הזוגיות, לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף מבלי להינשא זה לזה לפי הדין האישי, ולהרשם כבני זוג לפי הוראות חוק זה ללא כל תנאי; נוכח הרשם שכל אחד מבני הזוג הניצב בפניו מוכן לבוא בברית הזוגיות בהסכמה חופשית ובהבינו את משמעותה ותוצאותיה לרבות לעניין חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 2 , יחתמו בפניו בני הזוג על הסכם ברית הזוגיות והרשם יקיים את ההסכם בחתימתו (להלן- ההתקשרות)וירשום את פרטי בני הזוג שיקבעו במרשם.
(ו)
בני זוג שנישאו במדינת חוץ או שרשומים במרשם רשמי כבני זוג במדינת חוץ, שאינם רשומים לפי הדין האישי, רשאים להגיש לרשם בקשה לפי סעיף קטן (א) בצירוף מסמכים המאשרים כי הם נשואים או רשומים כבני זוג במדינת חוץ, נוכח הרשם באמיתותם של המסמכים ירשום הרשם במרשם את פרטי בני הזוג שייקבעו ואת מועד נישואיהם או מועד רישומם במדינת החוץ.
(ז)
החליט הרשם לרשום את בני הזוג במרשם,יישלח העתק מן הרישום לבני הזוג ולפקיד הרישום לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה – 19653 (להלן – פקיד הרישום).
(ח)
הוגשה לרשם התנגדות לפי סעיף קטן (ג) או שסירב הרשם לרשום את בני הזוג במרשם לפי סעיף קטן (ד), רשאים הם להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הרישום.
הדין החל על בני זוג
6.
(א)
כל חיקוק המתייחס לאיש ואישה הנשואים זה לזה יראו אותו כחל גם על בני זוג שנרשמו במרשם; אולם, החיקוקים שמנויים בתוספת הראשונה לא יחולו עליהם אלא לאחר שחלפו שמונה עשר חודשים מיום שנרשמו במרשם או מהמועד שנרשם לפי סעיף 5(ו), המוקדם מבין השניים; בית המשפט רשאי להחיל את הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-19654 על בני זוג שנרשמו במרשם גם אם לא חלפו שמונה עשר חודשים, אם מצא כי בני הזוג חיו חיי משפחה במשק בית משותף במשך תקופה מצטברת של שלוש שנים לפני מותו של בן הזוג.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) החיקוקים שמנויים בתוספת השנייה לא יחולו על בני זוג הרשומים במרשם; אולם אם אחד מבני הזוג נישא לאחר, נרשם כבן זוג של אחר או עבר לחיות יחד עם בן זוג אחר בישראל או במדינת חוץ לפני שההתקשרות הותרה ובני הזוג נמחקו מהמרשם, זכאי בן זוגו לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 50,000 ₪ אם עדיין לא עברו חמש שנים מהמועדים האמורים בסעיף קטן (א) או 100,000 ₪ אם עברו יותר מחמש שנים, בנוסף לכל סעד אחר שהוא זכאי לתבוע.
(ג)
בני זוג שרשומים במרשם חבים זה לזו במזונות לפי סעיפים 2א, 6 עד 18 ו- 20 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-19595.
מחיקה מן המרשם
7.
(א)
הרשם ימחק בני זוג מהמרשם באחד מן המקרים הבאים:
(1)
אחד מבני הזוג נפטר;
(2)
בני הזוג הגישו בקשה לרשם להתיר את ההתקשרות, יזמין הרשם את בני הזוג להצהיר בפניו כי הם מסכימים להתיר את ההתקשרות וכי לא נישאו זה לזה לפי הדין האישי; נוכח הרשם באמיתות הצהרתם ובכך שכל אחד מבני הזוג הצהיר בפניו בהסכמה חופשית ובהבינו את משמעותה ותוצאותיה, יחתמו בני הזוג על הצהרתם בפני הרשם והוא יאשר את הצהרתם בחתימתו;
(3)
בית משפט נתן פסק דין להתיר את ברית הזוגיות לפי סעיף 9;
(4)
בני הזוג נישאו זה לזו לפי הדין האישי בישראל;
(ב)
החליט הרשם למחוק את בני הזוג מהמרשם לפי סעיף קטן (א) יישלח אישור על המחיקה לבני הזוג ולפקיד הרישום.
(ג)
החליט הרשם שלא למחוק את בני הזוג מהמרשם לפי סעיף קטן (א), רשאים הם להגיש לבית המשפט בקשה למחוק אותם מן המרשם.
בית המשפט המוסמך
8.
לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון בעניינים שבחוק זה.
התרת ההתקשרות
9.
(א)
בית-המשפט רשאי להתיר את ההתקשרות ולהורות על מחיקת הרישום בשל בני הזוג במקרים הבאים –
(1)
ההתקשרות והרישום נעשו למראית עין לרבות משום שנוכח ש לא התקיימו התנאים שבסעיף 2;
(2)
בית המשפט נוכח כי במשך תקופה של שנה לא ניתן היה לאתר את בן הזוג ולהמציא לו את הבקשה לפי סעיף7(4);
(3)
בית המשפט נוכח כי לא ניתן לקבל את הסכמת בן הזוג להתרת ההתקשרות מחמת ליקוי נפשי או שכלי;
(4)
אחד מבני הזוג הרשומים נישא לאחר, נרשם כבן זוג של אחר או עבר לחיות יחד עם בן זוג אחר בישראל או במדינת חוץ;
(5)
אחד מבני הזוג הגיש תובענה ליישוב סכסוך, בין אם הוגשה בקשה לרשם לפי סעיף 7(4) ובין אם לא הוגשה בקשה לרשם, ובית המשפט עיכב את התרת ההתקשרות והפנה את בני הזוג לגישור או ליחידת הסיוע שליד בית המשפט ונמסר על ידם לבית המשפט כי בני הזוג לא הגיעו ליישוב הסכסוך, רשאי בית המשפט להתיר את ההתקשרות אם נוכח כי קיים בין בני הזוג קרע שאינו ניתן לאיחוי או כי בני הזוג חיים בנפרד תקופה של שנה לפחות ולא נראה שיש סיכוי שהם ישובו לחיות יחד, אולם רשאי בית המשפט לעכב את התרת ההתקשרות עד שיסתיימו ההליכים בתובענות בבית המשפט בעניינים הבאים , חלקם או כולם:
(א)
הסדר יחסי הממון בין בני הזוג;
(ב)
החלטה הקשורה לאפוטרופסות ולהחזקת הילדים;
(ג)
כל עניין שלפי דין שלדעת בית המשפט מצדיק לעכב את התרת הקשר בין בני הזוג.
שמירת דינים
10.
(א)
אין באמור בחוק זה כדי לפגוע בסמכותו הייחודית של בית דין דתי לדון בענייני נישואין וגירושין של בני זוג שהם בני העדה הדתית של בית הדין.
(ב)
אין באמור בחוק זה לפגוע בסמכותו של בית המשפט להכיר בידועים בציבור כבני זוג כאשר אין למי מהם אפשרות להתגרש לפי הדין האישי, ואולם יראו אותם כבני זוג שנרשמו במרשם.
זכויות מוקנות
11.
חוק זה אינו משנה זכויות של בני זוג אשר נרכשו לפני תחילתו אלא אם כן הסכימו בני הזוג אחרת בכתב.
תקנות סדרי דין
12.
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה תקנות בעניינים הבאים:
(1)
סדרי הדין בפני בית המשפט או הרשם;
(2)
קביעת אגרות בית המשפט או הרשם, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
תיקון חוק מרשם האוכלוסין
13.
בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-19656 יבוא:
(א)
בסעיף 2(א) בפסקה (7), במקום "נשוי, גרוש או אלמן" יבוא "או בן זוג";
(ב)
בסעיף 15 אחרי פסקה (2) יבוא:
"(2א) רישום של בני זוג לפי חוק ברית הזוגיות, התשס"ה -2005".
תחילה
14.
(א)
תחילתו של חוק זה ששה חודשים מיום פרסומו.
(ב)
תחילתו של סעיף 10 (ב) שנתיים מיום פרסומו.
תוספת ראשונה
חוק האזרחות, התשי"ב-1952.
חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981.
חוק הסכמים עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
חוק הירושה, התשכ"ה-1965 ,למעט דיני מזונות מהעיזבון.
תוספת שנייה
סימן ח' בפרק ח' בחוק העונשין, התשל"ז-1977.
פסקה (2) בהגדרת הורה יחיד" בסעיף 1 לחוק משפחות חד- הוריות, התשנ"ב-1992.
דברי - הסבר
הנישואין בישראל הם דתיים בלבד. בידוע שאין לכפות על אדם הליכים וטקסים דתיים בניגוד לאמונתו. רבים מאזרחי המדינה אינם יכולים או אינם רוצים להינשא בנישואין הדתיים.
החוק יוצר מסלול מקביל ושווה זכויות וחובות שבאמצעותו יכולים אזרחי המדינה החפצים בכך להקים משפחה שלא באמצעות המסלול הדתי. דין ברית הזוגיות כדין הנישואין לכל דבר ועניין.
החוק מפרט את מכלול רכיבי ברית הזוגיות– החלופה החילונית לנישואין הדתיים: ממינוי רשמי ברית הזוגיות ועד להליכי התרת הברית על-ידי הרשם או בית המשפט.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חבר הכנסת חיים אורון (פ/2702, פ/1930), על-ידי חברת הכנסת נעמי בלומנטל וקבוצת חברי הכנסת (פ/2422) ועל-ידי חברת הכנסת אתי לבני וקבוצת חברי הכנסת (פ/2111).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת (פ/1930) והוסרה מסדר יומה של הכנסת ביום 9.6.2004.
----------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז באייר התשס"ו - 15.506