הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת מנחם בן ששון פ/1352/17 הצעת חוק יחסי ממון (מועד איזון המשאבים), התשס"ו-2006 תיקון סעיף 5 1. בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-19731, בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם בכל אחד מאלה- (1) לפחות אחד מבני הזוג הגיש תביעה לגירושין, ביטול נישואין או התרת נישואין, ובמשך תקופה מצטברת של שנה לפחות בני הזוג חיים בנפרד או קיים בין בני הזוג קרע שאינו ניתן לאיחוי אף אם אינם חיים בנפרד. (2) בית דין דתי או בית משפט שניתנה לו סמכות שיפוט בענייני התרת נישואין קבע בפסק דין כי על בני הזוג להתגרש; לענין פסקה זו - (א) אין נפקה מינה אם ננקטה בפסק הדין לשון של כפיה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת; (ב) "להתגרש" - לרבות, לבטל או להתיר את הנישואין." דברי - הסבר חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן – החוק) קובע בסעיף 5 הסדר לאיזון משאבים בין בני זוג שלא ערכו הסכם ממון, או שהסכם הממון שערכו אינו כולל הסדרים לגבי כלל המשאבים המשותפים. "הסדר איזון המשאבים" קובע כי כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, חוץ מנכסים שאין לאזן את שווים, כגון נכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואין או שהתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין. מועד הפעלת הסדר איזון המשאבים בחוק הקיים מותנה בפקיעת הנישואין בדרך של גירושין או עם מותו של אחד מבני הזוג (סעיף קטן (א)). הסדר זה פוגע בבני זוג שהחוק הקיים חל עליהם במספר מישורים: באשר לבני זוג יהודים, אשר על פי דינם האישי גירושין מותנים בהסכמה של שני בני הזוג - ההסדר אינו מאפשר לנשים מסורבות גט להנות ממנו, עד למתן הגט, שעשוי להינתן שנים רבות לאחר הפירוד בפועל. בנוסף, ההסדר מאפשר לבן זוג להתנות את מתן הגט או קבלת הגט בויתורים כלכליים ורכושיים של בן הזוג האחר, ובכך מעודד הפעלת לחץ ותופעות של סחיטה כלכלית בין בני הזוג. התנית מועד איזון המשאבים במועד הגירושין והתוצאות הנובעות מכך אף מביאות להתמשכות מיותרת של הליכי הגירושין, המזיקה לכלל המשפחה. באשר לבני זוג נוצרים קתולים, אשר דינם האישי אינו מכיר באפשרות של גירושין, החוק כלשונו כלל אינו חל עליהם. ככלל, החוק הקיים מפלה לרעה זוגות שהוא חל עליהם ביחס לזוגות שחלה עליהם "חזקת השיתוף", אשר פותחה על ידי הפסיקה, המאפשרת איזון משאבים גם לפני מועד הגירושין. החוק המוצע בא לתקן את החוק הקיים בסוגיה זו אשר לדעת רבים הינה נקודת התורפה העיקרית של החוק. החוק המוצע מבקש להחיל את הסדר איזון המשאבים גם לפני מועד הגירושין במקרים המעידים כי חייהם המשותפים של בני הזוג הגיעו לקצם. מקרים אלה הוגדרו בקפידה על מנת למנוע שימוש "פזיז" בזכות לאיזון משאבים באופן שעלול לפגוע ביציבות המשפחה ובאפשרות של פיוס בין בני הזוג, בשלב מוקדם מדי של הסכסוך. המקרים שבהם מוצע בהצעת חוק זו לאפשר הפעלה של הסדר איזון המשאבים הם: (1) כאשר בני הזוג חיים בנפרד במשך תקופה מצטברת של שנה לפחות ומתנהלים בין בני הזוג הליכי גירושין או התרת נישואין. ההנחה היא כי תקופה מצטברת של שנה של חיים בנפרד לצד קיום הליכי גירושין, מלמדים כי החיים המשותפים של בני הזוג הגיעו לקצם. על מנת לא להפלות לרעה בני זוג אשר נאלצים להמשיך ולהתגורר יחד מטעמים כלכליים בלבד, מוצעת חלופה נוספת, לפיה ניתן יהיה להפעיל את הסדר האיזון גם כאשר קיים בין בני זוג, שנמצאים בהליכי גירושין, קרע שאינו ניתן לאיחוי שנמשך לפחות תקופה של שנה, וזאת גם אם אין ביכולתם לחיות בנפרד. (2) כאשר קיים פסק דין של בית דין דתי או של בית משפט אשר הוקנתה לו סמכות שיפוט בעניני התרת נישואין, לפיו על בני הזוג להתגרש או להתיר את נישואיהם (פסק הדין יכול להיות מנוסח גם באופן אחר ובלבד שזו משמעותו). יצויין כי בפסיקה נעשו נסיונות שונים לפתור את הקושי שבסעיף 5 לחוק הקיים בדרך של פרשנות. כך, למשל, בע"א 1915/91 יעקובי וקנובלר נ' יעקובי וקנובלר, פ"ד מט(3) 529, הציעו שניים מחמשת השופטים ליתן לסעיף 5 פרשנות לפיה ניתן יהיה להפעיל את הסדר איזון המשאבים גם במקרים דומים לאלה המוצעים בחוק זה. השופט צבי טל הציע כי המונח "עקב גירושין" יפורש ככולל "פסק דין סופי הקובע שעל בני הזוג להתגרש" (פסקה 10(ב) לפסק דינו); השופטת שטרסברג-כהן הציעה פרשנות לפיה "אף התערערותם ללא תקנה של יחסי בני הזוג יש בה כדי לאפשר את הפעלתו של הסדר איזון המשאבים." (פסקה 18 לפסק דינה). עוד יצויין כי בעקבות פסק הדין בעניין יעקובי-קנובלר, ניתנו בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי משפט מחוזיים מספר פסקי דין הקובעים כי ניתן לאזן או לפרק שיתוף בנכסי בני זוג, אשר חל עליהם חוק יחסי ממון, גם לפני מועד הגירושין (ראו למשל, ע"מ 608/01 שגב נ' שגב, דינים מחוזי, לג(2) 797; תמ"ש 65441/98 ו' ט נ' א' ט, דינים משפחה כרך א' 564 ופסקי הדין הנזכרים בהם). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/232/17). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת חמי דורון (פ/925) וחברת הכנסת זהבה גלאון (פ/1036). ------------------------------------ הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בתמוז התשס"ו – 17.7.06