הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
שטרן יורי
אהרונוביץ יצחק
אילטוב רוברט
לנדבר סופה
פ/657/17
הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות יהדות רוסיה, התשס"ו-2006
הגדרות
1.
בחוק זה -
"יהדות רוסיה" - קהילות ואישים יהודיים שחיו או חיים בשטחי ברית המועצות לשעבר;
"הוועד המנהל" – הוועד המנהל של הרשות כאמור בסעיף 9;
"המועצה" - מועצת הרשות כאמור בסעיף 6;
"המנהל" - המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי סעיף 11;
"הרשות" - הרשות הלאומית לתרבות יהדות רוסיה שהוקמה לפי סעיף 2;
"תרבות יהדות רוסיה" - לרבות שירה ולשון, מדע, פילוסופיה, ספרות, אמנויות ופולקלור של יהדות רוסיה;
"השר" - שר במדע, הטכנולוגיה, התרבות והספורט.
הקמת הרשות
2.
מוקמת בזה הרשות הלאומית לתרבות יהדות רוסיה בישראל.
מטרות הרשות
3.
מטרות הרשות הן -
(1)
להעמיק בעם את הכרת תרבות יהדות רוסיה על כל צורותיה ולטפח לשם כך את חקר התרבות האמורה והוראתה, לרבות באמצעי התקשורת למיניהם;
(2)
לקדם, לסייע ולעודד היכרות עם משוררים וסופרים גדולים נוספים מתרבות ישראל שקמו ויצרו במזרח;
(3)
לסייע בהקמה ובשימור של מוסדות שבהם מתנהלת פעילות המתייחסת לתרבות יהדות רוסיה;
(4)
לקדם, לסייע ולעודד את האיסוף, התיעוד והקיטלוג של אוצרות התרבות העממית שבעל פה והתרבות הכתובה של תרבות יהדות רוסיה;
(5)
לקדם, לסייע ולעודד הוצאה לאור של יצירות נבחרות מתרבות יהדות רוסיה, כולל תרגום לעברית, וכן לחקור את השפעתה על תרבות עם ישראל בעת החדשה בשירה, במחול, באומנויות וביצירה תרבותית.
הרשות – תאגיד
4.
הרשות היא תאגיד.
הרשות – גוף מבוקר
5.
הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה [נוסח משולב], התשי"ח-19581.
המועצה
6.
לרשות תהיה מועצה של 21 חברים שימנה השר, בהתייעצות עם נציגי המוסדות להשכלה גבוהה, ואלה חבריה –
(1)
נציג השר;
(2)
שני נציגים מטעם הממשלה;
(3)
שלושה נציגים של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-19582;
(4)
נציג אחד של מרכז השלטון המקומי;
(5)
נציג אחד של מרכז המועצות האזוריות;
(6)
נציג של סופרים ויוצרים מתחום הספרות בשפה הרוסית;
(7)
נציג של אמנים ומלחינים העוסקים במוסיקה הקשורה לתרבות יהדות רוסיה;
(8)
נציג האמנים מתחום האמנות הפלסטית;
(9)
מומחה להיסטוריה ותרבות יהדות רוסיה , שייקבע בידי השר;
(10)
שני נציגים של הגוף הייצוגי של יוצאי ברית המועצות לשעבר וחבר העמים בישראל;
(11)
שני נציגים של עמותות ומכונים העוסקים במורשת יהדות רוסיה והפצתה;
(12)
נציג אחד של רשות השידור כמשמעותה בחוק רשות השידור, התשכ"ה-19653;
(13)
נציג אחד של האקדמיה ללשון העברית ;
(14)
שלושה נציגים מקרב הציבור.
יושב ראש המועצה
7.
השר ימנה את יושב ראש המועצה ואת ממלא מקומו הקבוע מבין חברי המועצה.
תפקידי המועצה
8.
תפקידי המועצה יהיו -
(1)
להתוות את קווי הפעולה של הרשות;
(2)
לאשר את תקציב הרשות;
(3)
לפקח על ביצוע המדיניות של הרשות ועל תכניותיה.
הוועד המנהל
9.
(א)
המועצה תבחר, מבין חבריה, ועד מנהל של שבעה חברים.
(ב)
המועצה רשאית לאצול מסמכויותיה לוועד המנהל למעט הסמכתו לקבוע את המדיניות הכללית ולאשר את תקציב הרשות.
תקנון
10.
(א)
הוועד המנהל יתקין, תוך שנה אחת מיום מינויו, ולאחר היוועצות במועצה, את תקנון המועצה, ובו יהיו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות המועצה, הועד המנהל, המנהל ושאר מוסדותיה, סמכויות המוסדות וחובותיהם, סדרי עבודתם, ובכלל זה הוראות בדבר מנין חוקי, דרכי קביעת התקציב והבאת שינויים ותיקונים בתקנון, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה.
(ב)
התקנון וכל שינוי בו יובאו לאישור המועצה.
המנהל ותפקידיו
11.
(א)
המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי לרשות.
(ב)
המנהל ממונה על ביצוע תפקידי הרשות ויישום החלטות המועצה והוועד המנהל.
כהונת המנהל
12.
(א)
תקופת כהונתו של המנהל תהיה ארבע שנים; המועצה, באישור השר, רשאית לשוב ולמנותו לתקופות נוספות.
(ב)
המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה -
(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;
(2)
המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של לפחות שני שלישים מכלל חבריה;
(3)
הורשע או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כמנהל המועצה.
תקופת כהונה
13.
חברי המועצה יתמנו לשלוש שנים, ואפשר לשוב ולמנותם לתקופות נוספות.
פקיעת כהונה
14.
חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה -
(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2)
הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצה;
(3)
חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר בגוף שאותו הוא מייצג במועצה;
(4)
לגבי נציג הציבור – אם נתמנה להיות עובד מדינה.
העברה מכהונה
15.
השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
תוקף פעולות
16.
קיום המועצה והוועד המנהל, סמכויותיהם ותוקף החלטותיהם ופעולותיהם לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומות של חבר בהם, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
ניגוד עניינים
17.
(א)
חבר המועצה או הוועד המנהל יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה או הועד המנהל אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה או הועד המנהל לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר המועצה או הועד המנהל לא יטפל במסגרת תפקידו ברשות בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה.
(ב)
נתברר לחבר המועצה או חבר הוועד המנהל כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א) יודיע על כך ליושב ראש המועצה.
(ג)
בסעיף זה –
"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר המועצה או חבר הועד המנהל או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה;
"קרוב" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה או חבר הוועד המנהל.
תקציב וכספים
18.
המנהל יכין בכל שנה, במועד שתקבע המועצה, הצעת תקציב שנתי; התקציב טעון אישור המועצה, השר ושר האוצר.
איסור העברת נכסים
19.
(א)
הרשות לא תהא רשאית למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותה, למעט נכסים שפרטים לגביהם, לרבות סוגם ושוויים, נקבעו בתקנות, אלא באישור השר.
(ב)
הרשות לא תהא רשאית למשכן נכס שברשותה או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור השר; שכירות המקנה זכות לחדשה או להאריכה וכן שכירות לתקופה נוספת שבצירופה לקודמות היו יחד עולות על עשר שנים – טעונה אישור כאמור בסעיף קטן זה.
(ג)
הרשות לא תיטול הלוואה העולה על סכום שקבע השר בתקנות, אלא באישור השר.
דין וחשבון שנתי
20.
המנהל יכין דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות ויגישו לשר, באישור המועצה.
דין הרשות
21.
דין הרשות כדין המדינה לעניין תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים.
אי תלות
22.
בתחום סמכויותיה לפי חוק זה ולפי התקנון, תהא הרשות בת חורין לכלכל את ענייניה ככל שיקבע הועד המנהל.
ביצוע ותקנות
23.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תחילה
24.
תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.
דברי - הסבר
תרומתה של יהדות רוסייה בתרבות העולם בכלל ובתרבות ישראל בפרט היא עצומה. כל התרבות החדשה של מדינת ישראל בעצם קמה על התרבות, הספרות, השירה והאמנות הפלסטית והפוליטית הרוסית של סוף המאה ה-19 והתחלת המאה ה-20 (בעיקר של שנות ה-20).
כל שורת הלקסיקונים של הספרות העברית החדשה כגון: ביאליק, טשרניכובסקי, שלונסקי, ברנר, ברדיצ'בסקי, עגנון, אנשי האמנות של בית הספר לאמנות (אקדמיית בצלאל) - ש"צ, רופין, סטימצקי, גוטמן, אנשי חברה ופוליטיקה וביניהם: זאב ז'בוטינסקי, בן- גוריון, גולדה מאיר, אוסישקין, סוקולוב, צ'למנוב, בורוכוב, כצנלסון, חזן, היו ילידי רוסיה וחניכי התרבות הרוסית. כולם נחשבים כמייסדי התרבות הישראלית.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חבר הכנסת יורי שטרן (פ/4142).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ל' בסיוון התשס"ו - 26.6.06