הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת מיכאל איתן
פ/998/17
הצעת חוק-יסוד: משאל עם
מטרה
1.
מטרת חוק-יסוד זה לקבוע את המקרים שבהם ייערך בישראל משאל עם ואת העקרונות בדבר דרכי עריכתו.
משאל עם - מקרים לעריכתו
2.
משאל עם ייערך באחת מאלה:
(1)
החליטה הממשלה לאשר אמנה או הסכם לפיהם המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח מסוים, והחלטה זו טעונה, על פי החוק, אישור במשאל עם;
(2)
החליטה הממשלה לאשר אמנה או הסכם הקובעים או המשנים את גבולות המדינה, וקבעה בהחלטתה כי תוקף ההחלטה מותנה באישורה במשאל עם.
(3)
החליטה הממשלה לפנות ישוב שהוקם כדין, להעתיק את מקומו של ישוב כזה או להעביר את המתגוררים בו למקום אחר, אף אם הישוב אינו נמצא בשטח עליו חל המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל, וקבעה בהחלטתה כי תוקף ההחלטה מותנה באישורה במשאל עם.
(4)
החליטה הכנסת לפי סעיף 3 כי תוקף החלטת הממשלה כאמור בפסקאות (2) ו-(3) לסעיף זה מותנה באישורה במשאל עם.
החלטת הכנסת - תנאי לאישור תוקף החלטת הממשלה ותנאי לעריכת משאל עם
3.
החלטת ממשלה לפי סעיף 2, טעונה אישור הכנסת בהחלטה שתקבל ברוב של 70 מחבריה, אף אם לא קבעה הממשלה בהחלטתה כי תוקף ההחלטה מותנה באישורה במשאל עם; לא קבעה הממשלה כאמור, רשאית הכנסת לקבוע בהחלטתה כי תוקף ההחלטה מותנה באישורה במשאל עם.
מועד לעריכת משאל העם
4.
(א)
משאל העם ייערך במועד שתקבע הכנסת, בהחלטה שנתקבלה לפי סעיף 3; המועד יהיה לא פחות משלושים ימים ולא יותר מארבעים וחמישה ימים אחרי יום קבלת ההחלטה על ידי הכנסת.
(ב)
היה קבוע מועד לבחירות לכנסת בתקופה שבין שלושים לתשעים ימים אחרי יום קבלת ההחלטה על ידי הכנסת יתקיים משאל העם במועד הבחירות, על אף האמור בסעיף קטן (א).
הזכות להשתתף במשאל עם
5.
זכאי להשתתף במשאל העם מי שרשום בפנקס הבוחרים לכנסת ולראש הממשלה שבתוקף במועד עריכת משאל העם.
עריכת משאל העם
6.
(א)
על עריכת משאל העם יחולו הוראות הדין בעניין הבחירות לכנסת ולראש הממשלה, בשינויים המחויבים, ככל שלא נקבעו הוראות אחרות באותו עניין בחוק או על פיו.
(ב)
לעניין הוראות העונשין הקבועות בחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה, דין משאל עם כדין בחירות.
(ג)
אין בסעיף זה כדי להחיל הוראות הנוגעות לתעמולת בחירות או למימון בחירות.
פרסום
7.
החלטת הממשלה, החלטת הכנסת, וכן האמנה או ההסכם, כאמור בסעיף 2, יפורסמו ברשומות, ויובאו לידיעת הציבור, בדרך שיורה יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, עשרים ואחד ימים לפחות לפני מועד משאל העם.
ההצבעה והתוצאות
8.
(א)
בוחר במשאל עם יצביע "כן", שמשמעו תמיכה במתן תוקף להחלטת הממשלה, או "לא", שמשמעו התנגדות למתן תוקף להחלטה.
(ב)
היה מספר המצביעים "כן" גדול ממספר המצביעים "לא", יינתן תוקף להחלטת הממשלה.
תעמולה ומימון
9.
(א)
הוראות בדבר תעמולה ומימון בקשר למשאל עם יכול שייקבעו בחוק.
(ב)
הוראות החוק בדבר איסור השימוש בנכסי הציבור בקשר עם תעמולת בחירות יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי תעמולה לקראת משאל עם.
יציבות
10.
אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.
נוקשות
11.
אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת.
דברי - הסבר
סעיף 1
סעיף המטרה מלמד כי המקרים שבהם ייערך בישראל משאל עם הם אלה הקבועים בחוק-היסוד, והם בלבד.
סעיף 2
פסקה (1) קובעת כי ייערך משאל עם בקשר לאישור אמנה או הסכם שיש בהם משום ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל על שטח משטחי המדינה, כאמור בחוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999; פסקה (2) מוסיפה על כך וקובעת כי החלטת הממשלה לאשר אמנה או הסכם הקובעים או המשנים את גבולות המדינה תובא למשאל עם אם הממשלה החליטה על כך. עריכת משאל עם על פי פסקה (2) אינה אוטומטית, שכן ייתכנו גם הסכמי ביניים שיש בהם השפעה על גבולות המדינה, השפעה שהיא מוגבלת בזמן ובמקום; מטרת פסקה (2) היא לאפשר לממשלה להביא למשאל עם הסכם קבע או הסכם ארוך טווח; פיסקה (3) קובעת כי החלטת הממשלה על פינוי ישובים תהיה טעונה משאל עם אם החליטה על כך הממשלה; גם כאן יתכנו מקרים שמדובר בענין שאינו מצדיק משאל עם ולפיכך נקבע שהממשלה תחליט אם לקבוע משאל עם.
פסקה (4) קובעת כי אף אם לא החליטה הממשלה על משאל עם, רשאית הכנסת להחליט על כך באשרה את החלטת הממשלה.
סעיף 3
סעיף זה מתנה את תוקף החלטת הממשלה כאמור בסעיף 2 בהחלטת הכנסת שתתקבל ברוב של 70 מחבריה. במדינות אחרות גם מקובל שהחלטות בנושאים של ויתור על שטח וקביעת גבולות מתקבלות ברוב מיוחס בפרלמנט, בלמעלה ממחצית חברי הבית.
עוד קובע הסעיף שהכנסת רשאית לקבוע שיתקיים משאל עם אף אם הממשלה לא קבעה בהחלטתה שמשאל עם הוא תנאי לאישורה.
סעיף 4
הכנסת היא שתקבע את המועד המדויק של משאל העם, שיהיה בין 30 ל-45 ימים אחרי קבלת ההחלטה על ידי הכנסת; ההוראה נועדה להבטיח כי יינתן זמן מספיק להיערך לעריכת המשאל, הן מבחינה ארגונית והן מבחינת היערכותם של מפלגות, תנועות ציבוריות וגופים חוץ-פרלמנטריים המבקשים לנהל תעמולה לקראת המשאל; מאידך, מועד המשאל לא ייקבע זמן רב מדי לאחר קבלת ההחלטה, כדי שתקופת התעמולה לא תהיה ממושכת מאוד וכדי שלא להקפיא את ההליכים המדיניים לתקופה ארוכה מדי.
המועד המדויק לעריכת המשאל לא נקבע בחוק-היסוד עצמו, כדי לאפשר לכנסת גמישות מסוימת, וכדי לאפשר התאמה ללוח השנה; אם ייקבע המועד בחוק-היסוד, כל שינוי בו, בשל חגים או בשל סיבות כיו"ב, יחייב תיקון בחוק-היסוד.
נקבע מועד לבחירות לכנסת או בחירות מיוחדות לראש הממשלה בתקופה שנקבעה לעריכת משאל עם או סמוך לפני או אחרי תקופה זו, ייערכו משאל העם והבחירות באותו יום.
סעיף 5
זכות ההשתתפות במשאל היא כללית. כל מי שזכאי לבחור לכנסת יהיה זכאי להשתתף במשאל העם, ובלבד שהוא רשום בפנקס הבוחרים התקף במועד עריכת המשאל, הוא הפנקס שנערך לפי חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ"ט-1969.
סעיף 6
משאל העם ייערך בהתאם להוראות החלות על עריכת בחירות; הוראות חוק-יסוד: הכנסת (לגבי יום שבתון, למשל) והוראות חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (בין השאר לגבי ועדות קלפי, פתקי הצבעה, דרכי ההצבעה, הצבעתם של נציגים דיפלומטיים, ימאים, חיילים, שוטרים, מאושפזים ואסירים, ספירת הקולות, ערעורים על התוצאות ועבירות בקשר לבחירות) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על משאל עם. אם יתעורר צורך, ניתן יהיה לקבוע הוראות מיוחדות לגבי משאלי עם בכלל או לגבי משאל עם פלוני בחוק רגיל.
סעיף 7
המסמכים הנוגעים למשאל העם יפורסמו לציבור זמן מספיק לפני עריכת המשאל; יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יקבע את דרכי הפרסום.
סעיף 8
סעיף קטן (א) קובע כי הבוחר במשאל עם יתבקש להצביע בעד מתן תוקף להחלטת הממשלה, שאושרה על ידי הכנסת, או נגד מתן תוקף. אין צורך בקביעת מנגנון לניסוח השאלה. האמנה או ההסכם אשר הממשלה והכנסת החליטו לאשר יועמדו בפני הציבור, אשר יתבקש להכריע בעד מתן תוקף לאישור או נגדו. בדרך זו, לא יהיה חשש להטיית תוצאות המשאל על ידי ניסוח זה או אחר של השאלה שתוצג לציבור.
סעיף קטן (ב) קובע כי הרוב הדרוש במשאל עם הוא רוב רגיל מבין הקולות הכשרים. כך נקבע גם בסעיף 3 לחוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999. כמו בבחירות לכנסת ובבחירות לראש הממשלה, הימנעותם של חלק מבעלי זכות הבחירה מלהצביע אינה משפיעה על תוצאות הבחירות.
קביעת אחוז הצבעה מינימלי יכול שתביא לידי מצב שבו הסכם מדיני אשר זכה לתמיכה של הממשלה, של הרוב המוחלט של חברי הכנסת ושל רוב המצביעים במשאל העם לא יקבל תוקף; קביעת הדרישה לרוב רגיל מבטיחה כי רצונו של הרוב לא יסוכל על ידי הימנעות חלק מהציבור ממימוש זכות ההצבעה.
סעיף 9
הסוגיות שיובאו לאישור במשאל עם חוצות, לעתים, קווים מפלגתיים, ובניהול התעמולה לקראת משאל עם ימלאו גופים חוץ-פרלמנטריים חלק מרכזי.
התעמולה תתרכז בהסברת עמדות ולא בחשיפת מועמדים, ולפיכך אין מקום להחיל את המגבלות הקבועות בחוק, בקשר לבחירות לכנסת ולראש הממשלה, בנוגע לדרכי ניהול התעמולה ובנוגע למימון; יש גם קושי מעשי בהטלת מגבלות בסוגיות אלו.
התעמולה תנוהל על ידי מספר רב של גופים ואף על ידי יחידים. גופים חוץ-פרלמנטריים פועלים כל ימות השנה ומגייסים כספים מן הציבור, בישראל ומחוצה לה, והם שונים באופיים ובדרכי פעולתם ממפלגות, עליהן חלות מגבלות מכוח חוק מימון מפלגות.
על פי ההצעה, ההוראה היחידה אשר תיקבע בחוק-היסוד עצמו היא לגבי איסור השימוש בנכסי הציבור בקשר עם תעמולה לקראת משאל עם.
ניתן יהיה לקבוע בחקיקה רגילה הוראות לגבי תעמולה ומימון, ככל שיתגלה צורך בכך. מובן כי ההוראות הקבועות בדינים ובכללים השונים המסדירים את כלי התקשורת האלקטרוניים, בדבר איסור תעמולה מפלגתית ובדבר החובה לתת ביטוי נאות לדעות הרווחות בציבור, יחולו גם בתקופה שלפני עריכת משאל עם.
סעיף 10
בדומה להוראות חוק-יסוד: הכנסת וחוק-יסוד: הממשלה, מוצע לקבוע כי אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות את חוק-היסוד או להפקיע זמנית את תוקפו.
סעיף 11
אין לשנות את חוק-היסוד אלא בחוק-יסוד שיתקבל ברוב של חברי הכנסת. הוראות דומות קבועות בחוק-יסוד: חופש העיסוק ובחוק-יסוד: הממשלה.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת גלעד ארדן (פ/698/17). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב, כחוק רגיל ולא כחוק-יסוד (פ/406/17).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל איתן (פ/1883).
_______________________
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שלחן הכנסת ביום
י"ד בתמוז התשס"ו – 10.7.06