הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת יורי שטרן אלכס מילר סטס מיסז'ניקוב פ/1019/17 הצעת חוק תעסוקה נתמכת, התשס"ו-2006 הגדרות 1. בחוק זה - "גורמים מקצועיים" – גורמים שהשר הכיר בהם. "משתקם" – אדם שמלאו לו 18 שנים, אשר הוכר על ידי אגף השיקום שבמשרד הרווחה כזכאי לשיקום; "תעסוקה נתמכת" – תעסוקה שלא בתעסוקה מוגנת ושלא במסגרת מרכז עבודה שיקומי (להלן - מע"ש) המתבצעת במקומות שבקהילה, בליווי גורם מקצועי; "השר" – שר הרווחה. אי קיום יחסי עובד-מעביד 2. לא יתקיימו יחסי עובד-מעביד בין המשתקם לבעלים של מקום התעסוקה הנתמכת שבו מצוי המשתקם, בהתקיים כל אלה: (א) המשתקם הופנה למקום התעסוקה על ידי גורם מקצועי, והגורם המקצועי מטפל במשתקם ובצרכיו במקום התעסוקה במהלך כל התקופה שבה המשתקם מצוי במקום התעסוקה, בדרך של ליווי, הדרכה, התאמת התעסוקה או המקום שבו מבוצעת התעסוקה למשתקם, באופן קבוע ושוטף; (ב) לא מתקיימים במשתקם התנאים המאפשרים קביעה של שכר מינימום בשיעורים נמוכים מהאמור בחוק שכר מינימום, התשמ"ז–19871 בהתאם להוראת לפי סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987 ובהוראות לפיו (להלן – שכר מינימום מותאם). (ג) התעסוקה מתבצעת במקום שאיננו מפעל מוגן ואינו מע"ש כמשמעותו בתקנון העובדים הסוציאליים. תשלום והוצאות 3. (א) מקום התעסוקה ישלם למשתקם במישרין או באמצעות הגורם המקצועי, הוצאות בסכומים ובשיעורים שייקבעו בין מקום התעסוקה לבין הגורם המקצועי, ובלבד שהם נמוכים מהשיעור הקבוע בתקנה 4(א)(3) לתקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת), התשס"ב-20022. (ב) השר יקבע הוראות לענין גובה התשלום וההוצאות בהתחשב, בין היתר, בתפוקה של המשתקם ובשעות פעילותו במקום התעסוקה. (ג) השר רשאי לקבוע נסיבות שבהן יותר תשלום בשיעור העולה על השיעור האמור. החלת הוראות 4. (א) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 2, ובנוסף לאמור בסעיף 3, יחולו על הבעלים במקום התעסוקה הנתמכת, לענין המשתקם, החובות המוטלות על מעביד לפי החיקוקים שבתוספת, בשינויים המחויבים, לרבות לענין היקף התעסוקה וסכום ההוצאות החל לגבי המשתקם. (ב) השר רשאי, להוסיף בצו על החוקים המנויים בתוספת. תיקון חוק הביטוח הלאומי 5. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-19953, בסעיף 287, אחרי סעיף קטן (8) יבוא: "(10) משתקם כהגדרתו בחוק תעסוקה נתמכת, התשס"ו-2006." הסדר ביטוחי 6. השר רשאי לקבוע למשתקמים המועסקים בתעסוקה נתמכת או לסוגים מהם הסדר ביטוחי שונה מן הקבוע בסעיף 5. העדפה לתעסוקה חופשית 7. חל שינוי ביכולות העבודה של משתקם, יפעל הגורם המקצועי להעברתו למסגרת תעסוקה שבה מתקיימים יחסי עובד-מעביד; לצורך כך יבדוק גורם מקצועי, מידי שנה, אם התנאים כאמור בסעיף 2(ב) מתקיימים במשתקם. ביצוע ותקנות 8. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע,ו באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תחילה 9. תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו. תוספת (סעיף 4) 1. חוק חופשה שנתית, התשי"א-19514. 2. חוק דמי מחלה, התשל"ו-19765. 3. דמי נסיעה שנקבעו לגבי העובדים במשק. 4. דמי הבראה שנקבעו לגבי העובדים במשק. דברי – הסבר אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות המטופלת באגף השיקום שבמשרד הרווחה כוללת אוכלוסיות עם מוגבלויות מסוגים שונים, בעלי רמות קוגנטיביות ורמות תפקוד שונות. חלק מהאוכלוסיה האמורה מועסקת במפעלים מוגנים ובמרכזי תעסוקה שיקומיים, שהינם מקומות תעסוקה המיועדת לאוכלוסיה האמורה בלבד (כגון, המשקם), ואילו חלק אחר מהאוכלוסיה האמורה משתלבת בכוחות עצמם או בסיוע עמותות, גופים או זרועות המדינה, בעבודה בשוק החופשי, עם מגוון רמות שכר, מהם ברמות שכר ממוצעות, חלקם אף ברמות שכר גבוהות וחלקם ברמת שכר מינימום מופחת (מתואם) כמשמעותו בתקנות שכר מינימום מופחת (3/4 משכר המינימום, מחצית משכר המינימום או 1/3 משכר המינימום). קבוצה נוספת של אנשים עם מוגבלות הינה קבוצה המצויה מבחינה קוגנטיבית ברמה גבוה יותר מאלה המועסקים במפעלים המוגנים, אך טרם הגיעו לרמה בה יוכלו להיות מועסקים בשוק החופשי אף לא ברמה של שכר מינימום מופחת ברמה הנמוכה. מטרתה של הצעה זו לסייע לאוכלוסיה האמורה להשתלב בתעסוקה נתמכת, בשוק העבודה הנורמטיבי, לצד העובדים ה"רגילים", וזאת בסיוע גורמים מקצועיים המתמחים באיתור מקומות תעסוקה, התאמת משתקם למקום תעסוקה, הדרכה וליווי המשתקם לכל אורך ההעסקה. בדרך זו יתאפשר לאדם עם מוגבלות אשר אינו יכול להשתלב בעבודה במשק החופשי, להשתלב בתעסוקה נתמכת, בסביבת עבודה רגילה. בפועל קיימים מקומות רבים המעוניינים להעסיק אוכלוסיה זו – לרבות גורמים ממשלתיים –הנמנעים מלעשות כן בשל העדר קביעה חוקית באשר למעמדם: קיום או אי קיום יחסי עובד-מעביד, בשל אי הסדרת זכויותיו של המשתקם והתמורה שיש לשלם לו, ובעיקר בשל אי הסדרת היקף חובותיו של הבעלים של מקום התעסוקה כלפי המשתקם. מוצע לקבוע כי לא יתקיימו יחסי עובד-מעביד בין מקום התעסוקה למשתקם בהתקיים התנאים המוצעים בסעיף 2 להצעת החוק, קרי אם המשתקם הופנה למקום התעסוקה ומטופל על ידי הגורמים המקצועיים, והמשתקם אינו נמצא ברמה המינימלית המאפשרת תשלום שכר מינימום ברמה הנמוכה ביותר (1/3 משכר המינימום). בהעדר קיום יחסי עובד-מעביד, מוצע לקבוע כי מקום התעסוקה ישלם למשתקם במישרין או באמצעות הגוף המקצועי, הוצאות עבור השירות שהמשתקם מבצע במקום התעסוקה. בכדי לתת למשתקם זכויות בסיסיות הדומות לאלה של העובדים "הרגילים", מוצע לקבוע בנוסף, כי על מקום עבודה תחול החובה לשלם למשתקם הוצאות בגובה דמי נסיעה ודמי הבראה, הכל בהתאם להיקף התעסוקה במקום ולגובה ההוצאות הבסיסיות המשולמות למשתקם. כן תוענק למשתקם הזכות להעדר בשל חופשה או מחלה, בדומה לזכויותיו של עובד בתחומים אלה. הצעת חוק זו תאפשר מחד, שילובה של אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בתעסוקה הולמת במקומות נורמטיביים, תביא להעלאת הדימוי העצמי שלהם, ותביא לידי ביטוי את היכולת שלהם לתרום במקומות התעסוקה. מאידך, ההצעה תסדיר את אי הבהירות הקיימת כיום, ותקבע באופן מפורש כי אין מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינם לבין מקומות התעסוקה, ותגדיר את היקף חובותיו של בעל מקום התעסוקה כלפי המשתקם. הצעת חוק זו אינה כרוכה בעלות כספית כלשהי. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת שאול יהלום (פ/2719). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על-ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/1018/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בתמוז התשס"ו – 17.7.06