הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת אבשלום וילן פ/1120/17 הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (קביעת בן ממשיך), התשס"ו-2006 הוספת סעיף 32א 1. בפקודת האגודות השיתופיות1, אחרי סעיף 32 יבוא - "קביעת בן ממשיך 32א. (א) לענין סעיף זה- "בן ממשיך" - בן או בת אחת, לרבות בן או בת מאומצים, או נכד או נכדה אחת של בעל המשק, ולרבות בן זוגם, המחזיקים במשק בעצמם או ביחד עם הוריהם מכח הסכם עמם, ואשר נקבעו על ידי בעל המשק כ"בן ממשיך" ביחס למשק זה; "בעל משק" – הבעלים של המשק או חוכר המשק או חוכר משנה של המשק או בר רשות במשק מטעם מינהל מקרקעי ישראל; "משק" – נחלה חקלאית כהגדרתה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. (ב) בעל המשק רשאי לקבוע מי יהיה בן ממשיך במשקו בהוראה בכתב, ובלבד שהוראה בכתב כאמור תכלול הוראות ברורות לגבי זכויות הירושה של המשק ותאושר על ידי מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית, לפי המקרה, וכן על ידי האגודה השיתופית להתיישבות בישוב שבו מצוי המשק, ככל שהם צד להענקת הזכויות במשק וככל שהסכמתם נדרשת על פי דין. היו שני בני הזוג בעלי המשק, ייקבע הבן הממשיך אך ורק בהסכמת שניהם. (ג) על אף האמור בסעיפים 8 ו-114 לחוק הירושה, התשכ"ה-19652, מונה בן ממשיך בהתאם להוראת סעיף 32א(א) לפקודה זו, ולא נקבעו בהוראת המינוי הוראות אחרות לגבי המשק בקשר לזכויות יורשים אחרים, יעברו זכויות בעל המשק במלואן לבן הממשיך, לאחר פטירת בעלי המשק, מבלי שהבן הממשיך יחויב בשיפוי יתר היורשים, וללא צורך בהסכמה נוספת או בצוואה. (ד) קביעת הבן הממשיך לפי סעיף קטן (ב) ניתנת לביטול בהסכמת הצדדים או על פי העילות הנתונות לבעל המשק לפי דיני החוזים. דברי הסבר מטרת הצעה זו לעודד ולבסס הסכמים בין הורים לילדיהם בדבר קביעת בן ממשיך במשק החקלאי, באישור המוסדות המיישבים, ולמנוע באמצעות הסכמים אלה עזיבה של הדור הצעיר והזדקנות האוכלוסייה בישובים השונים. ההצעה מוגשת בעקבות הצעה קודמת דומה של חבר הכנסת שלום שמחון, שהליכי החקיקה לגביה הופסקו באמצע. היוזמה להצעה התעוררה על רקע הבעיות שנוצרו בישובים שונים, לנוכח הרתיעה בקרב רבים מדור ההמשך מלהשקיע במשק חקלאי, ומלהתגורר בו. רתיעה זו נוצרה, בין השאר, בשל אי הוודאות בכל הנוגע למעמדו של הבן הממשיך, וסכסוכי הירושה הרבים שנתבררו בבתי המשפט, לאחר פטירתם של ההורים, ובמקרים רבים לאחר ביצוע השקעות במשק החקלאי מצד הבן הממשיך. מטרת ההצעה לפתור בעיות אלה, לתת תוקף לרצונם האמיתי של ההורים בחייהם ולהגן על אינטרס הסתמכות של הבן הממשיך, אשר השקיע את כל מרצו והונו במשק החקלאי וטיפל בהורים בהסתמך על ההסכם עימם. אינטרס ההסתמכות של הבן הממשיך הוכר כאינטרס ראוי להגנה בפסקי דין שונים, אף ללא הסכמת מינהל מקרקעי ישראל (ראה למשל ע"א 2836/90 בצר נ' צילביץ, פ"ד מו(5) 184; ע"א 7139/99 אלוני נ' ארד, פ"ד נח(4) 27; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295). חיובו של הבן הממשיך לשפות את יתר היורשים בגין המשק החקלאי, לפי סעיף 114 לחוק הירושה מתנגש עם ההסכם שלו עם הוריו, מקפח את הבן הממשיך מבחינת ההשקעות שהושקעו על ידו במשק, ועלול להביא במקרים רבים למכירת המשק לתושבים מבחוץ, עקב שוויו בייחוד באיזור המרכז, ושלילת האפשרות על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל לפצל את המשק בין היורשים. הואיל וזכות בר הרשות במשק החקלאי הוכרה בפסיקה כזכות אישית, אשר איננה נמנית עם נכסי העיזבון, כפופה עבירותה של זכות זו להסכם עם המוסדות המיישבים, כפי הנדרש בהצעה, ולא לדיני הירושה. קביעת הבן הממשיך אינה בניגוד לחוק הירושה ויש לה תוקף משפטי (ראה למשל פסיקת בית המשפט בע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי, פ"ד נ(3) 868). מעמדו של הבן הממשיך מעוגן בחוזים שונים שנעשו בין מינהל מקרקעי ישראל לבין מושבים, כמי שעתיד לקבל את הזכויות במשק עם פטירת ההורים, ולפיכך ההצעה מתיישבת גם עם חוזים אלה. לגבי חלק מהמושבים אין חוזה עם המינהל המסדיר את מעמדו של הבן הממשיך, אולם ההצעה קובעת ממילא כתנאי לקביעתו של בן ממשיך, את הצורך באישור המוסדות המיישבים ומינהל מקרקעי ישראל, ולפיכך אין היא פוגעת בקניינם. למעמד הבן הממשיך ישנה משמעות משפטית ומעשית כבר בחיי ההורים, היכולה להתבטא בין השאר בקבלתו לחברות באגודה השיתופית להתיישבות, בזכות שימשו במשק החקלאי ובקבלת היתרים לבניית ביתו במשק החקלאי של ההורים, וניתן לראות בקביעתו מתנה מוגמרת בחיי ההורים, אשר אינה סותרת את חוק הירושה. למען הזהירות וכדי למנוע פתח לטענות לפי חוק הירושה, קובעת ההצעה כי אם נקבע בן ממשיך למשק, יעברו אליו הזכויות במלואן לאחר פטירת ההורים. עוד קובעת ההצעה, כי להורים בעלי המשק קדימות על הבן הממשיך, הם זכאים לקבוע הוראות אחרות בקשר לזכויות יורשים אחרים, אולם יהיה עליהם להבהיר לבן הממשיך את כוונתם במעמד קביעתו ככזה, כדי כלמנוע אי ודאות או הסתמכות מוטעית על הקביעה. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת שלום שמחון (פ/1420). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת אבשלום וילן (פ/3355). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בתמוז התשס"ו – 17.7.06