הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2147827
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמת: חברת הכנסת חוה אתי עטייה
______________________________________________
פ/2351/23
הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (תיקון – מניעת מצוקת אשראי של משקי הבית והשכבות המוחלשות בשל נגיף הקורונה החדש),
התשפ"א–2020
דברי הסבר
מטרת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017 (להלן – החוק), היא ליצור סביבת אשראי קמעונאי תחרותית יותר על ידי הוספת שחקנים עצמאיים וחדשים שיוכלו להתחרות במערכת הבנקאית הקיימת ולחולל תחרות במגזר הקמעונאי, בשוק השירותים הבנקאיים והפיננסיים.
סעיף 9(ג) לחוק מחייב את הבנקים הגדולים, בעלי היקף פעילות רחב, לצמצם, החל מינואר 2021, את סך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של לקוחותיהם ב-50% לפחות ביחס לסך מסגרות האשראי כאמור כפי שהיה בשנת 2015. לצד זאת נקבע באותו סעיף כי בחישוב סך מסגרות האשראי כאמור יובאו בחשבון מסגרות אשראי של לקוחות הבנק הגבוהות מ-5,000 שקלים חדשים, ולא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-5,000 שקלים חדשים רק בשל האמור בסעיף. עוד נקבע בסעיף כי שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו בין השאר שיעורים וסכומים שונים מהשיעורים והסכומים שנקבעו בסעיף. תכלית הסעיף הייתה לצמצם את היקף האשראי שמעניק ללקוחותיו בנק בעל היקף פעילות רחב באמצעות כרטיס אשראי שהוא מנפיק, ובכך להותיר נתח שוק משמעותי למנפיקים אחרים, באופן שיאפשר להם לגייס בסיס לקוחות רחב.
תכלית זו הייתה ראויה לשעתה, אך עם התפרצות מגפת הקורונה הפך סעיף זה בחוק לאבן נגף עבור אזרחים רבים. המשמעות של צמצום מסגרות האשראי היא פגיעה בלקוחות רבים. המסגרת בכרטיס האשראי ניתנת על ידי הבנקים בחינם ולפיכך משקי בית רבים בישראל מסתמכים עליה לצורך ביצוע רכישות במהלך חודש נתון, ביודעם שהחיוב של עסקאות אלה יבוצע בתחילת החודש שאחריו ולאחר קבלת המשכורת.
המשמעויות מרחיקות הלכת של צמצום מסגרות האשראי הופכות קריטיות נוכח המצב בו נמצא המשק הישראלי כיום, והצמצום האמור יקשה דווקא בימים בהם שומה עלינו להקל. החשש העיקרי הוא ל"מחנק אשראי" והיעדר מקורות אשראי חלופיים עבור משקי הבית. הדבר פוגע במאמצי הממשלה להזרים כספים למשקי הבית, למעמד הביניים ולעסקים הקטנים ולסייע למגזרים אלה, העלולים למצוא את עצמם ללא חלופה לאשראי בו השתמשו עד כה, וזאת בעיצומו של משבר כלכלי עמוק שחווה המשק כולו.
חברות כרטיסי האשראי, בהתאם למדיניות חיתום האשראי שלהן, לא יכולות להתחייב למתן אשראי חלופי ללקוחות החלשים יותר וקיים חשש ממשי כי הן יבחרו רק את הלקוחות שיניבו להן ערך כלכלי. לפיכך, עולה חשש כבד כי משקי בית ולקוחות חלשים, ובפרט מי שמצבם הכלכלי הורע – עובדים שהוצאו לחל"ת, עצמאיים וכו', לא יוכלו לקבל מסגרת אשראי חוץ-בנקאית חלופית. הדבר נכון גם לגבי קבוצות אוכלוסייה רבות אחרות שעלולות לעמוד בפני שוקת שבורה עם ההפחתה המשמעותית של מסגרות האשראי, ומבלי שיהיה באפשרותן בהכרח לאתר תחליף למערכת הבנקאית.
עוד יצוין, כי קבוצת האוכלוסייה שנמצאת בסיכון הגבוה והממשי ביותר להיפגע מסעיף החוק האמור היא האוכלוסייה המבוגרת, שהאוריינות הפיננסית של חלקה איננה גבוהה, והיכולת של חלק לא מבוטל ממנה לנהל משא ומתן עם חברות חוץ בנקאיות כדי לקבל מקור אשראי אחר ובתנאים נוחים, היא נמוכה ביותר.
לפיכך, על רקע צורכי הלקוחות בתקופת הקורונה, מוצע לבטל הוראה זו בחוק ולהבטיח שלא יחול קיצוץ חד ובעייתי במסגרות כרטיסי האשראי של לקוחות אלה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט בחשוון התשפ"א – 16.11.20
תיקון סעיף 9 1. בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017, בסעיף 9, סעיף קטן (ג) – בטל.