הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע -עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת יואל חסון דוד אזולאי סופה לנדבר שלמה בניזרי פ/1454/17 הצעת חוק איסור שידור קדימונים מזיקים ופרסום פרסומות מזיקות (תיקוני חקיקה), התשס"ו- 2006 תיקון חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים 1. בחוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א–20011, בסעיף 4א – (1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) פרסומת או קדימון הכוללים אחד מאלה לא ישודרו בטלוויזיה: (1) ביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים של אלימות או של אכזריות, באופן המציג את האלימות או את האכזריות כמותרת, כנסלחת או כמשעשעת; (2) ביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים של מין או רמיזה מינית, באופן המהווה פגיעה בכבוד האדם או ביטויים כאמור של הטרדה מינית כהגדרתה בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-19982, באופן המציג אותה כמותרת, כנסלחת או כמשעשעת; (3) הצגת אדם כנחות או כבזוי, על רקע השתייכותו לדת, לגזע, ללאום, למוצא, למין, לנטייה מינית, או על רקע היותו מוגבל; לעניין סעיף קטן זה, "מוגבל" – אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית. (2) בסעיף קטן (ד), בפסקה (1), אחרי "(א)" יבוא "(א1)", ובפסקה (3), במקום "סעיף קטן (ב)" יבוא "סעיפים קטנים (א1) ו-(ב)." תיקון חוק הגנת הצרכן 2. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 19813 - (1) אחרי סעיף 7א יבוא: "פרסומת בעלת תכנים מזיקים 7א1. השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כללים האוסרים הצגת פרסומת בעלת תכנים המעודדים לאלימות, אונס, כפייה או הטרדה, בכל אמצעי התקשורת."; (2) בסעיף 23, אחרי פסקה (7) יבוא: "(8) פרסם פרסומת בעלת תכנים ומסרים המעודדים לאלימות, אונס, כפייה או הטרדה, בניגוד להוראות סעיף 7א1." דברי - הסבר סעיף 4א לחוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א-2001, אוסר שידור בטלויזיה של פרסומת או קדימון הכוללים ביטויים של אלימות, של מין או של אכזריות במהלך או בין משדרים המיועדים לילדים, בין השעות 14:30 עד 21:00 בימי חול, ובין השעות 6:00 עד 21:00 בימי שבת ומועד. החוק אינו אוסר שידור פרסומת שיש בה אלימות, אכזריות או מין בשעות הערב, אף אם היא פוגעת בטעם הטוב, בכבוד האדם, או ברגשות הציבור. איסור כזה קיים בכללים בדבר אתיקה בפרסומת שקבעה מועצת הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, אולם הפרשנות שניתנה לו בפסיקת בית המשפט העליון היא פרשנות מצמצמת (בג"ץ 4644/00 יפאורה תבורי בע"מ נ' הרשות השניה לטלויזיה ורדיו). גבולותיו של חופש הביטוי המסחרי, אשר נועד רק לקדם מכירות של מוצרים ושירותים, צריכים להיות מצומצמים בהרבה מגבולות חופש הביטוי הפוליטי או האומנותי. נוסף לכך, לגבי צפייה בתכנית או בסרט יכול הצופה לקבל החלטה מראש, על פי הסימון שנקבע או על פי כל מידע אחר העומד לרשותו, אם ברצונו לצפות בהם אם לאו, הכל בהתאם לטעמו, והשקפת עולמו. לעומת זאת, לפרסומות ולקדימונים הצופה חשוף באופן בלתי מתוכנן ובלתי רצוני, שכן הם משובצים לפני, אחרי ובמהלך כלל סוגי התוכניות. מכאן כי שידור תכנים פרובוקטיביים במסגרת פרסומות וקדימונים, עשוי להביא לכך שקהלים משמעותיים ימנעו מצפייה בטלויזיה, שכן אין לדעת מתי תכנים מסוג זה ישודרו. בעוד שבתחום הבעת הדעות והאמנות, יש לנקוט באיפוק רב בכל הנוגע להגבלת ביטויים, הרי שבתחום הפרסומות חשיבות חופש הביטוי נמוכה יותר ולצידה קיים צורך להבטיח ששידור פרסומות לא יפגע באינטרס הציבוריים של שמירה על הטעם הטוב, כבוד האדם ורגשות הציבור. לפיכך מוצע לעגן את האיסורים הנוגעים לפרסומת ולקדימונים בחקיקה ראשית, בדרך ברורה ומפורשת ככל הניתן,באופן המעדיף את הטעם הטוב על האינטרס המסחרי, והמתחשב בצורך להגן על האינטרסים הציבוריים האמורים. מאחר וחוק סיווג סימון ואיסור שידורים מזיקים מתייחס לפרסומות או קדימונים המשודרים בטלויזיה בלבד, מוצע לתקן גם את חוק הגנת הצרכן, כך שיכלול איסור והטלת סנקציה עונשית גם על פרסום פרסומות בעלות תכנים אלימים או מיניים בעיתונות, באינטרנט ובשלטי חוצות. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שלחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת רוני בר-און (פ/2350) ועל-ידי חבר הכנסת יצחק וקנין (פ/3855). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שלחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אמנון כהן (פ/691/17) ועל-ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/1001/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בתמוז התשס"ו – 19.7.06