הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
יורי שטרן
אלכס מילר
סטס מיז'ניקוב
פ/1026/17
הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון - דיור בקהילה וסיוע אישי, תרבות פנאי וספורט, חינוך והשכלה, המערכת המשפטית, צרכים מיוחדים), התשס"ו-2006
הוספת סעיף 13א
1.
בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-19981 (להלן - החוק העיקרי), אחרי סעיף 13 יבוא:
"תעסוקה באמצעות
קבלן כוח אדם
13א.
(א)
הוראות פרק זה לענין מעביד ועובד יחולו בשינויים המחויבים -
(1)
לענין מעביד - על קבלן כוח אדם ועל מי שמעסיק בפועל אדם באמצעות קבלן כוח אדם או על ידי קבלן שירותים;
(2)
לענין עובד - על מי שמועסק באמצעות קבלן כח אדם או על ידי קבלן שירותים.
(ב)
בסעיף זה –
"קבלן כוח אדם" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-19962;
"קבלן שירותים" – מי שמספק שירות לזולתו, באמצעות עובדים".
תיקון סעיף 18
2.
בסעיף 18 לחוק העיקרי, במקום "שתים עשרה" יבוא "עשרים" ובמקום "מיום פרסומו של חוק זה" יבוא "מיום תחילתו של חוק זה".
הוספת פרקים ה'2 עד ה'6
3.
אחרי סעיף 19סח לחוק העיקרי יבוא:
"פרק ה'2: דיור בקהילה וסיוע אישי
הזכות למגורים בקהילה
19סט.
אדם עם מוגבלות זכאי לגור בקהילה.
סיוע בדיור
19ע.
אדם עם מוגבלות שהינו בעל צרכים מיוחדים בתחום הדיור בשל מוגבלותו זכאי לסיוע מן המדינה למימוש זכותו לגור בקהילה; לענין סעיף זה, "סיוע" - לרבות הלוואה, העמדת דיור ציבורי, השתתפות בשכר דירה, מענק לצורך ביצוע שינויים בדירה או בבנין הנדרשים מחמת מוגבלות, בהתאם למצבו הכלכלי של האדם עם מוגבלות.
סיוע אישי
19עא.
(א)
אדם עם מוגבלות זכאי לסיוע אישי בהתאם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בשוויון, בפרטיות ובכבוד בקהילה;
(ב)
בסעיף זה -
"השגחה" - דאגה לביטחון האישי של אדם עם מוגבלות, לרבות בדרך של קשר טלפוני קבוע;
"סיוע אישי" - לרבות טיפול אישי וסיוע בביצוע פעולות היומיום, עזרה בניהול משק הבית, השגחה, סיוע בתקשורת עם הקהילה, ליווי והדרכה;
"סיוע בתקשורת עם הקהילה" - לרבות בדרך של תרגום לשפתם של אנשים עם מוגבלות.
"עזרה בניהול משק הבית" - ניקיון, עריכת קניות, הכנת אוכל, כביסה, תיקון ציוד בבית;
"פעולות היומיום" - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמאית בבית, והקשור בפעולות אלה;
(ג)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו אם הסיוע איננו ניתן לפי חוק אחר.
(ד)
שר הרווחה רשאי, לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להוסיף בצו סוגים של סיוע אישי על אלה המנויים בסעיף קטן (ב).
סיוע למתגוררים עם משפחתם
19עב.
(א)
לענין הזכויות האמורות בסעיף 19ע או 19עא, אחת היא אם אדם עם מוגבלות גר עם משפחתו אם לאו.
(ב)
אדם עם מוגבלות המתגורר עם משפחתו זכאי למימון פגרה תקופתית.
(ג)
בסעיף זה, "משפחה" - לרבות משפחה אומנת.
תקנות
19עג.
שר הבינוי והשיכון לענין סעיף 19ע ושר הרווחה לענין סעיף 19עא יקבעו, לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, תקנות בדבר תנאי הזכאויות לסיוע בדיור ולסיוע אישי וכן בדבר הדרכים לקביעת זכאויות אלה; בתנאי הזכאות כאמור רשאים הם, בהתייעצות עם שר הבריאות, להוסיף על ההגדרה של אדם עם מוגבלות תנאים שענינם חומרת המוגבלות הפיסית, השכלית או הנפשית; תקנות אלה יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
פרק ה'3: תרבות פנאי וספורט
תכניות למתן שירותי תרבות ופנאי
19עד.
שר החינוך, שר התקשורת ושר הפנים, כל שר לגבי הפעילות בתחום אחריותו, יקבעו, לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, תקנות בדבר ייזום ופיתוח תכניות, למתן שירותי תרבות פנאי וספורט לאנשים עם מוגבלות שלהם צרכים מיוחדים בתחומים אלו, תוך מתן עדיפות לשילובם בתכניות תרבות פנאי וספורט רגילות; התקנות יוגשו לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
פרק ה'4: חינוך והשכלה
הזכות לחינוך, להכשרה ולהשכלה
19עה.
(א)
אדם עם מוגבלות זכאי לחינוך, להכשרה ולהשכלה, על פי גילו ולפי צרכיו המיוחדים בשל מוגבלותו, תוך העדפת השתלבותו במסגרות חינוך רגילות.
(ב)
אדם עם מוגבלות אשר מחמת מוגבלותו לא השלים השכלה יסודית או השכלה על יסודית זכאי להשלמת השכלה כאמור.
(ג)
שר החינוך יקבע, לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, תקנות והוראות משלימות, לפי הענין, להסדרת הזכויות לפי סעיף זה; התקנות וההוראות המשלימות יוגשו לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
הכשרה לחיים בקהילה
19עו.
חינוך של אדם עם מוגבלות יכוון להכשרתו לחיים בקהילה.
תוכניות מעבר
19עז.
שר החינוך, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה יכין תכניות בין-משרדיות למעבר של אדם עם מוגבלות ממוסד חינוך למסגרת ממשיכה; התקנות או ההוראות המשלימות יוגשו לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
הנחלת עקרונות
19עח.
שר החינוך והתרבות יפעל להנחלת עקרונות היסוד והערכים האמורים בחוק זה, במסגרת תוכניות הלימודים של מוסדות החינוך והתרבות.
פרק ה'5: המערכת המשפטית
התאמת המערכת המשפטית
19עט.
(א)
אדם עם מוגבלות זכאי לשירותי המערכת המשפטית ככלל הציבור, תוך ביצוע התאמות כנדרש בנסיבות הענין; לענין סעיף זה, "המערכת המשפטית" – הליכים אזרחיים ומינהליים בבתי-המשפט.
(ב)
שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בדבר הדרכים והמועדים לביצוע הוראות סעיף זה; התקנות יוגשו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
סייגים למינוי אפוטרופוס
19פ.
מינוי אפוטרופוס לאדם עם מוגבלות, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 19623, ייעשה במקרים שבהם הוא הכרחי ולצרכים שלהם הוא הכרחי בלבד.
פרק ה'6: צרכים מיוחדים
מכשירים מיוחדים
19פא.
(א)
אדם עם מוגבלות אשר מחמת מוגבלותו הוא נזקק למכשיר מיוחד, זכאי להטבות ולהקלות ברכישתו; בסעיף זה, "מכשיר מיוחד" - לרבות כסא גלגלים, מכשיר שמיעה מיטה מיוחדת, מכשור אלקטרוני לעיוורים ותקשורת חלופית.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו בתנאי שאדם עם מוגבלות לא יקבל יותר מעלות רכישתו של המכשיר מכוח חוק זה ומכוח חיקוק אחר.
(ג)
שר הבריאות יקבע, לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, תקנות בדבר תנאי הזכאויות לפי סעיף זה; התקנות יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
סיוע בניידות
19פב.
(א)
אדם עם מוגבלות בניידות זכאי לסיוע אשר יאפשר לו ניידות מחוץ לביתו, שימוש בשירותים ציבוריים והשתתפות בחיי הקהילה.
(ב)
שר הרווחה יקבע, לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, תקנות בדבר תנאי הזכאות לפי סעיף זה; התקנות יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
הזכות לעזרה ולייעוץ
19פג.
(א)
אדם עם מוגבלות הנזקק לעזרה בקבלת החלטות הנוגעות לחייו זכאי לעזרה ולייעוץ מקצועיים.
(ב)
אדם עם מוגבלות זכאי לקבל מידע מרשות ציבורית על זכויותיו שבתחום אחריותה לפי חוק זה ולפי חוק אחר.
(ג)
שר הרווחה, לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בדבר תנאי הזכאות לעזרה ולייעוץ לפי סעיף זה; בתנאי הזכאות כאמור רשאי הוא לקבוע את תחומי הייעוץ והעזרה."
תיקון סעיף 21
4.
בסעיף 21 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב)
ואלה תפקידי הנציבות, בנוסף על תפקידיה המפורטים בחוק -
(1)
הכנת כללים ותקנות לאישור השר הנוגע בדבר;
(2)
הכנת הצעות לתיקוני חוק, לאימוץ על ידי הממשלה;
(3)
פרסום הנחיות בדבר פעולות הנדרשות לביצוע על פי חוק זה;
(4)
גיבוש מדיניות בנושאים הנוגעים לזכויות אנשים עם מוגבלות, לרבות על פי חוק זה, לאישור הממשלה;
(5)
נקיטת פעולות למניעת הפליה של אנשים עם מוגבלות ולהסרת מכשולים העומדים בדרכם להשתלבות בחברה ולהשתתפות בפעולותיה;
(6)
איתור הצרכים המיוחדים של אנשים עם מוגבלות ואיתור הדרכים היעילות ביותר לתת להם מענה הולם, לרבות ייזום, הזמנה ועידוד של מחקרים בנושאים אלה;
(7)
הקמת מאגר נתונים הנוגעים לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בתחומי החיים השונים, לרבות על פי חוק זה;
(8)
הסברה והפצת מידע בנוגע לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, לרבות על פי חוק זה;
(9)
ייעוץ לאנשים עם מוגבלות בדבר זכויותיהם, לרבות על פי חוק זה;
(10)
הכנת הצעות לתיאום ולשיתוף פעולה בין הגופים המבצעים תפקידים בתחום הנוגע לחוק זה;
(11)
הגשת דו"ח שנתי לשר המשפטים על מצב זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל; שר המשפטים יגיש את הדו"ח לכנסת;
(12)
אישור התאמות נגישות במקום ציבורי ובשירות ציבורי על פי הוראות פרק ה'1;
(13)
עריכת מעקב וביקורת על ביצוע הוראות חוק זה ועל ביצוע הכללים והתקנות על פיו על ידי הגופים השונים ומתן המלצות לגופים אלה לגבי הדרכים ליישומו;
(14)
חקירת תלונות וכן ייזום חקירות בדבר פגיעה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, לרבות בדבר הפרת הוראות לפי חוק זה;
(15)
פישור, בוררות ונקיטת פעולות על מנת להביא ליישוב סכסוכים בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, לרבות על פי חוק זה;
(16)
סיוע לאנשים עם מוגבלות בהגשת תביעות על פי חוק זה והגשתן בשם הנציבות; הנציבות תפרסם כללים בדבר המבחנים למתן סיוע ולהגשת תביעות כאמור.
(ג)
התפקידים המנויים בפסקאות (1) עד (4) לסעיף קטן (ב) יבוצעו בין על פי פניית השר הנוגע בדבר ובין ביוזמת הנציבות.
(ד)
שר המשפטים רשאי לקבוע תקנות בדבר ההליכים והסמכויות של הנציבות לענין חקירת תלונות לפי פסקה 14 לסעיף קטן (ב)."
תיקון חוק חינוך מיוחד
5.
בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-19884 –
(א)
בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מוסד לחינוך מיוחד" יבוא:
""פעוט עם מוגבלות" - פעוט שטרם מלאו לו 3 שנים ושמחמת התפתחות לקויה של כושרו הגופני או השכלי, או מחמת ליקוי בתקשורת, מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד;";
(ב)
בסעיף 3, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב)
(1)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחויבים ויוחלו בהדרגה במשך שלוש שנים על פעוט עם מוגבלות כפי שיקבע השר בתקנות, לאחר התייעצות עם הנציבות כמשמעה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובהתאם לעקרונות היסוד של החוק האמור; התקנות יוגשו לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
(2)
בתקנות כאמור בפסקה (1), יקבע השר הוראות לענין אבחון ואיתור ליקויים של פעוט שטרם מלאו לו 3 שנים."
תיקון חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)
6.
בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-19935, אחרי סעיף 3א יבוא:
"הורה או אפוטרופוס של אדם עם ליווי מוגבלות
3ב.
הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, על הורה או אפוטרופוס וכן על משפחה אומנת של אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, שמוגבלותו מחייבת השגחה או ליווי מיוחדים."
תיקון חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה)
7.
בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-19936, בסעיף 1, אחרי "מחלת ההורה" יבוא "או מחמת מוגבלותו כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, המחייבת השגחה או ליווי מיוחדים."
תיקון חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג)
8.
בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח–1998 7 -
(1)
בסעיף 1, אחרי "בשל מחלת בן זוגו" יבוא "או בשל מוגבלותו המחייבת השגחה או ליווי מיוחדים".
(2)
בסעיף 3 -
(א)
במקום כותרת השוליים יבוא "הגדרת מחלה ומוגבלות";
(ב)
אחרי פסקה (2) –
"(3)
"מוגבלות" - כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- 1998."
תיקון חוק שירות בטחון
9.
בחוק שירות בטחון [נוסח משולב] התשמ"ו-19868, בסעיף 27א, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה)
בפקודות הצבא ייקבעו כללים בדבר זכותו של יוצא צבא בשירות מילואים, אשר לו ילד עם מוגבלות כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, אשר מוגבלותו מחייבת השגחה או ליווי מיוחדים, להקלה ולהתחשבות מרביים בכל הקשור לשירות המילואים, לרבות מקומו, משכו ואופיו."
תיקון חוק הביטוח הלאומי
10.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-19959 –
(1)
בסעיף 199, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב)
(1)
לא יהיה בקבלתה של גמלת שירותים מיוחדים לפי סעיף 206 כדי לשלול מנכה שהוא מוגבל בניידותו את זכותו להטבות לפי ההסכם בדבר גמלת ניידות, אשר נחתם בין המוסד לבין ממשלת ישראל לפי הוראות סעיף 9 לחוק, או לשלול מעיוור את זכותו לדמי ליווי, וכן לא יהיה בקבלתן של ההטבות האמורות או דמי הליווי כדי לשלול את הזכות לגמלת שירותים מיוחדים; לענין סעיף זה אחת היא אם אדם נכה הוא משתכר או אינו משתכר.
(2)
בסעיף זה –
"דמי ליווי" - כמשמעותם בתקנון לעבודה סוציאלית של משרד הרווחה;
"משתכר" - כמשמעותו בהסכם בדבר גמלת ניידות, האמור בסעיף זה."
(2)
בסעיף 222, אחרי סעיף קטן (ג1) יבוא:
" (ג2)
לא יהיה בקבלתה של גמלה לפי תקנות שהותקנו מכוח סעיף זה (בסעיף קטן זה – גמלת ילד נכה) כדי לשלול מילד נכה קבלת הטבות לפי ההסכם בדבר גמלת ניידות, אשר נחתם בין המוסד לבין ממשלת ישראל לפי סעיף 9 לחוק, וכן לא יהיה בקבלתן של ההטבות האמורות כדי לשלול את זכותו של ילד נכה לגמלת ילד נכה."
(3)
במקום סעיף 251 יבוא:
"מבוטח שקיבל קצבת נכות
251.
מבוטח שבתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת זקנה קיבל, במשך תקופה של שנה לפחות קצבה חודשית לפי סעיף 199(א)(1), יקבל קצבת זקנה בשיעור שלא יפחת משיעור הקצבה החודשית האמורה שהיה מקבל אלמלא נעשה זכאי לקצבת זקנה."
דברי-הסבר
מבוא
"למעלה מ-10% מהאוכלוסיה בישראל הינם אנשים עם מוגבלות פיסית, שכלית או נפשית. זוהי קבוצת מיעוט אשר סבלה בעבר ועדיין סובלת מהפליה, קיפוח, סגרגציה ונחיתות חברתית-כלכלית. מערכות החברה השונות וסביבת חייו של אדם בישראל מתוכננות ופועלות לרוב מבלי לקחת בחשבון את הצרכים והנסיבות של המשתייכים לקבוצה זו.
ההסדרים המשפטיים הקיימים הינם חלקיים ביותר ומקוטעים. ברבים מן המקרים הם אף אינם נאכפים. רק חקיקה מקיפה ומפורטת תוכל להביא לצמצומו של הפער הקיים בין מציאות חייהם של אנשים עם מוגבלות לבין עקרונות השוויון וכבוד האדם, שהם עקרונות יסוד של החברה הישראלית...
בשנים האחרונות מתרחשת ברחבי העולם פעילות ערנית ותוססת בתחום השוויון לאנשים עם מוגבלות, החל באמנות בינלאומיות, דרך חקיקה מקיפה ומפורטת ותיקונים לחוקה במדינות השונות, וכלה בפסיקה ענפה...
מתוך הכרה בכך שהגישות של איסור הפליה מחד גיסא, ומתן מענה הולם לצרכים מיוחדים מאידך גיסא, משלימות זו את זו, ומתוך בחינת מאפייני המצוקה הסוציו-אקונומיים של קבוצת האנשים עם מוגבלות בישראל, סומכת הוועדה את ידיה על העקרונות המנחים של הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ו - 1996, ועל עיקר הוראותיה. במקביל, ממליצה הוועדה על תיקונים ותוספות להצעת חוק זו, שיש בהם כדי להבהיר הוראות שונות ולחזק את ההתחשבות בנטל הלוגיסטי והתקציבי הצפוי הן למגזר הציבורי והן למגזר הפרטי...
החקיקה המוצעת, כמו מעשי החקיקה האחרונים בעולם לענין שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הינה בעלת אופי מקיף. היא פורשת את הגנתה על בעלי כל המוגבלויות ויוצרת מערך קוהרנטי של זכויות לכולם. הוועדה סבורה, כנלמד מנסיונן של מדינות אחרות, כי זוהי הדרך לקדם את זכויותיהם של בעלי המוגבלויות השונות.".
(מתוך: דוח הוועדה הציבורית לבדיקת חקיקה מקיפה בנושא: זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, יולי 1997, עמ' 11, 12, 19)
ביום כ"ז בשבט התשנ"ח (23 בפברואר 1998), נתקבל בכנסת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן - החוק). חוק זה מעמיד לראשונה את ענייניהם של אנשים עם מוגבלות כנושא מובהק של זכויות אדם, וקובע את עקרון היסוד: "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות" (סעיף 1 לחוק).
החוק שנתקבל התבסס על הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ו-1996 (ה"ח התשנ"ו, עמ' 628), שעברה בקריאה ראשונה ביום כ"א באדר התשנ"ו (12 במרץ 1996), וכן על המלצותיה של "הוועדה הציבורית לבדיקת חקיקה מקיפה בנושא: זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות" אשר הוגשו לשר המשפטים ולשר העבודה והרווחה בדוח מקיף ומפורט ביום כ"ו בתממוז התשנ"ז (31 ביולי 1997)(להלן - הוועדה הציבורית; דוח הוועדה הציבורית).
בראש ועדה זו עמד ד"ר ישראל כץ, לשעבר שר העבודה והרווחה ומנכ''ל המוסד לביטוח הלאומי, וכן מונו לחברים בה 16 אשה ואיש, ביניהם נציגי משרדי הממשלה המרכזיים בתחום זה, מומחים וחוקרים מהאקדמיה ונציגי ארגוני אנשים עם מוגבלות.
החוק שנתקבל מעגן אך חלק מההסדרים שבהצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ו-1996, ושבדו"ח הוועדה הציבורית שנכתב בעקבותיה. החוק כולל עקרונות יסוד ועקרונות כלליים, שוויון בתעסוקה, נגישות לשירותי התחבורה הציבורית והקמת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. החוק נכנס לתוקף ביום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1997).
הכנסת ה-14 התפזרה. בכנסת ה-15 הוגשה הצעת חוק שכללה את שאר פרקיה של הצעת החוק המקורית, במתכונת של תיקון לחוק: נגישות, בריאות, דיור בקהילה וסיוע אישי, תרבות פנאי וספורט, חינוך והשכלה, המערכת המשפטית, וצרכים מיוחדים.
במהלך הכנסת ה-15 וה-16 המשיכה העבודה על פרק הנגישות, אשר הושלמה בהצלחה עם חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005.
מוצע להמשיך בחקיקת שאר פרקיה של הצעת החוק המקורית, במתכונת של תיקון לחוק: דיור בקהילה וסיוע אישי, תרבות פנאי וספורט, חינוך והשכלה, המערכת המשפטית וצרכים מיוחדים.
הנוסח המוצע מבוסס בעיקרו על דוח הוועדה הציבורית, בשינויים ובתוספות שתולדתם בפניות ותגובות שנתקבלו מאז חקיקת החוק, מאנשים עם מוגבלות ומארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם.
דברי ההסבר לפרקים השונים מפנים להנמקות המפורטות בדוח הוועדה הציבורית.
השלמת המהלך החקיקתי והחלת עקרון השוויון על כלל תחומי חייהם של אנשים עם מוגבלות כמפורט בהצעת החוק דנן היא-היא הערובה לשינוי יחסה של החברה לאנשים עם מוגבלות ולפתיחת שעריה להשתתפותם בהווייתה כאזרחים שווי זכויות.
סעיף 1
סעיף זה נועד להבטיח כי אדם עם מוגבלות העובד באמצעות קבלן כח אדם או באמצעות קבלן שירותים יהנה מההגנה שמעניק פרק התעסוקה שבחוק.
סעיף 2:
סעיף זה בא לתקן טעות שנפלה בסעיף 18 לחוק, אשר קבע כי תוקפו של סעיף 9 לו, הדן בייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות, יהא מיום פרסומו של החוק. היות ותחילת תוקפו של החוק מאוחרת מיום פרסומו בכשנה, יש צורך בהצמדת תחילת תוקפו של סעיף 9 לתחילת תוקפו של החוק כולו. כן מוצע להאריך את תקופת תחולתו של הסעיף, כך שיחול עד לתום שנה מסוף התקופה במסגרתה יוחלו הוראות פרק הנגישות בהדרגה.
פרק ה'2: דיור בקהילה וסיוע אישי:
הזכות למגורים בקהילה היא זכות-על במערך זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. היא מבחן נוקב ליומרתה של החברה הישראלית להיחשב חברה דמוקרטית שזכויות האדם וכבודו הם נר לרגליה. השאלה האם אדם מתגורר בקרב החברה או מוצא ממנה למסגרות מרוחקות והמוניות אך בשל מוגבלותו, היא אבן בוחן לעקרון השוויון.
תפישות חברתיות בעבר הביאו להוצאתם של אנשים עם מוגבלות אל מחוץ לחברה. כיום קיים קונסנזוס חברתי רחב, הן בעולם והן בישראל, כי לתפישות האלה אין מקום בחברה נאורה הדוגלת בכבוד האדם. מאז שנות ה-60 הולכת וגוברת ההכרה המקצועית, המשפטית והמוסרית במדינות דמוקרטיות בזכותם של אנשים עם מוגבלות למגורים בקהילה בקרב החברה. אנשי מקצוע מובילים בארץ ובעולם קבעו זה מכבר כי איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות על דרגותיה - קשה כקלה - היא הטובה ביותר כאשר הם מתגוררים במסגרות נורמטיביות בקהילה. הביטוי בשטח להכרה זו הוא בסגירתם של מוסדות (Sde-institutionalisation) ובפתיחתם הגואה במקביל של חלופות דיור בקהילה המלוות בהקניית האמצעים המאפשרים לקיים חיים במסגרתן (ראו דוח הוועדה הציבורית, עמ' 63 - 59).
הצורך בהצהרה קטיגורית בחקיקה על עצם קיומה של הזכות הטבעית למגורים בבית בקהילה נובע ממדיניותן של הרשויות בישראל בתחום זה: בישראל 53 מוסדות לאנשים עם פיגור שכלי, שבהם חיים למעלה מ-6,000 אנשים. אנשים אלה מעבירים את חייהם במוסדות המוניים מחוץ לקהילה, בערבוב רמות פיגור וגילאים, ובתנאים של חוסר פרטיות ואי מיצוי פוטנציאל אישי.
המשמעות של חיים במוסד היא ריחוק מהמשפחה; חיים משותפים עם עוד מאות אנשים שהמכנה המשותף היחיד עימם הוא מוגבלות שכלית, כרוכה בפגיעה קשה בזכויותיהם. רק מאות ספורות של אנשים עם פיגור שכלי בישראל חיים בדירות בקהילה, רובם בירושלים. רוב מוחלט של המשאבים בתחום זה מופנים על ידי הרשויות לפיתוח המוסדות ואף לבנייתם של מוסדות חדשים. אנשים רבים עם פיגור שכלי ממשיכים בנסיבות אלה להתגורר עם משפחותיהם, לעיתים עד גיל 40 ו-50.
בישראל כ-7,000 אנשים מאושפזים בבתי-חולים פסיכיאטריים. על פי נתוני משרד הבריאות, רובם המוחלט מאושפזים ללא צורך קליני, אך בשל היעדר פתרונות דיור בקהילה. דוח ועדה ציבורית לבדיקת מצבם של ניצולי שואה חולי נפש המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים העלה במרץ, 1999 ממצאים חמורים לגבי היחס לניצולי השואה כמו גם לכלל האנשים חולי הנפש המאושפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל.
להשלמת התמונה, יודגש כי בישראל עשרות רבות של אנשים להם מוגבלות פיסית בלבד מתגוררים במוסדות ואף בבית חולים. הרשויות אינן מוכנות להמיר את המימון מטעמן של מגורים מוסדיים אלו, במימון מגורים בקהילה.
בנוסף לעיגון עצם הזכות לגור בקהילה מוצע בפרק מנגנון אוטונומי הולם למימושה, כולל העמדת סיוע אישי לפי צרכיו המיוחדים של האדם עם מוגבלות. זאת, בהתאם להצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ו-1996, ובהתאם לדוח הוועדה הציבורית (ראו עמ' 66-64, 69 לדוח האמור).
פרק ה'3: תרבות פנאי וספורט:
כדי להגשים באופן מלא את הזכות לחיים בקהילה, ומתוך הכרה בחשיבות הגוברת של תרבות הפנאי בחיים המודרניים, מוצע להטיל על המדינה לפתח שירותי תרבות פנאי וספורט לאנשים עם מוגבלות על בסיס עקרון האוניברסליות המעוגן בסעיף 6 לחוק (ראו עמ' 68-67לדוח הוועדה הציבורית).
פרק ה'4: חינוך והשכלה :
תחום החינוך של ילדים עם מוגבלות הוסדר, בעיקרו, בחקיקה (חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988; חוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ"ד-1994). הפרק המוצע בא לעגן במסגרת החקיקה המקיפה את העיקרון הקובע את זכותו של אדם עם מוגבלות לחינוך על פי צרכיו המיוחדים, וכן להוסיף על החקיקה הקיימת הסדרים חיוניים הנותנים מענה לצרכים בלתי מטופלים שעלו מן השטח. כן מוצע, בסעיף 5 להצעת החוק, תיקון לחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988, כדי להחיל הוראות בחוק האמור גם על פעוטות עם מוגבלות שטרם מלאו להם שלוש שנים.
פרק ה'5: המערכת המשפטית:
המערכת המשפטית אינה ערוכה לטפל בענייניהם של אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית הבאים בפניה. בשל היעדר מנגנונים מתאימים, נותרים אנשים עם מוגבלות ללא הגנה הניתנת לכל אדם אחר. הפרק המוצע בא לעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלות להתאמה עבורם של הליכי ההעדה בבית המשפט, בהתאם למוצע בדוח הוועדה הציבורית (עמ' 74 לדוח הוועדה הציבורית). אשר להליכים פליליים, הנושא הוסדר לאחרונה בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005 (ס"ח התשס"ו, עמ' 42). בהצעת חוק שלפנינו מוצע להתאים גם את ההליכים האזרחיים בבתי המשפט לאנשים עם מוגבלות.
פרק ה'6: צרכים מיוחדים:
פרק זה מאגד קבוצה של זכויות שענינן צרכים מיוחדים חיוניים של אנשים עם מוגבלות. עיגון בחקיקה של הזכות לסיפוק צרכים אלו מגשים את מטרת החוק בדבר הזכות למענה הולם לצרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות (סעיף 2 לחוק) (ראו עמ' 79-75לדוח הוועדה הציבורית)
סעיף 4
המחוקק הקים את הנציבות על סמך המלצה מרכזית של הוועדה הציבורית. מתוך בחינת המצב החברתי והמשפטי בישראל ובהשראת ניסיונן של מדינות אחרות, ראתה הוועדה צורך חיוני בגוף מרכזי ובו ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות, אשר ישקוד, לצד הרשות המבצעת והרשות המחוקקת, על המשך מלאכת החקיקה, יאכוף את החוק החדש ויקדם את עקרונותיו (ראו דוח הוועדה הציבורית, בעמ' 4, 80).
מוצע, בהתאם לדוח הוועדה הציבורית, להשלים את החקיקה הקיימת ולהוסיף הוראות בדבר תפקידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (ראו עמ' 85-80 לדוח הוועדה הציבורית).
סעיפים 6 עד 8
התיקונים המוצעים מתייחסים לחקיקה המאפשרת לעובד לזקוף על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו ימי מחלה של בן משפחה (ילד, הורה, בן/בת זוג). מוצע להחיל חקיקה זו לענין מוגבלותו של בן משפחה, בהתאמה.
סעיף 9
מוצע לעגן בפקודות הצבא לענין שירות מילואים, הסדרים של הקלה והתחשבות מרביים ביוצא צבא שהוא הורה לילד עם מוגבלות, וזאת כעולה מפניותיהם של הורים כאמור.
סעיף 10
בהתאם לדוח הוועדה הציבורית, מוצע לתקן עיוותים קשים במנגנוני הקיזוז בין זכויות שונות בחקיקת הביטחון הסוציאלי (ראו עמ' 29-28 לדוח הוועדה הציבורית).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת שאול יהלום (פ/4095).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בתמוז התשס"ו – 17.7.06