הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת מיכאל איתן פ/1082/17 הצעת חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים (תיקון – עתירות על החלטות לפי חוק זכויות נפגעי עבירה), התשס"ו-2006 תיקון התוספת הראשונה 1. בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-20001, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא: "29. זכויות נפגעי עבירה - החלטה של רשות לפי הוראות סעיפים 6(3), 8, 9, 10, 11, 16, 17, 18, 19 ו-20 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-20012." דברי – הסבר חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן - החוק), נכנס לתוקפו בחודש יוני 2000. ממועד זה החלו בתי המשפט המחוזיים, בשבתם כבתי משפט לענינים מינהליים, לדון בענינים שהועברו לסמכותם כמפורט בתוספות לחוק. מטרתו של החוק היתה להפחית מהעומס הרב המוטל על כתפיו של בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ולשנות את המצב החריג והבלתי ראוי, שבו בית המשפט העליון דן בענינים מינהליים כערכאה ראשונה ואחרונה, בניגוד למצב הקיים בענינים אחרים. החוק עוצב כחוק מסגרת המאפשר להסמיך את בתי המשפט לענינים מינהליים באופן הדרגתי ומבוקר לדון בענינים מינהליים. במהלך שש השנים מאז החלו לפעול, תפסו בתי המשפט לענינים מינהליים את מקומם הראוי במערכת השיפוטית בישראל. תיקים רבים שנדונו משך שנים רבות בבג"צ נדונים כיום בבתי המשפט לענינים מינהליים. העברת עניינים לבית המשפט לענינים מינהליים היושבים בכל אחד מהמחוזות מגבירה את הנגישות לבית המשפט לעומת מצב בו בית המשפט היחיד המוסמך הוא בית המשפט העליון. הגשת עתירה לבית משפט לענינים מינהליים גם מרתיעה פחות מהגשת עתירה לבג"צ, וכרוכה בעלויות התדיינות נמוכות יותר. בנוסף, לבית המשפט לענינים מינהליים יש אפשרות להקדיש זמן רב יותר לעתירות ולקיים בהן בירור עובדתי יסודי יותר מזה שניתן לקיים בבג"צ. ואכן, הניסיון שנצבר בשנים בהן פועלים בתי המשפט לענינים מינהליים מלמד, כי בענינים שהועברו לבית המשפט לענינים מינהליים, גדל מספר העתירות באופן משמעותי, מה שאכן מעיד על שיפור הנגישות. חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, קובע מספר עקרונות כלליים הנוגעים למעמדו של נפגע העבירה בהליך הפלילי לצד שורה של זכויות קונקרטיות העומדות לנפגע העבירה בהליך הפלילי. חלק ניכר מההוראות קובע זכויות למידע ולהבעת עמדה לנפגע העבירה כדלקמן: 1. הוראות הקובעות זכות לקבל מידע כללי – על שירותי סיוע, על זכויות הנפגע בהליך הפלילי, על הדרך בה מתנהל ההליך ועל דרכי הגנה אפשריות במסגרת ההליך; 2. הוראות הקובעות זכות לקבל מידע על שלבים שונים בהליך (כגון - החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, מעצר, שחרור ממעצר או שחרור בערובה, החלטה על עיכוב הליכים, מועדי דיונים בבית משפט, מתן פסק דין וגזר דין, הגשת ערעור); 3. הוראות הקובעות זכות לקבל מידע על העברין הפוגע – על מועד תחילת מאסר או אשפוז, על מועד יציאה לחופשה, על מועד דיון בועדת שחרורים, על בריחה ממאסר או מאשפוז ועל הגשת בקשת חנינה; 4. הוראות הקובעות זכות להביע עמדה על ענינים שונים במסגרת ההליך הפלילי - זכות להגיש ערר על החלטה שלא להעמיד לדין או שלא לחקור, זכות להביע עמדה לענין הסדר טיעון, זכות להביע עמדה לענין עיכוב הליכים, זכות להביע עמדה במסגרת ועדת שחרורים ו זכות להביע עמדה לענין בקשת חנינה. מוצע לקבוע כי הסמכות לדון בעתירות על החלטות הרשויות לפי ההוראות האמורות בחוק זכויות נפגעי עבירה, תהיה לבית המשפט לענינים מינהליים. יצויין כי ההצעה מבקשת להעביר לסמכות בית המשפט לענינים מינהליים רק חלק מהוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, הנוגעות למסירת מידע ולהבעת עמדה, תחומים אשר בית המשפט לענינים מינהליים עוסק בהם ממילא, אגב עיסוקו בעתירות על החלטות לפי חוק חופש המידע. מדובר על החלטות מינהליות מובהקות, שאינן מתקבלות בדרגים גבוהים, כמו החלטות שר או החלטות ממשלה. ההחלטות לפי ההוראות האמורות אינן החלטות מורכבות והן אינן כרוכות בהפעלת שיקול דעת רחב מצד הרשויות המינהליות. העותרים הפוטנציאלים הם נפגעי עבירות, אשר יש חשיבות רבה להגברת נגישותם למערכת המשפט. תהליך כניסתו לתוקף ויישומו של חוק זכויות נפגעי עבירה היה ארוך ומפרך ויש לאפשר לנפגעי העבירה כלי נוח ונגיש לעתור כנגד הרשות אם היא אינה מקיימת את הוראות החוק, הקובעות זכויות בסיסיות לנפגעי עבירה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת מיכאל איתן ויצחק לוי (פ/3955). ______________________ הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שלחן הכנסת ביום כ"א בתמוז התשס"ו – 17.7.06