הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
אורי אריאל
דוד אזולאי
רוברט אילטוב
אביגדור יצחקי
יצחק גלנטי
סטס מסזניקוב
עמירה דותן
יורם מרציאנו
אלכס מילר
אסתרינה טרטמן
דוד טל
אמנון כהן
ליה שמטוב
ישראל כץ
חיים אמסלם
יעקב מרגי
ישראל חסון
אברהם מיכאלי
יואל חסון
יוסף שגאל
מיכאל נודלמן
מאיר פורוש
אורית נוקד
שי חרמש
קולט אביטל מגלי והבה
זבולון אורלב
משה שרוני
וקנין יצחק
גלעד ארדן
רוחמה אברהם
ניסן סלומינסקי
יצחק לוי
יצחק זיו
משה כחלון
אריה אלדד
אלחנן גלזר
מיכאל איתן
צבי הנדל
שרה מרום שלו
יובל שטייניץ
בני אלון
שלי יחימוביץ
אליהו גבאי
יעקב ליצמן
מתן וילנאי
יצחק אהרונוביץ
אברהם רביץ
שלמה בניזרי
גדעון סער
יעקב כהן
עתניאל שנלר
מיכאל מלכיאור
משה גפני
שלמה ברזניץ
רונית תירוש
שמואל הלפרט
רוברט אילטוב
מנחם בן ששון
זאב אלקין
דני נוה
ניסים זאב
פ/1644/17
הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקונים שונים), התשס"ז – 2006
תיקון
סעיף 2
1.
בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה – 2005 (להלן: "החוק העיקרי") בסעיף 2 -
(1)
בסעיף קטן (א) -
(א)
בהגדרת "ישוב מפונה" יבוא :
ישוב ישראלי בשטח מפונה וכן אזור התעשיה ארז. לענין זה, "ישוב ישראלי" – כל ישוב שפונה במסגרת יישום תכנית ההתנתקות".
(ב)
בהגדרת "מרכז חיים" במקום ""כאמור בסעיף קטן (ב)" יבוא:
"כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו – (ג)"
(2)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) מקום שמרכז חייו של אדם היה ביותר ממקום אחד, וההכרעה בדבר מקום מרכז החיים אינה ברורה, יהיה הזכאי רשאי לבחור את המקום שיחשב כמרכז חייו לצורך חוק זה".
תיקון סעיף 19
2.
בסעיף 19 לחוק העיקרי -
(1)
בסעיף קטן (ו) –
במקום: "יהיו צמודים למדד מיום החלטתה" יבוא:
"ישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד הפינוי".
(2)
אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:
"(ז) לבקשת הזכאי, במקום שהפיצוי כולו או חלקו יוצמד למדד, הוא יוצמד למדד התשומות לבניה למגורים, עד למועד שבו לראשונה ניתן יהיה באופן סביר לבצע את הבניה במקרה של העתקה קהילתית, או לרכוש דירה במקרה של רכישת דירת קבע".
תיקון סעיף 38
3.
בסעיף 38 לחוק העיקרי -
(1)
בסעיף קטן (א) -
(א)
ברישא, אחרי: "מגורים" יבוא: "אחד או יותר";
(ב)
בפסקה (1) אחרי: "העולמית" יבוא: "או חברה משכנת אחרת";
(ג)
בפסקה (2), הסיפא המתחילה במילים: "שנחתם מכוח חוזה" – תימחק;
(2)
בסעיף קטן (ב), המילה: "רצופות" תמחק והמילים "היה בבית המגורים שלגביו יש לו זכות כאמור" – תימחקנה.
(3)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), ישראלי ששכר בית מגורים בישוב מפונה בשכירות פרטית מבעל הזכות בבית המגורים בהתאם להוראות חוק זה, והעומד בתנאי סעיף קטן (2) לענין מרכז חייו מקום מגוריו ומשך מגוריו בבית השכור – זכאי לפיצוי שסכומו יחושב לפי הוראות סעיף 3 לתוספת השניה".
תיקון סעיף 44
4.
בסעיף 44 לחוק העיקרי -
(1)
בסעיף קטן (א) –
(א)
(ב)
בפסקה (1) במקום "ישראלי שמתקיימים בו התנאים" יבוא: ישראלי שביום הקובע מקום המגורים הקבוע שלו היה בבי"ת מגורים בשטח מפונה".
פסקה (2) תימחק
(ג)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא –
"(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו – (ג), מי שיוכיח כי הוציא הוצאות הובלה והעברה והוצאות אחרות הנובעות ממעבר לבית מגורים אחר בסכום העולה על הסכומים בסעיף קטן (ב) יהיה זכאי להחזר מלוא הוצאותיו כאמור.
(ה) לענין סעיף קטן (ד) יהיה הזכאי זכאי להחזר עד לאחר שיתארגן בצורה מלאה במקום הקבע שלו".
(2)
במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"קיבל ישראלי מענק לפי סעיף קטן (א), ובתום שנה ממועד פינויו לא עבר לבית מגורים קבוע מחמת הצדק סביר (להלן: "עיכוב במעבר"), יורה המנהל על תשלום מענק נוסף בסכום השווה לסכום המענק הקבוע בסעיף (א) בגין כל שנה של עיכוב במעבר לבית המגורים הקבוע וחלק יחסי בגין כל חלק משנה (בסעיף זה : "מענק נוסף").
לענין סעיף קטן זה, "הצדק סביר" : לרבות המתנה להשלמת הפתרון של ההעתקה הקהילתית לפי סעיף 85 לחוק".
(3)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"סירב המנהל להורות על תשלום מענק נוסף, רשאי המבקש לפנות לועדת זכאות והיא תהיה מוסמכת להורות על תשלום לפי סעיף קטן זה".
תיקון סעיף 46
5.
במקום סעיף 46 לחוק העיקרי יבוא:
"מענק אישי בשל וותק
46. ישראלי שמתקיים בו התנאי המפורט בסעיף 44(א)(2) זכאי למענק בסכום של 4,800 שקלים חדשים לכל שנה מהשנים שלפני היום הקובע שבהן מרכז חייו היה בשטח מפונה, לגבי חלק משנה כאמור יהיה זכאי לחלק יחסי מהסכום האמור,ובלבד שסכום המענק כאמור בסעיף זה לא יפחת מ – 15,000 שקלים חדשים".
תיקון סעיף 47
6.
בסעיף 47(א) לחוק העיקרי :
(1)
במקום: "בישוב מפונה" יבוא: "בשטח מפונה";
(2)
המילים: "ומתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 44(א)(2)" – יימחקו;
(3)
במקום: "בתחום המוניציפאלי של העיר אשקלון" יבוא: "וכן בישוב ניצן או באזור ניצנים".
תיקון סעיף 52
7.
בסעיף 52 לחוק העיקרי -
(1)
בסעיף קטן (א) -
(א)
בפסקה (1) במקום: "חודש זכאות אחד" יבוא: "שלושה חודשי זכאות";
(ב)
בפסקה (2) במקום "שני חודשי זכאות" יבוא: "ששה חודשי זכאות";
(ג)
בפסקה (3) במקום "שלושה חודשי זכאות" יבוא: "עשרה חודשי זכאות";
(ד)
בפסקה (4) במקום "ארבעה חודשי זכאות" יבוא: "חמישה עשר חודשי זכאות";
(ה)
בפסקה (5) במקום "חמישה חודשי זכאות" יבוא: "עשרים חודשי זכאות";
(ו)
בפסקה (6) במקום "ששה חודשי זכאות" יבוא: "שלושים חודשי זכאות".
(2)
בסעיף קטן (ב)(2)(ב) בסופו יבוא:
"ולא יפחת משכר המינימום לחודש".
(3)
בסעיף קטן (ג), במקום "חמישים" יבוא: "ארבעים וארבע"
תיקון סעיף 55
8.
בסעיף 55(2) לחוק העיקרי במקום "חמישים וחמש" יבוא: "ארבעים ושש".
תיקון סעיף 57
9.
בסעיף 57(א) לחוק העיקרי –
(א)
במקום המילים: "לא יעלה על סכום" יבוא: "לא יפחת מסכום"; במקום "בסעיף זה - הסכום המירבי" יבוא "בסעיף זה - הסכום המזערי" והמילים: "ולא יפחת מסכום המינימום לחודש תמחקנה".
(ב)
המשפט: "לא יעלה על מכפלת חלקיות משרתו בסכום המרבי ולא יפחת ממכפלת סכום משרתו בשכר המינימום לחודש" ימחק ובמקומו יבוא: "לא יפחת ממכפלת חלקיות משרתו בסכום המירבי".
תיקון סעיף 62
10.
בסעיף 62 לחוק העיקרי, בהגדרת "התקופה הקובעת", בסופו תתווסף פסקה נוספת כדלקמן:
"(5) הוכיח הזכאי התקיימותן של נסיבות מיוחדות בשלהן יש הצדק סביר בקביעת תקופה אחרת – שנה או חלק ממנה מספר שנים רצופות או חלק מהן, מבין השנים 1999 ועד 2004".
תיקון סעיף 70
11.
בסעיף 70 לחוק העיקרי –
(א)
בסעיף קטן (א)הסיפא החל במילים: "בסכום השווה ל – 10 אחוזים מן הסכומים שהשקיע" תימחק ובמקומה יבוא:
"בסכום השווה לכל העלויות הכרוכות בהעתקת הפעילות ובעסק החדש; ביצע בעל העסק את עבודות העתקה בעצמו וחסך בכך עלויות לגורם חיצוני, הוא יהיה זכאי לפיצוי בשל הוצאות עבודתו ויראו אותו כאילו נעזר בגורם חיצוני ושילם לו את התשלום הראוי בעד עבודת ההעתקה כאמור".
(ב)
יוסף סעיף 70א' כדלקמן:
"פיצוי עבור תקופת הביניים
70א. (א) בעל עסק הזכאי לפיצוי לפי חוק זה בגין העסק אשר הקים:
(1) עסק ממשיך במקום העסק שהיה זכאי לפיצוי או
(2) עסק חלופי מסוג אחר
(2 סוגי העסק יקראו להלן: "העסק החדש")
והיה זכאי לפיצוי בגין אבדן הכנסות בתקופה שעד להקמת העסק החדש.
(ב) בקביעת גובה הפיצוי יובאו בחשבון כל המרכיבים שהיו משפיעים על ההכנסות של בעל העסק הזכאי לפיצוי אילו לא פונה העסק עד למועד שבו החל העסק החדש לפעול, וככל שעד החלת הפעילות הרגילה של העסק החדש ברמה שהיה מגיע אליה ללא הפינוי עברה תקופת זמן (להלן: "תקופת הרצה") יהיה בעל העסק זכאי לפיצוי גם בגין האבדן החלקי של ההכנסות בתקופת ההרצה.
(ג) משך התקופה שבגינה ינתן פיצוי לפי סעיף זה תהיה אותה תקופה שנדרשה באופן סביר עד להקמת העסק החדש, וזאת מתוך מכלול השיקולים הנוגעים לנסיבות העסק ובעל העסק והשפעות הפינוי עליהם, ובכלל זה הזמן שחלף עד לקביעת מקום ההעתקה הקהילתית ו/או לפי הענין עד העתקה בפועל של העסק הזכאי לפיצוי.
(ד) פיצוי כאמור ישולם גם לבעל עסק ממשיך שהוקם לתקופת ביניים במקום מסוים ולאחר מכן הועבר למקום אחר וזאת בגין כל התקופה שעד להקמת עסק הקבע.
(ה) על פי בחירת בעל העסק יהיה הפיצוי שינתן לבעל חממה כמשמעותו בסעיף 6(ב) לתוספת השלישית בסך 18,000 ₪ לשנה לכל דונם של חממה והפיצוי ינתן לפחות ל -4 שנים. הפיצוי לשוכר כמשמעותו בסעיף 6(ב) לתוספת השלישית יהיה בסך 4,500 ₪ לשנה לכל דונם של חממה והפיצוי ינתן לפחות ל – 4 שנים.
(ו) הקים אדם עסק אחר בענף שונה במקום העסק שהיה לו הוא יהיה זכאי לפיצוי חד פעמי בהיקף של עד 30% מהשקעתו בהקמת העסק החדש ובלבד שסך הסיוע יחד עם הפיצוי שקיבל לא יעלה על 100% מהיקף ההשקעה הכוללת בעסק החדש."
(ג)
יוסף סעיף 70ב' כדלקמן:
"70ב' (א) הממשלה תקים או תאחד אזור תעשיה בסמוך לאזור ארז ובו יוכלו מי שהיו בעלי עסקים בחבל עזה ובאזור ארז, לקבל באשקלון קרקע ומבנה, בגודל ובתנאים דומים לאלו שהיו להם, חלף הקרקע והמבנה שהיו להם בחבל עזה ו/או באזור ארז.
(ב) בחר בעל עסק בקבלת קרקע או מבנה כאמור ולא ינתן לו הפיצוי בגין הקרקע והמבנה לפי שווי נכסים, ואם בחר בפיצוי לפי השווי הפיננסי – יופחת מהפיצוי המגיע לו סכום המשקף את ערך הפיצוי שהיה מקבל לפי סעיף 2(א) לתוספת השלישית אילו בחר בפיצוי לפי שווי הנכסים.
(ג) אם המבנה שבחר בו בעל העסק גדול מזה שהיה לו, יהיה עליו לשלם את תוספת העלות ובלבד שלא ישלם יותר מאשר היה עליו לשלם אילו רכש זכויות בתוספת המבנה אילו לא היה זכאי לפיצוי לפי חוק זה".
תיקון סעיף 85
12.
בסעיף 85 לחוק העיקרי -
(א)
בסעיף קטן (א) במקום הגדרת "מתיישבים" יבוא:
"מתיישבים" - חברים בקבוצה המונה זכאים לפיצוי לפי חוק זה שמרכז חייהם ביום הקובע היה בישוב מפונה שביום הקובע היו חברי אגודה שיתופית קהילתית שפעלה באזור מפונה ובלבד שמספר חברי הקבוצה הזכאים לפיצוי לא יפחת מ – 20.
לענין זה יראו בני זוג וכן הורה וילדים עד גיל 18 כזכאי אחד".
(ב)
בסעיף קטן (ב) אחרי המילים: "במסגרת קהילתית אחת" יבוא: "או יותר".
תיקון התוספת השניה
13.
התוספת השניה לחוק העיקרי תתוקן באופן הבא:
(א)
בהגדרת "וותק" אחרי המילה: "הרצופה" יבוא: "והמצטברת"; במקום "היום הקובע" יבוא: "יום הפינוי בפועל" והסיפא החל מהמילים: "ולגבי בעל זכות שכירות" תימחק ובמקומה יבוא: "ו/או הדיור הציבורי, הכל לפי העניין".
(ב)
בהגדרת "שטח הבית" תימחקנה המילים" "ובלבד ששטחים אלה" עד "תכנית התכנון התקפה".
(ג)
סעיף (2)(ב) ימחק;
(ד)
בסעיף 3(א) בסופו יתווספו המילים:
"לענין סעיף זה, נחלה - לרבות שטח שמשמש בפועל לעיבוד חקלאי, בין בישוב שתוכנן כישוב חקלאי ובין אם לאו, והנמצא באזור מפונה והוחזק על ידי מי שמרכז חייו היה בישוב מפונה ביום הקובע ".
(ה)
בסעיף 4(ב) תמחק הסיפא החל מהמילים: "לגבי בית המגורים" ובמקומה יכתב: "השומה תיערך בערכי כינון".
תיקון התוספת השלישית
14.
התוספת השלישית לחוק העיקרי תתוקן באופן הבא:
(א)
בסעיף 1 בהגדת המונח "פריטי הרכוש הקבוע" מוצע למחוק את המילים: "שתאריך הרכישה שלהם הוא בתקופה שבין יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996) לבין היום הקובע" ותחת זאת יבוא:
"שתאריך הרכישה שלהם מיום הקמת העסק ועד ליום הקובע".
(ב)
בסעיף 2(א)(2) לתוספת השלישית, בסיפא, מוצע להוסיף את המילים:
"או מבנה ששולמו בגינו ארנונה ו/או מיסים מוניציפאליים אחרים".
(ג)
בסעיף 3(א) 1 לתוספת, פיצוי בשל רכיב הקרקע באזור תעשיה, במקום "180,000 ₪ לדונם" יבוא: "120,000 דולר לדונם".
(ד)
בסעיף 4 לתוספת השלישית מוצע להוסיף סעיף משנה כדלקמן:
"לחלופין, יהא בעל העסק זכאי לבחור בפיצוי בשל המבנה לפי מחיר למ"ר בערך כינון, כמפורט להלן:
חנות (כולל מרכיב הקרקע) – 7,000 ₪ למ"ר של השטח הבנוי;
משרד (כולל מרכיב הקרקע) – 5,000 ₪ למ"ר של השטח הבנוי;
תעשייה (מבנה בלבד) – 2,700 ₪ למ"ר של השטח הבנוי;
סככות (מבנה בלבד) – 1,000 ₪ למ"ר של השטח הבנוי".
(ה)
סעיף 6 לתוספת השלישית יתוקן באופן כדלקמן:
(1)
בהגדרת "חממה" תימחקנה המילים: "בית קירור ואריזה";
(2)
בסעיף 6(ב)(1)(א) בחממת דגם א' במקום: "8,000 ₪" יבוא: "19,000 ₪";
(3)
בסעיף 6(ב)(1)(ב) במקום: "40,000 ₪" יבוא: "70,000 ₪";
(4)
בסעיף 6(ב)(1)(ג) במקום: "76,000 ₪" יבוא: "106,000 ₪".
(ד)
מוצע להוסיף סעיף 11(ג) כדלקמן:
"בנוסף לשאר מרכיבי הפיצוי אשר ישולמו לבעל עסק שיבחר במסלול הפיננסי, ישולם לבעל עסק המפעיל את עסקו בנכס אשר בבעלותו, תשלום לפי החלוקה הבאה:
חנות – 7,000 ₪ למ"ר;
משרד – 5,000 ₪ למ"ר;
תעשייה – 2,700 ₪ למ"ר;
סככות – 1,000 ₪ למ"ר.
כמו כן, ינוטרלו הוצאות הפחת בגין המבנה, וכן ינוכה שכר דירה רעיוני בהתאם לשיעורו של שכר הדירה שבעל העסק היה משלם אילולא פונה מהאזור"
(ה)
בסעיף 12(1) לתוספת השלישית בשורה השניה והשלישית במקום "מכפיל 7" יבוא: "מכפיל 8"; במקום "מכפיל 8" יבוא: "מכפיל 9" ובמקום "מכפיל 9" יבוא: "מכפיל 10".
תחילה
15.
תחילתו של חוק זה ביום כניסתו לתוקף של חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005
דברי הסבר
הצעת חוק זו מאגדת תיקונים שונים בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה – 2005 (להלן: "החוק").
לסעיף 2
הגדרת "ישוב מפונה"
עד היום ועדות הזכאות טרם גיבשו עמדה לגבי זכאותם של תושבי מספר ישובים המכונים "לא מוכרים", כגון: שליו, שירת הים, כפר הים וכרם עצמונה. להטבות על פי החוק. הדבר גורם עוול חמור ועינוי ממושך לאותם תושבים. מדובר בתושבים שגרו בישובים שמדינת ישראל או האורגנים שלה הכירו בהם בפועל ולעיתים אף הקימו אותם. התושבים שהיו בהם נעקרו מבתיהם. החוק בא לפצות את התושבים על הפגיעה בזכויותיהם החוקתיות ולתת מענה לבעיה הסוציאלית שנוצרה. יש להכילו גם על תושבי ישובים אלה.
הגדרת "מרכז חיים"
מהות התיקון היא הבהרת הגדרת מרכז החיים לאחר שהסתבר כי קיימים מקרים רבים בהם התושבים עוברים סבל רב ואף נשללות מהם זכויות בגלל הקושי להגדיר "מרכז חיים".
במקרים רבים נאלצו תושבי האזורים המפונים לחלק את חייהם בין האזור ובין מקום אחר מסיבות של: עבודה, בריאות או לימודים. במהלך הדיונים על הצעת החוק המקורית היה ברור לועדה שהסעיף יפורש בצורה מקלה עם התושבים. בפועל התעוררו בעיות רבות שגרמו קושי רב לתושבים וההצעה באה לפתור את מקרי הספק לקולא.
לסעיף 19
דברי ההסבר: במקרים רבים תשלום הפיצויים התעכב תקופה ארוכה. ישנם מקרים רבים בהם הפיצוי התעכב כבר למעלה משנה ולא ברור מתי ישולם. בחלק מהמקרים שולמה מקדמה בלבד. במקרים אחרים התושבים לא קיבלו עדיין כל מקדמה. ערך הכסף נשחק.
בנוסף לכך, מאחר והתושבים מתארגנים להעתקה קהילתית (לפחות ברוב המקרים) וההעתקה הקהילתית לישובי הקבע תמשך מספר שנים, יש להבטיח שהפיצויים שנקבעו בערכים של אמצע שנת 2004 יעודכנו על פי מדד הבניה על מנת לאפשר לתושבים לנצל את הכסף למטרה האמיתית שלה נועד - בניית הבתים החדשים.
לסעיף 38
מוצע לקבוע כי שוכר בדיור ציבורי יוכל לצרף שתי תקופות שכירות, שכן על פי החוק נוצר מצב בלתי סביר. אדם שגר שנים רבות בדיור ציבורי תשלל זכותו אם עבר לקראת היום הקובע מדיור ציבורי אחד לאחר. כן מוצע להכיר בשכירות שנחתמה מול הישוב כשכירות ציבורית גם כאשר לא היה לישוב חוזה מול המדינה.
עוד מוצע לתקן את המצב לפיו תושב שהתגורר בשכירות פרטית, להבדיל משכירות ציבורית, אינו זכאי לכל פיצוי עבור בית המגורים, על אף שהמשכיר של אותו בית אינו זכאי לפיצוי בגין ותק על הבית. בנוסף, בהתאם יקבע כי שוכר פרטי יהיה זכאי למגורים חליפיים בתקופת הביניים והקבע כאמור בסעיף 85 לחוק.
לסעיף 44
בהתחשב בנסיבות הפינוי ובהתנהגות התושבים, וכן בהתחשב בספק בדבר חוקיות הסעיף, מוצע שלא להתנות את הזכאות למענק הוצאות הובלה והתארגנות בכך שהזכאי פינה את בית מגוריו ועבר להתגורר מחוץ לתחום המפונה וכן כי לא שהה שלא כדין בתחום המפונה במועדים הקבועים בסעיף.
עוד מוצע, כי המדינה תשיב את מלוא עלויות המעבר למפונים, בין היתר משום שיש לקחת בחשבון את ההוצאות הנוספות הנובעות מן המעבר ממגורים זמניים למגורי הקבע.
המעבר לפתרונות הקבע ולהעתקה הקהילתית נמשך הרבה מעבר למה שהעריכה הממשלה. ככל הנראה, בתום 24 חודשים ממועד הפינוי יהיו מרבית התושבים עדיין בפתרונות ביניים. יש להבטיח את דמי השכירות עבור כל התקופה עד שבאופן סביר ניתן יהיה לעבור למגורי הקבע.
לסעיף 46
בהתאם למצב הקיים, זכאי אדם שמלאו לו 21 שנים ומרכז חייו היה בשטח המפונה שלוש שנים רצופות בסמוך לפני היום הקובע, לפיצוי בסכום של 4,800 שקלים חדשים. מוצע לבטל את מגבלת הגיל ולתת פיצוי על כל שנה שבה היה מרכז חייו של הזכאי בשטח המפונה (ראה בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', בו פסל בג"ץ את תנאי הגיל). כן מוצע לקבוע מינימום של 15,000 ש"ח לסכום המענק.
לסעיף 47
מוצע להעניק הלוואה עומדת להתיישבות נגב וגליל לכל מי שמרכז חייו היה בישוב המפונה, ללא תנאי, ובנוסף לתחום המוניציפאלי של אשקלון לקבוע כאפשרות התיישבות את היישוב ניצן ואת אזור ניצנים. חלק משטח זה היה באשקלון ונגרע ממנה לצורך רשום התושבים.
לסעיף 52
למרבה הצער הסתבר, כי חלק ניכר מהתושבים המפונים טרם מצאו עבודה והם מובטלים. גם התארכות המצב שבו הם נמצאים בפתרונות ביניים ומקום מגורי הקבע אינו ברור, מקשה עליהם במציאת עבודה. מוצע, איפוא, להגדיל את התקופה שבה התושבים זכאים לדמי זכאות וככל שהוותק בעבודה גדול יותר תגדל עוד יותר תקופת הזכאות. כן מוצע להפחית את הגיל שבגינו זכאים לכפל דמי הסתגלות ל - 44. כן מוצע להפחית את הגיל המזכה בגמול פרישה ל - 46 (במקום 55) מאחר והסתבר כי לאנשים בגילאים אלה סיכוי נמוך מאוד למצוא עבודה.
התיקון גם בא להשוות את דמי ההסתגלות המינימאלים לבעל עסק שמרכז חייו היה בשטח מפונה לאלו של שכיר.
לסעיף 57
חלק מהחקלאים בעלי המקצועות האחרים אינם מסוגלים לחזור עוד לשוק העבודה, וזאת עקב מצבם הנפשי וגילם וכן עקב אי הוודאות לגבי ההמשך. מוצע, איפוא, לאפשר להם לקבל גמול פרישה. סכום גמול הפרישה עודכן כדי לאפשר חיים בכבוד לאנשים שחיו כל השנים ברמה גבוהה יותר.
לסעיף 62
בחוק לא הובאה בחשבון שנת 2004 והדבר גרם לפגיעה לעסקים רבים. הדבר נעשה מתוך חשש שזכאים יתאימו את הדו"חות לשנת 2004. במקרים רבים הדבר גרם לפגיעה לא מוצדקת. ספק אם החשד הצדיק פגיעה כזו. בינתיים גם הוגשו כבר מרבית הדו"חות לשנת 2004 ולכן גם לגופו של ענין אין מקום לחשד.
בנוסף לכך, היו מקרים מסויימים שבהם ערכו של העסק צריך להיקבע לפי תקופה קצרה יותר וזאת מסיבות שונות.
התיקון מאפשר לתקן את העיוותים שנוצרו כתוצאה מכך.
לסעיף 70
עלות העברת העסק היא חלק מהנזק שנגרם על ידי הפינוי. למדינה יש אינטרס בכך שבעל עסק ימשיך בעסקו וישתקם. בכך הוא ימשיך לתרום לכלכלת המדינה. אין כל הצדקה שלא לפצות את בעל העסק על מלוא העלות הכרוכה באופן טבעי בהעתקת העסק.
בהזדמנות זו בוטלה המגבלה בסעיף 70 שניתנה פיצוי רק בגין השקעות להעתקת העסק שנעשו במהלך 12 החודשים הראשונים לאחר הפינוי. המציאות הוכיחה, כי מגבלת זמן זו אינה מציאותית ואינה הולמת את המצב שהתרחש לאחר ההתנתקות.
לסעיף 70א'
העתקת הקהילות נמשכת זמן רב בהרבה ממה שהיה צפוי. גם בניה מחדש של העסקים בעסק ממשיך, או החלטה על הקמת עסק חדש נמשכת זמן רב מזה שהיה צפוי.
בהרבה מקרים החלטה זו גם מושפעת מהחלטה על מקום ההעתקה הקהילתית. בהרבה מקרים מדובר על אובדן הכנסה של מספר שנים.
או אחת התוצאות של תכנית ההתנתקות. אין הצדקה להטיל את התוצאה על בעלי העסקים.
לכאורה, לבעל עסק כזה עומדת ממילא האפשרות לפנות לבית המשפט, אך אין שום ענין למדינה להטריח את בעלי העסקים לבית המשפט ולקיים דיון מורכב וממושך שיגביר את הפגיעה במפונים. משום כך, יש להעדיף שבירור הנזק והפיצוי בגינו יעשה בועדות הזכאות והועדה המיוחדת שהוקמו על פי החוק.
במקרים רבים קשה להעריך מהו ההפסד בתקופת המעבר ולכן מוצע לקבוע מינימום של פיצוי. מינימום זה משקף את אובדן הרווח על בסיס נתונים ממוצעים של פיצוי שנקבעו על ידי הממשלה בתקופה שקדמה למועד הפינוי.
ס"ק (ו) נועד לעודד חקלאים ואחרים להקים עסק חדש. הפיצוי שינתן להם יאפשר לאנשים כאלה להקים את העסק וזאת תוך שימוש גם בכספים שקיבלו כפיצוי בגין העסק החקלאי (או האחר) שהיה להם ונאלצו לנטוש עקב תכנית ההתנתקות.
לסעיף 70ב'
רבים מבעלי העסקים מתקשים למצוא מקום לעסק שיוכל לשמש תחליף הוגן לעסק שהיה להם בחבל עזה ו/או באזור ארז.
התיקון מכיר בזכותם של בעלי עסקים אלו לקבל באזור תעשיה מיוחד באשקלון קרקע ומבנה חלופי הדומים לקרקע והמבנה שהיו להם. בחרו בעלי העסקים בפתרון זה, יופחת בהתאמה הפיצוי הכספי לו הם זכאים.
לסעיף 85
בעקבות פינוי הישובים הסתבר, כי מרבית התושבים מעוניינים בהעתקה קהילתית. הדבר תואם יפה את תכלית החוק. הסתבר, כי בגלל שהגדרת המתיישבים מוגבלת לזכאים לפי סעיף קטן (א) יתקשו קבוצות מסויימות לבצע את ההעתקה הקהילתית. בנוסף לכך, הסתבר, כי אנשים שהיו חלק בלתי נפרד מהקהילה במשך שנים רבות, כגון: זוגות צעירים לא נחשבו על ידי מינהלת סל"ע כ"מתיישבים" וזאת עקב פרשנות דווקנית של הסעיף. הדבר גרם להתמרמרות, לפיצול במשפחות ולפגיעה בשמירת המרקם הקהילתית. בחלק מהקהילות אירע פיצול גם עקב רצונות שונים של חברים באגודה לגבי מקום המשך פעילות האגודה. התיקון המוצע יאפשר להתגבר על תקלות אלו ולהחיש מתן פתרונות של העתקה קהילתית.
התיקון מאפשר גם למי שזכאי וביום הקובע היה חבר באגודה שיתופית שפעלה בישוב, להשתלב בחיי הקהילה ולהצטרף להעתקה הקהילתית.
לתוספת השניה
תשלום הפיצוי בגין וותק נועד לתת פיצוי מיוחד לאדם שגר בישוב במשך תקופה ממושכת. בהתאם לרציונל של בג"ץ 1661/05 מועצת חוף עזה ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', (טרם פורסם) גם בתקופה שבה גר אדם לאחר היום הקובע צריכה להיות מובאת בחשבון, שכן בפועל אנשים גרו למעלה משנה לאחר היום הקובע.
עקב אי בהירות בהגדרת "נחלה" הובהרה ההגדרה.
יש להביא בחשבון תקופת הוותק את מכלול התקופות שבה מקום המגורים של הזכאי היה באזור המפונה.
יש לתת פיצוי מלא לפי ערכי כינון בגין כל הבניה. מוצע לבטל את ההפחתה בגין דירות גדולות ודירות שנבנו בשטח שמעבר לתב"ע, שכן הסתבר כי הרשויות לא הקפידו על הבניה ובמקרים רבים היא נעשתה בידיעתם.
לתוספת השלישית
לסעיף 1
ישנם פריטי רכוש קבועים שמשמשים ומקיימים עסקים שונים, למרות שנרכשו לפני 1/1/96. אין שום הצדקה לשלול פיצוי בנוגע לפריטי רכוש אלה.
יוזכר, כי החוק גם מפצה על חממות שנרכשו לפני 1/1/96. על כן, אין שום הצדקה להפלות לרעה בעלי עסקים שאינם של חקלאות ולשלול מהם פיצוי בגין פריטי רכוש שנרכשו לפני 1/1/96.
לסעיף 2
יש לראות בגביית ארנונה ו/או מיסים מוניציפאליים אחרים משום הסכמה לחוקיותו של המבנה, אף אם נבנה שלא על פי תכנית התכנון התקפה בקרקע.
לסעיף 4
העלות המתואמת של המבנה אינה משקפת את עלות רכישת מבנה חלופי ו/או רכישת קרקע חלופית ובניית מבנה מתאים עליה, לשם העתקת העסק.
מוצע לאפשר לבעל העסק לבחור בחלופה נוספת של פיצוי בגין המבנה במקום הפיצוי הקבוע כיום, אשר מחושב של פי העלות המתואמת של המבנה.
כשמדובר בשטח חנויות או משרדים, העלויות שפורטו לעיל כוללות הן את מרכיב הקרקע והן את מרכיב המבנה. לפיכך, בחירה באפשרות הפיצוי המפורטת להלן תבוא במקום הפיצוי בגין המבנה הקבוע בסעיף 4 הנוכחי לתוספת, ובמקום הפיצוי הקבוע בסעיף 3(א)(2) לתוספת בגין קרקע המשמשת למסחר (או העלות המתואמת של שטח הקרקע הבנוי כמפורט ברישא לסעיף 3(א) לתוספת.
(ערכי הפיצוי המפורטים לעיל מבוססים על בדיקה השוואתית של עלות רכישה ו/או בניית מבנים חלופיים באזורים : נתיבות, אשקלון, קרית גת, אופקים וכיו"ב).
לסעיף 6
סכומי הפיצוי שניתנו לחממות שיקפו רק כ – 60-70% מערכן ולפעמים אף פחות. מוצע להעמיד את הפיצוי על הסכומים הריאלים של ערך הכינון של החממה.
לסעיף 11
ערכי הפיצוי על פי נוסחו הנוכחי של החוק, אינם מבטאים את עלויות התאמת הקרקע והכשרתה לתעשייה ולהפעלת עסק, כגון: בניית מדרכות, יציקת אספלט והכנת תשתיות. הגדלת הפיצוי המבוקשת אמורה לשקף את עלויות התאמת והכשרת הקרקע לתעשיה כאמור.
הערך המתוקן של הפיצוי מבוסס על בדיקה השוואתית של עלות רכישת הקרקע באזור ארז במכרזים שהיו בפועל לפני ההתנתקות.
מקובל להעריך את שוויו של עסק בהתאם לנוסחות המביאות בחשבון את רווחי העסק כשהם מוכפלים במכפיל המתאים, ובנוסף לכך שווים של נכסי הנדל"ן של העסק. המכפילים הקבועים בחוק משקפים פחת של 9-7 שנים בלבד. אין להתעלם מכך, שביחס לנכסי נדל"ן שבבעלות העסק קיימות שנות פחת רבות נוספות, ומכאן שלנכסי הנדל"ן הללו יש שווי נוסף, שאינו מקבל ביטוי כלשהו במסגרת המסלול הפיננסי.
לסעיף 12(1)
המכפיל משפיע על גובה הפיצוי ב"מסלול הפיננסי". קביעת הפיצי על בסיס ענפי משקף ממוצע ופוגע בעסקים שונים שהממוצע הענפי מקפח אותם. בנוסף יש לזכור את הנסיבות שבהן ניתן פיצוי על עסק שנלקח מאדם בעל כורחו. מוצע להגדיל את המכפיל בשיעור מיניאלי ובכך להקטין את הפגיעה בבעלי עסקים.
-----------------
הוגשה ליו"ר הכנסת ולסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח בחשון התשס"ז - 30.10.06