הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת זהבה גלאון
פ/80/17
הצעת חוק שימוש בזרע או ביצית של אדם מת, התשס"ו-2006
הסכמה מדעת לנטילת ביצית או זרע
1.
לא יינטלו ביצית או זרע מאדם לאחר מותו, ללא הסכמתו מדעת, בכתב.
הסכמה מדעת לשימוש בביצית או זרע
2.
לא ייעשה שימוש בביצית או בזרע של אדם שנפטר, ללא הסכמתו מדעת, בכתב.
זהות מקבל הזרע או הביצית
3.
(א)
בהסכמה מדעת כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תצוין זהות האדם בידיו יופקדו הזרע או הביצית, ואשר יהא זכאי לעשות שימוש בזרע או הביצית לצורך הבאת ילד לעולם.
(ב)
למרות האמור בסעיף קטן (א), רק מי שהיה שותף ביצירתה של ביצית מופרית יהא זכאי להחזקה ולשימוש בביצית המופרית.
ביצוע ותקנות
4.
שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, תקנות לביצועו.
תיקון חוק הירושה
5.
בחוק הירושה, התשכ"ה-19651, בסעיף 3(ב), במקום "300" יבוא "1000".
דברי - הסבר
עד היום לא הייתה התייחסות בספר החוקים של מדינת ישראל לעניין הכללים באשר להלכות שאיבת זרע או ביצית מגופו של אדם מת לצורך הפריה מלאכותית. יחד עם זאת, ידועים מקרים בהם התירו בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, לשאוב זרע מגופם של נפטרים ולשמרו.
מטרת הצעת חוק זו הינה להסדיר את נושא שאיבת הזרע והביצית והשימוש בהם מאדם לאחר מותו, ולקבוע שני עקרונות מרכזיים:
האחד, שמירה על כבוד המת וכיבוד רצונותיו כפי שהובעו לפני מותו. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". בית המשפט העליון כלל במושג "כבוד האדם" גם את "כבוד המת". על כן, כל עוד אין ידיעה ברורה אודות רצון הנפטר, הרי שפגיעה בשלמות גופו ועשיית ספקולציות לגבי רצונו תוך קבלת החלטות גורליות עבורו – סותרת בעליל את הוראת חוק היסוד (מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מה- 29/9/02 בנושא נטילת זרע מגופות לצורך הפריה מלאכותית).
השני, במידה שאדם נתן את הסכמתו לפני מותו כי הוא מוכן שזרעו ישמש להפריה מלאכותית, הרי שעליו לשאת באחריות להשלכות הסכמתו לעניין דיני הירושה. שאלה זו זכתה לעיסוק נרחב בארצות הברית בעקבות פסיקת בית משפט במסצ'וסטס לפיה זכאיות שתי תאומות לזכויות ירושה רגילות, באם יוכיחו את הסכמת האב להפריה והקשר הגנטי שלו לזוג התאומות. יחד עם זאת הוגבלה זכות הירושה עד 1000 ימים מיום מותו של בעל הזרע או בעלת הביצית, וזאת על מנת שלא יחולו תביעות רטרואקטיבית של יורשים חדשים, אשר יחייבו חלוקה מחדש של הרכוש שנים רבות לאחר תום חלוקת הירושה.
ההתפתחות הטכנולוגית בתחום ההפריה המלאכותית מחייבת את המחוקק לתת פתרון לבעיות החדשות המתעוררות הן לעניין ההסכמה מדעת לשאיבה של זרע או ביצית, להסכמה מדעת של אדם לפני מותו לשימוש בזרע או ביצית, לרבות ציון מפורש של זהות המקבל את הזרע או הביצית, וכן לעניין זכויות הירושה של הנולד מזרע או ביצית של אדם מת.
הצעת החוק קובעת הסדר שונה מזה הקיים היום בתקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית), התשמ"ז-1987. כך למשל יאפשר ההסדר המוצע שימוש בביצית שניטלה מאשה נשואה שנפטרה אשר נתנה את הסכמתה לכך, בעוד שכיום שימוש כזה אסור בתקנה 10(א) לתקנות בריאות העם האמורות.
לאחר קבלת החוק המוצע, יידרשו תיקונים לתקנות האמורות לצורך התאמתן.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/3313).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז באייר התשס"ו - 15.5.06