הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת אחמד טיבי אברהים צרצור טלב אלסאנע עבאס זכור פ/592/17 הצעת חוק לתיקוני ענישה בעבירות תעבורה (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006 תיקון פקודת התעבורה 1. בפקודת התעבורה1, בסעיף 70 (23), פסקת משנה (א) – תימחק. תיקון חוק המכרז לגביית קנסות 2. בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-19952, בהגדרה "חוב", בפסקה (3), בסופה יבוא: ", למעט תוספת פיגור על אי תשלום הקנס לפי הוראות סעיף 67 לחוק העונשין, התשל"ז-19773." דברי - הסבר הנחה בסיסית היא כי אדם המקבל קנס יציית לחוק ויפרע אותו. כאשר אזרח אינו משלם את חובו, רשות הרישוי אינה נוקטת כל אמצעי "אקטיבי" לאכיפת הקנס, ומסתפקת בהתנאת חידוש הרישיון בתשלום כל הקנסות שהוטלו עליו בשל עבירות התנועה. לפיכך, לעיתים קרובות, רק כשהולך האזרח לחדש את רשיונו, נודע לו על קיום הקנסות נגדו. האזרח מקבל תדפיס המורה לו את הסכום המלא שעליו לשלם בצירוף רשימת מספרים, המהווים מספרי תיקים. במידה והאזרח רוצה להבין ולדעת את מקור הקנס עליו לפנות לרשויות המתאימות (בתי המשפט השונים או המשטרה). מסע זה הינו מסע ארוך ומתיש אשר ברוב המקרים אינו מבטיח דבר. במקרים רבים, המערכת המטילה ענישה, בתי המשפט ובעיקר המשטרה, אינה מנסה לאתר את האזרחים. במקרה וחוזרת ההודעה לאזרח מסתפקות הרשויות בדרך כלל בתיוק ההודעה שחזרה ולא נוקטות צעדים מעבר לכך. ושוב,האזרח עלול ללמוד על קיום הקנס נגדו רק לכשיבוא לחדש את רשיונו, כאשר עד למועד זה עלולות לעבור שנים במהלכן הקנס תופח לממדים אסטרונומיים. אחוז ניכר מהנאשמים בבתי המשפט לתעבורה נשפטים בהיעדרם, עובדה שמקורה בסיבות שונות ומגוונות, כגון טעות מנהלתית או שינוי כתובת. זאת ועוד, ישנם אזורים רבים במדינה, כגון שכונות שונות במזרח ירושלים שבהם ברור, וגם בתי המשפט מצהירים על כך לא אחת, כי הדואר לא מגיע ליעדו. לעניין שיעורי הפיגורים, המצב כיום הוא שקנס שיש לגביו ברירת משפט (קנס משטרתי), בתום המועד הראשוני לתשלום מתווספים עליו 50% נוספים, ותוספת של 5% בתום כל ששה חודשים נוספים. תוספת פיגור בשל קנס של בית המשפט הינה כתוספת הפיגו בשל קנס משטרתי. מחקרים רבים הראו כי קנסות עם שיעורי ריבית גבוהים לא דירבנו אנשים לשלם ואולי אף להפך. ראה לדוגמא מאמרה של תומר עינת "הקנס הפלילי: סוגיות בנושא שיטות היישום, הבעייתיות והפתרונות בהתאמת גובה העונש ליכולות העבריין, בישראל ובעולם המערבי", ממנה עולה כי שיעורי ריבית פיגורים גבוהים מהווים תמריץ שלא לשלם ובסוף נפגעת גם אמינותה של המערכת אשר מטילה את הקנס. מבחינה מעשית, הרי שההוראות בדבר אי חידוש רשיון הנהיגה גורמות לאחוז גבוה של נהגים "עבריינים" ומספרם רק עולה. על פי נתוני משרד הרישוי, הרי שבשנת 1977 היו כ-1,186,718 נהגים שרשיונם עוכב מסיבה זו. באפריל 1999 המספר הגיע ל-219,869 כאשר מהם כשמונים אלף פג תוקף רשיונם ולא חודש. בשולי הדברים ומבלי להמעיט בחשיבות הסוגייה, קנסות של המשטרה אינם ניתנים להפחתה או פריסה בדרך כלשהי. נהגים רבים שפונים למשטרה לבטל את הפיגורים או לפרוס את החוב נענים בשלילה שכן אין למשטרה סמכות לעשות כן. בנוסף, המטרה של התניית חידוש רשיון הנהיגה בתשלום הקנסות מטרתה לדרבן נהגים לשלם קנסות, אולם התוצאה היא כי נהגים רבים מאבדים את רשיון הנהיגה בשל אחוזי הריבית הגבוהים ובשל אי יכולת לפרוס את הקנסות. כמו כן, מוטל עונש חמור ביותר של שלילת רשיון הנהיגה על ידי רשות שלטונית, כאשר לא נשקפת סכנה תעבורתית אמיתית. נהגים רבים נמצאים במעגל שוטה: מחד הם רוצים לשלם את חובותיהם אולם לשם כך הם זקוקים לרשיון הנהיגה שהוא המקור לפרנסתם ומאידך אין הם יכולים לקבל את רשיון הנהיגה כל עוד לא שילמו את מלוא חובותיהם. הזמן פועל לרעת שני הצדדים - הן המדינה והן האזרח. המדינה לא גובה את חובה והאזרח לא מקבל את רשיונו. לאור האמור לעיל,מוצע לתקן את פקודת התעבורה, באופן שההסמכה לשר לקבוע בתקנות הוראות המאפשרות התנאת חידוש רשיון בתשלום קנסות תעבורה – תבוטל. כן מוצע לקבוע כי חוב הנובע מתוספת פיגורים בשל קנס שהוטל בשל עבירת תעבורה לא ייחשב לחוב לענין חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995. הצעת חוק זהה הונחה בכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי (פ/2722). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בסיוון התשס"ו - 19.6.06