הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב
פ/442/17
הצעת חוק עובדי חינוך (טיפול בתלונה בדבר עובד חינוך שפגע בילד),
התשס"ו-2006
הגדרות
1.
בחוק זה -
"בית ספר" – כהגדרתו בפקודת החינוך (נוסח חדש), התשל"ח- 19781;
"הגורם הממונה במשרד החינוך" – מי שמונה לכך על ידי שר החינוך;
"חבלה" – מעשה או מחדל שיש בהם משום פגיעה, או חשש לפגיעה גופנית, מינית או נפשית בילד;
"חוק שירות המדינה" – חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-19632;
"ילד" – אדם שטרם מלאו לו 18 שנה;
"עובד חינוך" – עובד המדינה, או מי שאינו עובד המדינה, המשמש בתפקיד כלשהו בבית ספר או בכל מוסד חינוכי אחר;
"עבירת משמעת" – כמשמותה בסעיף 17 לחוק שירות המדינה;
"קובלנה" – כמשמעותה בסעיף 32 לחוק שירות המדינה;
"תלונה" – כל צורה של העברת מידע לגבי פגיעה שבוצעה בילד או בילדה על ידי עובד חינוך, הנמסרת בין בכתב ובין בעל פה, והמכילה פרטים שדי בהם כדי לפתוח בבירור המקרה המדווח;
"השר" – שר החינוך.
חבלה עבירת משמעת
2.
גרם עובד חינוך חבלה לילד, תהווה החבלה שבוצעה על ידו עבירת משמעת כמשמעותה בחוק שירות המדינה, ויחולו עליה כל הוראותיו.
השעיה והעברה
3.
מבלי לגרוע מהוראות סעיף 47 לחוק שירות המדינה, יחול האמור -
(1)
עובד חינוך שהוגשה נגדו קובלנה לפי סעיף 32 לחוק שירות המדינה בגין גרימת חבלה, רשאי שר החינוך להשעותו ממשרתו; שר החינוך ישקול באם להפעיל סמכותו זו בתוך 7 ימים מעת הגשת הקובלנה.
(2)
הוגשה תלונה למשטרה כנגד עובד חינוך בגין גרימת חבלה, רשאי שר החינוך להשעות את העובד ממשרתו לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו; שר החינוך ישקול באם להפעיל את סמכותו זו בתוך 14 ימים בעת שהובא לידיעתו דבר חקירת המשטרה.
(3)
משטרת ישראל תעביר לגורמים המוסמכים בנציבות שירות המדינה ובמשרד החינוך דיווח על תלונה שהוגשה כנגד עובד חינוך בגין פגיעה שבוצעה על ידו, בתוך 3 ימים מיום הגשתה.
(4)
המליצה המשטרה על העמדת עובד החינוך לדין, יושעה העובד על ידי השר, באם לא הושעה קודם לכן.
(5)
המליצה המשטרה על סגירת תיק החקירה -
(א)
מטעמים של היעדר אשמה - רשאי השר להפסיק את ההליכים המשמעתיים כנגד העובד, ורשאי הוא לבדוק היבטים פדגוגיים של המקרה, לאחר קבלת חומר החקירה מהמשטרה;
(ב)
מטעמים של חוסר ראיות או היעדר עניין לציבור - יועבר העניין להחלטת השר בדבר השעיית הפוגע או הגשת קובלנה כנגדו.
(6)
סמכויות השר לפי פרק זה נתונות גם למנהל הכללי של משרד החינוך, ואינן גורעות מסמכויות נציב שירות המדינה על פי כל דין.
(7)
יתר הוראות סעיף 47 לחוק שירות המדינה, יחולו על סעיף זה בשינויים המחוייבים.
השעיה והעברה דחופות
4.
מבלי לגרוע מהוראות סעיף 48 לחוק שירות המדינה, יחול האמור -
(1)
הוגשה תלונה לשר או למשטרה בגין פגיעה של עובד חינוך בילד, תיערך חקירה ראשונית של התלונה על ידי הגורם הממונה במשרד החינוך בתוך 7 ימים (להלן – חקירה ראשונית); ממצאי החקירה יועברו לנציב שירות המדינה ולשר החינוך בצירוף המלצה בדבר הצורך להשעות את הפוגע או להעבירו מתפקידו.
(2)
היה לשר החינוך יסוד סביר להניח, על סמך ממצאי החקירה הראשונית, כי עובד החינוך ביצע את הפגיעה נשוא התלונה, ישקול בתוך 7 ימים מיום קבלת ממצאי החקירה הראשונית לידיו, האם יש להשעותו או להעבירו מתפקידו לתפקיד אחר, העתק מהחלטת השר ומנימוקיה יועבר גם לנציב שירות המדינה.
(3)
החליט השר להשעות את עובד החינוך, תינתן לו הזדמנות להביא טענותיו לעניין זה לפי השר, או לפני מי שהוסמך לכך על ידו.
(4)
השעיית עובד החינוך תהיה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
(5)
השר רשאי להאריך את תקופת ההשעיה או ההעברה כאמור, לתקופה שלא תעלה בסך הכל על 90 ימים; העתק מהחלטת השר ונימוקיו בדבר הארכות כאמור יועבר גם לנציב שירות המדינה.
(6)
סמכויות השר לפי פרק זה נתונות גם למנהל הכללי של משרד החינוך, ואינן גורעות מסמכויות נציב שירות המדינה על פי כל דין.
שיקולים להשעיה ולהעברה מתפקיד
5.
בבואו לקבל החלטה לפי פרק זה בדבר השעיית עובד חינוך או בדבר העברתו מתפקידו, יביא השר או מי שהסמיך לכך, בין היתר, את השיקולים הבאים:
(1)
חומרת העבירה;
(2)
מידת הפגיעה הגופנית או הנפשית בילד;
(3)
מספר המתלוננים;
(4)
גיל המתלוננים;
(5)
כמות הראיות וטיבן;
(6)
מספר התלונות, בעבר ובהווה, כנגד אותו עובד;
(7)
חשש להישנות הפגיעה כנגד אותו מתלונן, או כנגד ילדים אחרים;
(8)
מידע בדבר לחצים המופעלים על המתלונן לגבי עדותו או הישארותו באותו מוסד חינוכי;
(9)
מעמדו המקצועי של הפוגע.
שמירת דינים
6.
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין, ולא לגרוע מהן, לרבות הוראות חוק שירות המדינה.
דברי - הסבר
במקרים בהם מתלוננים ילד או ילדה (בין תלמידי בית הספר ובין ילדי גן) על פגיעה שבוצעה בהם בידי עובד חינוך, קיימת חשיבות מיוחדת לטיפול מהיר בתלונתם, ונקיטת אמצעים כנגד עובד החינוך בהקדם האפשרי, כאשר נמצא ממש בתלונתם.
החשיבות בטיפול המהיר והיעיל במקרים אלו, וקביעת לוחות זמנים ברורים ומזורזים לעניין זה נובעת, ראשית, מן הצורך להבטיח הגנה מלאה לילדים המתלוננים, ולמנוע את המשך הפגיעה בהם, או את הפגיעה בילדים אחרים, ולאפשר להם להמשיך ולקחת חלק במסגרת החינוכית אליה הם משתייכים, ושנית, מן הרצון להביא לחיזוק והבהרה של נורמות משפטיות, ערכיות ופדגוגיות החלות במסגרת מערכת החינוך.
הפגיעות יכול שייעשו על ידי עובדי חינוך שהינם עובדי מדינה. על אלו חל חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.
על אף תחולתו של חוק זה, לא ניתן כיום בפועל מענה הולם לטיפול בעובדי חינוך שפגעו בילדים, ופעמים רבות מתעכבת השעייתם או העברתם מתפקידם ממושכות, או שאינה מתבצעת כלל.
חלק מן הקושי ביישום החוק מקורו בכך שמטרתו של החוק היא להתמודד עם פגיעות במדינה, בשירות המדינה, ובמשמעת הנהוגה בה, ולא בפגיעות בבני אדם בכלל ובילדים בפרט.
בהתאם לכך, סעיפי החוק אינם ערוכים להתמודדות הדחופה והמורכבת הנדרשת במצבי פגיעה בילדים.
במצבים אלו נותרים הילדים הפגועים, חסרי הגנה וחסרי אונים. הם נאלצים לשוב ולפגוש את הפוגע או את הפוגעת מידי יום ביומו במוסד החינוכי אליו הם משתייכים, ולעיתים, בשל מצבם הנפשי הקשה או בשל התנכלויות נוספות כלפיהם מצד הפוגע, הם נאלצים לעזוב את המוסד, בין לביתם ובין למוסד אחר, ונמצאים משלמים מחיר כפול על הפגיעה בהם.
מצב קשה אף יותר מתרחש כאשר הפוגעת או הפוגע אינו עובד מדינה. במצב זה , לא חלות עליהם הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, ולא קיים הסדר חוקי המאפשר טיפול בתלונה נגדם.
מוצע כי הטיפול בתלונות ייעשה, הן במקרים בהם הוגשה תלונה משטרתית, והן במקרים בהם לא הוגשה תלונה למשטרה אלא למערכת החינוך בלבד.
הצעת חוק זו, מטרתה להסדיר בצורה בהירה וברורה את הליכי הטיפול הראויים במגוון מצבי הפגיעה בילדים במוסדות חינוך, מטרתה להגדיר את הסמכויות המוקנות לכל אחד מן הגורמים המעורבים בטיפול, וכן להגדיר לוחות זמנים מתאימים לפעולה, שימנעו פגיעה שנייה בילדים.
הצעת חוק זו נוסחה על בסיס הצעתה של המועצה הלאומית לשלום הילד.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/3799).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ז בסיון התשס"ו – 12.6.06