הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
גלעד ארדן
יעקב מרגי
פ/1444/17
הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – עידוד התחרות בתחום ההפקות המקומיות), התשס"ו-2006
תיקון סעיף 58
1.
בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-19901 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 58, בהגדרה "הפקה מקומית קנויה", בסופה יבוא:
"ואולם, יראו הפקה של תאגיד שהשליטה בו היא בידי בעל ענין בתאגיד הרשאי לשדר לציבור על פי דין, אך יש לו פעילות הפקתית משמעותית עצמאית ונפרדת מפעילותו של בעל הזכיון שהוא בעל ענין בו, כהפקה מקומית קנויה, בהתאם להוראות סעיף 60; לענין זה, יראו תאגיד אשר הכנסותיו שמקורן בבעל זכיון שהוא בעל ענין בו אינן עולות על 50% מכלל הכנסותיו, כתאגיד שיש לו פעילות הפקתית משמעותית עצמאית ונפרדת מפעילותו של בעל הזכיון שהוא בעל ענין בו".
תיקון סעיף 60
2.
בסעיף 60 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן (א), ואחריו יבוא:
"(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), יראו הפקה של תאגיד (בסעיף זה - תאגיד ההפקה), שהשליטה בו היא בידי בעל ענין בתאגיד הרשאי לשדר לציבור על פי דין (בסעיף זה - תאגיד השידור בעל הזיקה), אך יש לו פעילות הפקתית משמעותית עצמאית ונפרדת מפעילותו של תאגיד השידור בעל הזיקה, כהפקה מקומית עצמית או קנויה, ויחולו לגביה ההוראות הבאות:
(1)
יראו הפקות של תאגיד הפקה כאמור עבור תאגיד השידור בעל הזיקה כהפקות עצמיות בלבד;
(2)
יראו הפקות של תאגיד הפקה כאמור עבור בעל זכיון שאינו תאגיד שידור בעל זיקה כהפקות מקומיות קנויות עבור אותו בעל זכיון, ובלבד שלא יותר מ- 25% מכלל ההפקות המקומיות שהוא חייב בהן בהתאם לקבוע בסעיפים 55 ו- 59, יופקו על ידי תאגיד הפקה כאמור".
תיקון סעיף 62א
3.
בסעיף 62א לחוק העיקרי, במקום ההגדרה "בעל זכיון" יבוא:
""בעל זכיון" - לרבות גוף הנשלט על ידי בעל הזכיון או הפועל מטעמו, או גוף המפיק יותר מ-25% מן ההפקות המקומיות של אותו בעל זכיון"."
דברי – הסבר
סימן ג' בפרק ד' לחוק הרשות השניה קובע מיכסות של הפקות מקומיות שעל בעל זכיון לשדר. על מנת להביא לפלורליזם בתחום ההפקות, קובע החוק שחלק מן הפקות המקומיות חייבות להירכש מגופים שאינם קשורים לתאגידי השידור עצמם. אלה מוגדרות "הפקות מקומיות קנויות". ואולם, לפי ההגדרה הקיימת, הפקות של חברה אשר יש לה פעילות הפקתית משמעותית עצמאית שאינה קשורה לבעל זכיון, ואשר הקשר שלה עם בעל זכיון מתמצה בקיומו של בעל ענין משותף, לא ייחשבו כהפקות מקומיות קנויות. זוהי תוצאה קשה, הפוגעת בחופש העיסוק באופן החורג מן המידה הנדרשת ליישום מטרות החוק. לאור העובדה שבעלי זכיון, מטעמים כלכליים, נוהגים להפיק את מרבית ההפקות המקומיות העצמיות שלהן "בתוך הבית", הפגיעה באותן חברות הקשורות באופן טכני לתאגידי השידור אך למעשה אינם סמוכים על שולחנם, רחבה אף יותר.
סעיף 62א לחוק הרשות השנייה קובע איסור גורף על התקשרויות בין בעלי זכיון לענין שידור, רכישה, או הפקה של תכניות. איסור זה חל לא רק על בעלי הזכיון עצמם, אלא על כל גוף הקשור לבעל זכיון, אף אם הקשר הוא רחוק, כגון שתי חברות אשר להם בעל ענין משותף, אף ששתיהן מתנהלות באופן עצמאי וללא תיאום ביניהן, ואף במקרה בו שתי חברות עצמאיות נעשות בעל כרחן קשורות עקב עיסקה שביצע בעל ענין. זוהי הגבלה מרחיקת לכת על חופש העיסוק, אשר ספק אם היא עומדת בפסקת ההגבלה הקבועה בחוק יסוד: חופש העיסוק.
התיקון המוצע מאפשר לבעל זכיון לרכוש הפקות מקומיות קנויות מתאגיד הפקה שהינו בעל זיקה מוגבלת לתאגיד שידור אחר, שיש לו פעילות הפקתית משמעותית ונפרדת מזו של בעל תאגיד השידור אליו הוא קשור, אך הוא מותנה בשלשה תנאים: ראשית, הפעילות העצמאית של תאגיד ההפקה שאינה קשורה לפעילותו של תאגיד השידור שהוא קשור אליו, מתבטא בלמעלה ממחצית הכנסותיו; שנית, מבחינת תאגיד השידור בעל הזכיון, שיעור ההפקות שיוכל לרכוש מתאגיד הפקה בעל זיקה לבעל זכיון אחר מוגבל ל- 25% מכלל ההפקות המקומיות שהוא מחוייב בהן; ושלישית הפקות שיירכשו מתאגיד הפקה כאמור על ידי תאגיד השידור בעל הזיקה אליו ייחשבו בכל מקרה כהפקות עצמיות בלבד.
התיקון המוצע מבקש ליצור הסדר מידתי, המשאיר מקום כמעט לכל הגופים שהחוק חל עליהם: למפיקים עצמאיים שאין להם כל קשר לבעלי רשיונות שידור, יישמר החלק הארי של מיכסת ההפקות הקנויות, אולם על נתח מצומצם של מיכסה זו יוכלו להתחרות גם חברות הפקה עצמאיות אשר יש להן זיקה מוגבלת לתאגיד שידור אחר.
כמו כן, מוצע לתקן את סעיף 62א כך, שיחול רק על התקשרויות בין בעלי הזכיון עצמם או בין בעלי זכיון לבין גופים הנשלטים על ידי בעלי זכיון או הפעולים מטעמם.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בתמוז התשס"ו – 19.7.06