הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב
פ/1387/17
הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - שכר מרבי לעובדים חדשים המועסקים בגוף מתוקצב או גוף נתמך), התשס"ו-2006
תיקון סעיף 29א
1.
בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19851 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 29א -
(א)
בסעיף קטן (א), ברישה בפסקה (1), במקום "סעיף 29(א)" יבוא "סעיפים 29(א) או סעיף 31ה".
(ב)
בסעיף קטן (ב) -
(1)
ברישה, במקום "סעיף 29(א)" יבוא "סעיפים 29(א) או 31ה;
(2)
בפסקה (2), אחרי "כמשמעותן בסעיף 29" יבוא "או בשל משכורת כהגדרתה בסעיף 31ד".
תיקון סעיף 29ב
2.
בחוק העיקרי, בסעיף 29ב(א) ברישה, במקום "סעיף 29" יבוא "סעיפים 29 או 31ה".
הוספת סעיפים 31ד – 31ח
3.
בחוק העיקרי, אחרי סעיף 31ג יבוא:
"פרק ד'1: שכר מרבי לעובדים חדשים המועסקים בגוף מתוקצב או בגוף נתמך
הגדרות
31ד.
בפרק זה -
"גוף מתוקצב", "גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיפים 21 ו- 32;
"משכורת" – הכנסת עבודה כמשמעותה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה2, שניתנה בכסף, למעט תשלומים אלה:
(1)
תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית, לרבות גילום מס הכנסה בשל תשלומים אלה;
(2)
שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד, כמשמעותו בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, לרבות גילום מס הכנסה בשל תשלום זה;
"המועד הקובע" – יא' בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007);
"הסכם" – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 19573, צו הרחבה כמשמעותו בחוק האמור, הסדר קיבוצי, הוראת מינהל או חוזה עבודה אישי לרבות חוזה מיוחד לפי סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 19594, שלפיו מעביד משלם שכר או תשלומים נלווים לעובד;
"מנהל", בגוף מתוקצב או בגוף נתמך – המנהל הכללי או מנהל העסקים בגוף כאמור, גם אם תוארם שונה;
"עובד חדש" – עובד אשר החל להיות מועסק בגוף מתוקצב או בגוף נתמך ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) או לאחריו.
הגבלת משכורתו של עובד חדש בגוף מתוקצב או נתמך
31ה.
(א)
משכורתו של עובד חדש בגוף מתוקצב או גוף נתמך המשולמת בעד המועד הקובע ואילך, לא תעלה על המשכורת של מנהל הגוף שבו מועסק העובד, אלא באישור שר האוצר.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע סוגי עובדים, מבין העובדים החדשים, שמשכורתם לא תעלה על משכורתו של גורם אחר שיקבע, שאינו המנהל.
סייג לתחולה
31ו.
השר רשאי לקבוע לגבי סוגי עובדים או מקרים או לגבי מקרה מסוים שעליהם חלות הוראות סעיף 31ה, כי הוראות הסעיף האמור לא יחולו עליהם או שיחולו בשינויים שיקבע.
תחולת שאר הוראות החוק
31ז.
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מכל הוראה אחרת בחוק זה, והוראות חוק זה לרבות הסמכויות הקבועות בהן, יחולו על תשלום משכורת של עובד שנעשה בניגוד להוראות פרק זה.
עדיפות
31ח.
הוראות פרק זה גוברות על הוראות כל הסכם או דין, לרבות חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957."
תיקון סעיף 33א
4.
בחוק העיקרי, בסעיף 33א(ג)(4), במקום "סעיף 29(א)" יבוא "סעיפים 29(א) או 31ה".
תיקון סעיף 35א
5.
בחוק העיקרי, בסעיף 35א, במקום "סעיף 29" יבוא "סעיפים 29 או 31ה"
הוספת סעיף 43א
6.
בחוק העיקרי, אחרי סעיף 43 יבוא:
"קיזוז וגבייה
43א.
(א)
החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות על קיזוז חיוב כספי קצוב שגוף מתוקצב, גוף נתמך וכל אדם אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, או שהממשלה חייבת לו כספים מכל סיבה שהיא, חב לממשלה, לרבות בשל סכומים ששולמו לו ביתר אך למעט חוב מס; קיזוז כאמור לא ייעשה אלא לאחר שניתנה הודעה בכתב לחייב כאמור על הכוונה לקזז את הסכום והחוב לא סולק בתוך 30 ימים.
(ב)
קיזוז חיוב כספי קצוב לפי הוראות סעיף קטן (א) ייעשה בדרך של ביצוע התקציב הנוגע לענין לפי חוק התקציב השנתי, והעברת הסכום שקוזז לאוצר המדינה.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיף זה רשאי החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוסמך על ידו כאמור בסעיף קטן (א), לגבות את החוב כאמור באותו סעיף קטן (א) לפי הוראות פקודת המיסים (גבייה)5, כאילו היה מס.
(ד)
בסעיף זה -
"הממשלה" – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
"חוב מס" – כמשמעותו בחוק קיזוז מיסים, התש"ם – 19806."
דברי – הסבר
מטרתה של הצעת חוק זו הינה להגביל את הוצאות השכר בשירות הציבורי.
לסעיף 31ה המוצע
המחוקק הכיר זה מכבר בצורך לקבוע ריסון תקציבי בכל הנוגע להוצאות השכר בשירות הציבורי. לפיכך, נקבע בהוראת סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, כי גוף מתוקצב או גוף נתמך לא יסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגמלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא ינהיג שינויים או הטבות כאמור, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או באישורו של שר האוצר.
כפי שעולה מהדוחות השנתיים שמפרסם הממונה על השכר והסכמי עבודה, בהתאם לסעיף 33א(ג) לחוק האמור, בגופים ציבוריים רבים משכורתם של עובדים שונים גבוהה ביותר ואף עולה, לא אחת, על משכורתו של מנהל הגוף. תופעה זו אינה ראויה. העיקרון אשר נותן ביטוי להיררכיה הניהולית הוא כי העובד אשר עומד בראש הגוף הוא שיזכה למשכורת הגבוהה ביותר ואילו משכורתיהם של יתר העובדים אשר כפופים לו לא תעלינה עליה, אלא באישור מיוחד. יחד עם זאת קיימים עובדים המועסקים בתפקידים אשר הזיקה המקצועית אל גורם אחר חזקה מזו הקיימת אל ראש הגוף שבו הם מועסקים. מוצע אפוא במקרים אלה לאפשר לקבוע כי משכורתם תושווה אל משכורתו של אותו גורם.
התופעה התפתחה, בין השאר, בעקבות קיומם של הסכמים קיבוצים ישנים אשר אין בכוחו של סעיף 29 להתגבר עליהם. הסכמים אלה נחתמו בעידן של פריחה כלכלית, לעתים עקב לחץ ועדי עובדים תוך שימוש בחיוניות השירות שמספק הגוף. בתקופה של משבר כלכלי חמור אין הצדקה להחלתם של הסכמים אלה לגבי עובדים חדשים.
לסעיף 31ו המוצע
כדי לתת מענה למקרים מיוחדים וחריגים, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע מקרים שבהם לא יחולו הוראות סעיף 31ה או שיחולו בשינויים שיקבע.
לסעיף 31ז המוצע
ההוראות המוצעות בפרק זה באות נוסף על הוראות פרק ד' לחוק יסודות התקציב ולפיכך שכרו של עובד גוף מתוקצב ונתמך ימשיך להיות מושווה לשכרם של כלל עובדי המדינה, ואולם בפרק זה נקבעת לו תקרה מרבית. כדי שניתן יהיה לאכוף את ביצוען של הוראות הפרק המוצע, מוצע לקבוע כי הוראות החוק, הדנות בענין מתן שכר ותנאי עבודה שלא כדין והמעניקות לשר האוצר סמכויות בענין זה, יחולו לגבי תשלום משכורת הנעשה בניגוד
להוראות פרק זה.
לסעיף 31ח המוצע
כדי להתגבר על הסכמים קיימים, לרבות הסכמים קיבוציים, מוצע לקבוע כי הוראות החוק יגברו על האמור בכל הסכם או דין. כמו כן, יש מקום לקבוע עדיפות לחוק זה על פני חוק הסכמים קיבוציים, כדי להימנע ממצב שבו לא יהיה ברור איזהו החוק הגובר.
לסעיף 43א המוצע
בשל ביזור הסמכויות במשרדי הממשלה השונים נקלעת הממשלה לעתים למצבים שבהם משרד ממשלתי אחד משלם כספים לגוף כלשהו בעוד אותו גוף חייב כספים למשרד ממשלתי אחר, ובחלק מהמקרים גביית החוב אף אינה אפשרית או אינה מעשית. מצבים אלה מתעוררים במיוחד לגבי גופים מתוקצבים וגופים נתמכים וכן לגבי גופים נוספים שהממשלה משתתפת בתקציבם באופן שוטף, ואולם לעתים הממשלה נקלעת למצב כזה גם לגבי גופים שהקשר אתם הוא על בסיס עסקי או מסחרי.
כדי לשפר את יכולות הפיקוח על הוצאות הממשלה ואת אפשרויות הגביה שלה, מוצע להסמיך את החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לכך להורות על קיזוז חיוב כספי שגוף כאמור חייב לממשלה מתוך סכומים שהממשלה חייבת לו, וזאת בדרך של ביצוע התקציב הרלוונטי והעברת הכסף להכנסות המדינה. כמו כן מוצע להסמיך את החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוסמך על ידו לפעול לגביית חוב כאמור כאילו היה מס שפקודת המסים (גביה) חלה עליו.
הצעת חוק זהה הוגשה על ידי הממשלה במסגרת הצעת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו – 2004), התשס"ג – 2003, אולם חקיקת החוק לא הגיעה לכלל סיום.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש עשרה על ידי חבר הכנסת שאול יהלום (פ/1581).
-----------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בתמוז התשס"ו – 19.7.06