הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברת הכנסת זהבה גלאון פ/155/17 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – נוכחות עורך-דין בחקירת חשוד), התשס"ו-2006 הוספת סעיף 3א 1. בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-20021, אחרי סעיף 3, יבוא: "נוכחות עורך דין בחקירה 3א. (א) חקירת חשוד בתחנה או מחוץ לתחנה תתנהל בנוכחות עורך דין. במידה שאין לחשוד אמצעים למימון עצמי של עורך דין, ימונה לו עורך דין לפי סעיף 15 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-19822; חשוד יכול לוותר בכתב על הזכות לעורך דין בעת החקירה. (ב) הודאות החשוד שנתקבלו בחקירה ללא נוכחות עורך דין לא תהיינה קבילות, למעט אם החשוד ויתר על זכותו כאמור בסעיף קטן (א)." דברי - הסבר נוכחות עורך דין בעת חקירה היא זכות הצריכה להיות מוקנית לחשוד. זכות זו קיימת בבריטניה, ומעוגנת בחקיקתה. יתר על כן, זו הייתה אחת מהמלצותיה של הועדה לעניין הרשעה על סמך הודאה בלבד ולעניין העילות למשפט חוזר בראשות השופט גולדברג. בנובמבר 93', כתוצאה מחשיפה של סדרת פרשיות בהן הורשעו נאשמים על סמך הודאות כוזבות, מונתה ועדת גולדברג "לבחינת המצב המשפטי, באשר להרשעת נאשם על סמך הודאתו ללא ראיות חיצוניות נוספות ומהם הלקחים שיש להפיק מהמצב העובדתי והמשפטי בנושא זה". אחת ממסקנות הועדה הייתה כי "יש לפתוח את דלתותיהם של חדרי חקירה לעורכי דין כבר מן השלב הראשון של החקירה (ובכלל זה שלב התשאול)" [בפסקה 46 לדו"ח הועדה]. מטרת הצעת חוק זאת להגן על זכותו של החשוד בביצוע עבירה פלילית שלא ליפול קורבן למעשה אלימות משטרתית, וכן למנוע פגיעה בכבוד האדם בעת חקירתו. החשש הוא מפני רמיסת החוק בידי מי שמופקדים על אכיפתו, היינו משטרת ישראל. השיטה המשפטית כיום המאפשרת הרשעה על סמך הודאה, מגלה מתירנות כלפי שיטות חקירה של לחץ, ומעודדת הודאות של נאשמים. כתוצאה מכך, הגופים החוקרים נוטים להעדיף דרכי חקירה המתרכזות בנחקר, במקום לנתב את החקירה לאיסוף ראיות אחרות. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון על שולחן הכנסת השש-עשרה (פ/2459). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד באייר התשס"ו – 22.5.06