הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת אורית נוקד
פ/470/17
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון - הוראות בדבר רישום במרשם הפלילי) התשס"ו-2006
הוספת סעיף 403א
1.
בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-19551, אחרי סעיף 403 יבוא:
"הוראות בדבר רישום במרשם הפלילי
403א.
הורשע חייל בביצוע עבירה, רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לרבות בשל נסיבות העבירה, טיבה ותוצאותיה, אופיו של החייל, עברו, גילו, תנאי מגוריו, בריאותו, מצבו השכלי, אופי שירותו או משכו, לקבוע בגזר דינו כי פסק הדין לא יהווה פרט רישום כמשמעותו בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-19812, או כי הוא יהווה פרט רישום אך מסירתו תוגבל לגופים המפורטים בסעיף 13 לאותו חוק.
תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים
2.
בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 -
(1)
בסעיף 2, אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א)
הרשעות ועונשים של בית דין צבאי בפלילים בשל עבירות, בכפוף להוראות סעיף 403א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955".;
(2)
בסעיף 13, בסופו יבוא:
"(6)
מידע על עבירה שנדונה בבית דין צבאי, אם נקבע כך בגזר הדין, לפי הוראות סעיף 403א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955."
דברי – הסבר
הרישום הפלילי במרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל מוסדר בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981. תקופת ההתיישנות הרגילה של הרשעה היא שבע שנים, וההרשעה נמחקת בתום עשר שנים נוספות ממועד ההתיישנות, כלומר כעבור שבע עשרה שנים בסך הכל.
המחוקק היקנה לבתי המשפט האזרחיים שיקול דעת בשאלת הרשעת אדם הגוררת אחריה רישום פלילי.
כך, יכול בית משפט שהוכחה בפניו אשמתו של אדם, שלא להרשיעו וחרף זאת מקנים סעיפים 71א עד 71ו לחוק העונשין, התשל"ז-1977 סמכות להורות לנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור.
סמכות דומה נשללה מפורשות מבתי הדין הצבאיים בסעיף 541 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955 (להלן – חוק השיפוט הצבאי), והיא קיימת אך ורק לגבי אזרחים שחוק השיפוט הצבאי חל עליהם בנסיבות מיוחדות, כגון אזרחים עובדי צבא או מי שנמסר להם נשק מטעם הצבא.
לסיכום, לגבי חיילים בשירות סדיר ואף בשירות מילואים פעיל, אשר ביצעו עבירה במהלך שירותם ואפילו בנסיבות בהן בית משפט אזרחי היה מחליט שלא להרשיעם, על מנת שלא להכתימם ברישום פלילי, לא קיים שיקול דעת לבית הדין הצבאי שלא להרשיעם באם הוכחה בפניו אשמתם.
כאן המקום לציין כי מספר עבירות בחוק השיפוט הצבאי (ביניהן עבירה של התנהגות שאינה הולמת לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי ועבירת התרשלות לפי סעיף 124 לחוק השיפוט הצבאי) נכללות ברשימת העוונות אשר לא יהוו פרט רישום לפי סעיף 1 לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (פרטי רישום שלא יירשמו או שלא יימסר מידע עליהם ועבירות שההרשעה בהן לא תפסיק את תקופת ההתיישנות או המחיקה), התשמ"ד-1984. לפיכך, הופך הפרקליט הצבאי לגורם היחיד ששאלת הרישום הפלילי נותרת לשיקול דעתו, שכן בסמכותו להמיר את סעיפי האישום בסעיפים שאינם נושאים רישום פלילי.
מכל האמור לעיל מובהר, כי נוצר מצב בלתי נסבל לפיו חיילים, אשר מקריבים את עצמם למען המולדת, מופלים לרעה לעומת אזרחים שביצעו את אותה העבירה.
בפועל, חיילים מוכתמים ברישום פלילי למשך 17 שנה, גם על עבירות קלות יחסית כדוגמת נפקדות ועריכת מטווח פרטי, באופן שהם לא יוכלו לעסוק באזרחות במגוון מקצועות, לרבות, במקצועות חופשיים.
אשר על כן מוצע ליתן לבית הדין הצבאי שיקול דעת לקבוע באם הרשעה מסוימת גוררת רישום פלילי אם לאו, בדומה לסמכות המוקנית כיום לבתי המשפט האזרחיים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת צבי הנדל (פ/3876); הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת אורי יהודה אריאל וקבוצת חברי הכנסת (פ/316), הצעה זו אושרה בדיון מוקדם, ועל ידי חברת הכנסת אורית נוקד (פ/1781); הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת דני יתום ומל פולישוק-בלוך (פ/1960).
----------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שלחן הכנסת ביום
ט"ז בסיון התשס"ו – 12.6.06