הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת אחמד טיבי פ/633/17 הצעת חוק אמנות ג'נבה, התשס"ו-2006 הגדרות 1. בחוק זה - "אדם מוגן"- כמשמעותו באמנת ג'נבה הרביעית; "אמנות ג'נבה"- (1) האמנה להטבת מצבם של פצועים וחולים מבין אנשי הכוחות המזוינים בשדה הקרב1; (2) האמנה להטבת מצבם של פצועים חולים ונטרפי אוניות מבין אנשי הכוחות המזויינים בים2; (3) האמנה בדבר הטיפול בשבויי מלחמה3; (4) האמנה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה4; "האזור", "שטחי המועצה הפלסטינית" – כהגדרתם בחוק להארכת תקפן של תקנות-שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-19775. תוקף האמנות 2. לאמנות ג'נבה יהיה תוקף של חוק. עונשין 3. המפר הפרה חמורה את אחד הסעיפים באמנות ג'נבה המפורטים בתוספת, בין בישראל ובין באזור, תהיה אזרחותו אשר תהיה, דינו - (א) במקרה של הפרה חמורה הגורמת להריגת אדם מוגן בכוונה תחילה - מאסר עולם. (ב) בכל מקרה של הפרה חמורה אחרת - מאסר חמש-עשרה שנים. הסכמת היועץ המשפטי לממשלה 4. לא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, אלא בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה. כיבוד זכויות אדם מוגן 5. כל רשות הפועלת על פי דין, לרבות צבא הגנה לישראל, תקיים ותכבד כל הגנה וזכות המוענקות לאדם מוגן לפי אמנות ג'נבה. ביצוע ותקנות 6. שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים, ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. תוספת (סעיף 3) (1) סעיף 50 לאמנה להטבת מצבם של פצועים וחולים מבין אנשי הכוחות המזוינים בשדה הקרב מ-12 באוגוסט 1949; (2) סעיף 51 לאמנה להטבת מצבם של פצועים, חולים ונטרפי אניות מבין אנשי הכוחות המזוינים בים מ-12 באוגוסט 1949; (3) סעיף 130 לאמנה בדבר טיפול בשבויי מלחמה מ-12 באוגוסט 1949; (4) סעיף 147 לאמנה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה מ-12 באוגוסט 1949; דברי - הסבר ארבע אמנות ג'נבה להגנת קורבנות המלחמה מיום י"ז באב התש"ט (12 באוגוסט 1949) מהוות תשתית למשפט הבינלאומי ההומניטרי, המעניק הגנה אלמנטרית לקורבנות המלחמה, הן לכוחות המזוינים בים וביבשה, הן לשבויי מלחמה והן לאזרחים בימי מלחמה לרבות אזרחים בשטח מוחזק ("האמנה הרביעית"). מדינת ישראל הצטרפה לאמנות ג'נבה ביום י' בחשון התשי"א (21 באוקטובר 1950) ובכך מחייבת האמנה את המדינה במישור הבינלאומי. מדינת ישראל הצהירה כי היא מקבלת על עצמה לקיים את ההוראות ההומניטריות של אמנות ג'נבה, אולם עד היום טרם ניתן תוקף של חוק לאמנות ג'נבה. חשיבות מיוחדת נודעת במצב הנתון לאמנת ג'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה (להלן - האמנה הרביעית) המכילה הוראות ומגבשת סטנדרטים של התנהגות הומניטרית אלמנטרית לגבי אזרחים בשטח המוחזק שהמשפט הישראלי אינו חל עליו. משרד החוץ הודיע לא פעם כי ישראל מאמצת את הוראות האמנה הרביעית בחלקיה ההומניטריים והסתמך לצורך כך על דבריו של מאיר שמגר, בעת שכיהן כיועץ משפטי, בכנס משפטנים שנתקיים ב-1971 בפקולטה למשפטים בתל-אביב. בית המשפט העליון חזר ופסק, כי היות והאמנה הרביעית היא יצירת משפט בינלאומי הסכמי (להבדיל ממשפט בינלאומי מנהגי), אין האמנה אכיפה בבית המשפט הישראלי והעותר בבית המשפט הגבוה לצדק אינו יכול לבסס על האמנה עילת תביעה בהעדר חוק לפיו נקלטת האמנה במשפט הישראלי הפנימי (בג"ץ 606/78 איוב ואח' נ' שר הבטחון ואח', פ"ד ל"ג(2) 113, ורבים נוספים). למעשה נוצר מצב לפיו אמנה, שישראל אישרה והצטרפה אליה, אכיפה רק באותם מקרים בהם פרקליטות המדינה מוכנה להתדיין לפיה. מצב זה הוא בלתי נסבל מבחינה משפטית וגורר ביקורת נוקבת מבית ומחוץ. השופט ויתקון ביקר נוהג זה ואמר כי הוא הופך "את דיננו למעין בוררות התלויה בהסכמת הנתבע". ומוסיף כי "לא לשם כך נוצר בית המשפט הזה" (בג"ץ 302/72 שיח' סולימאן חסיין ואח' נ' ממשלת ישראל, פ"ד כ"ז(2) 169, עמ' 181). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על-ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/480); הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/1131), ההצעה הוסרה מסדר יומה של הכנסת ביום ה' בשבט התשס"ד (28 בינואר 2004); הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על-ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/17/265). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שלחן הכנסת ביום כ"ג בסיון התשס"ו – 19.6.06