הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת:
אבשלום וילן
משה גפני
אליהו גבאי
דני יתום
יעקב מרגי
מתן וילנאי
אמנון כהן
מגלי והבה
גדעון סער
רן כהן
עמירה דותן
שי חרמש
שלי יחימוביץ
רונית תירוש
עתניאל שנלר
יוסף ביילין
יואל חסון
מיכאל מלכיאור
אורית נוקד
רובי ריבלין
יורם מרציאנו
אסתרינה טרטמן
זהבה גלאון
ישראל חסון
חיים אורון
אברהם מיכאלי
אפרים סנה
בנימין אלון
עמיחי אילון
דוד טל
גלעד ארדן
אורי יהודה אריאל
יצחק אהרונוביץ
ישראל כץ
משה כחלון
אלכס מילר
אפרים איתם
ליה שמטוב
סופיה לנדבר
אריה אלדד
פ/811/17
הצעת חוק המילואים, התשס"ו-2006
פרק א: הגדרות
הגדרות
1.
בחוק זה –
"חוק שירות בטחון" – חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-19861;
"חייל מילואים" - אדם הנמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל לפי חוק זה;
"שירות מילואים" - שירות בכוחות המילואים של צבא הגנה לישראל;
"שירות סדיר" - שירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל;
"יוצא-צבא" – כהגדרתו בחוק שירות בטחון;
"מוסמך" – כהגדרתו בחוק שירות בטחון;
"חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-19552;
"ימי מנוחה" – כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ה- 19483;
"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-19954;
"חוק שירות הקבע" – חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-19855;
"פוקד" – מי שמונה לפוקד לפי סעיף 77;
"פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי;
"מלחמה" - מצב בו נשקף איום חיצוני על קיומה של מדינת ישראל כתוצאה משימוש בכוח על ידי מדינה זרה, המחייב הפעלת כוחות סדירים ומילואים באופן רציף;
"מלחמה מוגבלת" - מצב בטחוני המחייב הפעלה מוגבלת ומיידית של כוחות סדירים ומילואים בהיקף מוגבל ובאופן רציף לצורך הגנה על בטחון המדינה;
"מצב חירום מיוחד" - מצב המחייב הפעלה מיידית של כוחות סדירים ומילואים בהתראה קצרה, לצורך הגנה על בטחון הציבור;
"פיקדון" - פיקדון על שם חייל משוחרר שמנהלת הקרן לפי חוק זה;
"שירות קבע" – שירות לפי חוק שירות הקבע;
"השר" – שר הבטחון.
פרק ב: מערך המילואים- ייעודו, מהותו, חובת שירות וכללים לשירות מילואים
קיום מערך מילואים
2.
צבא הגנה לישראל יקיים ויפעיל מערך כוחות מילואים בהתאם לאמור בחוק זה (להלן- "מערך המילואים").
ייעוד מערך המילואים
3.
ייעוד מערך המילואים הינו להגן על מדינת ישראל ובטחון תושביה בעת מלחמה ובמצב חירום.
כשירות מערך המילואים
4.
על צבא הגנה לישראל מוטלת החובה והאחריות להבטיח את רמת כשירות מערך המילואים והמשרתים בו על ידי מתן הכשרות, אימונים וציוד הולמים על פי משימות יחידותיו במילואים כבסדיר.
חובת שירות מילואים
5.
(א)
יוצא-צבא שנמצא כשיר ונחוץ לשירות והוא אינו בשירות סדיר יימנה על מערך המילואים של צבא-הגנה לישראל ויזומן מעת לעת לשירות מילואים שנתי ולשירות מילואים חודשי לתקופות המפורטות בחוק זה.
(ב)
יוצא צבא הנמנה עם כוחות המילואים, אשר לא שירת שירות סדיר, או שירת שירות סדיר שאינו עולה על שלושים ימים, חייב, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), בשירות מילואים במקום שירות סדיר.
(ג)
יוצא צבא, החייב בשירות מילואים לפי פרק זה, יהיה חייב להתייצב לשירות מילואים, אם נקרא לשירות על ידי מוסמך בדרך שנקבעה לכך בפקודות הצבא; לעניין סעיף 81(ב) עד (ז) - יראו קריאה לשירות מילואים, לפי סעיף זה, כצו.
כללים לשירות מילואים
6.
(א)
שירות המילואים, שלא בעת מלחמה, מלחמה מוגבלת או מצב חירום מיוחד יהיה, ככלל, לצורכי אימונים, הכשרה והשתלמויות בלבד.
(ב)
יוצא צבא שמלאו לו ארבעים שנים ישוחרר משירות מילואים, אלא אם כן התנדב להמשיך לשרת.
(ג)
כללים בדבר שירות מילואים לפי פרק זה, ייקבעו בפקודות הצבא בכפוף להוראות חוק זה; בכל מקרה של סתירה או ספק פרשני יגברו הוראות חוק זה; כן ייקבעו בפקודות הצבא זכויותיו וחובותיו של חייל מילואים בשירות מילואים.
(ד)
ההוראות האמורות בחוק זה, יובאו לידיעת חייל מילואים הנקרא לשירות מילואים, בכתב, בדרך שיקבע השר.
(ה)
נקרא חייל מילואים לשירות מילואים על ידי מוסמך, שלא על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא או בחוק זה, והובא הדבר לידיעת הגורם שנקבע לכך בפקודות הצבא, יבטל אותו גורם או יתקן את קריאתו של יוצא הצבא כאמור לשירות מילואים.
מילואים בעת מלחמה
7.
(א)
הממשלה מוסמכת בעת מלחמה, אם היא משוכנעת שקיימת סכנה מוחשית ומיידית לבטחון המדינה והמצב מחייב זאת -
(1)
להסמיך את השר לקרוא, בצו, לכל חייל מילואים להתייצב לשירות סדיר או לשירות מילואים, כפי שנקבע בצו, במקום ובזמן שנקבעו בצו, ולשרת כל זמן שהצו יעמוד בתקפו ;
(2)
להסמיך, באמצעות השר, מוסמך או פוקד לקרוא בצו כאמור בסעיף 5(ג) לחייל מילואים להתייצב ולשרת כאמור.
ואותו חייל מילואים חייב להתייצב ולשרת כאמור.
(ב)
צו של השר להתייצב לשירות סדיר או לשירות מילואים, שניתן לפי סעיף קטן (א)(1), וכן צו של פוקד או של מוסמך, שניתן על פי סעיף קטן (א)(2), יובאו על ידי ראש הממשלה, בהקדם ככל האפשר אחרי הינתנם, לאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
(ג)
הוועדה רשאית לאשר צו כאמור בסעיף קטן (ב), לשנותו, לבטלו, או להביאו לאישור הכנסת; תוקפו של הצו יפקע ארבעה עשר ימים מיום הינתנו, אלא אם אושר וכפי שאושר, בידי הוועדה או בידי הכנסת, לפי הענין, לפני תום המועד האמור.
מילואים בעת מלחמה מוגבלת
8.
(א)
השר מוסמך, בעת מלחמה מוגבלת, אם הוא משוכנע שבטחון המדינה מחייב זאת -
(1)
לקרוא, בצו, לכל חייל מילואים, להתייצב לשירות סדיר או לשירות מילואים, כפי שנקבע בצו, במקום ובזמן שנקבעו בצו, ולשרת לפי הזמן שנקבע בצו;
(2)
להסמיך, בצו מוסמך או פוקד לקרוא בצו כאמור בסעיף 5(ג) לחייל מילואים להתייצב ולשרת כאמור.
ואותו חייל מילואים חייב להתייצב ולשרת כאמור.
(ב)
צו של השר להתייצב לשירות סדיר או לשירות מילואים, שניתן לפי סעיף קטן (א)(1), וכן צו של פוקד או של מוסמך, שניתן על פי סעיף קטן (א)(2), יובאו על ידי השר, בתוך 48 שעות אחרי הינתנם, לאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
(ג)
הוועדה רשאית לאשר צו כאמור בסעיף קטן (ב), לשנותו, לבטלו, או להביאו בפני הכנסת; תוקפו של הצו יפקע ארבעה עשר ימים מיום הינתנו, אלא אם אושר, וכפי שאושר, בידי הוועדה או בידי הכנסת, לפי הענין, לפני תום המועד האמור.
מילואים במצב חירום מיוחד
9.
(א)
השר מוסמך, במצב חירום מיוחד, אם הוא משוכנע שבטחון הציבור מחייב זאת -
(1)
לקרוא, בצו, לכל חייל מילואים, להתייצב לשירות סדיר או לשירות מילואים, כפי שנקבע בצו, במקום ובזמן שנקבעו בצו, ולשרת לפי הזמן שנקבע בצו;
(2)
להסמיך בצו מוסמך או פוקד לקרוא בצו כאמור בסעיף 5(ג) לחייל מילואים להתייצב ולשרת כאמור.
ואותו חייל מילואים חייב להתייצב ולשרת כאמור.
(ב)
צו של השר להתייצב לשירות סדיר או לשירות מילואים, שניתן לפי סעיף קטן (א)(1), וכן צו של פוקד או של מוסמך, שניתן על פי סעיף קטן (א)(2), יובאו על ידי השר, בתוך 48 שעות אחרי הינתנם, לאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
(ג)
הוועדה רשאית לאשר צו כאמור בסעיף קטן (ב), לשנותו, לבטלו, או להביאו בפני הכנסת; תוקפו של הצו יפקע ארבעה עשר ימים מיום הינתנו, אלא אם אושר, וכפי שאושר, בידי הוועדה או בידי הכנסת לפי הענין, לפני תום המועד האמור.
בקרה על זימון כוחות מילואים
10.
(א)
משך השירות במילואים, שלא בעת מלחמה, מלחמה מוגבלת או מצב חירום מיוחד, יהיה על פי האמור בחוק זה.
(ב)
השר יגיש לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל שנה, דו"ח, הכולל נתונים על מספר ימי המילואים הצפויים ועל הפעילות שאותה אמור לבצע מערך המילואים באותה שנה; כן, יכלול הדו"ח דיווח על ניצול ימי המילואים בשנה הקודמת, לרבות השוואה בין מספר ימי המילואים אשר תוכננו לשנה הקודמת לבין מספר ימי המילואים אשר בוצעו בפועל באותה שנה.
(ג)
הועדה תהיה רשאית, באמצעות ועדת משנה שהסמיכה לכך, לקבל הבהרות ופרטים מהשר באשר לתוכנו של הדו"ח ולדרוש מהשר לצמצם את מספר ימי המילואים המתוכנן.
שירות מילואים חודשי
11.
תקופת שירות המילואים החודשי, שלא בעת מלחמה, מלחמה מוגבלת או מצב חירום מיוחד, היא יום אחד בכל חודש, או שני ימים רצופים בכל חודשיים, או שלושה ימים רצופים בכל שלושה חדשים, הכל כפי שיקבע בכל מקרה המוסמך, כאמור בסעיף 5, ובלבד -
(1)
שלא יצורפו ימי השירות החודשי, על ידי הצמדת תקופה אחת של שירות חודשי לאחרת, לתקופה כוללת העולה על שלושה ימים, אלא בהסכמת חייל המילואים;
(2)
שאותם ימים או אותן שעות לא יחולו בשבת או במועדי ישראל.
(3)
שסך כל ימי שירות המילואים החודשי בשנה לא יעלה על שישה ימים.
שירות מילואים שנתי
12.
(א)
תקופת שירות המילואים השנתי, שלא בעת מלחמה, מלחמה מוגבלת או מצב חירום מיוחד, תהיה עד עשרים ושניים ימי שירות בכל שנה ולא תעלה על ארבעים ושניים ימי שירות בכל שלוש שנים עוקבות; תקופת המילואים החודשית תיכלל במכסת ימים זו.
(ב)
על אף האמור בסעיף 11(1) רשאי מוסמך להורות כי עד שלושה ימי שירות חודשי, כאמור בסעיף 11, יצורפו לתקופת שירות המילואים השנתי, ובלבד שבאותה שנה, ייקרא חייל המילואים לשירות, לצורכי אימונים והכשרה, לתקופה שלא תפחת מהתקופה שצורפה; צורפו ימי השירות החודשי כאמור, יופחת מספרם מסך ימי שירות המילואים החודשי בשנה, כאמור בסעיף 11(3).
(ג)
שירות מילואים שנתי, כמפורט בסעיף קטן (א), יהיה רצוף, ואולם מוסמך רשאי להורות כי תקופת שירות המילואים השנתי של יוצא צבא, בשנה מסוימת, תחולק לשניים, ואם הסכים לכך יוצא הצבא בכתב - ניתן לחלקה אף ליותר משתי תקופות.
(ד)
במניין תקופת שירות המילואים יבואו ימי המנוחה וכן ימים אחרים שבהם, על פי פקודות הצבא, אין לשחרר יוצאי צבא משירות מילואים; ואולם לעניין סמכות הקריאה לפי סעיף קטן (א), לא יבוא במניין תקופת השירות, יום כאמור, אם הוא היום האחרון של תקופת שירות המילואים המרבית.
תקופת שירות מילואים לכלוא
13.
יוצא-צבא אשר בהיותו בשירות מילואים, שלא בעת מלחמה, מלחמה מוגבלת או מצב חירום מיוחד, היה כלוא בשל עבירה לפי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או לפי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה על סמך טענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם הייתה לו זכות ערעור, לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה - אין רואים את תקופת כליאתו או את תקופת היעדרותו לענין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות מילואים, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר אחרת.
תחולת החוק הצבאי
14.
חייל מילואים החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין חוק השיפוט הצבאי, כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות. לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.
צירוף תקופות
15.
(א)
על אף האמור בסעיף 11(1) ובסעיף 12(ב), רשאי מוסמך להורות כי עד ששה ימי שירות חודשי, כאמור בסעיף 11, של יוצא צבא, יצורפו לתקופת שירות המילואים השנתי שאליה נקרא, ובלבד שבאותה שנה ייקרא יוצא צבא כאמור לשירות, לצורכי אימונים והכשרה, לתקופה שלא תפחת מהתקופה שצורפה; צורפו ימי שירות חודשי כאמור, יופחת מספרם מסך ימי שירות המילואים החודשי בשנה, כאמור בסעיף 11(3).
(ב)
יוצא צבא אשר שירת מעבר למכסת הימים כאמור בסעיף זה, יהיה זכאי לתגמול השווה לכפל שיעור התגמול הקבוע בחוק זה.
פרק ג': הקמת קרן לתגמול חיילי מערך המילואים
הקמת הקרן לתגמול חיילי מערך המילואים
16.
(א)
מוקמת בזה קרן לתגמול חיילי מערך המילואים (להלן - "הקרן").
(ב)
פעולות הקרן יבוצעו במסגרת משרדו של השר.
(ג)
תקציב הקרן ימומן מאוצר המדינה החל משנת התקציב 2005 ויתווסף לבסיס תקציב הבטחון כמשמעותו בפרק ג' לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-19856.
תפקיד הקרן
17.
הקרן תנהל את חשבונות הפקדונות שנפתחו לפי הוראות סעיף 19 ותדאג להעביר את הכספים שבחשבונות הפקדונות לחיילי המילואים, לפי האמור בחוק זה.
הנהלת הקרן
18.
(א)
הנהלת הקרן (להלן - "ההנהלה") תהיה בת תשעה חברים, אותם ימנה השר לתקופה של שלוש שנים בכל פעם, והם יהיו:
(1)
נציג משרד הבטחון;
(2)
נציג משרד האוצר;
(3)
שני נציגי צבא הגנה לישראל, שאחד מהם קצין מילואים ראשי.
(4)
נציג משרד הרווחה;
(5)
ארבעה נציגי ציבור שיבחר השר מתוך רשימת מועמדים שתוצג לו על ידי הארגונים המנויים בתוספת הראשונה.
(ב)
אחד מחברי ההנהלה ייבחר כיושב ראש ההנהלה .
(ג)
לא ימונה אדם לחבר ההנהלה אם הוועדה לבדיקת מינויים כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-19757, קבעה כי מתקיים בו אחד הסייגים האמורים בסעיפים 17(א)(1)ו(3) עד (6) או 17א לחוק האמור, והוראות סעיף 18ג בחוק האמור, יחולו, בשינויים המחויבים.
פתיחת חשבון הפקדון
19.
(א)
עם תחילת שירות מילואים פעיל של חייל מילואים, לאחר שחרורו משירות סדיר (להלן: "השירות הראשון"), תפתח הקרן על שמו חשבון פיקדון בקרן.
(ב)
הפקדון הוא אישי ואינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), יורשיו של חייל מילואים שנפטר, זכאים לקבלת יתרת הפקדון שלה היה זכאי הנפטר, בהתאם להוראות חוק זה, בגין תקופת שירותו.
סכום הפיקדון
20.
(א)
בתוך חודש ימים מיום סיום השירות הראשון ועד סיום שירות המילואים לפי חוק זה, תזקוף הקרן לזכות הפקדון 100 שקלים חדשים בעבור כל יום מילואים ששירת חייל המילואים.
(ב)
בתחילת כל חודש תעודכן יתרת הפקדון לפי שיעור עליית המדד, ואולם, היה המדד שלילי, לא תושפע יתרת הפקדון.
(ג)
הפקדון ופירותיו יהיו פטורים מכל מס.
(ד)
הקרן תודיע בכתב לכל חייל מילואים על פתיחת הפקדון על שמו.
(ה)
הקרן תשלח לחייל המילואים דין וחשבון על מצב הפקדון בכל שנה ובסיום שירות המילואים שלו על פי חוק זה.
תקופת הזכאות
21.
חייל מילואים יהיה זכאי לקבל לידיו את כספי הפקדון בתוך שישים ימים מיום סיום חברותו במערך המילואים לפי חוק זה.
פרק ד': תגמולי ביטוח לאומי למשרתים במילואים
הגדרות
22.
בפרק זה –
"השכר הממוצע" - צירוף של שני אלה:
(1)
הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן - ממוצע השכר);
(2)
תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון; לענין זה, "יום העדכון" - 1 בינואר בכל שנת מס, ואם ניתן פיצוי לאחר מכן - 1 בחודש שבו ניתן הפיצוי; שינוי בשכר הממוצע יפורסם ברשומות;
"התגמול המרבי" – ההכנסה המרבית הקבועה בלוח י"א, בחוק ביטוח לאומי, לתשלום דמי ביטוח בחישובה החודשי, כשהיא מחולקת בעשרים ושתיים;
"התגמול המזערי" - השכר הממוצע, כהגדרתו בפרק זה, מחולק בעשרים ושתיים;
"הכנסה" - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.
זכות לתגמול
23.
(א)
מי שמשרת כחוק שירות מילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור בסעיף 24 בעד כל יום שירותו במילואים.
שיעור התגמול
24.
(א)
שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה -
(1)
עובד - שכר העבודה הרגיל;
(2)
עובד עצמאי - הכנסתו הממוצעת;
(3)
לא עובד ולא עובד עצמאי - התגמול המזערי.
(ב)
לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
(ג)
מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי, לא יפחת שיעור תגמולו מהתגמול המזערי.
(ד)
על אף האמור בכל דין, הכנסה מתגמולי מילואים בסכום שלא יעלה על 120,000 שקלים חדשים לשנת מס לא תחויב במסים;
לענין זה – "מסים" – מס הכנסה כהגדרתו בפקודת מס הכנסה8 ותשלומי ביטוח לאומי כהגדרתם בחוק זה.
שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת
25.
(א)
שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין סעיף 24, הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה - רבע השנה); ואולם, אם עבד חודש אחד או שניים בתקופה זו יווסף לחישוב ההכנסה סכום בשיעור של 45% מהשכר הממוצע במשק, בעד כל חודש שבו לא עבד; חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-65.
(ב)
עובד שעבד ברבע השנה פחות מ-60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל, לענין סעיף 24, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו מתוך שנים עשר החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים; חל פיצוי כאמור בסעיף זה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-65.
(ג)
משרת במילואים שהשתחרר משירות סדיר ב-90 הימים שקדמו לשירות המילואים שלו, יקבל תגמול עבור שירות המילואים, בגובה הכנסתו החודשית הגבוהה ביותר ב-90 הימים האמורים, או בגובה השכר הממוצע במשק, לפי הגבוה מביניהם.
(ד)
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהייתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ואת דרכי חישוב התגמול.
הוראות נוספות ומשלימות
26.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין סעיף 25.
תשלום הגמול
27.
(א)
(1)
מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו את התגמול המגיע לו;
(2)
התגמול ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
(3)
דין התגמול המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה.
(ב)
מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד לביטוח לאומי את התגמול.
(ג)
בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה:
(1)
יום המנוחה השבועי או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג;
(2)
ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר;
(3)
ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה;
(4)
ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
(5)
ימים אחרים שקבע שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
(ד)
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד לביטוח לאומי, על אף הוראות סעיף קטן (א).
קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול
28.
(א)
על אף הוראות פרק זה, רשאי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו.
(ב)
היה שירות המילואים בעת מלחמה או בעת מצב חירום מיוחד, תהיה הסמכות להתקין תקנות סעיף קטן (א) בידי השר, בהתייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
תשלום מקדמה
29.
(א)
היה שירות המילואים בעת מלחמה או בעת מצב חירום מיוחד -
(1)
ישלם אוצר המדינה, באמצעות צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי פרק זה; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו השר;
(2)
השר רשאי, בהתייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ועם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם.
(ב)
הוראות השר לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות.
(ג)
המעביד או המוסד לביטוח לאומי, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי פרק זה.
תגמול עבור שירות מילואים נוסף
30.
אדם שהחל לשרת במילואים בתוך תקופה שנקבעה לכך על ידי השר בתקנות, מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי פרק זה, יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם.
החזרת תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי
31.
(א)
בסעיף זה - "הטבות סוציאליות" – פיצויי פיטורים, לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-19639, הפרשות לקרן פנסיה, הפרשות לקרן השתלמות, הפרשות לביטוח מנהלים, צבירת ימי מחלה לפי חוק ימי מחלה, התשל"ו-197610, צבירת ימי חופשה לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א-195111;
"עובד" – למעט עובד שירות המדינה, עובד רשות מקומית, עובד תאגיד שהוקם בחוק, עובד מועצה דתית ועובד חברה ממשלתית.
(ב)
המוסד לביטוח לאומי יחזיר למעביד את התגמול שהמעביד שילם לעובדו לפי סעיף 27(א) ואת התשלומים ששילם המעביד עבור עובדו או זקף לזכותו בגין הטבות סוציאליות עבור התקופה בה שירת במילואים.
ניכוי חוב
32.
(א)
המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי סעיף 31, חוב של דמי ביטוח המגיע לו מהמעביד.
(ב)
הוראות הקיזוז החלות בסעיף 312 בחוק הביטוח הלאומי לא יחולו על התגמולים להם זכאים חיילי המילואים.
הענקות
33.
(א)
המוסד לביטוח לאומי רשאי, לאחר התייעצות עם הוועדה לענין שירות מילואים האמורה בסעיף 16 לחוק הביטוח הלאומי ובאישור השר, ליתן הענקות לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות לצורך הענין.
(ב)
סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על 0.25% מאומדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי פרק זה; השר, בהתייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%.
המשך תשלומים לקופות ולקרנות
34.
מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי פרק זה, או המעביד בלבד, לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
מימון
35.
(א)
תגמולים והענקות לפי פרק זה, לרבות החזרים לפי סעיף 30 (להלן - התגמולים וההענקות), ישולמו לזכאים מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לביטוח לאומי לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה.
(ב)
אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי על הוצאותיו המנהליות הנובעות מביצוע פרק זה.
דיווח
36.
(א)
המוסד לביטוח לאומי ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד לביטוח לאומי; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד לביטוח לאומי למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור.
(ב)
כללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת.
פרק ה': תגמולים לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד)
דין חבלה שלא בעת מילוי תפקיד
37.
(א)
חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]12 (להלן - חוק הנכים), יחול גם לגבי חייל מילואים שנחבל כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותו, אף שלא עקב שירותו, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1)
החבלה אירעה בעת שחייל המילואים לא נעדר מן השירות שלא ברשות;
(2)
אם החבלה אירעה בעת שחייל המילואים לא מילא תפקיד בשירות, היא אירעה תוך תקופה של שבעה הימים הראשונים שבהם לא מילא תפקיד בשירות;
(3)
החבלה לא אירעה תוך כדי עיסוקו של חייל המילואים בעבודה, בעיסוק או בפעילות ספורטיבית, אשר נהוג לקבל בעבורם תמורה, בין בכסף ובין בשווה כסף, בין אם אושרו כדין לפי פקודות הצבא ובין אם לאו, בין אם בפועל ניתנה תמורה כאמור ובין אם לאו;
(4)
הוראות סעיף זה לא יחולו על חבלה שנגרמה במהלך עבודה שאושרה על פי פקודות הצבא מטעמים של מצוקה כלכלית קשה;
(5)
כתוצאה מהחבלה קבעה לו ועדה רפואית כמשמעותה בחוק הנכים דרגת נכות של 20% לפחות וכל עוד דרגת הנכות לא פחתה מ-20%.
(ב)
חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-195013, יחול לגבי בני משפחתו של חייל מילואים שמת כתוצאה מחבלה שנחבל בנסיבות כאמור בפסקאות
(1) עד (3) בסעיף קטן (א).
ביטוח חיים לחייל מילואים
38.
על אף האמור בכל דין, אדם אשר ביטח עצמו בביטוח חיים, כמשמעותו בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-198114, ואשר שירת בשירות מילואים לפי חוק זה, יהיה זכאי, בנוסף לכל תגמול אחר, לתגמולי הביטוח אשר היו מגיעים לו אילו מקרה הביטוח לא ארע בשירות המילואים; היו תגמולי הביטוח המגיעים לחייל המילואים נמוכים מאלה אותם מקבל חייל בשירות קבע במעמדו, יקבל חייל המילואים את התגמול הגבוה מבין השניים."
פרק ו :תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם
הגדרות
39.
בפרק זה -
"דרגת נכות" - דרגת נכות שנקבעה לפי חוק הנכים;
"דרגת נכות תפקודית" - דרגת נכות שקבעה ועדת רפואית לפי הוראות סעיף 43(ג);
"חוק משפחות החיילים" - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950;
"חייל מילואים נכה" - חייל מילואים שנקבעה לו דרגת נכות בהתאם להוראות לפי חוק הנכים, ובלבד שהשירות כאמור בהגדרה "נכות" בחוק האמור היה שירות מילואים;
"חייל מילואים שנספה" - חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות החיילים, ובלבד שהשירות כאמור באותה ההגדרה היה שירות מילואים;
"חייל מילואים זכאי" - חייל מילואים שהתקיימו בו הוראות סעיף 40;
"ממונה" - כהגדרתו בחוק שירות הקבע;
"קופת ביטוח" - לענין עמית שכיר - כמשמעותה בתקנות קופות גמל, לרבות פוליסת ביטוח עתי בשל אבדן כושר עבודה הנרכש כהשלמה לקופת ביטוח, ולענין עמית עצמאי - כמשמעותה בתקנות האמורות לענין הזכויות הנובעות מתשלומים לקופת הביטוח אשר בעבורם היה העמית העצמאי זכאי לניכוי לפי פקודת מס הכנסה, לרבות פוליסת ביטוח עתי כאמור;
"קופת גמל" - קופת גמל לקצבה, קופת גמל לתגמולים או קופת ביטוח וכן גמלאות פרישה המשולמות על פי חוק או על פי הסכם עבודה קיבוצי;
"קופת גמל לקצבה" - כהגדרתה בתקנות קופות גמל;
"קופת גמל לתגמולים" - לענין עמית שכיר – כהגדרתה בתקנות קופות גמל ולענין עמית עצמאי - כמשמעותה בתקנות האמורות לעניין הזכויות הנובעות מתשלומים לקופת הגמל אשר בעבורם היה העמית העצמאי זכאי לניכוי לפי פקודת מס הכנסה;
"קצבה מקופת גמל" - כל תשלום חודשי, המשתלם באופן שוטף בידי קופת גמל לחייל מילואים זכאי או לשאירים זכאים לפי חוק זה, לרבות קצבה חודשית שהוונה וסכום הוני, קיים או עתידי, לפי ערכו החודשי בהתאם לכללי היוון שיקבע הממונה;
"קצבה משלימה" - כמשמעותה בסעיף 45;
"שאירים" - כמשמעותם בחוק שירות הקבע;
"שאירים זכאים" - שאירים שהתקיימו בהם הוראות סעיף 41;
"תקנות קופות גמל" - תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-196415;
"תקנות שירות הקבע" - תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (כללים ומבחנים לקביעת דרגת נכות), התשנ"א-199016.
זכאות לקצבה
40.
(א)
חייל מילואים נכה, זכאי לקצבה אם התקיימו בו תנאים אלה:
(1)
דרגת הנכות שנקבעה לו לפי חוק הנכים עולה על 19 אחוזים וועדה רפואית קבעה לו דרגת נכות תפקודית העולה על 19 אחוזים, ובלבד שדרגות הנכות שנקבעו לו עולות על 19 אחוזים; ואולם ועדת חריגים רשאית לקבוע כי באבדן כושר השתכרותו קיימים טעמים המצדיקים הפנייתו לוועדה רפואית אף אם דרגת הנכות שלו איננה עולה על 19 אחוזים, ואם עשתה כן, יראו אותו, לענין זה, כמי שדרגת הנכות שלו לפי חוק הנכים היא 20 אחוזים, כל עוד מתקיימים בו התנאים האמורים;
(2)
הוא לא היה עמית בקופת גמל במועד קרות האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, או שאינו זכאי לקצבה מקופת גמל, שבה היה עמית כאמור.
(ב)
בסעיף זה, "ועדת חריגים" - ועדה בת שלושה חברים וזה הרכבה:
(1)
רופא מומחה ברפואה תעסוקתית או ברפואה פיסיקלית ושיקום שימנה השר והוא יהיה היושב ראש;
(2)
שני רופאים מומחים בתחום נכותו של חייל המילואים, את האחד ימנה שר הבריאות ואת השני תמנה ההסתדרות הרפואית.
זכאות שאירים לקצבה
41.
(א)
לגבי חייל מילואים זכאי או לגבי שאירים זכאים, תהיה המשכורת הקובעת הגבוהה מבין האפשרויות שלהלן:
(1)
הם הוכרו כדין כזכאים לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים;
(2)
חייל המילואים שנספה לא היה עמית בקופת גמל ערב מותו, או שהשאירים אינם זכאים לקצבה מקופת גמל.
המשכורת הקובעת - מהי
42.
(א)
לגבי חייל מילואים זכאי או לגבי שאירים זכאים, תהיה המשכורת הקובעת הגבוהה מבין האפשרויות שלהלן:
(1)
שיעור התגמול ליום, לפי פרק י"ב בחוק הביטוח הלאומי, שהגיע לחייל המילואים הנכה או לחייל המילואים הנספה במועד האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, או ערב מותו, לפי הענין, כשהוא מוכפל בשלושים;
(2)
השכר הממוצע, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי, במועד האירוע שבשלו הוכר חייל המילואים כנכה לפי חוק הנכים, או ערב מותו של חייל מילואים נספה, לפי הענין.
(ב)
המשכורת הקובעת תעודכן לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
שיעור הקצבה
43.
(א)
הקצבה שתשולם לחייל מילואים זכאי תהיה בשיעור של עשרים אחוזים ממשכורתו הקובעת, בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו התפקודית.
(ב)
הקצבה שתשולם לשאירים זכאים תהיה כאמור בסעיפים 23, 22 ו-26 עד 30 לחוק שירות הקבע, בשינויים המחויבים מהוראות חוק זה.
(ג)
ועדה רפואית תקבע את דרגת נכותו התפקודית של חייל מילואים שנקבעה לו דרגת נכות לפי הוראות סעיף 40.
(ד)
הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות, החלים על ועדה רפואית לפי חוק שירות הקבע ותקנות שירות הקבע, יחולו על הועדה הרפואית בקביעת דרגת נכות תפקודית לפי חוק זה, בשינויים אלה:
(1)
ההגדרה "פוסק רפואי", תיקרא "פוסק רפואי" - רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-197617, ששמו כלול ברשימת פוסקים רפואיים שקבע השר או מי שהוא הסמיך לכך, בהתאם להוראות שבתוספת השניה;
(2)
דרגת הנכות תהיה כהגדרתה לפי חוק זה.
(ה)
ועדה רפואית רשאית, מנימוקים שיירשמו, לגבי מקרה חריג שתקבע ומטעמים של אבדן השתכרות בפועל של חייל מילואים זכאי, לסטות מהוראות סעיף קטן (ד) בדרך של קביעת דרגת נכות תפקודית גדולה ביותר ממחצית מדרגת הנכות שנקבעה לאותו חייל מילואים לפי חוק הנכים; קביעה כאמור תהיה לתקופה שתקבע הוועדה הרפואית ושלא תעלה על שנה; הוועדה הרפואית רשאית להאריך את התקופה האמורה ובלבד שכל הארכה לא תעלה על שנה, והיא רשאית, בכל עת, לשנות דרגת נכות תפקודית חריגה שנקבעה לפי הוראות סעיף קטן זה.
(ו)
(1)
נגרמה לחייל המילואים הזכאי נכות המזכה אותו בזכויות לפי חוק זה ובשל כך נפגעה משכורתו הקובעת לפי סעיף 42, ומצא הממונה, כי השתכרותו בפועל לאחר הפגיעה והתגמולים המשתלמים לו לפי חוק הנכים בצירוף הקצבה המשולמת לו לפי חוק זה או הקצבה המשלימה בצירוף הקצבה מקופת גמל, פחותים באופן משמעותי לגביו ממשכורתו הקובעת לפי סעיף 42, רשאי הממונה, לאחר שנועץ בוועדה הרפואית ומנימוקים שיירשמו, לקבוע לו שיעור קצבה העולה על האמור בסעיף קטן (א) ובלבד שבכל מקרה, השיעור הכולל המרבי לענין סעיף זה, לא יעלה על 70 אחוזים ממשכורתו הקובעת.
(2)
קביעת הממונה לפי סעיף קטן זה תהיה לתקופה שיקבע ובלבד שלא תעלה על שנה, ורשאי הוא לשנות את קביעתו אם התגלו עובדות חדשות או עובדות שלא היו ידועות לו בעת קבלת ההחלטה, או להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות, ובלבד שכל תקופה לא תעלה על שנה.
ניכויים
44.
על אף האמור בסעיף 43, על קצבה המשולמת לפי חוק זה יחולו הוראות סעיפים 14(ד) ו-31 עד 33 בחוק שירות הקבע, בשינויים המחויבים מהוראות חוק זה.
קצבה משלימה לחייל מילואים נכה ולשאירי חייל מילואים שנספה שאינם זכאים לקצבה
45.
(א)
על אף האמור בסעיפים 40 41 ו-43 קיבלו חייל המילואים, הנכה או שאיריו של חייל המילואים הנספה קצבה מקופת גמל, במלואה או בחלקה, עקב הנכות או עקב הפטירה של חייל המילואים, ומצא הממונה כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 40 או 40(1) לפי הענין וכי גובה הקצבה מקופת הגמל נמוך מגובה הקצבה שהיתה משולמת לפי הוראות חוק זה אם חייל המילואים או שאיריו לא היו זכאים לקצבה מקופת גמל - תשולם לחייל המילואים או לשאיריו קצבה משלימה, בשיעור ההפרש שבין הקצבה שלה היו זכאים החייל או השאירים לפי חוק זה לבין הקצבה מקופת הגמל.
(ב)
תביעה לפי סעיף זה תוגש לפי הוראות סעיף 47, בשינויים המחויבים.
מקדמות
46.
(א)
מצא הממונה כי חייל מילואים נכה שהיה עמית בקופת גמל או השאירים של חייל מילואים שנספה שהיה עמית בקופת גמל, התנאים המפורטים בסעיף 40(א)(1) או בסעיף 41(1), לפי העניין, אך הם אינם זכאים לקצבה בשל הוראות סעיף 40(א) או סעיף 41(2), לפי הענין, או שהם זכאים לקצבה מקופת גמל בהתאם לסעיף 45 אך טרם קיבלו תשלומים מקופת הגמל, ישולמו, לחייל המילואים או לשאיריו, מקדמות; בפקודות הצבא ייקבעו הוראות, לרבות כללים ומבחנים בדבר תשלום המקדמות, לרבות שיעורן, על חשבון תשלומים המגיעים להם מקופת הגמל.
(ב)
תנאי לתשלום מקדמות על ידי הממונה הוא, שחייל המילואים הנכה או השאירים של חייל מילואים שנספה הגישו לקופת הגמל שבה היה חייל המילואים עמית, תביעה לקצבה מקופת גמל בשל הנכות או הפטירה, לפי הענין.
(ג)
המקדמות ישולמו עד לקבלת החלטה בדבר תשלום קצבה מקופת הגמל או עד למועד תשלום קצבה לפי חוק זה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו מקדמות בעד תקופה העולה על שישה חודשים ממועד תחילת תשלומם, אלא אם כן האריך הממונה את התקופה מטעמים מיוחדים שיפרט.
(ד)
גובה המקדמות לא יעלה על גובה הקצבה שהייתה מגיעה לחייל המילואים או לשאירים, אילו חייל המילואים לא היה עמית בקופת גמל.
(ה)
תביעה לתשלום מקדמות תוגש לפי הוראות סעיף 47, בשינויים המחויבים.
(ו)
(1)
המקבל לפי סעיף זה תשלומים ששולמו ביתר, חייב להחזירם, לפי דרישת הממונה, ואם לא החזירם בתקופה שקבע הממונה רשאי הוא לקזזם כנגד קצבה המשולמת לפי חוק זה, לרבות קצבה משלימה, כנגד תגמולים לפי חוק הנכים או כנגד תגמולים לפי חוק משפחות החיילים, או לגבותם מסכומים העומדים לזכות המקבל, לרבות מקופת גמל, וזאת, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה.
(2)
הוראות, לרבות כללים ומבחנים, בענין גביית תשלומים ששולמו ביתר לפי סעיף זה ייקבעו בפקודות הצבא.
(ו)
(ז)
בסעיף זה, "תשלומים ששולמו ביתר" - תשלומים ששולמו כמקדמות על חשבון התשלומים מקופת גמל, לרבות תשלומי מקדמות העודפים על התשלומים המשולמים לפי סעיף 45 לחייל מילואים או לשאירים של חייל מילואים הזכאים לתשלומים לפיו, הכל לפי הענין וכפי שייקבע בפקודות הצבא.
סדרי תביעה
47.
(א)
השר ימנה את הממונה כממונה על תשלום הקצבאות לפי חוק זה; הודעה על מינוי הממונה ועל מענו תפורסם ברשומות.
(ב)
הוראות סעיפים 44 עד 52 בחוק שירות הקבע יחולו, לענין זה, בשינויים המחויבים.
סדרי תשלום
48.
הוראות סעיפים 53 עד 67 בחוק שירות הקבע יחולו, לענין זה בשינויים המחויבים, ואולם בסעיף 55, במקום הסיפה החל במילים "ארבעה חודשים" יקראו "שנתיים שלפני הגשת הבקשה לקיצבה".
חובת סיוע
49.
(א)
הזכאי לקצבה, לרבות לקצבה משלימה או למקדמה, לפי חוק זה, חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה כדי לסייע לממונה ולמנהל התביעות כמשמעותו בסעיף 51 (בחוק זה - מנהל התביעות), בהפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה ולא לעשות כל פעולה העלולה לפגוע בהפעלה התקינה של סמכויות הממונה ומנהל התביעות, או למנוע את מימושן.
(ב)
עבר הזכאי לקצבה, לפי חוק זה, לרבות לקצבה משלימה או למקדמה, על איסור לפי סעיף קטן (א), או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לקצבה, לקצבה משלימה או למקדמה - כולה או מקצתה.
(ג)
שילמה המדינה תשלומים לפי חוק זה בשל אירוע המשמש עילה גם לתשלום קצבה מקופת גמל, רשאי הממונה או מנהל התביעות, לתבוע מקופת הגמל פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לגובה הקצבה שחייבת בה קופת הגמל.
קיזוז
50.
(א)
בכפוף להוראות סעיף 46(ו), תשלומים לפי חוק זה אינם ניתנים לקיזוז ולפי כל דין לפי כל חוזה, לרבות חוזה שנחתם טרם כניסתו של חוק זה לתוקף, ולרבות תקנון קופת גמל כאמור.
(ב)
הזכות לקצבה, לקצבה משלימה, למקדמה או למענק הוני למקרה מוות לפי חוק זה לא תהווה עילה להפחתתם, להקטנתם או לשלילתם של קצבה מקופת גמל או של כל תשלום אחר מקופת גמל, לרבות מקופת גמל שהוקמה טרם כניסתו של חוק זה לתוקף.
מימון
51.
(א)
המדינה תהיה רשאית לרכוש כיסוי ביטוחי לכיסוי תשלומי קצבאות לחיילי מילואים זכאים ולשאירים זכאים, לרבות תשלומי קצבאות משלימות ומקדמות ומענק הוני למקרה המוות.
(ב)
רכשה המדינה כיסוי ביטוחי כאמור, ימנה השר מנהל תביעות אשר יפעל לקבלת תגמולי הביטוח בשל תביעות שהגישו לממונה חייל מילואים זכאי, שאירים זכאים, חייל מילואים נכה הזכאי לקצבה משלימה או שאירי חייל מילואים שנספה הזכאים לקצבה משלימה.
(ג)
הממונה יודיע על התביעות שהוגשו כאמור בסעיף קטן (ב) למנהל התביעות; דרכי ההודעה ייקבעו על ידי השר.
(ד)
הכיסוי הביטוחי יכול שיכלול, לענין תשלומי הקצבאות, לרבות לפרקי זמן, תנאי קצבאות שונים מאלה המפורטים בחוק זה (בסעיף זה - תנאי הקצבאות השונים); גרעו תנאי הקצבאות השונים מהזכויות לפי חוק זה, יחולו הוראות סעיף 45, בשינויים המחויבים; הוסיפו תנאי הקצבאות השונים על ההוראות הקבועות בענין זה בחוק זה, לא יהיה בכך כדי לחייב את המדינה לפי חוק זה.
מענק הוני במקרה מוות
52.
בנוסף על התשלומים לפי חוק זה, ישלם הממונה לשאיריו של חייל מילואים שנספה מענק הוני בהתאם לכללים ובשיעורים שיקבע השר (בחוק זה - מענק הוני למקרה מוות).
ביצוע ותקנות
53.
השר רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, להתקין תקנות ולהוציא צווים בכל ענין הנוגע לביצועו של פרק זה.
הוראות שעה
54.
סעיף 43(ה) יעמוד בתוקפו חמש שנים.
הוראות מעבר
55.
(א)
בסעיף זה -
"זכויות כספיות" - תגמולי ביטוח חיים (סיכון) בסכום הוני ותגמולי ביטוח קצבת שאירים בשל מקרה מוות שאירע בשירות מילואים עקב אותו שירות, או תגמולי ביטוח אבדן כושר עבודה בשל מקרה ביטוח שאירע בשירות מילואים עקב אותו שירות, והכול לעניין פוליסות ביטוח שרכשה המדינה;
"זכאי לפי פוליסה" - חייל מילואים זכאי או שאיר זכאי שהוכרו ככאלה לאחר פרסומו של חוק זה אשר התחילו לקבל זכויות כספיות ערב תחילתו של חוק זה וכל עוד הם מקבלים זכויות כספיות.
(ב)
לא תשולם קצבה לפי חוק זה לזכאי לפי פוליסה אשר הזכויות הכספיות המוענקות לו שוות או עולות על הקצבה או המענק שהיה מקבל לפי הוראות חוק זה, אילו לא היה מקבל זכויות כספיות; קיבל זכאי לפי הפוליסה זכויות כספיות בשיעור נמוך מהמגיע לו לפי הוראות חוק זה תשולם לו קצבה משלימה לפי הוראות סעיף 45.
תחולה
56.
חוק זה יחול, בכפוף להוראות סעיף 55, על חייל מילואים זכאי ושאיר זכאי, שהוכרו לפי הוראות חוק זה, לפי הענין, בשל נכות או פטירה, שאירעה ביום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999) או לאחריו.
פרק ז': זכויות עובד המשרת במילואים
הגדרות
57.
בפרק זה -
"קבלן כוח אדם", "מעסיק בפועל" - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-199618;
"פיטורים" - הפסקת עבודה, זמנית או קבועה לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:
(1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
(2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה הקודמת של העובד שהייתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;
"גרם לפיטוריו", לענין מעסיק בפועל; הביא לכך שקבלן כח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה.
"מפעל" - מקום עבודה, שבו מועסק לפחות עובד אחד, בין שהוא לתכלית רווחים ובין לתכלית אחרת, בין שהוא בבעלות המדינה, רשות מקומית, מוסד ציבורי או גוף מאוגד ובין שהוא פרטי.
"בעל מפעל" - בעל המפעל שבו הועסק העובד המשרת במילואים סמוך לפני יציאתו לשירות המילואים; ואם עבר המפעל מיד ליד או התמזג עם מפעל אחר או היה לחלק ממפעל אחר, רואים כבעל המפעל את מי שהתמזג עם מפעל אחר או היה לחלק ממפעל אחר;
"הוועדה" - ועדת תעסוקה כמשמעותה בחוק החזרה לעבודה;
"חוק החזרה לעבודה" – חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-194919.
זכויות עובד המשרת במילואים
58.
(א)
היעדרותו של עובד מעבודתו, לרגל שירות מילואים, לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל.
(ב)
לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה - פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו - בטלים הפיטורים; פיטורי עובד מסיבות אחרות יעשו אך ורק לאחר קבלת היתר מראש מהוועדה וזאת עד שבועיים מיום יציאתו הצפוי של העובד למילואים.
(ג)
לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מראש מאת הוועדה; ולענין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שישים ימים לאחר תום שירות המילואים; לא תיתן הוועדה היתר לפי סעיף קטן זה אלא אם כן יוכיח בעל המפעל מראש כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הוועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד.
(ד)
מעסיק בפועל או בעל מפעל לא יבקש שום מידע הנוגע לשירות המילואים של מועמד לעבודה או עובד בעסק או במפעל והמועמד או העובד, לפי הענין, לא ימסור שום מידע בנוגע לאופי היחידה בה הוא מוצב במילואים ולמספר ימי המילואים אליהם הוא מזומן בשנת עבודה.
(ה)
דרש מעסיק או בעל מפעל, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד), פרטים בדבר שירותו במילואים או מספר ימי מילואים של מועמד לעבודה או עובד, לא יפגע בעובד או במועמד לעבודה בעניין המנוי בסעיף 2(א)(1) עד (6) בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-198820, מחמת סירוב למסור פרטים כאמור;
(ו)
במנין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות המפורטות בסעיף קטן (ג).
(ז)
בהליך לפני הוועדה, לפי סעיף 21 בחוק החזרה לעבודה, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) היו בשל טעם שאינו שירותו של העובד במילואים;
(ח)
מעסיק בפועל או בעל מפעל יעשה את כל שניתן על מנת למזער את הנזק הנגרם לעובד עקב צאתו לשירות מילואים, יקבל בהבנה ובעידוד את שירות המילואים ויסייע בידו ככל שניתן בעת שהותו בשירות מילואים ובעת שובו לעבודה.
עונשין - פיטורים בלא היתר
59.
(א)
בעל מפעל העובר על הוראות סעיף 58(ג), דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-197721.
(ב)
לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בכל תובענה שעילתה בפרק זה.
(ג)
מעסיק שפיטר עובד ללא קבלת היתר מראש מהוועדה, וזאת עד שבועיים מיום יציאתו הצפוי של העובד למילואים, דינו כדין מעסיק שפיטר את העובד בניגוד לחוק.
חובותיו של מעסיק בפועל
60.
(א)
לענין עובד של קבלן כוח אדם, יחולו הוראות אלה:
(1)
מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד בניגוד להוראות חוק זה;
(2)
קבעה הוועדה כי התובע פוטר בניגוד להוראות חוק
זה -
(א)
חזקה היא כי המעסיק בפועל הוא שגרם לפיטוריו כאמור;
(ב)
צו להעסקה, בין צו יחיד ובין צו משולב, יינתן נגד קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל, אלא אם כן קבעה הוועדה אחרת;
(ג)
צו לפיצויים, בין צו יחיד ובין צו משולב, יינתן נגד המעסיק בפועל, אלא אם כן מצאה הוועדה כי התקיים אחד מאלה:
(1)
קבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה והמעסיק בפועל לא גרם לפיטורים כאמור; התקיים האמור בפסקה זו, יינתן הצו לפיצויים נגד קבלן כוח האדם;
(2)
קבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה וגם המעסיק בפועל גרם לפיטוריו כאמור; צו לפיצויים לעניין פסקה זו יינתן, לפי הוראות סעיפים 21(ג)(2) ו-27(א)(1) בחוק החזרה לעבודה, לפי הענין, נגד המעסיק בפועל ונגד קבלן כוח האדם, בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם כפי שתקבע הוועדה.
(ב)
הוראות סעיף זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כבעל מפעל לפי חוק זה.
מתן הודעה
61.
(א)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים 60-58, קיבל עובד צו קריאה לשירות מילואים, יודיע על כך בתוך שבעה ימים מיום קבלת הצו, לבעל המפעל, לממונה עליו במפעל, או לאחראי על כוח אדם במפעל, ואם הוא עובד של קבלן כוח אדם - לממונה עליו או לאחראי על כוח אדם, אצל המעסיק בפועל או אצל קבלן כוח האדם; הוראה זו תחול רק לגבי שירות מילואים שנתי שלגביו ניתנה בפועל, לעובד, התראה של 60 ימים לפחות, הנמנים מתאריך משלוח צו הקריאה עד למועד
תחילת שירות המילואים, בהתאם להוראות קריאה לשירות מילואים המוצאות על ידי אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.
(ב)
לא היה העובד מועסק במפעל במועד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים כאמור בסעיף זה, יודיע על קריאתו לשירות המילואים לפי הוראות סעיף זה בתוך שבעה ימים ממועד תחילת עבודתו במפעל.
פרק ח': הארכת מועדים לחיילי מילואים
הארכת מועדים
62.
כל התחייבות או זכות הנמנעת בגין שירות המילואים, יראו את המועד לחיוב או למימוש הזכות, לפי העניין, כמוארך עד תום שלושים ימים לאחר ששוחרר חייל המילואים משירותו, לרבות:
(1)
חוזה, תשלום שוטף, תשלום לרשות מקומית וכל תשלום
חובה מכל מין וסוג שהוא, וכן כל חובת דיווח;
(2)
יחסי עובד-מעביד;
(3)
מועד שנקבע בחיקוק, או בהחלטה שיפוטית, מעין שיפוטית ובהוצאה לפועל, ועל כל הליך שנקבע בו מועד;
לענין סעיף זה, פגרות בתי המשפט לא יבואו במנין הימים.
(4)
מכרז, לרבות כל מכרזי המשרות בנציבות שירות המדינה,
שמועד הגשת ההצעה הוא בתקופה בה מתקיים שירות מילואים לפי חוק זה, יבוטל המועד ויתחדש שוב לאחר תקופת ההארכה;
(5)
(א)
פירעון הלוואות ומשכנתאות, לשם רכישת בית או עסק, אף אם חייבי הפירעון הם נוספים על חייל המילואים;
(ב)
התשלום יידחה, ללא קנסות וללא תשלומים בגין פיגורים, ויישא הצמדה למשך תקופת הגיוס, באופן שתקופת הפירעון תוארך לתקופת הגיוס ועד שלושים יום לאחריה.
הליכים משפטיים
63.
על צד המבקש לאכוף תשלום או לתבוע בגינו, ויודע, או היה עליו לדעת, כי מדובר בחייל מילואים הזכאי לפי חוק זה, להודיע על כך לחייל המילואים.
הארכת רישיונות
64.
(א)
רשיון או היתר, שניתן על פי חיקוק, וביום שעמד תוקפו לפקוע או תוך שלושים הימים שלפני כן, שירת חייל המילואים בשירות מילואים לפי חוק זה, יוארך תוקפו עד שישים יום לאחר ששוחרר בעליו משירות המילואים.
(ב)
בית המשפט המוסמך, או הרשות המוסמכת, לפי הענין, רשאים להאריך את משך זמן הרשיון או ההיתר האמורים בסעיף קטן (א).
דין תאגיד
65.
הוראות חוק זה יחולו גם על שותפות ועל חברת מעטים, כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, אם השליטה בחברה או בשותפות היא בידי חייל מילואים שגויס.
עיקולי חשבונות חיילי מילואים
66.
מוסד בנקאי, או רשות ללא צו בית משפט, לא יעקלו כספי חשבונות בנק של חייל מילואים שחוק זה חל עליו, או כל עיקול אחר ברכושו, בתקופת היותו בשירות פעיל ועד שבעה ימים לאחר שחרורו.
דיווח לרשויות
67.
(א)
השר, או מי שהוא הסמיך לכך, ימציא לחייל מילואים אישור על גיוסו לפי חוק זה, בדרך שיקבע, בתוך שבעה ימים מיום שביקש חייל המילואים את האישור.
(ב)
אישור כאמור בסעיף קטן (א) יהווה את האסמכתא הרשמית לקבלת הזכויות שמקנה החוק.
קביעת הצמדה לתקופת ההארכה
68.
על אף כל האמור בהסכם ההתקשרות המקורי, תקופת ההארכה תישא הצמדה למדד המחירים לצרכן בלבד ולא תישא ריבית.
פרק ט': זכאויות מיוחדות
הגדרות
69.
בפרק זה -
"מוסד להשכלה גבוהה" – אחד מאלה:
(1)
מוסד מוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-195822;
(2)
מוסד שהוכר על ידי משרד התעשייה המסחר והתעסוקה כמוסד מקנה מקצוע;
(3)
מוסד המוכר על ידי היחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הבטחון;
(4)
מוסד המוכר כגורם מוסמך להכנת תלמידים לקראת בחינת קבלה לאחד המוסדות המנויים בפיסקאות (1) עד (3), לקראת השלמת מבחני בגרות או לקראת לימודים גבוהים מחוץ לישראל;
"המועצה להשכלה גבוהה" – כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;
"נקודות זכות" – נקודות הנדרשות על ידי מוסד להשכלה גבוהה להשלמת המכסה לקבלת התואר.
שירות מילואים כפעילות חברתית- התנדבותית
70.
חייל מילואים ששירת בשירות מילואים למעלה מ-30 ימים בשנה, ולומד במוסד להשכלה גבוהה, יכיר המוסד בו הוא לומד בשירותו כאמור כפעילות חברתית-התנדבותית המזכה בנקודות זכות.
קביעת נקודת הזכות
71.
שר החינוך, התרבות והספורט יקבע, בהתייעצות עם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת ועם המועצה להשכלה גבוהה את מספר נקודות הזכות שיוכרו לפי הוראות סעיף 70 ואת אופן ההכרה בנקודות זכות כאמור, ובלבד שלא יבואו במנין נקודות הזכות הנדרשות במסגרת קורס חובה הנדרש לצורך קבלת התואר לקראתו לומד החייל.
סיוע לסטודנטים בשירות מילואים
72.
(א)
מוסד להשכלה גבוהה, בקובעו הסדר בדבר עריכת בחינות, יקבע הסדר המתחשב בשירות המילואים אותו שירתו תלמידי המוסד; לא תישלל מתלמיד במוסד להשכלה הזכות לגשת לבחינה אך ורק בשל שירות מילואים ששירת במועד הבחינה.
(ב)
מוסד להשכלה גבוהה יפעיל מערך סיוע לתלמידיו המבקשים להשלים חומר לימוד בשל שירות מילואים ששירתו.
(ג)
המועצה להשכלה גבוהה תפקח על יישום הוראות סעיף זה, על ידי המוסדות להשכלה גבוהה.
החזר הוצאות נסיעה
73.
חייל מילואים יהיה זכאי לפטור מדמי נסיעה בתחבורה ציבורית במהלך כל יום מימי שירות המילואים ולחילופין להחזר הוצאות דלק לנסיעה ברכב בסכום שלא יעלה על סכום הנסיעה בתחבורה ציבורית;
זכויות חופשה לחיילי מילואים
74.
(א)
חייל שנקרא לשירות מילואים לפי חוק זה, ושירת מעל 7 ימים ברציפות זכאי לחופשה בת יום אחד ממקום עבודתו, ביום העבודה הסמוך ליום שחרורו משירות המילואים.
(ב)
יום החופשה למשרת במילואים לא יבוא במניין ימי החופשה המגיעים לו על פי חוק אלא יתווסף להם.
(ג)
בת זוג של חייל שנקרא לשירות מילואים, שיש לה ילד אחד או יותר, זכאית להגיע למקום העבודה עד שעה 09:30 בבוקר, ולעזוב את מקום העבודה בשעה 14:30 במהלך תקופת שירות המילואים של בן זוגה; זכאות זו לא תהיה קשורה או מותנית במספר ימי שירות המילואים של בן הזוג.
פרק י' : הטבות מס
זיכוי מס לחיילי מילואים
75.
(א)
בחישוב המס של חייל מילואים יובאו בחשבון מספר נקודות זיכוי, ששיעורן ייקבע בתקנות שיתקין שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת החוץ והבטחון וועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, "נקודת זיכוי" – כהגדרתה בסעיף 33א בפקודת מס הכנסה.
(ב)
שר האוצר רשאי, בהמלצת השר, לקבוע בתקנות תנאים לזכאותו של חייל מילואים, כאמור בסעיף קטן (א), לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה ואופיו של שירות המילואים המזכה.
ניכוי מס למעסיק שעובדיו משרתים במילואים
76.
בחישוב המס של מעסיק, יובא בחשבון ניכוי מס בסך של עשרים שקלים חדשים מכלל הכנסתו המוכרת, עבור כל יום שאחד מעובדיו משרת במילואים על פי חוק זה.
פרק י"א: דרכי ביצוע
פוקדים
77.
(א)
השר רשאי למנות פוקדים לענין חוק זה.
(ב)
מינויו של פוקד יכול להיות כללי או מסוייג.
(ג)
הודעה על מינויו של פוקד תפורסם ברשומות.
סמכויות עזר
78.
(א)
פוקד רשאי לאשר בתעודה בחתימת ידו כי אדם פלוני חייב במילוי חובה לפי חוק זה וכי לא קיים חובה זו בזמן שנקבע לקיומה; כל שוטר שבידו תעודה כאמור רשאי לעצור את האדם ולהחזיקו במעצר עד שיובא ללשכת הגיוס או למקום אחר הנועד להתייצבותו ועד שימלא את החובה המוטלת עליו, ובלבד שתקופת המעצר לפי סעיף זה לא תעלה על 48 שעות.
(ב)
לענין סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-
196823, יהיו לפוקד, לוועדה רפואית ולוועדה רפואית עליונה, לרשות שנקבעה לפי סעיף 39(ג), לוועדת ערר שמונתה לפי סעיף 39(ד) ולוועדה מייעצת שנתמנתה לפי סעיף 28, בנוסף לסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה או על פיו, כל הסמכויות לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיהם.
ועדות מייעצות
79.
השר ימנה ועדה שתמליץ ותנחה בדבר הדרכים להוקרת חייל המילואים.
אצילת סמכויות
80.
(א)
השר רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, למעט מסמכויות אלה:
(1)
הסמכות להתקין תקנות ;
(2)
הסמכות למנות פוקדים לפי סעיף 77;
(3)
הסמכות להוציא צווים לפי סעיפים 8 ,7, עד 9;
(4)
הסמכות למנות ועדת מייעצת לפי סעיף 79.
(ב)
הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
דין צווים
81.
(א)
צו לפי חוק זה יכול להיות כללי או לסוג מסוים או אישי; צו אישי ינומק, אם דרש זאת האדם שעליו חל הצו, אולם חובת ההנמקה לא תחול אם בטחון המדינה מחייב שלא לגלות את נימוקי הצו.
(ב)
צו לפי חוק זה אין חובה לפרסמו ברשומות.
(ג)
צו יחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו.
(ד)
צו שפורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל בצהרי היום שלאחר יום הפרסום.
(ה)
צו שלא פורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל -
(1)
אם הוא נמסר לו או לאחד מבני משפחתו הגרים אתו ושאינו למטה מגיל שמונה עשרה - בזמן המסירה;
(2)
אם הוא נשלח אליו בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע - בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח; לענין זה, יראו כמען מקום מגוריו הקבוע של אדם את המען שמסר לפי חוק שירות בטחון, ואם לא מסר - את מענו הרשום במרשם האוכלוסין;
(3)
אם הוא פורסם ברדיו או בטלוויזיה או בלוחות המודעות של רשות מקומית - בתום ארבע שעות מזמן הפרסום;
(4)
אם הוא פורסם בשני עיתונים יומיים לפחות - בתום ארבע שעות מזמן הפצת העיתונים במקום הימצאו.
(5)
אם הוא נשלח אליו בדואר לפי מען מקום מגוריו הקבוע, כמשמעותו בפסקה (2) - בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח, אם לא הוכח אחרת.
(ו)
צו שנמסר או נשלח לאדם שעליו הוא חל או שפורסם, הכל בדרך האמורה בסעיף קטן (ה), רואים אותו כאילו הגיע לידיעתו של אותו אדם בזמן האמור בסעיף קטן (ה), אף אם פורסם הצו לאחר מכן ברשומות.
(ז)
צו אישי (בסעיף קטן זה - לרבות תעודה והיתר) לפי חוק זה יכול שייחתם בידי מי שהוסמך להוציאו או בידי חייל שהורשה לכך על ידיו ובלבד שצויינו בצו שמותיהם, דרגותיהם ותפקידיהם.
ביצוע ותקנות
82.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר ביצוע חוק זה לגבי חיילי מילואים השוהים בחוץ לארץ.
פרק י"ב: הוראות שונות
תיקון חוק שירות בטחון
83.
בחוק שירות בטחון –
(1)
סעיפים 27 עד 29ב, 31 ו-34 – בטלים.
(2)
בסעיף 35, סעיף קטן (ב) – בטל.
תיקון חוק הביטוח הלאומי
84.
בחוק הביטוח הלאומי, סעיפים 270 עד 285 – בטלים.
תיקון חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)
85.
בחוק החזרה לעבודה, סעיפים 41א עד 41ג – בטלים.
ביטול חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים
86.
חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב-200224 - בטל.
שמירת דינים
87.
אין בחוק זה כדי לפגוע בכל זכות או הטבה הניתנות לחייל מילואים על פי כל דין, הסכם או נוהג.
תוספת ראשונה
(סעיף 18(א)(5))
1.
פורום המג"דים, הטייסים והמח"טים;
2.
תנועת בלת"ם;
3.
פורום החפ"שים.
תוספת שניה (סעיף 43(ד)(1))
ניגוד ענינים
1.
ברשימת הפוסקים הרפואיים לא ייכלל רופא שעלול להימצא בניגוד ענינים בשל קשר מיוחד עם חברת הביטוח; לענין זה יראו, בין השאר, רופא שהוא עובד של חברת הביטוח או רופא שלמעלה מ-15 אחוזים מסך כל הכנסותיו הם מחברת הביטוח, כמי שעלול להימצא בניגוד ענינים כאמור; לענין תוספת זו -
"חברת הביטוח" - חברת ביטוח שנתנה כיסוי ביטוחי לכיסוי תשלומי קצבאות לחיילי מילואים זכאים לרבות חברת ביטוח אם וחברה אחות שלה, כמשמעותן בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו), התשס"א-200125, ולרבות כל חברה בת וחברה מסונפת שלה כמשמעותן בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-196826.
אישור רואה חשבון
2.
רופא הכלול ברשימת הפוסקים הרפואיים כאמור בסעיף 43(ד)(1) ושאינו פוסק רפואי כהגדרתו בסעיף 1 בתקנות שירות הקבע, ימסור בדרך שתיקבע בתקנות אישור רואה חשבון המעיד כי סך כל הכנסותיו מכל סוג שהוא מחברת הביטוח, בכל אחת משתי שנות העסקים הקודמות, לא עלה על 15 אחוזים מסך כל הכנסותיו כאמור באותה שנה.
עדכון רשימת הפוסקים הרפואיים
3.
השר יעדכן את רשימת הפוסקים הרפואיים אחת לשנה.
דברי - הסבר
מערך המילואים מהווה מאז קום המדינה חלק מרכזי בחוסנו של צבא הגנה לישראל ובחוסנה של מדינת ישראל. עקב העומס הכבד הנופל מזה זמן רב על קבוצה קטנה מסורה ומתמעטת (הפוגע באנשיה) יש צורך לעצב מחדש את החקיקה בנושא המילואים ולאחדה לחוק אחד וברור. החוק צריך לתת דגש על סמכויות הזימון למילואים ועל זכויותיו וחובותיו של חייל המילואים. החוק המוצע מתבסס על הפרקים הרלבנטיים בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 הדנים בשירות המילואים ועל דיונים שקיימו חברי צוות הוועדה הציבורית לחקיקת חוק המילואים.
בשנים האחרונות השתנתה החברה הישראלית והשתנו התנאים בהם פועלים צבא הגנה לישראל ומערך המילואים. כיום חלוקת נטל המילואים השתנתה והנטל נופל על מספר מצומצם ומתמעט של אנשים המוכנים לשרת את המדינה. תמורות אלה הביאו למצב בו נדרשים שינויים בצורת ההתייחסות לאנשי המילואים, הן תפיסתית והן מעשית, תוך מציאת פתרונות לבעיות ולעיוותים שהצטברו במהלך השנים בנושאים שונים הנוגעים למהלך השירות של חייל המילואים.
ייעוד מערך המילואים
חוק המילואים מגדיר בראש ובראשונה את תפקידו וייעודו של מערך המילואים. כמו כן, מגדיר החוק את מצבי החירום השונים בהם נקראים חיילי המילואים לשירות המדינה. בהצעת חוק זה מוצע לעשות הפרדה בין גיוס מילואים בשעת מלחמה (מצב של סכנה לבטחון המדינה כתוצאה מאיום חיצוני), גיוס מילואים בזמן "מלחמה מוגבלת" וגיוס מילואים בזמן "מצבי חירום מיוחדים". הכוונה במושג "מלחמה מוגבלת" היא לעימות צבאי החורג מהתעסוקה הבטחונית השוטפת (מבצע "חומת מגן", לדוגמא). גיוס במצב חירום מיוחד אמור לתת מענה, בהתראה קצרה, למצבי איום על בטחון הציבור, כגון: אסונות טבע, פיגוע טרור רחב היקף וכיוצא בזה.
מערכת האישורים במצבי החירום השונים תהיה שונה: בשעת מלחמה יהיה צורך באישור הממשלה וצו במצב זה לא יהיה מוגבל בזמן, גיוס מילואים בשעת מלחמה יצטרך לעבור אישור של גוף פרלמנטרי (ועדת החוץ והבטחון של הכנסת). במצב של מלחמה מוגבלת ומצב חירום מיוחד, שר הבטחון הוא אשר יהיה רשאי לגייס מילואים אולם גיוס זה יהיה מוגבל בזמן ובעל תכלית ומטרה ברורה ושר הבטחון יצטרך להגיש, תוך זמן מוגדר, תוכנית העונה לתכלית זו, לאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
נושא נוסף בו מטפלת הצעת החוק היא שחיקת המוכנות של מערך המילואים למלחמה עקב ניצול מערך המילואים בעיקר לשם תעסוקה מבצעית. מוצע לייעד את שירות המילואים לטובת אימונים, הכשרות והשתלמויות בלבד. התמקדות הצבא במטרות אלה תשפר את מוכנות מערך המילואים והצבא למצבי חירום ולהתמודדות עם סכנות ממשיות לבטחון המדינה. כל חריגה מעקרון זה תחייב אישור של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת. צמצום מערך המילואים לפונקציות חירום ייצור פערי איוש, אשר לא הוצע להם פתרון בחוק זה. אולם, פתרון אפשרי למצוקת כח האדם במשימות בטחון שוטף למיניהן, יכול שיימצא בהקמתן והפעלתן של פלוגות בשירות קבע קצר. שימוש בפתרון זה ייצור תחושה אצל חיילי המילואים שתפקידם הוא אכן להיערך להגנת המדינה בשעת חירום ולא לשמש כתחליף זמין למצוקת כח האדם של הצבא הסדיר בזמן שיגרה.
הקלת הנטל
מוצע להוריד את גיל השחרור לחיילי מילואים לגיל 40. משך השירות השנתי ייבחן, על ידי המערכת האזרחית, אחת לשנה מול צרכי הצבא. כמו כן, תוגבל מכסת ימי המילואים ל- 42 יום במשך שלוש שנים.
פיצוי חיילי המילואים
בהצעת חוק זו מובאים מספר שינויים, אשר מטרתם לתקן את העיוותים הקיימים כיום בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ובחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 בענין הפיצוי לו זכאים חיילי המילואים והמעסיקים בגין שירות במערך המילואים:
1. מוצע לעדכן את חישוב הימים בחודש כך שיחושבו רק ימי העבודה בפועל, ללא ימי שישי ושבת.
2. מוצע לקבוע כי התגמול המזערי לחייל מילואים יהיה השכר הממוצע במשק.
3. לשם התמודדות עם השחיקה והנטל הגובר על כתפי משרתי המילואים, הצעת חוק זו באה לפטור מתשלומי מס הכנסה את תגמולי המילואים של מי שמשכורתו החודשית מגיעה עד לגובה של 10,000 שקלים חדשים בחודש.
4. מוצע לקבוע כי מי שעבד רק חודשיים בתקופת רבע השנה, ייחשב כאילו השתכר שכר מינימום בחודש השלישי. זאת לעומת החישוב הקיים כיום לפיו חודש בו אין הכנסה נכלל בחישוב בערך של אפס שקלים. וכן, אם עבד חודש אחד יתייחס החישוב כאילו השתכר שכר מינימום בחודשיים אלו.
5. מוצע לתקן את העיוות שקיים היום ולקחת בחשבון שאזרח ממוצע עובד 65 ימי עבודה (ולא 90) בשלושה חודשים, כ-22 יום בחודש.
6. מוצע לתקן את החוק כך שחייל המילואים יוכל לבחור לעצמו שלושה חודשי עבודה שנה טרם שירות המילואים. תיקון זה בא לענות לבעיות הסטודנטים משרתי המילואים אשר, בעיקר בימי תקופות המבחנים והסמסטרים, לא עבדו תקופה ארוכה.
7. מוצע לאפשר לחייל מילואים לקבל תגמול בגובה הכנסתו החודשית מעבודה, גם אם לא עבד בעבודה זו במשך שלושה חודשים מלאים.
8. בעוד ששכר העבודה הרגיל אותו משלם המעביד לעובדו בתקופת שירות המילואים מוחזר למעביד על ידי המוסד לביטוח לאומי, ההטבות הסוציאליות אותן משלם המעביד עבור אותה תקופה ממש – אינן מוחזרות לו, כך שהמעביד משלם אותן מכיסו. המדובר בהטבות סוציאליות אותן מחויב המעביד לשלם לעובדו מכוח החוק ומכוח הסכמי עבודה קיבוציים ואישיים. מוצע לכלול את הטבות אלה בהחזרים אותם מקבל המעביד מהביטוח הלאומי.
9. מוצע לקבוע דין זהה לחיילי המילואים ולמשרתים בשירות סדיר על ידי מתן תגמולים לחייל המילואים גם לא בעת מילוי תפקיד.
10. מוצע למנוע קיפוח של חיילי המילואים בענין ביטוח חיים. אדם שכל חייו הפריש לפוליסת ביטוח החיים שלו מידי חודש, מן הראוי כי אם נפגע במהלך שירות המילואים, לא תימנע זכות שאריו לקבל את התגמולים כפי שהיו מגיעים לו אילו היה נהרג שלא במהלך שירות מילואים. התגמול שיתקבל יהיה הגבוה מבין השניים לו זכאי חייל המילואים. תגמול לפי דרגה ותגמול לפי הביטוח לו הפריש כספים במהלך חייו.
11. מוצע להאריך את התקופה שבה נאסר לפטר עובד לאחר מילואים, הארכת המועד ל- 60 יום תגרום למעסיקים לשאוף לשילובו מחדש של העובד בעבודתו כיוון שמחיר פיטוריו יהיה גבוה יותר.
12. מוצע לאסור על מעסיקים לשאול מועמדים לעבודה בדבר שירות המילואים שלהם, אופיו ואורכו.
13. מוצע לתמרץ ולעודד מעסיקים להעדיף אזרחים התורמים להגנת מדינת ישראל באמצעות זיכוי מס.
תגמול חיילי המילואים
שינוי נוסף המוצע בהצעת החוק עוסק בעקרון התגמול של חיילי המילואים. אדם המשרת במילואים עומד בפני נטל קשה ומכביד. שלא ככל אזרח, נקרע האדם מעולמו האזרחי, ממשפחתו ומשגרת חייו. עקב הנטל שנופל על מספר מצומצם יחסית של אזרחים המשרתים במילואים מוצע ליצור מנגנון אשר, בנוסף לתיקון העיוותים הקיימים כיום בחוקים שונים, יתגמל את חיילי המילואים בגין שירותם.
מוצע להקים קרן מיוחדת אשר תתגמל את חייל המילואים בהתאם למספר ימי המילואים אותם שירת בפועל. הקרן תפקח על פקדון לטווח ארוך אשר יינתן לחייל המילואים עם סיום חברותו בכוחות המילואים. הצעה זו עוסקת בתגמול חייל המילואים בשונה מהפיצוי אשר חייל המילואים מקבל כיום.
זכאויות מיוחדות לחיילי המילואים
מוצעות מספר זכאויות נוספות על מנת להקל על תנאי חייל המילואים במהלך שירותו:
1. מוצע למנוע את ההפסדים הכספיים הנגרמים לחיילי מילואים אשר נוסעים ברכבם הפרטי מביתם למקום שירותם ובחזרה ללא אפשרות לקבל החזר הוצאות דלק. יש לאפשר לחיילי המילואים לקבל החזרי נסיעות בגובה השווה להוצאות שצה"ל מוציא על תחבורה ציבורית.
2. מוצע לקבוע כי לא תישלל מתלמיד במוסד להשכלה גבוהה הזכות לגשת לבחינה אך ורק בשל שירות מילואים ששירת במועד הבחינה.
3. מוצע לקבוע כי חייל שנקרא לשירות מילואים, ושירת מעל 7 ימים ברציפות יהיה זכאי לחופשה בת יום אחד ממקום עבודתו, ביום העבודה הסמוך ליום שחרורו משירות המילואים.
בקרה פרלמנטרית
מוצע ליצור מערכת בקרה פרלמנטרית, מעוגנת בחוק, אשר תבקר ותפקח על מספר ימי המילואים אשר חיילי מילואים משרתים בשנה ועל סוג הפעילות המתבצעת.
חיילי מערך המילואים ומפקדיו, נושאים על כתפיהם, יחד עם המערך הסדיר, את בטחון המדינה ותושביה. על כך ראויים, אותם אנשי המילואים ובני משפחותיהם הנושאים ביחד בנטל של כל עם ישראל, להוקרה, להערכה ולתגמול ראוי.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת אבשלום וילן ואיתן כבל וקבוצת חברי הכנסת (פ/3309).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בתמוז התשס"ו – 3.7.06