הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב פ/566/17 הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (הסרת חסיון), התשס"ו-2006 תיקון סעיף 49 1. בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-19711 (להלן – הפקודה), בסעיף 49 - (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה", ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (2) אחר סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) לא יחליט בית המשפט להסיר את החסיון, אלא לאחר ששמע את עמדת בעל החסיון"; תיקון סעיף 50 2. בסעיף 50 לפקודה - (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה" ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) לא יחליט בית המשפט להסיר את החסיון, אלא לאחר ששמע את עמדת בעל החסיון"; תיקון סעיף 50א 3. בסעיף 50א לפקודה - (1) בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי הוא לשמעה" יבוא "ישמע אותה", ובסופו יבוא "אולם רשאי הוא להתיר לאדם להיות נוכח בעת הדיון, כולו או מקצתו"; (3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) לא יחליט בית המשפט להסיר את החסיון, אלא לאחר ששמע את עמדת בעל החסיון"; הוספת סעיף 51א 4. אחרי סעיף 51 לחוק העיקרי יבוא – "ערעור על החלטה להסיר חסיון 51א. (א) הסיר בית המשפט חסיון לפי סעיפים 49, 50 או 50א, חרף התנגדותו של בעל החסיון, רשאי בעל החסיון לערור על החלטה זו לבית משפט שלערעור, תוך 15 יום. (ב) ביצוע החלטת בית המשפט להסיר את החסיון יעוכב למשך 15 יום, ואם הוגש ערר, עד למתן החלטה בערר. (ג) בית המשפט שלערעור ידון בערר בדן יחיד ובדלתיים סגורות." דברי - הסבר בלא מעט הליכים משפטיים, מבקש נאשם או צד להליך אזרחי לברר פרטים אודות עברו הרפואי, הפסיכיאטרי או הפסיכולוגי של עד או מתלונן (לרוב, מדובר במתלוננים בתיקים רגישים, כגון: בתיקי תקיפה במשפחה, בעבירות מין וכיו"ב). לעתים נעשה הדבר באמצעות בקשה לעיון בחומר חקירה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב), תשמ"ב-1982, ולעתים באמצעות הזמנת הרופא, הפסיכיאטר או הפסיכולוג כעד. בשני המקרים בית המשפט נדרש להסיר את החסיון הקבוע בפקודת הראיות המאפשר לאיש הטיפול שלא להציג את הראיות אודות עברו של העד בפני בית המשפט. חסיון זה נועד להגן על בעל החסיון – המטופל, והמטופל רשאי לוותר עליו. בדיון בהסרת החסיון שוקל בית המשפט את הנזק שייגרם למבקש מאי-הסרת החסיון, לעומת הנזק שייגרם לבעל החסיון, המטופל, עם הסרתו. שקלול זה אינו אמיתי כאשר בעל החסיון אינו מופיע בפני בית המשפט ואינו מפרט בפניו את השיקולים לאי-הסרת החסיון ואת החשש הקיים לפגיעה בו ובפרטיותו בעקבות ההסרה המתבקשת. פקודת הראיות אינה קובעת מה מעמדו של בעל החסיון בהליך הסרת החסיון ומאפשרת לבית המשפט להסיר את החסיון מבלי שבעל החסיון יופיע בפניו. על פגיעה חמורה זו ועל העיוות שבה עמד כבר השופט טירקל, באומרו: "לדעתי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדן בשאלות של הסרת החסיון שלפי סעיפי פקודת הראיות והסרת ההגנה שלפי חוק הפרטיות, בלי ששמע את תגובתה של המתלוננת לבקשתו של בא כוח העורר לעיין במסמכים הנוגעים לה…. חשיפת מידע כזה היא פגיעה חמורה ביותר בזכותו של אדם לכבוד ולפרטיות ואין להתיר את החשיפה בטרם שמע בית המשפט את האדם העלול להיפגע, אפילו אין הוראה מפורשת בדין המורה על כך." [בש"פ 8467/99 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2), 454 (ההדגשות לא במקור)] על מנת לתקן עיוות זה, מוצע בסעיפים 3, 6 ו- 9 להצעה זו לתקן את פקודת הראיות, כך שבעל החסיון או נציגו (במקרה שבו מדובר בקטין, לדוגמא) יהיו משיבים בבקשה להסרת החסיון. משהחליט בית המשפט להסיר חסיון של מטפל, הרי שמחויב אותו מטפל להציג בפני בית המשפט כל חומר רלוונטי אודות המטופל שלו. על החלטה כזו, כאשר מדובר בהליך פלילי, אין זכות ערעור, אלא במסגרת ערעור על פסק הדין כולו. כאשר מדובר בחשיפת חומר רגיש, הרי שאין כל תועלת לערעור לאחר שהחומר כבר הוצג בפני הצדדים ובפני בית המשפט, שכן הפגיעה בפרטיות ארעה כבר. לפיכך, מוצע בסעיף 10 להצעת החוק, לתקן את פקודת הראיות, כך שתינתן זכות ערעור על ההחלטה להסיר חסיון (כערעור על החלטת ביניים). מאחר ומלכתחילה בעל החסיון אינו צד להליך (אלא כמשיב, מכח הצעת חוק זו), ולמען הסר ספק, מוצע לקבוע מפורשות, כי זכות הערעור תהא נתונה גם לבעל החסיון. על-פי נוסח הפקודה כיום, הדיון בבקשה להסרת החסיון חייב להתקיים בדלתיים סגורות. עם זאת, לאחר שהחליט בית המשפט להסיר את החסיון, שמיעת הראייה יכול שתיעשה אף בפומבי, שכן הסמכות לשמעה בדלתיים סגורות הנה סמכות רשות בלבד. על מנת לפתור עיוות זה ולהגן על פרטיותו של העד בשלב בו פרטיותו עומדת להיפגע הלכה למעשה, שלב הצגת עברו הרפואי או הנפשי, מוצע בסעיפים 1, 4 ו – 7 להצעה זו לתקן את הסעיפים הרלונטיים בפקודה, כך שגם שמיעת העדות שלגביה הוסר החסיון תיעשה בדלתיים סגורות, כדבר שבחובה, ולא רק כעניין הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט. הצעה זו לתיקון החקיקה הנה חלק מן המגמה, אשר מושרשת זה מכבר בעולם המערבי, ואשר הולכת ומתרחבת בישראל, אשר נועדה להגן על נפגעי העבירה ולהעניק להם מעמד בהליכים המתנהלים בעניינו של מי שפגע בו. מובן, כי בתיקון זה יש כדי להגן על ילדים שהם נפגעי עבירה. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת רשף חן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1832). --------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בסיוון התשס"ו - 19.6.06