הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת גדעון סער
פ/277/17
הצעת חוק החברות (תיקון – חברה שלציבור עניין מהותי בה), התשס"ו-2006
תיקון סעיף 1
1.
בחוק החברות, התשנ"ט–19991 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חברה ציבורית" יבוא: "חברה שלציבור עניין מהותי בה" – חברה שמחזור עסקיה עולה על מאה וחמישים מליון שקלים חדשים לשנה, מספר לקוחותיה עולה על אלפיים בשנה או שמספר ספקיה עולה על חמישים בשנה, ומספר עובדיה עולה על חמש מאות, ואינה חברה ציבורית."
הוספת סעיף 145א
2.
אחרי סעיף 145 לחוק העיקרי יבוא:
"הגשת דוחות או הודעות
145א.
חברה שלציבור עניין מהותי בה, תגיש לרשם ולרשות ניירות ערך דוחות או הודעות כפי שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ותפרסמם בדרך שתקבע בתקנות האמורות."
הוספת סעיף 267א
3.
אחרי סעיף 267 לחוק העיקרי יבוא:
"תיקון דוחות או הודעות
267א.
היה לנושא משרה בחברה שלציבור עניין מהותי בה, יסוד סביר להניח כי החברה לא הגישה דוחות או הודעות כאמור בסעיף 145א לחוק, או שבדוחות או בהודעות נכלל פרט מטעה או חסר פרט מהותי, יפנה לבית המשפט בבקשה שיאכוף על החברה הגשה או תיקון, על פי העניין."
הוספת סעיף 253א
4.
אחרי סעיף 253 לחוק העיקרי יבוא:
"חובת זהירות כלפי נושי החברה ועובדיה
253א.
נושא משרה בחברה שלציבור עניין מהותי בה, חב כלפי נושי החברה ועובדיה חובת זהירות לגבי קיום חובת הדיווח כאמור בסעיפים 145א ו-267א בנוסף לאמור על פי כל דין."
דברי – הסבר
קריסת חברות שקשריהן הכלכליים עם הציבור הרחב הינם משמעותיים, גורמת נזק כבד לשורה ארוכה של ספקים, נותני שירותים, לקוחות ועובדים.
בעוד שהנושים הגדולים (בנקים, חברות ביטוח ואחרים) מובטחים בדרך כלל לגבי חלק ניכר מהסכומים בדרך של שעבוד שוטף, שעבוד ספציפי או ערבויות אישיות, הרי שהנושים הקטנים והבינוניים בדרך כלל אינם מובטחים, הם נדחקים לתחתית רשימת הזכאים לתשלום ובמקרים רבים מגיעים בעצמם לסף פירוק או פשיטת רגל.
מטרת הצעת החוק, לאפשר לציבור במקרים של חברות בעלות מחזורים גדולים, מספר רב של לקוחות וספקים ומספר גדול של עובדים, לדעת מול מי הוא עומד ולקבל החלטה מושכלת בדבר הקשר העסקי או התעסוקתי עם החברה.
בדרך זו יימנע מצב בו רק נושים הגדולים יודעים את מצב החברה ויכולים לכלכל את מעשיהם כך שיפגעו פחות מן הנושים האחרים.
סעיף 1
בסעיף 1 מוגדרת "חברה שלציבור עניין מהותי בה" כחברה שמחזוריה, מספר לקוחותיה וספקיה, ומספר עובדיה עולה על המינימום שנקבע.
כלכלנים ומשפטנים בעולם הגיעו מכבר למסקנה כי "חברה ציבורית" אינה כזו רק מכח העובדה שהנפיקה ניירות ערך למסחר בבורסה. גם חברה שלא הנפיקה אך היקף עסקיה וקשריה עם הציבור הוא מהותי היא למעשה "חברה ציבורית" במובן הכלכלי והמוסרי. ברור שלחברה כזו יש השלכה על הציבור יותר מאשר ל"חברה ציבורית" שאחוז מזערי מהונה נסחר בבורסה ופעילותה דלה. למרות זאת ה"חברה הציבורית" חייבת בדיווח לציבור בעוד ש"החברה שלציבור עניין מהותי בה" הרבה יותר מאשר באותה חברה ציבורית, פטורה מכל דווח לציבור.
סעיף 2
שר המשפטים, באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע את מועדי הדיווח והפרטים שיכללו בו.
אין הכוונה למערכת דיווח אינטנסיבית כמתחייב לגבי חברות ציבוריות על פי חוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 ותקנותיו, אלא דיווח תקופתי ממנו יוכל הציבור ללמוד על מצב החברה, מבלי שיהווה הדבר נטל בלתי סביר על החברה ומבלי שיהיה כרוך בגילוי סודות מסחריים.
יש לציין כי במספר מדינות, גם חברות פרטיות חייבות בדיווח כספי לרשם החברות, אך זה לא המצב במדינת ישראל.
סעיף 3
באופן דומה לאמור בסעיף 267 לחוק, הרי שבחברה שלציבור עניין מהותי בה, חובה על נושא משרה לוודא כי הדיווח יעשה במתכונת ובמועדים שיקבעו.
נושא המשרה לא ישא באחריות אם יפעל לתיקון מחדל בעניין זה ע"י פניה לבית המשפט.
סעיף 4
כיוון שאין מדובר בחברה פרטית רגילה, שהשפעת התנהלותה מוגבלת למעגל צר של גורמים, הרי שלבעל משרה אחריות כלפי הציבור.
אחריות זו באה לידי ביטוי בחובת הזהירות.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת גדעון סער וקבוצת חברי הכנסת (פ/3958).
-----------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שלחן הכנסת
ביום ב' בסיון התשס"ו – 29.5.06