הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 13,908 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2149851 הכנסת העשרים ושלוש יוזמים: חברי הכנסת עינב קאבלה יואב סגלוביץ' מיכל וונש תהלה פרידמן ______________________________________________ פ/2499/23 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – מניעת פגיעה בקטין על ידי חשיפתו להורה אלים), התשפ"א–2020 דברי הסבר על פי המצב החוקי הקיים, הורי קטין החיים בנפרד רשאים להסכים ביניהם למי מהם תהא האפוטרופסות על קטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין. הסכם כזה בין ההורים טעון אישור בית המשפט שיכול לאשרו רק לאחר שנוכח כי ההסכם הוא "לטובת הקטין" (סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, (להלן – החוק)). גם במקרה שבו ההורים לא באו לידי הסכם כאמור, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע או לא אושר על ידי בית המשפט, רשאי בית המשפט לקבוע בעצמו את החובות והזכויות ההוריות, הכול כפי שייראה לו "לטובת הקטין" (סעיף 25 לחוק). יחד עם זאת, אין בחוק כיום הוראה המבארת מהי "טובת הקטין" ואשר מחייבת את בתי המשפט לשקול את הצורך במניעת חשיפת קטין להורה אלים בעת קביעת אפוטרופסות והסדרי שהות. במקרים רבים, למרות חשש כבד לפגיעה בילדים עצמם, וחרף אלימות כלפי ההורה האחר של הקטין, הגם שזו מוכרת על ידי רשויות החוק ושרותי הרווחה, זוכה ההורה האלים להסדרי שהות שוויוניים. כמו כן, פעמים רבות, ובייחוד כאשר קיימת ברקע מערכת יחסים אלימה ואלימות משפחתית, הסכמי שהות בין הורים אינם משקפים את טובת הקטין. קיים פער חקיקתי משמעותי שלמעשה מאפשר היום קיום אפוטרופסות והסדרי שהות נרחבים ביותר להורה, גם אם הוכח כי היה אלים ואף כאשר עולה חשש שפגע מינית בקטין, וזאת על אף שברור שמשמורת בידי הורה אלים מסכנת את בריאותם הפיזית והנפשית של ילדים, בין אם הופנתה כלפי הילד ובין אם הופנתה כלפי בן משפחה אחר. הצעת החוק נועדה לתת מענה לחסר זה. התיקון המוצע קובע כי בית המשפט חייב להביא בחשבון אלימות שנקט הורה כלפי הקטין, כלפי ההורה האחר או כלפי בן משפחה המצוי עם הקטין במקום מגוריו, בעת קביעת אפוטרופסות והסדרי שהות ולקבוע הוראות שיבטיחו את מוגנות הקטין במצב זה – בין אם ההורים הגיעו לידי הסכם ובין אם לאו. בהתייחס לממדי התופעה של אלימות במשפחה בישראל והשפעתה על ילדים, מחקר אשר נערך לאחרונה על ידי פרופ' רחל לב-ויזל ופרופ' צבי איזיקוביץ וכלל מדגם של למעלה מ- 10,000 ילדים בישראל בגילאי 12 ,14 ו-16, מצא כי כ-8% מהילדים נפגעו מינית בתוך המשפחה, וכ-11% נפגעו פיזית בתוך המשפחה. כמו כן, מכלל הילדים שנפגעו מינית, למעלה מ-80% ציינו שהפוגע היה גבר ומקרב אלה שנפגעו פיזית – שני שלישים ציינו שהפוגע היה גבר. בנוסף, שיעור חשיפת ילדים לאלימות במשפחה (כלומר אלימות המופנית נגד בן/ת משפחה אחר אשר הילד עד לה) הוא כמעט 10%. (פרופ' צבי איזיקוביץ, פרופ' רחל לב-ויזל, "התעללות, הזנחה, ואלימות כלפי ילדים ובני נוער בישראל: בין שכיחות לדיווח", המרכז לחקר החברה, אוניברסיטת חיפה). מחקרים רבים מראים כי ילדים החשופים לאלימות ביתית, ובייחוד לאלימות כלפי אחד מהוריהם, הגם שלא כוונה כלפיהם, נפגעים ברמה הנפשית, ההתנהגותית, האמוציונלית, החברתית והקוגניטיבית (Joyanna Silberg & Stephanie Dallam, Abusers gaining custody in family courts: A case series of over turned decisions, Journal of Child Custody, 16(2): 140-169, 142 (2019)). בין היתר, ילדים אלה נוטים לסבול מבידוד חברתי, מהתנהגויות תוקפניות ואנטי-חברתיות, מחרדה, דיכאון, תגובות פוסט-טראומטיות ויכולות אקדמיות נמוכות. בנוסף, מחקרים מראים באופן מובהק כי כאשר ישנה אלימות במשפחה כלפי אחד ההורים, קיימת לצידה אלימות גם כלפי הילדים בני אותה המשפחה וגם הם קורבנות ישירים של ההורה האלים (Intersection Of Child Abuse And Children's Exposure To Domestic Violence, Herrenkohl Et Al, Trauma, Violence & Abuse, Vol.9, No.2, April 2008, 84-99). לפיכך, קיימת חשיבות גדולה לכך שהחוק יבטיח את שלומם וביטחונם של קטינים במצבים אלו ויכיר בכך ששהות קטין במחיצת הורה אלים היא פוגענית ומסוכנת, בייחוד בעת קביעת הסדרי שהות ואפוטרופסות. החוק המוצע קובע כי בית המשפט מחויב לקחת בחשבון את היותו של הורה אלים כלפי הקטין, ההורה השני או מי שמצוי עם הקטין במקום מגוריו, בעת קביעת אפוטרופסות והסדרי שהות ולקבוע הוראות שיבטיחו את מוגנות הקטין במצב זה. כמו כן, החוק המוצע קובע כי הורה שהורשע בעבירה אלימות חמורה, בהתעללות או בעבירת מין כנגד הקטין, כנגד ההורה האחר או כנגד מי מבני המשפחה הגר עימו לא יוכל להיות אפוטרופוס של קטין, וקביעה שכזו כאמור מסכנת את הקטין, את בריאותו ואת רווחתו. עוד מוצע כי במקרה של הגשת כתב אישום נגד הורה בעבירות רצח, רצח בנסיבות מחמירות או ניסיון לרצח של ההורה השני או של אחד הקטינים, יוכל בית המשפט לשלול או להגביל את אפוטרופסותו של ההורה עד לקבלת החלטה בעניינו. כן מוצע כי תישלל אפוטרופסותו של הורה שהורשע בעבירה כאמור. בנוסף, לעיתים קרובות המאבק על הסדרי השהות עם הקטין משמש ככלי בידי ההורה האלים להמשך שליטה בהורה השני ובכך נגרם נזק חמור לילדים. כאשר הסדרי השהות מעוגנים בהסכמה לכאורה של בני זוג, גם אם ישנה אלימות מוכחת, הסכמים אלו יזכו לרוב לאישור בית המשפט. בכך, הפגיעה בילדים אינה רק תוצר של חשיפה לאלימות במשפחה, אלא היא גם תוצר של ניסיונו של הורה לעשות שימוש בהם על מנת לפגוע בהורה השני ותוצאה של האנומליה החוקית המאפשרת מצב זה. לבסוף, החוק המוצע נועד לתת מענה למצב הקשה שנוצר פעמים רבות כאשר נקבעת משמורת משותפת במצב של הורה שהיה אלים כלפי ההורה השני, שאז ההורה שהוא קורבן לאלימות נאלץ להמשיך ולקיים קשר רציף ואינטנסיבי עם ההורה האלים כלפיו. סעיף קטן (א) לאור האמור לעיל, על מנת להגן על בריאותם הפיזית והנפשית של ילדים, מוצע להנחות את בתי המשפט, בבואם לקבוע את אופן מימוש חלוקת זמני השהות של קטין, להתחשב בצורך במניעת חשיפתו של הקטין להורה שגילה אלימות כלפיו, כלפי ההורה השני או כלפי בן משפחה אחר המצוי עמו במקום מגוריו (כהגדרתו בסעיף 1 לחוק למניעת אלימות במשפחה). הסעיף מונה נסיבות ושיקולים אשר יסייעו לבית המשפט בבואו לקבוע את טובתו של הקטין ואת הסיכון בחשיפתו להורה אלים, ובין היתר: קיומן של החלטות שיפוטיות או חוות דעת של גורמי הרווחה המעידות על אלימות, שהיית האם במקלט לנשים מוכות או בדירת מעבר, או פעולות שנקטו גורמי האכיפה (המלצה לכתב אישום או כתב אישום שהוגש) שיש בהם להעיד על הורה אלים. סעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי במקום בו השתכנע בית המשפט שקיים חשש סביר לאלימות חמורה כלפי הקטין ובפרט חשש לפגיעה מינית בקטין, אשר פעמים רבות לא מגיעה לכדי הרשעה פלילית, או שהשתכנע בית המשפט שקיימת אלימות חמורה כלפי ההורה השני או כלפי בן משפחה אחר הגר עם הקטין, יורה בית המשפט שלא יתקיימו הסדרי שהות וההורה האלים לא יוכל להחזיק בקטין, או לחלופין יורה על הסדרי ראיה בפיקוח בלבד. סעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי אם הורה בית המשפט להורה להחזיק בקטין חרף נסיבות המעידות על אלימות חמורה כפי שאלו מנויות בסעיף קטן (א), יהיה עליו לנמק את הכרעתו ולפרט הוראות לצורך הבטחת שלומו של הקטין בנסיבות העניין. סעיף קטן (ד) מוצע לקבוע חזקה הניתנת לסתירה, לפיה אם הורה הורשע בעבירת אלימות חמורה, בהתעללות או בעבירת מין כנגד הקטין, כנגד ההורה השני או כנגד בן משפחה אחר המצוי עם הקטין במקום מגוריו, תישלל אפוטרופסותו על הקטין וכל קביעה אחרת עומדת בניגוד לטובת הקטין, אלא אם כן הוכחו נסיבות מיוחדות להורות אחרת. יוער כי חזקות משפטיות לפיהן אין זה בטובתו של ילד להיות במשמורת של הורה אלים (אף במקרים בהם אין הרשעה), קיימות בחקיקה של למעלה מעשר מדינות שונות בארה"ב, ביניהן קליפורניה, טקסס ופלורידה ובמדינות אחרות בעולם. הנושא של אלימות במשפחה מוסדר במדינות רבות כשיקול יסודי שצריך לעמוד בפני בית המשפט בבואו לשקול את טובת הילד בקביעת משמורת והסדרי ראיה. כמו כן, ככלל, טובת הילד היא לקשר עם שני הוריו. יחד עם זאת, ברי כי חשיפת הקטין להורה אלים שהורשע בעבירות אלימות אינה לטובת הקטין ומסכנת את בטחונו הפיזי והנפשי. על כן, כדי למנוע שימוש לרעה בטענות לצורך להבטיח קשר הורה-ילד באופן אשר עלול לסכן ילדים, מוצע להבהיר כי טענה לפיה טובתו של הקטין היא לקשר קבוע ורציף עם שני הוריו, לא תוכל לשמש לצורך סתירת החזקה האמורה במקרה שבו הורה שהורשע בעבירה פלילית על פי הקבוע בסעיף זה (Sauders, D.,& Faller, K., The Need To Carefully Screen For Family Violence When Parental Alienation Is Claimed, Michigan Family Law Journal, 46,7 (2016)). סעיף קטן (ה) מוצע לקבוע כי במקרה של הגשת כתב אישום נגד הורה בעבירות רצח, רצח בנסיבות מחמירות או ניסיון לרצח, של ההורה השני או של אחד הקטינים, יוכל בית המשפט לשלול או להגביל את אפוטרופסותו של ההורה עד לקבלת הכרעה משפטית בעניינו. בית המשפט רשאי להורות על ביטול ההגבלה או השלילה כאמור אם שוכנע כי חל שינוי מהותי בנסיבות. סעיף קטן (ו) מוצע לקבוע כי אם הורשע הורה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה) תישלל אפוטרופסותו. ואולם, אם ביקש הורה לשוב ולשמש כאפוטרופוס של ילדו רשאי בית המשפט לבטל את השלילה כאמור אם התקיימו נסיבות חריגות ומהותיות. סעיף קטן (ז) הסעיף מפנה להגדרת "בן משפחה" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991. הצעת החוק נכתבה בסיוע המרכז לקידום מעמד האשה על שם רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר אילן. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בכסלו התשפ"א – 7.12.20 הוספת סעיף 25א 1. בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, אחרי סעיף 25 יבוא: בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, אחרי סעיף 25 יבוא: בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, אחרי סעיף 25 יבוא: בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, אחרי סעיף 25 יבוא: בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, אחרי סעיף 25 יבוא: בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, אחרי סעיף 25 יבוא: "מניעת חשיפת קטין להורה אלים "מניעת חשיפת קטין להורה אלים "מניעת חשיפת קטין להורה אלים 25א. בבואו לקבוע מהי טובתו של הקטין לצורך העניינים האמורים בסעיפים 24 ו-25, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באלימות, לרבות פגיעה מינית, שהפנה הורה אחד כלפי הקטין, כלפי ההורה האחר או כלפי בן משפחתו הגר עמו, וזאת בין אם הגיעו ההורים לידי הסכם ובין אם לאו; בבואו לקבל החלטה כאמור ישקול בית המשפט, בין השאר – בבואו לקבוע מהי טובתו של הקטין לצורך העניינים האמורים בסעיפים 24 ו-25, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באלימות, לרבות פגיעה מינית, שהפנה הורה אחד כלפי הקטין, כלפי ההורה האחר או כלפי בן משפחתו הגר עמו, וזאת בין אם הגיעו ההורים לידי הסכם ובין אם לאו; בבואו לקבל החלטה כאמור ישקול בית המשפט, בין השאר – (1) אם קיימת קביעה של ערכאה שיפוטית מוסמכת, חוות דעת או דוח בכתב, שניתנו לבקשת בית המשפט או כחלק מהליך פלילי, המצביעים על חשש לפגיעה מינית או לאלימות מצד ההורה כלפי הקטין, ההורה האחר או בן משפחה הגר עמו; (2) אם קיים מסמך המעיד על כך שאימו של הקטין, שוהה או שהתה במקלט לנשים מוכות, כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, או בדירת מעבר כהגדרתה בחוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ג–2012; (3) אם הוגש כתב אישום או שקיימת המלצה להגשת כתב אישום נגד הורה בשל עבירה של התעללות, הזנחה, אלימות או פגיעה מינית כנגד קטין, או כנגד חסר ישע שהוא אחראי עליו, או כנגד ההורה האחר או כנגד בן משפחה הגר עמו; (4) אם קיימים מסמכים רפואיים, חוות דעת מטעם רשויות הרווחה, או דוחות מטעם המשטרה המעידים על אלימותו של הורה או מסוכנותו כלפי הקטין, כלפי ההורה האחר או כלפי בן משפחתו הגר עמו שסבור בית המשפט שיש להתחשב בהם. שוכנע בית המשפט כי קיים חשש סביר לקיומה של אלימות חמורה כלפי הקטין כאמור בסעיף זה, ובפרט חשש לפגיעה מינית, או קיומה של אלימות חמורה כלפי ההורה האחר או כלפי בן משפחה הגר עמו, יורה בית המשפט כי לא יתקיימו הסדרי שהות של הקטין עם ההורה שנטען לגביו כי הוא אלים, או לחילופין יורה על קיום הסדרי ראיה בפיקוח בלבד. שוכנע בית המשפט כי קיים חשש סביר לקיומה של אלימות חמורה כלפי הקטין כאמור בסעיף זה, ובפרט חשש לפגיעה מינית, או קיומה של אלימות חמורה כלפי ההורה האחר או כלפי בן משפחה הגר עמו, יורה בית המשפט כי לא יתקיימו הסדרי שהות של הקטין עם ההורה שנטען לגביו כי הוא אלים, או לחילופין יורה על קיום הסדרי ראיה בפיקוח בלבד. קבע בית המשפט כי יתקיימו הסדרי שהות של קטין אצל הורה חרף נסיבות כאמור בסעיף קטן (א), ינמק את הכרעתו ויפרט את הצעדים בהם יש לנקוט לצורך הבטחת שלומו של הקטין בנסיבות העניין; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 2(ח) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991, במקרה שניתן צו הגנה. קבע בית המשפט כי יתקיימו הסדרי שהות של קטין אצל הורה חרף נסיבות כאמור בסעיף קטן (א), ינמק את הכרעתו ויפרט את הצעדים בהם יש לנקוט לצורך הבטחת שלומו של הקטין בנסיבות העניין; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 2(ח) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991, במקרה שניתן צו הגנה. הורשע הורה בעבירת אלימות חמורה או התעללות או בעבירת מין כנגד הקטין, כנגד ההורה האחר או כנגד בן משפחה הגר עמו, חזקה היא שיש לשלול את אפוטרופסותו על הקטין, ושכל קביעה אחרת עומדת בניגוד לטובת הקטין, אלא אם כן הוכחו סיבות מיוחדות להורות אחרת; חזקה כאמור תיבחן מחדש בחלוף חמש שנים מיום סיום ריצוי עונשו של ההורה בשל העבירה, למעט במקרים של הרשעה בעבירות מין; טענה כללית לפיה טובת קטין היא לקשר קבוע ורציף עם שני הוריו, לא תהווה סיבה מיוחדת לצורך סתירת החזקה בסעיף זה. הורשע הורה בעבירת אלימות חמורה או התעללות או בעבירת מין כנגד הקטין, כנגד ההורה האחר או כנגד בן משפחה הגר עמו, חזקה היא שיש לשלול את אפוטרופסותו על הקטין, ושכל קביעה אחרת עומדת בניגוד לטובת הקטין, אלא אם כן הוכחו סיבות מיוחדות להורות אחרת; חזקה כאמור תיבחן מחדש בחלוף חמש שנים מיום סיום ריצוי עונשו של ההורה בשל העבירה, למעט במקרים של הרשעה בעבירות מין; טענה כללית לפיה טובת קטין היא לקשר קבוע ורציף עם שני הוריו, לא תהווה סיבה מיוחדת לצורך סתירת החזקה בסעיף זה. הוגש כתב אישום נגד הורה בעבירת רצח לפי סעיף 300(א), עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א או עבירת נסיון לרצח לפי סעיף 305 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 של הורה של מי מהקטינים, או של אחד הקטינים, ובית המשפט הורה על מעצרו עד תום ההליכים, רשאי בית המשפט לשלול או להגביל את האפוטרופסות של ההורה עד לקבלת החלטה בענייננו; ביקש הורה לשוב ולשמש כאפוטרופוס של ילדו לאחר שהוגבלה או נשללה אפוטרופסותו, ושוכנע בית המשפט כי חל שינוי מהותי בנסיבות, רשאי להורות על ביטול ההגבלה או השלילה וינמק את החלטתו כאמור. הוגש כתב אישום נגד הורה בעבירת רצח לפי סעיף 300(א), עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א או עבירת נסיון לרצח לפי סעיף 305 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 של הורה של מי מהקטינים, או של אחד הקטינים, ובית המשפט הורה על מעצרו עד תום ההליכים, רשאי בית המשפט לשלול או להגביל את האפוטרופסות של ההורה עד לקבלת החלטה בענייננו; ביקש הורה לשוב ולשמש כאפוטרופוס של ילדו לאחר שהוגבלה או נשללה אפוטרופסותו, ושוכנע בית המשפט כי חל שינוי מהותי בנסיבות, רשאי להורות על ביטול ההגבלה או השלילה וינמק את החלטתו כאמור. הורשע הורה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה) תישלל אפוטרופוסתו על הקטין; ביקש הורה לשוב ולשמש כאפוטרופוס של ילדו לאחר שנשללה אפוטרופסותו, רשאי בית המשפט לבטל את השלילה כאמור אם שוכנע כי התקיימו נסיבות חריגות. הורשע הורה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה) תישלל אפוטרופוסתו על הקטין; ביקש הורה לשוב ולשמש כאפוטרופוס של ילדו לאחר שנשללה אפוטרופסותו, רשאי בית המשפט לבטל את השלילה כאמור אם שוכנע כי התקיימו נסיבות חריגות. (ז) בסעיף זה – (ז) בסעיף זה – "בן משפחה" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991." "בן משפחה" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991."