הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2146785
הכנסת העשרים ושלוש
יוזם: חבר הכנסת מיקי לוי
______________________________________________
פ/2508/23
הצעת חוק חופש המידע (תיקון – החלת חופש המידע על תאגידים בנקאיים, גופים פיננסיים ונותני אשראי ובורסה לניירות ערך), התשפ"א–2020
דברי הסבר
עניינה של הצעת חוק זו בהחלת חוק חופש המידע על תאגידים פיננסים הכוללים תאגידים בנקאיים, חברות כרטיסי אשראי, תאגידים המעניקים אשראי צרכני וקמעונאי, והבורסה לניירות ערך.
בשנים האחרונות אנו עדים להתעצמות גוברת בכוחם ובהשפעתם של התאגידים הפיננסיים במקביל לנסיגה מתמשכת של המדינה כמסגרת כלכלית, חברתית ומשפטית מרכזית. בשל תהליכי ההפרטה העמוקים, יותר ויותר תאגידים ממלאים תפקידים שהם ציבוריים באופיים, ובכך משפיעים על החיים הכלכליים במדינה, על רווחת האזרחים, ועל מימוש זכויותיהם. כמות המידע הרלוונטית לאזרחים המצויה בידי התאגידים היא עצומה. לנוכח זאת, גוברת ההכרה כי בהירות החלוקה המסורתית בין גופים ציבוריים לבין גופים פרטיים מתעמעמת, שכן זהות הגוף המחזיק במידע חשובה פחות מתוכנו של המידע שבידיו. הזליגה והטשטוש בין הפרטי לציבורי הולכים ומשנים את יחסי הכוחות הפוליטיים, ומציפים את הצורך להרחיב את תחולתם של חוקי חופש המידע והכפיפות להם, בהיותם הבסיס לאחריותיות ציבורית. הרחבת חופש המידע תסייע בריסון כוחם הרב של התאגידים ובה בעת תעצים את כוחם של יחידים וקהילות הניצבים מולם. יתרה מזו, ניתן אף לומר כי התמקדות בלעדית באיום מצד כוחה של המדינה אך לא מצדם של תאגידים יחתור תחת ההגנה על זכויות האדם.
בשונה מחובות הגילוי הספציפיות המושרשות מזה שנים ביחס לתאגידים בתחומים שונים (מידע פיננסי, מידע סביבתי, מידע צרכני ועוד), החידוש של הצעת החוק הנוכחית הוא בכך שהיא מציעה מודל שקובע ככלל חובת שקיפות כללית, על כל פעולותיו של התאגיד וכל המידע שבידיו, תוך שהוא קובע חריגים שבהם ניתן להימנע ממסירת מידע.
בעידן המידע והשקיפות שבו אנו חיים, ההצדקות המרכזיות המוכרות להחלת חופש מידע על גופים ציבוריים חלות במידה רבה גם על התאגידים הפיננסיים:
הצדקה פוליטית-דמוקרטית – לנוכח המעורבות וההשפעה הגוברות של תאגידים פיננסים על השוק שבו הם פועלים ובעיקר על תהליכי קבלת ההחלטות במדינה, גובר הצורך בקבלת מידע תאגידי שיאפשר לאזרחים לגבש את דעתם כדי להשתתף ולהשפיע על תהליכים אלו.
הצדקה מטעמי פיקוח ובקרה – תהליכי ההפרטה הנרחבים מעמיקים את מעורבותם של תאגידים עסקיים בפעילות ציבורית ואף מעין-שלטונית, ומגבירים את התלות של האזרחים בהם. מצב דברים זה מחייב שקיפות רבה יותר שתסייע בפיקוח על התאגידים ותאפשר ביטוי לעקרון האחריותיות.
הצדקה מכשירית – מידע כתנאי למימוש זכויות – מידע הנחוץ להגנה על זכויות אדם נתון בהיקפים הולכים וגדלים בידי תאגידים הפרטיים. ההפרטה מביאה לידי כך שתאגידים פרטיים מופקדים במישרין על מימוש זכויות, ועוצמתם ההולכת וגוברת של התאגידים מעצימה את פוטנציאל הפגיעה שלהם בזכויות אדם. בנוסף, פרסום מידע תאגידי יקדם ערכים ואינטרסים חשובים נוספים כמו אמון חברתי, בירור האמת, הערכת סיכונים או הקצאת משאבים יעילה יותר (להרחבה ראו: רועי פלד "הזכות למידע מתאגידים" הפרקליט נב(2) 3 (2013)).
לכן, מוצע לקבוע כי חוק חופש המידע יחול על תאגידים פיננסים הכוללים תאגידים בנקאיים, חברות כרטיסי אשראי, תאגידים המעניקים אשראי צרכני וקמעונאי, והבורסה לניירות ערך.
הצעת החוק נכתבה בסיוע פורום ארלוזורוב.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בכסלו התשפ"א - 7.12.20
תיקון סעיף 2 1. בחוק חופש המידע התשנ"ח–1998 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 בהגדרת "רשות ציבורית", בסופו יבוא:
"(11) תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981;
(12) תאגיד פיננסי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016;
(13) הבורסה לניירות ערך;
(14) כל גוף פיננסי אחר המחזיק או מנהל כספי ציבור."
תיקון סעיף 5 2. בסעיף 5 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
"(ד) תאגיד בנקאי, גוף המעניק אשראי כספי למטרת רווח שאינו רשות ציבורית, הבורסה לניירות ערך וגופים פיננסים המחזיקים או מנהלים כספי ציבור יפרסמו דין וחשבון שנתי, שיכלול מידע על אודות פעילותיהם ותחומי אחריותם והסבר על תפקידיהם וסמכויותיהם."
תיקון סעיף 9 3. בסעיף 9(ב) לחוק העיקרי אחרי פסקה (11) יבוא:
"(12) לעניין רשות ציבורית כאמור בפסקאות (11) עד (14) להגדרה "רשות ציבורית" – מידע שגילויו מתבקש לשם השגת רווח כספי למבקש, ולמטרה זו בלבד; למעט מידע שגילויו מתבקש על ידי עמותה ללא כוונת רווח."
תחולה 4. תחילתו של חוק זה חצי שנה מיום פרסומו. על אף זאת, רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה ומשפט של הכנסת, לקבוע בצו תאגידים בנקאיים כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981 או תאגידים פיננסים כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016, או גופים אחרים שלגביהם יחל החוק במועדי תחילה אחרים, הכל כפי שיקבע, ובלבד שמועד תחילה שייקבע כאמור לא יהיה מאוחר מתום שלוש שנים ממועד התחילה.