הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2146459
הכנסת העשרים ושלוש
יוזם: חבר הכנסת עודד פורר
______________________________________________
פ/2551/23
הצעת חוק בחינת השקעות זרות, התשפ"א–2020
דברי הסבר
כמדינה צומחת שכלכלתה מוטת יצוא וסחר בינלאומי, ישראל מקדמת בברכה השקעות זרות במשק ושותפות בינלאומית בפרויקטים חשובים של תשתיות. בשנים האחרונות גדל מספרן של עסקאות מסוג זה באופן משמעותי, וכיום חברות זרות בונות ומפעילות תשתיות מדינה חשובות (נמלים, הרכבת הקלה בגוש דן וכו'), ומבקשות להשקיע בחברות ישראליות גדולות ובעלות חשיבות.
מגמה זו היא כאמור ברוכה, ויש לעודד אותה. ואולם במקביל, עולות שאלות משמעותיות הנוגעות לביטחון הלאומי בהגדרתו הרחבה: שמירה על מידע חיוני הנוגע לאוכלוסיית ישראל, יכולת הגנה על אינטרסים ביטחוניים וכלכליים והבטחת רציפות תפקודית של תשתיות לאומיות. שאלות אלה מעסיקות מדינות רבות בעולם, קל וחומר ישראל העומדת תחת איום מתמיד של אויבים בחוץ.
עם זאת, לא קמה עד היום בישראל משוואת פיקוח על עסקאות משמעותיות בהיבטי הביטחון הלאומי, דוגמת CFIUS (הוועדה לבחינת השקעות זרות בארצות הברית) האמריקנית או גופים דומים במדינות המערב. החלטות נקודתיות לאישור או דחייה של פרויקטים גדולים בתשתיות (כגון הרכבת הקלה) או השקעות זרות שנדחו (קנייה של חברות ביטוח על ידי גורמים זרים) התקבלו לא אחת על ידי הפקיד הממונה בלבד, ללא חובת התייעצות ובחינה של גורמי ביטחון, יחסי חוץ וכלכלה בכירים. ברור שהחלטות מעין אלה מתקבלות כיום בדרך לא ראויה. על מנת להביא לסינון ראוי של האינטרסים השונים העומדים ברכישת תשתיות לאומיות על ידי גורם זר, מוצע בהצעת חוק זו להגדיר מספר מסננות אשר יביאו את כלל השיקולים בבחינת הרכישה וכתנאי לקידום העסקה על פי דין, כאשר מדובר בעסקה עם חברה המחזיקה מידע פיננסי או מידע רפואי על מיליון אזרחי מדינת ישראל ומעלה, בעסקה בהיקף של 50 מיליון שקלים חדשים ומעלה עם חברה מונחית לפי חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–1998 או עסקה אחרת שראש המטה לביטחון לאומי, באישור ראש הממשלה, קבע כי יש להביאה לבחינת הוועדה.
כן מוצע כי הוועדה להשקעות זרות במטה לביטחון לאומי תבחן את היבטי העסקה ותמסור את חוות דעתה לאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, והעסקה תהיה טעונה גם את אישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. העברה במסננות אלו תביא לפיקוח פרלמנטרי של נציגי הציבור בעת אישור עסקאות חשובות כגון אלו.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עפר שלח (פ/5858/20) ועל ידי חבר הכנסת עמר בר לב וקבוצת חברי הכנסת (פ/5906/20), על שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חבר הכנסת עפר שלח (פ/467/21), על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת עמר בר לב (פ/1000/22) ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת עפר שלח (פ/1321/23).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח בכסלו התשפ"א – 14.12.20
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"גורם זר" – כהגדרתו בחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח–2018; "גורם זר" – כהגדרתו בחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח–2018;
"הוועדה" – הוועדה להשקעות זרות שהוקמה לפי סעיף 3; "הוועדה" – הוועדה להשקעות זרות שהוקמה לפי סעיף 3;
"עסקה" – מיזוג, רכישה, העברת שליטה, העברת מידע; "עסקה" – מיזוג, רכישה, העברת שליטה, העברת מידע;
"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968; "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968;
מטרה 2. מטרתו של חוק זה לפקח על עסקאות שמהותן השקעות של גורם זר בתשתיות לאומיות בישראל שהן בעלות השפעה על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. מטרתו של חוק זה לפקח על עסקאות שמהותן השקעות של גורם זר בתשתיות לאומיות בישראל שהן בעלות השפעה על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל.
ועדה להשקעות זרות 3. (א) מוקמת בזה, במטה לביטחון לאומי, ועדה להשקעות זרות, שאלה חבריה: (א) מוקמת בזה, במטה לביטחון לאומי, ועדה להשקעות זרות, שאלה חבריה:
(1) ראש המטה לביטחון לאומי, והוא יהיה היושב ראש;
(2) עובד בכיר במשרד החוץ שימנה שר החוץ;
(3) עובד בכיר במשרד האוצר שימנה שר האוצר;
(4) ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה;
(5) עובד שירות הביטחון הכללי שימנה ראש שירות הביטחון הכללי;
(6) נציג הממונה על הביטחון במערכת הביטחון מקרב עובדי משרד הביטחון;
(7) נציג ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר מקרב עובדי הרשות.
(ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב חבריה. (ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב חבריה.
בחינת השקעות זרות 4. עסקה שבה אחד הצדדים הינו גורם זר והצד השני הינו גורם בישראל תובא לבחינת הוועדה במקרים הבאים: עסקה שבה אחד הצדדים הינו גורם זר והצד השני הינו גורם בישראל תובא לבחינת הוועדה במקרים הבאים:
(1) העסקה מתבצעת עם חברה בישראל המחזיקה מידע פיננסי או מידע רפואי על מיליון אזרחי מדינת ישראל ומעלה; (1) העסקה מתבצעת עם חברה בישראל המחזיקה מידע פיננסי או מידע רפואי על מיליון אזרחי מדינת ישראל ומעלה;
(2) עסקה בישראל בהיקף של חמישים מיליון שקלים חדשים ומעלה בין חברה זרה או גורם זר, לבין חברה המנויה באחת התוספות לחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–1998, או עם גוף המנוי בצו לפי סעיף 20 לחוק זה; (2) עסקה בישראל בהיקף של חמישים מיליון שקלים חדשים ומעלה בין חברה זרה או גורם זר, לבין חברה המנויה באחת התוספות לחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–1998, או עם גוף המנוי בצו לפי סעיף 20 לחוק זה;
(3) עסקה שראש המטה לביטחון לאומי, באישור ראש הממשלה, קבע כי יש להביאה לבחינת הוועדה. (3) עסקה שראש המטה לביטחון לאומי, באישור ראש הממשלה, קבע כי יש להביאה לבחינת הוועדה.
אישור העסקה 5. (א) עסקה כאמור בסעיף 4 טעונה את אישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. (א) עסקה כאמור בסעיף 4 טעונה את אישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
(ב) חוות דעתה של הוועדה להשקעות זרות תימסר לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. (ב) חוות דעתה של הוועדה להשקעות זרות תימסר לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
(ג) החלטות ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת יימסרו לגורם הממונה על אישור העסקה לפי כל דין. (ג) החלטות ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת יימסרו לגורם הממונה על אישור העסקה לפי כל דין.