הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2145389
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמים: חברי הכנסת אנטאנס שחאדה
יצחק פינדרוס
מיכאל מלכיאלי
______________________________________________
מצטרפים: חברי הכנסת היבה יזבק
סמי אבו שחאדה
______________________________________________
פ/2546/23
הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים להעסקת בני החברה הערבית והחרדית),
התשפ"א–2020
דברי הסבר
במדינות רבות ברחבי העולם, סוגית עידוד העסקת מיעוטים וייצוג הולם במגזר הפרטי מקבלת עדיפות מרכזית במאמצים לשיפור מעמדן של קבוצות מיעוט, לשילובן בשוקי העבודה, לסגירת פערים סוציו-אקונומיים, ומתוך כך משמשת ככלי משמעותי לפיתוח כלכלי במדינה. בנוסף, שילוב כאמור מסייע גם לגשר על דעות קדומות ומתחים בין הקבוצות השונות בחברה, בעיקר במקרים בהם ישנה קבוצת רוב וקבוצות מיעוט.
דוגמה לאמור ניתן לראות בחוק זכויות האזרח שנחקק בשנת 1964 בארצות הברית, בו נקבע שחובה על מעסיקים (מעבר למספר עובדים מסוים) הזוכים במכרזים פדרליים לדווח על אופן ההעסקה שלהם – בהתייחסות לקבוצות שונות (מוצא אתני, מגדר וכדומה). כמו כן, בחוק שוויון הזדמנויות בתעסוקה שנחקק בארצות הברית בשנת 1971, נקבע שחובה על הזוכים במכרזים פדרליים לתת העדפה מתקנת לקבוצות מיעוט ולדווח על כך לרשויות. המעסיקים נדרשו ליצור תכניות העדפה מתקנת, ואם הם אינם עומדים בדרישות הרגולטורית כאמור, יכולה הנציבות הרלוונטית לבטל את ההתקשרות עימם ולמנוע, במידת הצורך את האפשרות שלהם להתמודד על חוזה פדרלי.
דוגמה נוספת היא האיחוד האירופי בו יש הנחיה משנת 2014 שמעוגנת בחוקי מדינות החברות באיחוד משנת 2016. ההנחיה, כמו גם החוק, לא מתייחסים להעסקת מיעוטים אלא לקבוצות מודרות, ואף כי לא מחייבים את החברות להעסיק אותם במשרות ייצוג הולם, קובעים הסדרים מיוחדים לעניין זה.
כך למשל, לפי ההנחיות אפשר לשקול להעניק עדיפות במכרזים לחברות שמעסיקות קבוצות מודרות.
קיים מגוון של דרכי התמודדות עם סוגיית עידוד העסקת קבוצות מיעוט. ואולם, ניתן להסיק מן האמור לעיל כי, ככלל, מתקיימים מאמצים וננקטים כלים חוקיים ואחרים במדינות שונות לעידוד העסקת קבוצות מיעוט וקבוצות מוחלשות ומודרות כגון נשים ובעלי מוגבלויות.
בין הצעדים הננקטים: קביעת מסגרת של העסקה הוגנת בחקיקה ומתן משקל לכך גם במכרזים מדינתיים; פיקוח על הזוכים במכרזים מדינתיים והענשתם במקרה ואינם עומדים בהנחיות המכרז; העברת הכשרות לאזרחים על מנת לאפשר שילוב חברתי; ייעוד מכרזים מסוימים או אחוז מסוים ממכרזים לקבוצות מוחלשות (מיעוטים) וכיוצא באלה.
בישראל לא קיימים מנגנונים או חקיקה שמבטיחים שילוב של קבוצות מיעוט בשוק העבודה במגזר הפרטי, בניגוד למגזר הציבורי (שאותו מסדיר התיקון לחוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 11), התשי"ט–1959 שתוקן בשנת 2000). בשל כך, פירות הפיתוח והקדמה הכלכלית אינם מחלחלים לכלל האזרחים, וכך אנו מוצאים שהשתתפות האזרחים הערבים בשוק העבודה עדיין נמוכה באופן ניכר מהאוכלוסייה היהודית. כך למשל ניתן לראות כי בשנת 2018 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בחברה היהודית היה כ-68% לעומת כ-46% בחברה הערבית; בקרב גברים ערבים שיעור ההשתתפות היה באותה שנה כ-61.3% לעומת כ-70% בקרב גברים יהודים; בקרב נשים ערביות שיעור ההשתתפות היה כ–30.4% לעומת כ-66.2% בקרב נשים יהודיות. קריטריונים כמו רמת השכר, הכנסת משק בית, רמת העוני, העסקה בתחום הייטק, העסקה לפי ענפים כלכליים ומשלחי יד – כולם עדיין מצביעים על פערים לטובת החברה היהודית הלא חרדית. בחברה החרדית המצב דומה יותר למציאות בחברה הערבית, שבה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בשנת 2018 היה כ-60% מבני 25 עד 64, בקרב גברים חרדים שיעור ההשתתפות היה כ-50%, ובקרב נשים חרדיות השיעור עמד על כ-77%.
גם בחינת רמת ההכנסה מראה שהאוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית עדיין מפגרות בהשוואה לכלל החברה בישראל. שכר גברים יהודים לא חרדים בשנת 2018 עמד על כ-14,206 ₪ לחודש, לעומת 8,829 ₪ בקרב גברים חרדים וכ-8,467 ₪ בקרב גברים ערבים. ממוצע השכר בקרב נשים יהודיות לא חרדיות עמד על כ-9,928 ₪ לחודש לעומת כ-6,296 ₪ בקרב נשים ערביות וכ-7,527 ₪ בקרב נשים חרדיות.
דוחות ומחקרים רבים אשר עסקו בסוגיית העסקת האזרחים הערבים והשתתפותם בשוק העבודה, תמימי דעים שקיימים חסמים מבניים רבים המקשים על שילוב האזרחים הערבים ושילוב אזרחים יהודיים חרדים בשוק העבודה, בעיקר במגזרים עם רמות הכנסה גבוהה במגזר הפרטי. לפי דוחות של עמותת סיכוי ומשרד הכלכלה, קיים כשל שוק אשר גורם לביקוש נמוך של עובדים ערבים במגזר הפרטי היהודי, ובהתאם אחוז המועסקים הערבים בשוק זה עומד על כ–6.5% בלבד מכלל המועסקים.
הצעת חוק זו מטרתה לעודד את שילובם של האזרחים הערבים והחרדים במגזר העסקי הפרטי ולדלל חלק מהחסמים הקיימים, וזאת תוך שימוש במנגנון מכרזי המדינה כדי להבטיח שחברות הניגשות למרכזי מדינה מעודדות העסקת עובדים מהחברה הערבית וקבוצות מודרות אחרות בהתחשב בשיעורם היחסי מכלל החברה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח בכסלו התשפ"א – 14.12.20
הוספת סעיף 2ד 1. בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, אחרי סעיף 2ג יבוא: בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, אחרי סעיף 2ג יבוא: בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, אחרי סעיף 2ג יבוא: בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, אחרי סעיף 2ג יבוא: בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, אחרי סעיף 2ג יבוא: בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, אחרי סעיף 2ג יבוא:
"עידוד העסקת עובדים מאוכלוסיות ייחודיות "עידוד העסקת עובדים מאוכלוסיות ייחודיות "עידוד העסקת עובדים מאוכלוסיות ייחודיות 2ד. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה –
"אוכלוסייה ייחודית" – בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית או בן המגזר החרדי, כהגדרתו בסעיף 15א(ט) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959; "אוכלוסייה ייחודית" – בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית או בן המגזר החרדי, כהגדרתו בסעיף 15א(ט) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959;
"מעסיק עובדים מאוכלוסיות ייחודיות" – מציע, אשר התחייב כי אם יזכה במכרז, יעסיק עובדים מאוכלוסיות ייחודיות בהתאם להוראות שייקבע השר כאמור בסעיף קטן (ג); "מעסיק עובדים מאוכלוסיות ייחודיות" – מציע, אשר התחייב כי אם יזכה במכרז, יעסיק עובדים מאוכלוסיות ייחודיות בהתאם להוראות שייקבע השר כאמור בסעיף קטן (ג);
(ב) פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, תינתן העדפה למעסיק עובדים מאוכלוסיות ייחודיות. (ב) פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, תינתן העדפה למעסיק עובדים מאוכלוסיות ייחודיות.
(ג) שר הכלכלה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה, תוך התייחסות לשיעורם היחסי של אוכלוסיות ייחודיות בחברה הכללית: (ג) שר הכלכלה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה, תוך התייחסות לשיעורם היחסי של אוכלוסיות ייחודיות בחברה הכללית:
(1) שיעור ההעדפה שתינתן למעסיק עובדים מאוכלוסיות ייחודיות;
(2) שיעורי ההעסקה ומועדי המימוש הנדרשים בהתחייבות ביחס לאוכלוסיות הייחודיות על מנת שמציע יוגדר כמעסיק עובדים מאוכלוסיות ייחודיות;
(ד) פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, ולאחר שקלול התוצאות, קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של מעסיק עובדים מאוכלוסיות ייחודיות, תיבחר הצעה זו כזוכה במכרז. (ד) פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, ולאחר שקלול התוצאות, קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של מעסיק עובדים מאוכלוסיות ייחודיות, תיבחר הצעה זו כזוכה במכרז.
(ה) מי שזכה במכרז בזכות הגדרתו כמעסיק עובדים מאוכלוסיות ייחודיות, יגיש לשר הכלכלה, בתום שישה חודשים מיום זכייתו במכרז, דין וחשבון מאושר על ידי רואה חשבון, ובו פירוט הפעולות שננקטו לשם הגשמת היעדים שנקבעו כאמור בסעיף קטן (ג)." (ה) מי שזכה במכרז בזכות הגדרתו כמעסיק עובדים מאוכלוסיות ייחודיות, יגיש לשר הכלכלה, בתום שישה חודשים מיום זכייתו במכרז, דין וחשבון מאושר על ידי רואה חשבון, ובו פירוט הפעולות שננקטו לשם הגשמת היעדים שנקבעו כאמור בסעיף קטן (ג)."