הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2148502 הכנסת העשרים ושלוש יוזמים: חברי הכנסת מיכל וונש תהלה פרידמן אופיר כץ קטי קטרין שטרית חוה אתי עטייה מיכל שיר סגמן אליהו ברוכי עאידה תומא סלימאן סונדוס סאלח תמר זנדברג מיקי חיימוביץ' ______________________________________________ פ/2566/23 הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של מוצר עישון בטעם או בריח מובחן), התשפ"א–2020 דברי הסבר מטרתה של הצעת החוק היא לצמצם את העישון ונזקיו בישראל, על ידי צמצום השימוש במוצרי עישון בטעמים. מדוח שר הבריאות על העישון בישראל בשנת 2019 עולה כי העישון בישראל גובה את חייהם של כ-8,000 בני אדם, 800 מהם כתוצאה מעישון פסיבי. עוד עולה מנתוני הדוח כי 20% מבני הנוער מעשנים, וכי שני-שליש מבני הנוער שמעשנים בכיתות י"א ו-י"ב, התחילו לעשן לפני גיל 15. על פי מחקרים מהעולם, מוצרי עישון בטעמים תורמים לפיתוח ההתמכרות לעישון, ומושכים מעשנים רבים, בעיקר בני נוער וצעירים, להשתמש בהם. לפי מחקר שפורסם על ידי המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית בשנת 2018, מעל 80% מהצעירים ובני הנוער המעשנים דיווחו כי הם משתמשים במוצרי עישון בטעמים. בוועידת הצדדים לאמנת המסגרת הבינלאומית לפיקוח על הטבק (FCTC) בשנת 2010, בה השתתפה ישראל, שחתמה על אמנה זו בשנת 2003 ואישררה אותה בשנת 2005, הסכימו הצדדים לאסור את השימוש בחומרי טעם כרכיבים במוצרי עישון. השימוש בטעמים הוגדר כשיטה להסוות את גסות העשן המופק ממוצרים אלה, וכדרך לפתות ולמשוך משתמשים חדשים. יותר מ-35 מדינות בעולם אוסרות או מגבילות את השימוש, הייצור והשיווק של מוצרי עישון בטעמים. רשימת המדינות כאמור כוללת, בין היתר, את ארצות הברית, קנדה והאיחוד האירופי בכללותו. בישראל, על אף שהנושא עלה בעבר, לא קיימת עד היום חקיקה בעניין זה. במסגרת דיוני ועדת הכלכלה של הכנסת בשנת 2018, לקראת הקריאה השנייה והשלישית על הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ט–2019, הוועדה קיבלה את המלצת משרד הבריאות לאסור על הייצור והשיווק של מוצרי עישון בטעמים ואישרה את סעיף 7ד כנוסחו לעיל, אך בדיוני ההמשך הוסר הסעיף מנוסח הצעת החוק בשל טענת "נושא חדש". לפיכך, מוצע לתקן את חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג–1983 ולאסור על ייצור ושיווק מוצרי עישון בטעם או בריח מובחן, בדומה לנוסח שהוצע על ידי משרד הבריאות בעבר. נוסף על נזקי העישון המוכרים, על פי מחקר חדש של אוניברסיטת סטנפורד, בני נוער וצעירים שדיווחו על עישון סיגריות, הן רגילות והן אלקטרוניות, נדבקו בנגיף הקורונה בשיעור של פי 7 יותר מאשר בני נוער וצעירים שאינם מעשנים. עקב נתונים מדאיגים אלה, וכדי לשמור על בריאות העם, חשוב לטפל בנושא זה במלוא הדחיפות ולתקן את החוק בהקדם. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' בטבת התשפ"א – 21.12.20 הוספת סעיף 7ד 1. בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג–1983, אחרי סעיף 7ג יבוא: בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג–1983, אחרי סעיף 7ג יבוא: בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג–1983, אחרי סעיף 7ג יבוא: "איסור על ייצור ושיווק של מוצר עישון בטעם או בריח מובחן 7ד. (א) לא ייצר אדם, לא ישווק ולא יאחסן לשם שיווק מוצר עישון בטעם או בריח מובחן, ובכלל זה בטעם או בריח של פירות, צמחים, תבלינים, שוקולד, קקאו, וניל, ציפורן, קינמון, אניס, קפה, מנטה או כל טעם או ריח אחר השונה מטעם או ריח של טבק, והנובע מהוספת חומר טעם או ריח למוצר העישון. (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על מוצר עישון כאמור בפסקה (2) להגדרה "מוצר עישון"."