הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת יוסי ביילין
זהבה גלאון
רן כהן
אבשלום וילן
חיים אורון
סטס מיסז'ניקוב
חנא סוייד
דב חנין
אורית נוקד
עבאס זכור
פ/1383/17
הצעת חוק-יסוד: פיתוח בר-קיימא
מטרה
1.
חוק יסוד זה מטרתו להגן על זכותו של אדם וזכותם של הדורות הבאים כי פיתוחה של המדינה בתחום החברתי, הכלכלי והסביבתי- יהיה פיתוח בר-קיימא.
הזכות לפיתוח בר-קיימא
2.
כל פעולותיה של מדינת ישראל וכל רשות מרשויותיה, יהיו על פי כללי הפיתוח הבר קיימא, לתועלת כלל הציבור ולטובת הדורות הבאים.
פגיעה בזכויות
3.
אין פוגעים בעקרונות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל , שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש , או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.
יציבות החוק
4.
אין בכוחן של תקנות שעת- חירום לשנות חוק יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.
נוקשות החוק
5.
אין לשנות חוק זה אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב חברי הכנסת.
תיקון לחוק הפרשנות
6.
בחוק הפרשנות, התשמ"א- 1981 1, בסעיף 3, בסופו יבוא-
"פיתוח בר-קיימא"-פיתוח בתחום החברתי, הכלכלי והסביבתי שאיננו פוגע בבסיס המשאבים עליהם הוא נשען, בכמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור-הארץ, הדואג לטפח את המערכות הטבעיות המספקות, ישירות או בעקיפין, את המשאבים הללו. פיתוח זה הינו מתוכנן ואיננו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.
תיקון לחוק הכנסת
7.
בחוק הכנסת, התשנ"ד-1984 2, בסעיף 32, בסופו יבוא –
"(6) יכריע- בהתייעצות עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ועם נציגי הארגונים הלא-ממשלתיים שעניינם בשמירה על פיתוח בר-קיימא, כפי שימצא לנכון- במחלוקות הנוגעות לשאלה אם פעולה הינה ברת קיימא- אם לאו."
דברי - הסבר
פסגת האו"ם בנושא הפיתוח הבר-קיימא שהתקיימה ביוהנסבורג באוגוסט 2002, העלתה למישור הבינלאומי את הצורך בהגנה על משאבי העולם, באופן אינטגרטיבי, הנוגע לכל תחומי החיים- הכלכלה, הסביבה והחברה. זאת, על בסיס פסגת האו"ם שהתקיימה עשר שנים קודם לכן, ב- 1992, בריו דה- ז'נרו והביאה לעולם את סדר היום העולמי החדש לקראת המאה ה- 21- אג'נדה 21.
אג'נדה 21, מתווה, לצד הקריאה לשינוי סביבתי, גם אסטרטגיה לשינוי חברתי, המכיר בעובדה שהפגיעה בסביבה היא תוצר לוואי של החיים החברתיים. מכאן, שצדק סביבתי, חינוך מתקדם ועקרון הדמוקרטיה הם מהותיים לגישה של פיתוח שהינו בר-קיימא.
זאת, על מנת לאפשר לדורות הנוכחיים סביבת מחיה ותנאים חברתיים וכלכליים נאותים, תוך הבטחת קיומם של תנאים אלה, או לפחות הבטחת מרחב בחירה דומה- גם לדורות הבאים, על מנת שאלה לא יעמדו בפני שוקת שבורה.
שמירת זכויותיהם של הדורות הבאים, המוגנות אף הן בחוק זה, היא אינהרנטית מעצם הגדרתה של הזכות לפיתוח בר-קיימא.
הרקע לאורו התפתח מושג הפיתוח הבר-קיימא הוא דלדול משאבי העולם ודרך ניהולם באופן, המוכח מדעית, כמוביל לסכנה מוחשית וקרובה לעצם קיומו של העולם. מכאן, ומאחר שמדובר בתקופות זמן ארוכות הנוגעות גם למי שטרם בא לעולם- משליך הדר ישירות גם לזכויותיהם של הדורות הבאים.
על מנת להבטיח התקיימותו של פיתוח כזה, המשליך השלכה רחבת טווח על כלל פעולתה של המדינה ורשויותיה, תוך הבטחת זכויותיהם של האזרחים, בדור הנוכחי ובדורות הבאים- מחייבת את העלאתה של זכות זו למדרגה חוקתית ראויה, על מנת שתהווה לשון מאזניים לאיזון אינטרסים הנוגדים את הפיתוח הבר-קיימא ותתווה את פעילותן של רשויות השלטון מכאן ואילך.
כן מוצע לבצע תיקון עקיף בפקודת הפרשנות, על מנת להגדיר את המושג "פיתוח בר-קיימא" המופיע בלשון החוק, כפי שהוגדר על ידי המשרד לאיכות הסביבה בעקבות אג'נדה 21, סדר היום העולמי שהוכתב על ידי פסגת האו"ם בריו ב- 1992.
כמו כן ועל רקע היות תוכנו המפורט יותר של המושג פיתוח בר-קיימא, נתון לפרשנויות, שכבר נעשה בהן שימוש לרעה, גם על ידי רשויות שלטוניות- ועל למנוע פתח למקרים כאמור- מוצע כי נציב הדורות הבאים לכנסת, האמון ממילא על תחום הפיתוח הבר-קיימא ברשות המחוקקת- יהיה המכריע במחלוקות על פרשנותו של המושג, תוך התייעצות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לעניין ועם נציגי גופים לא-ממשלתיים, על מנת להוון לשון מאזניים, באופן המשתף גם את הציבור הרחב.
הצעת חוק זו מוגשת ביוזמתו של נציב הדורות הבאים לכנסת.
------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בתמוז התשס"ו – 19.7.06