הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת דוד טל פ/454/17 הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - שימוש במקרקעין חקלאיים), התשס"ו-2006 תיקון סעיף 145 1. בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-19651 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 145(א)(2) - (1) אחרי "למעט שינוי פנימי בדירה" יבוא "או שינוי במבנה חקלאי"; (2) אחרי ההגדרה "דירה" יבוא: "שינוי במבנה חקלאי" – סגירת קירות בנין על קרקע חקלאית שנבנתה על פי היתר שהוצא לא יאוחר מיום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) באחד החומרים הבאים: איסכורית, פלסטיק, פח גלי." תיקון התוספת הראשונה 2. בתוספת הראשונה לחוק העיקרי- (1) בסעיף 7 - (א) בסעיף קטן (ב), המילה "במישרין" – תימחק; (ב) בסעיף קטן (ג), המילים "ואישור הועדה המחוזית" – ימחקו; (2) אחרי סעיף 7 יבוא: "שימוש חורג בקרקע חקלאית 7א. (א) הוועדה המקומית רשאית לאשר שימוש חורג בקרקע חקלאית בשטח שאינו עולה על 500 מטרים מרובעים. (ב) הוועדה המקומית רשאית לאשר שימוש חורג בקרקע חקלאית בשטח העולה על 500 מטרים מרובעים לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום מתן ההיתר." דברי - הסבר מדינת ישראל הכירה בשנים האחרונות בצורך לעודד פיתוח יזמות כלכלית ועסקית חלופית במושבים, על רקע המשבר המתמשך בענף החקלאות. ממשלת ישראל אימצה את מסקנות דו"ח הועדה הבינמשרדית בראשות מרדכי כהן קדמון, מנהל הרשות לתכנון במשרד חקלאות, דו"ח שזכה לכינוי "דו"ח קדמון". פיתוח ענפי העיסוק הלא חקלאיים במושבים התמקד בעיקר בתחומי המלאכה הזעירה, אחסנה ושירותים נלווים לענפי החקלאות. דיני התכנון והבניה, יחד עם המסגרת המשפטית הכוללת ומסדירה את הזכויות והחובות של חברי המושבים, נחקקו בתקופה בה יועדו המקרקעין במושבים, כמו גם מטרות התאגדותם של האגודות השיתופיות שהתיישבו על המקרקעין, לשימוש חקלאי בכלל ולצרכי טיפוח המשק האישי החקלאי של חבר האגודה בפרט. חברי המושבים אשר פנו לרשויות התכנון והבניה, בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה), נתקלו בקשיים רבים בהסדרת הרישוי בכל הנוגע לעיסוקים חלופיים במבנים החקלאיים שהוסבו לשימוש שאינו חקלאי. הואיל ובמרבית המקרים מצויים המבנים שהוסבו, על קרקע חקלאית מוכרזת, מתארכים הליכי הרישוי והבקשות לשימוש חורג המוגשות בהתאם לחוק, נדונות בשלוש ערכאות לפחות (ועדה מקומית, ועדה מחוזית, ועדה לשמירה על קרקע חקלאית) וזאת מבלי לקחת בחשבון דיון בהתנגדויות בועדות ערר למיניהן. חוק התכנון והבניה בכלל, והוראות התוספת הראשונה לחוק, בפרט, טרם הותאמו לשינוי שחל מבחינה תכנונית ומבחינת יעוד המקרקעין החקלאיים, כאמור לעיל. בהעדר שינויים בחוק ובתוספת הראשונה הופכים הליכי הרישוי בכל הקשור לבקשות לשימוש חורג בקרקע חקלאית למשימה בלתי אפשרית. מטרת התיקון המוצע לחוק התכנון והבניה היא להתאים הוראותיו למסקנות דו"ח ועדת קדמון אשר יצרו מסגרת, המקובלת על כלל משרדי הממשלה, לאישור שימוש במבנים חקלאיים, במגבלות שנקבעו בדו"ח ועדת קדמון. התיקון המוצע מעגן בדרך של חוק את מדיניות המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ויביא, הלכה למעשה להתקדמות בהליכי הרישוי, המנוהלים בעצלתיים, ביחס לעשרות רבות של בקשות לשימוש חורג במקרקעין חקלאיים במושבים. התיקון המוצע לחוק יפתור בעיה נוספת, שנוצרה בשל הוראת סעיף 7(ב) לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבנייה, הקובעת כי "בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים" היא פעילות ל"מטרה לא חקלאית". בשל הוראה זו, רואים בפעילות חקלאית כדוגמת בתי אריזה, מחסנים לכלים חקלאיים, בתי מיון לפירות וירקות וכיוצא באלו, פעולות למטרה לא חקלאית. התיקון המוצע, אשר יוציא מכלל העבודות הטעונות היתר, סגירת קירות של מבנים שנבנו על פי היתר לשימוש חקלאי יפתור בעיה זו, ויפתור את הצורך לדון, כתנאי לדיון בבקשות לשימוש חורג, בבקשות לשימוש בהיתר בניה. התיקון המוצע מתייחס אך ורק למבנים שנבנו על פי היתר, ולמבנים אשר היתר הבנייה שלהם הוצא לפני י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007), על מנת למנוע הכשרה רטרואקטיבית של בניה ללא היתר, שנעשתה בשנים האחרונות, שלא למטרה חקלאית. לסעיף 1 מטרת התיקון המוצע בסעיף 145 לחוק התכנון והבניה, היא מתן פיתרון לבעיה, שנוצרה עם הסבת מבנים חקלאיים, לשימוש שאינו חקלאי. לצורך התאמת המבנים החקלאיים, לשימוש שאינו חקלאי נאלצו חברי המושבים להכניס שינוים במבנים אשר באו לידי ביטוי, בדרך כלל, בסגירת קירות או תיקון חלק מקירות המבנים בחומרים קשיחים דוגמת פח או איסכורית. מרבית המבנים החקלאיים אשר שימשו כלולים, כרפתות, או כדירים, נבנו במקור כסככות פתוחות בחלקן. השימושים המאפיינים את העיסוקים החלופיים כדוגמת אחסנה או מלאכה זעירה, אינם מתאפשרים בסככות פתוחות. לסעיף 2(1)(א) מוצע להשמיט את המילה "במישרין" מנוסח סעיף 7 בתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה, כך שמטרה לא חקלאית תוגדר כ"בניה או שימוש בקרקע, שאינם דרושים לייצור, עיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים". בכך תלך לעולמה, שנים רבות לאחר שהגיע הזמן לכך, האבחנה בין שימוש שאינו דרוש לייצור חקלאי לבין שימוש שאינו דרוש במישרין לייצור חקלאי. התיקון המוצע ימנע את הצורך באישור בקשות לשימוש חורג, שענינן שימושים חקלאיים מסחריים, בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה ובוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, והליך הרישוי, בהתאם לחוק, יסתיים בדיוני הועדה המקומית לתכנון ולבניה. השינוי המוצע הינו חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 43), התשנ"ה-1995 (להלן – תיקון 43), אשר הרחיב את תחום סמכויותיה של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה וצמצם את תחום הענינים, שיבואו בפני הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה. לסעיף 2(1)(ב) השינוי בסעיף זה משמעו קיצור הליכי הרישוי ברוח השינויים, שהוכנסו בתיקון 43, ומטרתו להביא להשלמת הליכי הרישוי, הקשורים בשימוש חלופי בקרקע חקלאית בדרך מהירה, ולמנוע סרבול בהליכים, אשר מביא למעשה למבוי סתום ולמניעת אפשרות להשלים את הליכי הרישוי. צמצום סמכות האישור של הבקשות לתחום הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים בלבד, לא תפגע בשמירה על הקרקע החקלאית, אך תחסוך ערכאה נוספת לדיון (הוועדה המחוזית) ותקל על האפשרות לדון ולאשר את הבקשות. לסעיף 2(2) סעיף זה מסדיר בפעם הראשונה בדרך של חקיקה את מסקנות דו"ח ועדת קדמון, אשר אומצו על-ידי ממשלת ישראל ועל ידי המועצה הארצית לתכנון ולבניה. סעיף זה ישמש כסעיף מנחה לוועדה המקומית לתכנון ולבניה ולוועדות בערר, בעת הדיונים בבקשות להיתר לשימוש חורג בקרקע חקלאית ויביא לאחידות וליציבות בכל הקשור להחלטות רשויות התכנון והבניה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת הארבע-עשרה על ידי חבר הכנסת יצחק וקנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/2121), והיא אושרה בדיון מוקדם ביום ב' בסיון התשנ"ח (27 במאי 1998); הצעות חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה, על ידי חברי הכנסת יאיר פרץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/1177), והיא אושרה בדיון מוקדם ביום כ"ג בתמוז התש"ס (26 ביולי 2000); הצעות חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה, על ידי חברי הכנסת עמיר פרץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/875). ----------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ז בסיוון התשס"ו - 12.6.06