הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
אריה אלדד
אפרים סנה
פ/1292/17
הצעת חוק אבטחת מתקנים אסטרטגיים, התשס"ו-2006
הגדרות
1.
בחוק זה -"מתקנים אסטרטגיים" - מתקנים שפגיעה עלולה להביא לפגיעה המונית בנפש, לפגיעה חמורה ביותר ברכוש או בתשתית, לפגיעה חמורה בבטחון המדינה או בסמלי השלטון, או לשיבוש מנגנוני השלטון;
"מתקן מונחה" – מתקן המנוי האחת התוספות לחוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים התשנ"ח-19981 (להלן – חוק להסדרת הבטחון), מתקן המנוי בחוק רישוי עסקים התשכ"ח- 19682, או מתקן אחר שקבעה הממשלה;
"מתקן חיוני בלתי מונחה" – מתקן תשתית חיוני, לרבות מתקני חומרים מסוכנים ומעברי גבול, שפגיעה חמורה בו תשבש באופן משמעותי את מהלך החיים התקין במדינה, תגרום לפגיעה בנפש או ברכוש בהיקף נרחב, ושאינו מתקן אסטרטגי.
אחריות
2.
המועצה לבטחון לאומי תופקד על ביצוע חוק זה, ותהיה הגוף הלאומי המתכלל את הפעולות לאבטחת מתקנים אסטרטגים בישראל; ותפקידיהיהיו:
(1)
קביעת רשימת גופי התשתית הלאומיים (בין שהם מתקנים מונחים ובין שאינם כאלו);
(2)
הגדרת כפיפותם לצורכי אבטחה לגורמים השונים;
(3)
הגדרה ופרסום הקריטריונים להגדרות מתקן תשתית כ"מתקן מונחה";
(4)
הגדרת איום הייחוס למתקנים אלו;
(5)
קביעת הנחיות ועקרונות להגנת המתקנים ואבטחתם.
סמכויות
3.
המועצה לבטחון לאומי, לאחר התייעצות עם מפקד פיקוד העורף ועם השר לאיכות הסביבה, מוסמכת להגדיר כל מתקן שמוגדר כ"מתקן תשתית אסטרטגי" כ"מתקן מונחה" ולהכפיפו, על פי חוק להסדרת הביטחון, להנחיית משטרת ישראל – אף אם אותו הגוף הוא גוף בבעלות פרטית, ועד לכניסת חוק זה לתוקף היה בבחינת "מתקן בלתי מונחה".
מיגון ואבטחת המתקנים
4.
המועצה לבטחון לאומי מוסמכת לפרסם דרישות למיגון ואבטחת המתקנים ולקבוע, לאחר התייעצות עם משרדי הממשלה והגופים הנוגעים בדבר, את מקורות המימון הדרוש לביצוע דרישות אלו, והתקציב הנדרש לגופי הפיקוח והבקרה לצורך יישום החוק.
גופים משולבי מסגרות
5.
בגופים משולבי מסגרות תקבע המועצה לבטחון לאומי את הסמכות ואת האחריות בתחום כל מתקן.
בקרה ופיקוח
6.
המועצה לבטחון לאומי תגדיר מנגנוני בקרה ופיקוח באמצעות הגופים המופקדים על האבטחה, וחובת דיווח עתי.
דברי - הסבר
במדינת ישראל מתקנים רבים שפגיעה בהם על ידי ארגוני טרור עלולה לגרום נזק חמור למדינה, בין בכך שתגרם פגיעה המונית בנפש, ברכוש, בתשתית, ביכולת ניהול המדינה או פגיעה בסמלי המדינה וריבונותה.
מקצת המתקנים (בעיקר "הגופים הציבוריים") הללו מוגדרים היום כ "מיתקנים מונחים" שמשטרת ישראל, מנחה לגבי הדרוש לאבטחתם ומפקחת על ביצוע האבטחה. מרבית המתקנים הללו, אף שהוגדרו כמיתקנים עם פוטנציאל סיכון גבוה לא הוגדרו כ"מתקנים מונחים", כיוון שאינם גופים ציבוריים, או כיוון שלא נמצאה בעבר סיבה להגדירם ככאלו.
מקצת מהגופים הללו מוגדרים על ידי פיקוד העורף, המשרד לאיכות הסביבה, וגופים אחרים, כמתקני תשתית חיוניים או כמתקני חומרים מסוכנים, אך בהעדר חקיקה מתאימה ובהיותם בבעלות פרטית אין אפשרות לאכוף עליהם שינויים מבניים ואחרים לצורכי מיגון ונוהלי אבטחה. מטרת חוק זה לסגור פרצות אלו, על מנת שניתן יהיה להנחות את כל גופי התשתית החיונית במדינה.
אין במדינת ישראל סמכות מתכללת אחת המופקדת על הגדרות אלו, פרסום ההנחיות ומעקב אחר ביצוען.
בהעדר גוף מרכזי בישראל שיגדיר מהו מתקן אסטרטגי ומהם האמצעים הדרושים לאבטיחו מפני פיגוע, עוסקים בתחום גופים שונים: צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון, שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל, פיקוד העורף, משרדי הממשלה השונים – כל אחד בתחומו.
הצעת החוק מציעה כי המועצה לביטחון לאומי, באמצעות המטה ללוחמה בטרור, תוגדר כגוף כזה. ומגדירה את תפקידיה וסמכויותיה בתחום זה.
הצעה זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת אריה אלדד וקבוצת חברי הכנסת (פ/3402).
--------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בתמוז התשס"ו - 17.7.06