הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין
מוחמד ברכה
חנא סוייד
עפו אגבאריה
פ/863/18
הצעת חוק ייצוג ילדים ונוער, התשס"ט–2009
הגדרות
1.
בחוק זה –
"הורה" – לרבות אפוטרופוס;
"חוק אימוץ ילדים" – חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–19811;
"חוק הנוער" – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–19602;
"טובת הילד" – מכלול הזכויות, הצרכים והאינטרסים של הקטין;
"מייצג הקטין", "מייצג" – מי שנתמנה על ידי בית המשפט לייצג את הקטין, בין אם כעורך דינו של הקטין, ובין אם כאפוטרופוס לדין לקטין;
"פקיד סעד" – עובד סוציאלי ששר העבודה והרווחה מינה לשמש כפקיד סעד לפי חוק הנוער ולפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים וחולי נפש ונעדרים), התשט"ו–19553;
"קטין" – אדם שלא מלאו לו 18 שנים.
מטרה ועקרונות יסוד
2.
חוק זה מטרתו לעגן את זכותם של ילדים ובני נוער לייצוג הולם בהליכים משפטיים הנוגעים להם; זאת לשם קידום זכויותיהם, צורכיהם והאינטרסים שלהם בהליכים אלו, ותוך מתן משקל ראוי לעמדותיהם.
הסמכות לייצג קטין
3.
(א) להוריו של קטין הסמכות לייצגו בכל הליך שבו נדון עניינו.
(ב) בייצוג הקטין יפעלו ההורים לקידום טובתו של הקטין.
(ג) מונה לקטין מייצג, ייצג רק הוא את הקטין בהליך.
פרק א': עילות למינוי מייצג לקטין
הגדרה
4.
לעניין פרק זה, "ענייני משפחה" – כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–19954, למעט תובענה על פי חוק אימוץ ילדים.
עילות למינוי מייצג בענייני משפחה
5.
(א) בכל עניין מענייני המשפחה ימנה בית המשפט מייצג לקטין, אם מצא שקיים חשש כי ללא מינוי כאמור עלולים זכויותיו של הקטין, צרכיו או האינטרסים שלו להיפגע פגיעה של ממש.
(ב) בבחינת התקיימותם של התנאים המנויים בסעיף קטן (א), ייתן בית המשפט דעתו, בין היתר, לאפשרות של ממש לניגוד עניינים בין הקטין לבין הוריו או לקיומן של הנסיבות הבאות:
(1) טרם מלאו לקטין 12 שנים והוא מביע רצון ברור בעניין הנדון;
(2) קיומו של סכסוך קשה בין הצדדים;
(3) קיומו של נתק או חוסר שיתוף פעולה בין הקטין לבין הוריו;
(4) לקטין אין הורים או שלא ניתן לאתר מי מהם, או שאחד מהוריו הוכרז פסול דין או שמונה לו אפוטרופוס;
(5) נטען או נחזה כי הקטין היה קורבן לעבירת מין, אלימות, התעללות או הזנחה על ידי הורה או צד אחר להליך;
(6) קיומה של מחלוקת תרבותית או דתית בין הצדדים, הנוגעת לאורח חייו של הקטין;
(7) קיומה של מחלוקת בקשר לטיפול רפואי בקטין;
(8) הימשכות הליכים העלולה להביא לפגיעה בזכויותיו, בצרכיו או באינטרסים של הקטין;
(9) העניין העולה בתיק הוא מורכב במיוחד או שעניינו של הקטין נדון במקביל במספר ערכאות.
(ג) מלאו לקטין 12 שנים והוא מביע רצון חזק בעניין מהותי, אשר יש בו כדי להשפיע על זכויותיו, צרכיו או האינטרסים שלו, ימנה לו בית המשפט עורך דין; זאת אלא אם פנה הקטין אל בית המשפט וביקש כי לא ימונה לו מייצג.
עילות למינוי מייצג בהליכי אימוץ
6.
(א) בית המשפט ימנה מייצג בהליך על פי חוק אימוץ ילדים, אם מצא כי התקיים אחד מהתנאים המנויים להלן, זאת אלא אם שוכנע מטעמים שיירשמו כי אין בייצוג כדי לקדם את זכויות הילד, צרכיו או האינטרסים שלו:
(1) טרם מלאו לקטין 12 שנים והוא מביע רצון ברור העומד בניגוד לסעד המבוקש;
(2) נדונה מסירת קטין למטרת אימוץ על פי סעיף 12(ג) לחוק אימוץ ילדים;
(3) נתבקשה בקשה לצמצום תוצאות האימוץ, על פי סעיף 19(1) לחוק אימוץ ילדים;
(4) נתבקשה בקשה לביטול צו אימוץ;
(5) העניין עולה בתיק הוא מורכב באופן מיוחד, לרבות עקב מעורבותם של משיבים נוספים להורים;
(6) בתיק קיימת הימשכות הליכים העלולה להביא לפגיעה בזכויותיו, בצרכיו או באינטרסים של הקטין;
(7) כל עניין שבו סבור בית המשפט כי יש בייצוג כדי לקדם את זכויות הקטין, צרכיו או האינטרסים שלו.
(ב) מלאו לקטין 12 שנים והוא מתנגד לבקשה להכרזתו כילד בר אימוץ או למתן צו האימוץ, ימנה לו בית המשפט עורך דין, זאת אלא אם פנה הקטין אל בית המשפט וביקש כי לא ימונה לו מייצג.
עילות למינוי מייצג בהליכים על פי חוק הנוער
7.
(א) בית המשפט ימנה מייצג לקטין בהליך לפי חוק הנוער המובא בפניו, אם מצא כי התקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, זאת אלא אם שוכנע מטעמים שירשמו כי אין בייצוג כדי לקדם את זכויות הילד, צרכיו או האינטרסים שלו:
(1) טרם מלאו לקטין 12 שנים והוא מביע רצון ברור העומד בניגוד לתוכנית הטיפולית או לסעד המבוקש בעניינו;
(2) נדונה בקשה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי או בקשה לכפיית טיפול רפואי;
(3) התבקשה הוצאת הקטין ממשמורת הוריו או שמסתמנת אפשרות ממשית לכך;
(4) נתבקשה הוצאת הקטין מרשות הוריו במסגרת החלטת ביניים;
(5) קיים חוסר שיתוף פעולה בין פקיד הסעד לבין הקטין;
(6) לקטין אין הורים או שלא ניתן לאתר מי מהם, או שאחד מהוריו הוכרז פסול דין או שמונה לו אפוטרופוס;
(7) נטען או נחזה כי הקטין היה קורבן לעבירת מין, אלימות, התעללות או הזנחה על ידי הורה או על ידי צד אחר להליך;
(8) קיים סכסוך מוקצן בין הצדדים;
(9) העניין העולה בתיק הוא מורכב באופן מיוחד, לרבות עקב מעורבותם של גורמים נוספים להורים, או שעניינו של הקטין נדון במקביל במספר ערכאות;
(10) כל עניין שבו סבור בית המשפט שיש בייצוג כדי לקדם את זכויות הקטין, צרכיו או האינטרסים שלו.
(ב) מלאו לקטין 12 שנים והוא מביע רצון ברור, העומד בניגוד לתוכנית הטיפולית או לסעד המבוקש, ימנה לו בית המשפט עורך דין, זאת אלא אם פנה הקטין אל בית המשפט וביקש כי לא ימונה לו מייצג.
פרק ב': מינוי מייצג לקטין
סמכות לבקש ייצוג
8.
הקטין, הממונה על ייצוג ילדים, פקיד סעד, הורי הקטין, היועץ המשפטי לממשלה או נציג יחידות הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה כי ימנה מייצג לקטין.
שלב המינוי
9.
מצא בית המשפט כי יש למנות מייצג לקטין, יעשה זאת בשלב מוקדם ככל הניתן של ההליך המשפטי.
ייצוג בהליכים נוספים
10.
מונה מייצג לקטין, ימשיך המייצג לייצג את הקטין בכל הליך או ערכאה נוספים, לרבות בבתי דין דתיים, בערכאות ערעור ובוועדות מנהליות, אלא אם מצאה ערכאה שיפוטית הדנה בהליך הנוסף כי אין מקום לייצוג הקטין כאמור.
הקטין כצד להליך
11.
מינה בית המשפט מייצג לקטין, יהיה הקטין צד להליך, לרבות לעניין זכות הערעור.
פרק ג': דרכי הייצוג
חובת נאמנות
12.
בייצוג הקטין יפעל המייצג בנאמנות, בנחישות ובמסירות.
חובות המייצג
13.
מייצג הקטין יפעל לקידום זכויותיו, צרכיו והאינטרסים של הקטין; זאת, תוך מתן מידע לקטין, שיתוף הקטין והתייעצות עימו, בהתאם לכשריו המתפתחים, וככל האפשר, תוך קידום הסכמות בין הצדדים.
קשר עם הקטין והוריו
14.
מייצג הקטין ייפגש עם הקטין ויקיים עמו קשר רצוף, ככל האפשר בנסיבות העניין, וכן זכאי הוא להיפגש עם הורי הקטין ועם כל גורם משמעותי אחר בחיי הקטין.
הכשרה
15.
מייצג הקטין יהיה מי שהינו בעל רישיון לעריכת דין.
ייצוג על ידי עורך דין
16.
מונה מייצג לקטין, אשר מלאו לו 12 שנים, יפעל המייצג כעורך דינו של הקטין וייצג את רצון הקטין ואת עמדותיו.
ייצוג על ידי אפוטרופוס לדין
17.
מונה מייצג לקטין, אשר טרם מלאו לו 12 שנים, יפעל המייצג כאפוטרופוס לדין לקטין ויטען בפני בית המשפט לעניין טובתו של הקטין.
רצון הקטין
18.
בגיבוש עמדתו וטיעוניו ייתן האפוטרופוס לדין משקל הולך וגובר לרצון הקטין, בהתאם לגילו ולכשריו המתפתחים; גיבש האפוטרופוס לדין עמדה בדבר טובת הקטין, שאינה עולה בקנה אחד עם רצונו, יציג בפני בית המשפט גם את רצון הקטין, כפי שזה הביעו בפניו.
שיקול דעת בית המשפט
19.
על אף האמור לעיל רשאי בית המשפט להורות למייצג הקטין, שגילו עולה על 10 שנים אך טרם מלאו לו 12 שנים, לפעול כעורך דינו של הקטין וכן רשאי הוא להורות למייצג הקטין, שגילו עולה על 12 שנים אך טרם מלאו לו 14 שנים, לפעול כאפוטרופוס לדין לקטין והכל אם מצא כי יש מקום להורות כן, לאור כשריו של הקטין ויכולתו להבין בדבר ולגבש רצון ברור.
קבלת מידע בנוגע לקטין בידי המייצג
20.
(א) על אף האמור בכל דין, רשאי אפוטרופוס לדין לקבל מידי כל גורם מקצועי כל מידע הנוגע לעניינו של קטין והדרוש לשם גיבוש עמדתו בדבר טובת הקטין, למעט רישומים אישיים של אותו גורם.
(ב) עורך הדין רשאי לקבל את מלוא המידע אותו רשאי לקבל בגיר שהוא צד להליך המשפטי. על אף זאת, רשאי בית המשפט להורות על העברת מידע נוסף לידי עורך הדין.
(ג) מייצג הקטין, לאחר שנועץ ביועץ הטיפולי, רשאי שלא להעביר לידי הקטין מידע כאמור, אם הוא סבור כי קיים חשש של ממש שמסירת המידע תביא לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין.
סודיות
21.
(א) מידע בעניינו של קטין, שהגיע לידי המייצג והיועץ הטיפולי במסגרת תפקידם, חובה עליהם לשומרו בסוד.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) יעביר המייצג לפקיד סעד מידע בנוגע לחשש של ממש לשלומו הגופני או הנפשי של הקטין.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה האפוטרופוס לדין רשאי להעביר לידי פקיד סעד מידע מהותי הנוגע לעניין הנדון בהליך, אם הוא סבור שמסירת המידע חיונית לשם קידום טובתו של הקטין.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בהוראות סעיף 368ד לחוק העונשין, התשל"ז–19775.
עבודת המייצג עם היועץ הטיפולי
22.
(א) האפוטרופוס לדין יפעל תוך שיתוף פעולה עם יועץ טיפולי, שיסייע לו במילוי תפקידו, לרבות בגיבוש עמדתו וטיעוניו, בלימוד המידע הטיפולי הנוגע לקטין, בשמיעת הקטין ובעמידה על רצונו.
(ב) יועץ טיפולי יהיה עובד סוציאלי, פסיכולוג מומחה או פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, שהוסמך בידי הממונה על ייצוג ילדים.
(ג) עורך הדין יתייעץ עם יועץ טיפולי לצורך מילוי תפקידו, לרבות לעניין לימוד המידע המקצועי הנוגע לקטין, שמיעת הקטין ועמידה על רצונו.
(ד) במסגרת תפקידו לא יערוך היועץ הטיפולי אבחונים לילד.
פרק ד': היבטים מינהליים
היחידה לייצוג ילדים ובני נוער
23.
(א) שר המשפטים יקים במשרד המשפטים יחידה לייצוג ילדים ובני נוער (להלן – היחידה לייצוג ילדים).
(ב) היחידה לייצוג ילדים תפעל על מנת להבטיח מימוש זכותם של קטינים לייצוג הולם, על פי חוק זה.
(ג) היחידה לייצוג ילדים תעניק ייצוג משפטי לקטינים על פי חוק זה באמצעות מייצגים ויועצים טיפוליים, שהם עובדי היחידה ושאינם עובדיה. מינה בית המשפט מייצג לקטין על פי חוק זה, תעניק היחידה לייצוג ילדים, והיא בלבד, ייצוג לקטין.
ועדת ייצוג ילדים
24.
(א) תוקם ועדת ייצוג ילדים (להלן – ועדת ייצוג ילדים), בת 5 חברים, ואלה הם:
(1) שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) שופט בית משפט לענייני משפחה או בית משפט לנוער בדימוס, שימנה שר המשפטים;
(3) איש אקדמיה מתחום העבודה הסוציאלית, שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם מועצת ראשי בתי הספר לעבודה סוציאלית;
(4) איש אקדמיה מתחום המשפט שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם דיקני הפקולטות למשפטים;
(5) עורך דין בעל מומחיות בתחום זכויות הילד שימונה על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין.
(ב) ועדת ייצוג ילדים תמנה את הממונה על ייצוג ילדים ותפקח על פעילות היחידה לייצוג ילדים.
הממונה על ייצוג ילדים
25.
(א) בראש היחידה לייצוג ילדים יעמוד הממונה על ייצוג ילדים (להלן – הממונה על ייצוג ילדים).
(ב) כשיר להתמנות כממונה על ייצוג ילדים מי שרשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, עסק במקצוע במשך שבע שנים לפחות והוא בעל מומחיות בתחום זכויות הילד.
תפקידי הממונה על ייצוג ילדים
26.
(א) הממונה על ייצוג ילדים יתווה את מדיניות היחידה לייצוג ילדים, יפתח תוכניות הכשרה למייצגים וליועצים הטיפוליים ויפקח על תפקודם ורמתם המקצועית של מייצגי ילדים ושל היועצים הטיפוליים.
(ב) הממונה על ייצוג ילדים יערוך רשימה של מייצגים ושל יועצים טיפוליים, שאינם עובדי היחידה לייצוג ילדים, ואלו יהיו כשירים לשמש כמייצגים וכיועצים טיפוליים (להלן – רשימת המייצגים והיועצים הטיפוליים); כן יהיה הממונה על ייצוג ילדים אחראי על מינויים של מייצגים ויועצים טיפוליים פנימיים, עובדי היחידה לייצוג ילדים.
הכשרת המייצג והיועץ הטיפולי
27.
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע תקנות בדבר העניינים הבאים:
(1) הניסיון וההכשרה המהווים תנאי סף להיות מייצג או יועץ טיפולי, עובדי היחידה או שאינם עובדי היחידה, והנכללים ברשימת המייצגים והיועצים הטיפוליים;
(2) ההכשרה התקופתית שיהיה על מייצגים ויועצים טיפוליים לעבור.
נגישות
28.
פנה הקטין אל הממונה על ייצוג ילדים, יעניק הוא לקטין שירותי ייצוג לשם פתיחת תובענה, על פי סעיף 3(ד) לחוק בית משפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, אם מצא כי קיים חשש לפגיעה של ממש בזכויותיו, בצרכיו או באינטרסים של הקטין או לשם ייזום שינוי החלטה בעניינו של הקטין בהליכים על פי חוק הנוער.
התאמת הייצוג לקטין
29.
(א) בהעמדת מייצג לקטין רשאי הממונה על ייצוג ילדים ליתן דעתו לרקעו של הקטין ולמאפייניו הייחודיים.
(ב) היחידה לייצוג ילדים תעניק שירותיה לקטינים באופן מותאם וידידותי לילדים ולבני נוער.
הסברה
30.
הממונה על ייצוג ילדים יהיה מופקד על הסברה לקטינים, לבעלי מקצוע ולקהל הרחב בנוגע לזכות הקטין לייצוג משפטי.
תקנות
31.
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות לעניין:
(1) קריטריונים ותעריפי תשלום למייצגים וליועצים טיפוליים, שאינם עובדי היחידה לייצוג ילדים.
(2) השתתפות הורים וצדדים אחרים במימון הייצוג לקטינים.
ביצוע
32.
שר המשפטים רשאי לקבוע תקנות לעניין דרכי עבודת היחידה לייצוג ילדים, לרבות הקמת לשכות אזוריות ולרבות לעניין הפעלת החוק בהדרגה באזורי הארץ השונים, ובלבד שהחוק יופעל בכל אזורי הארץ בתוך שלוש שנים מיום חקיקתו.
תיקון חוק בית המשפט לענייני משפחה
33.
בחוק בית משפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, בסעיף 3(ד), במקום "וכן רשאי קטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש", יבוא "וכן רשאי הקטין, בעצמו או באמצעות הממונה על ייצוג ילדים, כמשמעו בחוק ייצוג ילדים ובני נוער, התשס"ז–2007, להגיש תובענה בכל עניין שבו עלולים להיפגע זכויותיו, צרכיו או האינטרסים שלו".
תיקון חוק הנוער (טיפול והשגחה)
34.
בחוק הנוער, סעיפים 3ו ו-8ג – בטלים.
תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים
35.
בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–19816, בתוספת הראשונה, אחרי פריט (ל) יבוא:
"(לא) אפוטרופוס לדין שמונה לקטין מכוח חוק ייצוג ילדים ובני נוער, התשס"ט–2009".
דברי הסבר
נוסח הצעת חוק זו נכלל בהמלצות הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, שבראשה עמדה השופטת סביונה רוטלוי, במסגרת הפרק המיוחד שעניינו ייצוג נפרד לילדים בהליכים אזרחיים.
הצעת החוק מכירה בזכותם של ילדים לייצוג בהליך המשפטי. הכרה זו נסובה על הצורך לקדם את זכויותיהם של ילדים בהליך המשפטי. בלב תפיסה זו עומדת הכרה שילדים אינם מצויידים בכלים, בנסיון ובמודעות המאפשרים להם להציג כראוי את האינטרסים שלהם בפני בית המשפט, כדי לשכנע בצורכיהם ולעמוד על זכויותיהם. כמו כן, ילדים, בשונה מבגירים, אינם בעלי הכשרות המשפטית הדרושה לשם מינוי עורך דין לעצמם.
כחברה המחייבת ילדים להיות כפופים להחלטותיה השיפוטיות, עלינו להבטיח כי יהיה מי שידבר בשמם ויטען בכלים משפטיים הולמים לשם קידום זכויותיהם והאינטרסים שלהם.
ייצוג בהליך משפטי נתפס כזכות יסודית, שלה זכאי כל אדם השם מבטחו בבית המשפט ואכן מבטיחה המדינה במקרים מסויימים זכות זו למי שידו אינה משגת. הרציונאלים הטמונים בהכרה בזכות זו, ובכללם הבטחת ההליך ההוגן, שוויון בסיכוייהם של הצדדים בהליך, הקפדה בזכויותיו של אדם ובכבודו ומתן יכולת לאדם להשפיע על מהלך חייו, חלים על האדם באשר הוא אדם – הילד בן העשר והמבוגר בן הארבעים.
הצעת חוק זו נשענת על מספר הנמקות:
1. ייצוג מקדם את ראיית הילד כאדם נפרד, העומד בפני עצמו;
2. ייצוג מאפשר את ראיית הילד במרכז קבלת ההחלטות בעניינו;
3. ייצוג הוא תנאי לקיומו של הליך הוגן ולנגישות הילד לצדק;
4. ייצוג מאפשר את השתתפות הילד;
5. ייצוג מסייע בקבלת החלטות מיטביות בעניינם של ילדים;
6. ייצוג מסייע לילדים נוכח קשייהם המיוחדים בהליכים משפטיים.
באופן אידיאלי, ייצגו את הילד הוריו. אולם במצבים שבהם הוריו של הילד אינם מייצגים אותו – אם משום ניגוד עניינים בינם לבינו ואם משום שמדובר במתבגר בעל רצון מובחן משל עצמו – גדלה ההסתברות לכך שהחלטות הרות גורל בעניינם של הילדים תתקבלנה ללא בחינה כוללת של טובתם, על מובנה הרחב, לכך שלא יישמרו ככלי ההליך ההוגן במלואם ולכך שלא יופעלו די בקרות ואיזונים ביחס לעמדות הצדדים הנוספים בהליך.
בנסיבות אלה, מוצע בהצעת החוק תקום חובה למנות לילד מייצג נפרד שייצגו בבית המשפט. בנסיבות אלה, שבהן האינטרסים של הילד אינם מזוהים עם האינטרסים של הוריו, יש להכיר בכך שהילד הוא בעל דין דרוש ונפרד מיתר הצדדים ועל כן יש לראות בו צד נפרד בדיון.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת מנחם בן-ששון ושלי יחימוביץ' (פ/2077/17) ועל ידי חברי הכנסת נאדיה חילו ודב חנין (פ/2647/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' באייר התשס"ט – 4.5.09