הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
יורי שטרן
סופה לנדבר
ליה שמטוב
רוברט אילטוב
יצחק אהרונוביץ
מרינה סולודקין
קולט אביטל
יורם מרציאנו
זהבה גלאון
דב חנין
אבשלום וילן
טלב אלסאנע
חיים אורון
פ/1391/17
הצעת חוק לתיקון סדרי מנהל (החלטות והנמקות) (תיקון - החלטות לפי חוק הכניסה לישראל), התשס"ו-2006
תיקון סעיף 9
1.
בחוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-19581, בסעיף 9, סעיף קטן (ב) – בטל.
דברי - הסבר
החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1985 קובע את חובתו של עובד ציבור להחליט בבקשות שהוגשו לו בכתב, ולהשיב לפונה בכתב, ככלל, בתוך ארבעים וחמישה ימים. כן קובע החוק את חובתו של עובד הציבור לנמק את החלטתו בכתב, אם החליט לסרב לבקשה. עם זאת, סעיף 9(ב) לחוק הוציא מגדר חובות אלו את "החלטות שר הפנים או מי שהועברו אליו סמכויותיו לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, למעט החלטה על ביטול רשיון ישיבה של מי ששוהה בישראל כדין".
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, העניק סמכויות רחבות מאוד לשר הפנים בעניין מתן אשרות כניסה ורשיונות ישיבה בישראל ובעניין הרחקה מישראל. סמכויות אלו נתונות בפועל בידי פקידי משרד הפנים. העיסוק בעניין הסדרת מעמדם של מהגרים בישראל, מחד, והרחקתם של מהגרים ללא היתר, מאידך, תופס בשנים האחרונות נפח אדיר מפעילות משרד הפנים. הפעילות האינטנסיבית מלווה בהפרות בוטות של זכויות אדם ואזרח, והיא מקור למאות התדיינויות משפטיות מדי שנה. בחלק ניכר מן העניינים פקידי משרד הפנים אינם משיבים לפונים בבקשות, או משיבים לאחר תקופה ארוכה. במקרים בהם ניתנות תשובות, מדובר לא פעם בתשובות בלתי מנומקות ובלתי מספקות או בתשובות בעל פה.
שיקול הדעת המסור למשרד הפנים אינו יכול לשמש מקור להפקרות ולשרירות. תשובות יש לתת בכתב לאחר פרק זמן סביר. אם הבקשה סורבה – יש לנמק את הסירוב בכתב. חובת ההנמקה תורמת למערכת יחסים ראויה בין הרשות המינהלית לבין האזרח, ומקהה את התחושה של שרירות שלטונית, הנוצרת שעה שלפונה אין מושג על בסיס אלה נתונים התקבלה ההחלטה הגורלית בעניינו. ההנמקה מאפשרת לפונה אל הרשות לשקול את היסוד והטעם להחלטה ולהעמידה, אם רצונו בכך, לביקורת שיפוטית (יצחק זמיר הסמכות המינהלית (תשנ"ו) ב' 897- 898).
חשוב להדגיש, כי אין בקביעת חובת מתן מענה וחובת הנמקה על ידי משרד הפנים כדי לפגוע בביטחון המדינה. סעיף 3א(2) לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958 קובע מפורשות, כי עובד ציבור יהיה פטור מחובת ההנמקה "כשבטחון המדינה או יחסי-חוץ שלה מחייבים שלא לגלות נימוקי ההחלטה". זאת ועוד, סעיף 3א(5) לחוק קובע, כי עובד ציבור יהא פטור מהנמקה "כשיש בגילוי הנימוקים, לדעת עובד הציבור, משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין". עקרונות אלה, החלים על כל גופי המינהל הציבורי, יחולו, כמובן, גם על משרד הפנים.
לפיכך, מוצע לבטל את הפטור שניתן למשרד הפנים בעניין מתן מענה מנומק לבקשות שהוגשו על פי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/3198).
-----------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בתמוז התשס"ו – 19.7.06