הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב
פ/821/17
הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי
בתאי רבייה) (תיקון - ביטול הגבלת תוקף), התשס"ו-2006
תיקון סעיף 3
1.
בחוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), התשנ"ט-19991 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 3, המילים "במשך תקופת תוקפו של חוק זה" - יימחקו.
ביטול סעיף 8
2.
סעיף 8 לחוק העיקרי - בטל.
דברי - הסבר
חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), התשנ"ט-1999, קובע באופן זמני, למשך חמש שנים בלבד, איסור על שימוש בטכנולוגיית השיבוט על מנת ליצור אדם שלם, תוך השארת אפשרות לשימוש בטכנולוגית השיבוט לשם מחקר רפואי. זאת, לאחר שתוקפה של הוראת השעה הקודמת, שעמדה בתוקף חמש שנים, פג.
חקיקתה של הוראת השעה לראשונה, נעשתה על רקע הניסוי המפורסם מ- 1996, שתוצאתו הייתה שיבוטה של הכבשה דולי, בטכנולוגיה של שיבוט, לאחר מאות ניסיונות נפל שהסתיימו במוות.
המחוקק, על רקע ההתרחשויות המדעיות בנושא, בא לקבוע כי שיבוט איננו דרך ראויה להביא ילדים לעולם, בעיקר בשל היותה של טכניקה זו מסוכנת ולאור העובדה שמרבית הסיכויים שהיא תיכשל וכן לאור העובדה שהשלכות השימוש בה עדיין אינן ידועות.
קיומו של האיסור הזמני כהוראת שעה למשך חמש שנים, נעשה על רקע הרצון בקיומו של דיון ציבורי בהתפתחויות המדעיות במהלך שנים אלו, ולמטרה זו בלבד.
חברי הכנסת החברים בוועדת המדע, אשר תמכו רובם ככולם בהצעת החוק, הביעו את חרדתם מפני האפשרות הזו, של התערבות במעשה הבריאה, בצורה מרחיקת לכת.
כך סברו גם חברי הכנסת שדנו בחידושו של החוק, שתוקפו, כאמור, פג בחודש דצמבר 2003.
החלתו של הסדר זמני (מורטוריום) נעשתה על סמך הניסיון האמריקאי, אלא שאלה אינם עוד פני הדברים גם בארה"ב. המצב הקיים בארה"ב כיום הוא שהמורטוריום בוטל ובמרבית המדינות קיימים איסורי קבע על שיבוט למטרות רביית בני אדם. כמו כן, מדינות העולם המתוקנות, רובן ככולן, אוסרות באופן קבוע וחד משמעי על שיבוט בני אדם.
מהלך רגיל וראוי של חקיקה מחייב קיומו של חוק קבוע.
במקרים מסוימים, כאשר מבקש המחוקק לבחון כיצד משפיע מעבר הזמן על סוגייה, הוא קובע זמן מוגבל מתוך מטרה להביא קביעה מוגמרת בסוף התקופה שנקבעה.
כוונת המחוקק, כפי שעולה מדיוני הכנסת היתה, באופן ברור, למצות את הדיון הציבורי בחמשת השנים הללו.
לאור העובדה כי אין חולק כיום, ששיבוט אדם למטרות רבייה הינו אסור, גם אליבא דוועדת הלסינקי, האמונה על ביצוע החוק, אין כל סיבה שהמחוקק לא יבצע את חובתו ויקבע את הדבר בחוק רגיל, תוך השארת מנגנון שיאפשר דיון פתוח ועקבי בשינויים- על מנת להביא לשינוי חקיקה בכל הקשור למחקר הרפואי, באם יהיה צורך בכך.
וזאת יש להדגיש כי קביעתו של המחוקק בנושא השיבוט כהוראת שעה, משמעותה, מיניה וביה, שהמחוקק הישראלי לא קבע את דעתו לעניין שיבוט בני אדם וכי הוא משאיר פתח לקביעות אחרות בנושא.
חוק האוסר על שימוש בטכנולוגיית השיבוט לשם יצירת בני-אדם, היינו, למטרות רבייה, מחוייב שיהיה בחוק רגיל וקבוע וכי על הכנסת לבטא מסר ברור וחד משמעי לציבור ולקהילייה המדעית, כי שיבוט אדם למטרות רבייה אסור משיקולי מוסר, אתיקה ומחשש לתוצאות חברתיות ורפואיות הרות אסון לאנושות, לדורנו ולדורות הבאים.
עוד יודגש כי האיסור בחוק רגיל וקבוע איננו סותר שימוש בטכנולוגיות כאמור למטרות מחקר רפואי. המחקר הרפואי, כפי שהיה קבוע בחוק שהיה בתוקף עד ינואר 2004, מוגן במנגנונים מיוחדים שהיו בחוק ואשר שוכללו בחוק שהתקבל בינואר 2004.
יתרה מכך, לא הובאו כל תימוכין לטענה כי הפיכתו של האיסור על שיבוט אדם לקבוע, תוך שמירת החופש המחקרי, יפגע במחקר המדעי.
בפתח המאה ה-21, כאשר לקחי המאה ה-20 מאחורינו, מוטל עלינו לקדם את הבאות בכל הנוגע לפיתוח המדעי ולקבוע את גדרי המותר והאסור על מנת שלא לפגוע באושיות קיומנו וקיומם של הדורות הבאים אחרינו בעולם.
לפיכך המליץ גם נציב הדורות הבאים בפני חברי הכנסת, להסתייג מקביעתו של החוק המובא להצבעה כחוק זמני ולתמוך בהסתייגות ההופכת את האיסור על שיבוט אדם- לאיסור קבוע.
*הצעת חוק זו מוגשת בהמלצתו של נציב הדורות הבאים לכנסת
הצעת חוק זהה הוגשה בכנסת השש-עשרה על-ידי חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך (פ/3363).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בתמוז התשס"ו – 3.7.06