הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב
פ/1565/17
הצעת חוק בודקי פוליגרף (רישוי ופיקוח), התשס"ו-2006
פרק א': פרשנות
הגדרות
1.
בחוק זה -
"בדיקת פוליגרף" – בדיקה באמצעות מכשיר פוליגרף, המיועדת להעריך את מהימנות תשובותיו ואמרותיו של הנבדק, או לגלות מידע או הימצאות מידע אצל הנבדק, וזאת בהסתמך על תגובותיו הפסיכו-פיזיולוגיות במהלך הבדיקה, כפי שהן נרשמות באמצעות מכשיר הפוליגרף;
"בודק פוליגרף" – כל אדם, תאגיד או ישות, העושה שימוש במכשיר פוליגרף למטרת בדיקת פוליגרף;
"האיגוד" – איגוד בודקי הפוליגרף;
"מכשיר פוליגרף" – מכשיר בעל שלושה ערוצים או יותר, המשמש למדידה ולרישום סימולטניים ורציפים של תגובות של גוף האדם, וביניהן שינויים קרדיו-ואסקולאריים, פעילות מערכת הנשימה ומוליכות החשמלית של העור או כל מכשיר אחר אשר השר, לאחר התייעצות עם הועדה, קבע כי הינו מכשיר פוליגרף;
"נבדק" – אדם שעובר בדיקת פוליגרף;
"השר" – שר המשפטים.
פרק ב': ועדת הרישוי ומנגנון ערר
ועדת הרישוי
2.
(א)
שר המשפטים ימנה ועדת רישוי למתן רשיון לבדיקת פוליגרף (להלן - הועדה).
בוועדת הרישוי יהיו שבעה חברים, וזה הרכבה –
(ב)
(1)
שופט או שופט בדימוס, והוא יהיה יושב-ראש הועדה;
(2)
נציג משרד המשפטים;
(3)
איש אקדמיה מתחום מדעי ההתנהגות;
(4)
נציג שירות הביטחון הכללי;
(5)
נציג משטרת ישראל;
(6)
אדם שעיסוקו עריכת בדיקות פוליגרף בעסק פרטי;
(7)
נציג ציבור.
(ג)
חבר הועדה כאמור בסעיף 2(ב)(6) דלעיל (להלן – נציג המגזר הפרטי) יהיה מי שהוצע לשם כך על ידי הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של בודקי הפוליגרף. בהעדר נציג כאמור, ימונה נציג אחר מהמגזר הפרטי.
(ד)
תקופת כהונתה של הוועדה תהיה שנתיים. שר המשפטים יוכל להאריך תקופה זו לתקופה זהה נוספת. סך כל תקופת כהונתה של הועדה לא תעלה על ארבע שנים.
סמכויות הועדה
3.
(א)
לוועדה נתון שיקול הדעת בכל הקשור למתן רשיון לבודק פוליגרף. בכלל זה תנהל הועדה את ההליכים הקודמים למתן הרשיון, לרבות האפשרות להגיש התנגדות לבקשה למתן רשיון וההסדרים הקשורים לקורסים לבדיקת פוליגרף, להתמחות ולבחינות, והכל לפי התקנות שיקבע השר.
(ב)
ההליכים הקודמים למתן רשיון יוסדרו באמצעות תקנות שיתקין השר לעניין זה. לצורך התקנת התקנות יוועץ השר באיגוד.
ערר
4.
(א)
ערר על החלטות הועדה יוגש לבית משפט השלום.
פרק ג': חובת רישוי ותנאים למתן רשיון
חובת רישוי ואיסור התעסקות
5.
(א)
לא יבצע אדם בדיקת פוליגרף, אלא אם קיבל רשיון לכך מאת הועדה.
(ב)
הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על בדיקת פוליגרף למטרות מחקר, רכישת מקצוע, אבחון או טיפול רפואיים, אולם בדיקות אלה יבוצעו תחת פיקוחו של בודק פוליגרף בעל רשיון.
תנאים למתן רשיון
6.
(א)
כל אדם רשאי להגיש לוועדה בקשה לקבלת רשיון כבודק פוליגרף.
(ב)
הועדה לא תעניק רשיון לבצע לבדיקות פוליגרף אלא אם מצאה כי נתמלאו במבקש הרשיון התנאים הבאים –
(1)
הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל או שהוא תושב קבע בישראל שאינו אזרח ישראלי;
(2)
מלאו לו 23 שנים;
(3)
הוא בעל תואר בוגר מאת מוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה, לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-
19581;
(4)
הוא סיים בהצלחה לימודי קורס לבדיקת פוליגרף, שהוכר על ידי השר לצורך חוק זה;
(5)
הוא עמד בדרישות ההתמחות ובבחינות ההתמחות בהתאם לדרישות הועדה.
(6)
לדעת הועדה אין מניעה – מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש – להענקת הרשיון.
(ג)
במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו, רשאית הועדה לוותר על התנאים האמורים בפסקאות (3) עד (6) בסעיף קטן (ב), כולם או מקצתם.
תוקף הרשיון
7.
תוקפו של רשיון לפי חוק זה הוא שנתיים, והוא יחודש מדי שנתיים עם תשלום אגרה שנתית על-פי שיעורה בתקנות שיתקין השר, אלא אם מצאה הועדה שלא נתקיים עוד תנאי למתן הרשיון.
פרק ד': תאגיד בודקי פוליגרף
תאגיד של בודקי פוליגרף
8.
(א)
תאגיד לא יהיה כשר לפתוח משרד לעריכת בדיקות פוליגרף או סניף של משרד כזה או לנהל בדיקות פוליגרף, אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.
(ב)
לא יינתן רשיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם נתמלאו התנאים הבאים -
(1)
התאגיד רשום בישראל כדין ואין כל הגבלה על ערבות חבריו;
(2)
כל חבריו ומנהליו הם בודקי פוליגרף מורשים;
(3)
מטרתו, כפי שפורטה בתזכיר ההתאגדות, היא עיסוק בבדיקות פוליגרף ובפעולות נלוות הדרושות לשם כך.
חתימה מוסמכת
9.
כל מסמך היוצא מתאגיד בודקי פוליגרף, הנוגע להיבטים המקצועיים של בדיקת פוליגרף, ייחתם על ידי בודק פוליגרף בלבד.
פרק ה' : הוראות שונות
תחילה
10.
תחילת חוק זה ביום בו יותקנו על ידי השר תקנות בעניין בקשה לרשיון, קורסים, התמחות, בחינות, ייחוד פעולות ואגרות, או בחלוף שישה חודשים מיום קבלתו של חוק זה, לפי המוקדם.
הוראות מעבר
11.
(א)
בודקי הפוליגרף החברים באיגוד יחשבו כמי שקיבלו רשיון אשר תחילת תוקפו ממועד תחילתו של החוק.
(ב)
במהלך התקופה שבין קבלתו של חוק זה לבין תחילת תוקפו, תינתן האפשרות למי שעוסק בפועל בבדיקות פוליגרף, אך איננו חבר האיגוד, לעבור השלמה מקצועית ולהיבחן בבחינות הסמכה במתכונת ובנוסח שיקבע האיגוד. עמד בודק כאמור בהצלחה בבחינות ייחשב כמי שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן (א) לעיל.
(ג)
האיגוד יערוך את ההשלמה המקצועית במתכונת אשר תיקבע על ידו.
ביצוע ותקנות
12.
השר ממונה על ביצוע חוק זה ורשאי להתקין תקנות לביצועו.
דברי-הסבר
השימוש במדידות פסיכו-פיזיולוגיות במטרה לאבחן אמירת אמת או שקר של אדם נפוץ כיום בעולם המודרני. המכשיר באמצעותו מתבצעות ונרשמות המדידות במספר ערוצים פיזיולוגיים במקביל הינו הפוליגרף, שזכה בצבור לכינוי "מכונת אמת" או "גלאי שקר". חרף הדימוי המכני של כינויים אלה, הגורם האנושי, קרי בודק הפוליגרף, הוא המרכיב העיקרי האחראי לקבלת אבחונים נכונים או מוטעים באמצעות כלי זה. מכאן נובעת חיוניות חקיקתו של חוק שיסדיר את רישוי הבודקים והפיקוח עליהם. בשולי הדברים יצוין, כי אין הצעת החוק מתייחסת כלל לקבילות ממצאי הפוליגרף.
משנות ה-50, עת הוכנס מכשיר הפוליגרף לשימוש בישראל, ועד היום, עבר השימוש בו כברת דרך ארוכה – ממצב של עריכת בדיקות בודדות בתחום הביטחוני ובמקרים מיוחדים, הפך מכשיר הפוליגרף למכשיר המשמש באופן יומיומי רשויות וגופים שונים: את רשויות הביטחון לצורך בדיקות הסינון והקבלה לעבודות מסווגות וכחלק מהמארג למניעת פיגועים ולחשיפת פעילות עוינת אחרת; את משטרת ישראל והמשטרה הצבאית הנעזרות במכשיר באופן שוטף בתחום הפלילי לקידום החקירות ולאיסוף מידע מודיעיני פלילי; את בתי המשפט האזרחיים לבירור מחלוקות בין הצדדים; וכן גורמים פרטיים שונים.
השימוש הנפוץ שנעשה בפוליגרף בישראל מעמיד את ישראל במקום הראשון בעולם בהתחשב במספר הבדיקות ביחס לגודל האוכלוסייה. על אף העובדה כי במהלך השנים נקבעו הלכות משפטיות שונות בנוגע לשימוש בתוצאות בדיקות הפוליגרף, ועל אף השכיחות הגבוהה של השימוש בפוליגרף ותמימות הדעים בקרב יודעי דבר, כי הגורם המכריע בהשגת אבחונים נכונים או מוטעים הוא הגורם האנושי, טרם נחקק בישראל חוק שמטרתו רישוי בודקי פוליגרף. חקיקה כזו תבטיח קיום רמה מקצועית ואתית נאותה, תוך פיקוח הולם על העיסוק, לשם הגנה על הציבור.
כבר בשנת 1979 מונתה על-ידי שר המשפטים ועדה ברשות יצחק כהן, שופט בית המשפט העליון (כתוארו דאז), על מנת לדון בהיבטים השונים של הפוליגרף. במסקנותיה משנת 1981, המליצה הוועדה "שאין להשאיר את בדיקת הפוליגרף כמקצוע פרוץ, שכל מי שרוצה עוסק בו, אלא יש צורך בחקיקת חוק בדבר רישוי בודקי הפוליגרף". כנספח לדו"ח הכינה הוועדה טיוטה להצעת חוק רישוי.
לדעה זו הצטרפה ועדת בדיקה לעניין הפוליגרף שהוקמה בכנסת בשנת 1999 בראשות חבר הכנסת מיכאל איתן ואשר כללה חברי הכנסת ממרבית הקשת הפוליטית. הוועדה המליצה להטיל חובת רישוי ופיקוח על העוסקים בפוליגרף והכינה טיוטת הצעת חוק בנדון.
לאחרונה התגבר הצורך לרישוי בודקי פוליגרף עקב חדירת מספר רב של בודקים בעלי רקע בלתי מספק, הכשרה לקויה והעדר כל התמחות. הנזק שנגרם לציבור מפעילותם של בודקים חסרי כישורים הולמים וללא פיקוח על איכות עבודתם הוא לעיתים בלתי הפיך. לנוכח האמור נראה שהצורך להגן על הציבור מפני הפגיעות שנגרמות לו עקב פעילות בלתי מוסדרת זו של בודקי הפוליגרף, מצריך איזון הולם כנגד הצורך להגן על חופש העיסוק. הצעת החוק הזו מאזנת בין שני האינטרסים באמצעות הסדר חקיקתי הולם, שנועד לתכלית ראויה ואשר אינו פוגע בחופש העיסוק במידה העולה על הנדרש, וזאת בהתאם לסעיף 4 לחוק יסוד חופש העיסוק. בהקשר זה יצוין, כי בשנים האחרונות נערכו איזונים ברוח זו במסגרת תחומי עיסוק שונים, למשל בכל הנוגע למתווכים ולמנהלי תיקי השקעות.
פרק א' – פרשנות:
הגדרתו של "בודק פוליגרף" היא הגדרה מרחיבה, הכוללת גם אדם שלא קיבל רשיון, על מנת להכפיפו לכללי התנהגות אשר יוסדרו במסגרת חקיקת המשנה ויחייבו כל מי שעוסק בפועל בבדיקות פוליגרף, וזאת בנוסף לסנקציה הפלילית הכרוכה בעבודה ללא רשיון של בודק פוליגרף.
פרק ב' – ועדת הרישוי ומנגנון ערר:
ועדת הרישוי האחראית על מתן הרשיונות לבודקי הפוליגרף תהיה ועדה בת שבעה חברים שתחומי עיסוקם שונים ומגוונים, וזאת על מנת שחבריה ייצגו את האינטרסים השונים הקשורים לתחום בדיקות הפוליגרף ועל מנת שהועדה תהיה נקייה משיקולים זרים או ממניעים התואמים את האינטרסים של מגזר כזה או אחר הנוגע לתחום. תקופת כהונתה של הועדה ותקופת ההארכה קבועות בחוק על מנת להימנע ממצב בו מכהנים חברי הועדה תקופות ארוכות ללא ביקורת של ממש. להשלמת הפיקוח על הועדה נקבע מנגנון ערר על החלטותיה של הועדה.
פרק ג' - חובת רישוי ותנאים למתן רשיון:
ביצוע בדיקת פוליגרף מותנה בקבלת רשיון מהוועדה. בכל הנוגע לביצוע בדיקות פוליגרף למטרות מחקר, רכישת מקצוע, אבחון או טיפול רפואיים, הרי שפעולות אלה נכללות במסגרת החוק, ואין לגביהן פטור מלא, כי אם הסדר חלופי של ביצוע הבדיקות תחת פיקוחו של מי שהוא בעל רשיון כבודק פוליגרף.
פרק ה' - הוראות שונות:
ככלל, תחילתו של חוק זה היא עם התקנת תקנות לעניין קורסים, התמחות, בחינות, ייחוד פעולות ואגרות, הדרושות לשם הפעלתו של החוק. על מנת לקצוב פרק זמן מוגדר להתקנת התקנות נקבע, כי במידה והתקנות לא יותקנו בחלוף שישה חודשים מיום קבלתו של החוק, הרי שהחוק יכנס לתוקפו בכל מקרה במועד זה, וזאת על מנת ליצור הכרח מכורח המציאות המחייב את התקנת התקנות לשם הפעלתו של החוק.
בודקי הפוליגרף החברים באיגוד עברו את המסלול הנדרש לצורך הכשרתם כבודקי פוליגרף והוכשרו ככאלה, ועל כן הם ייחשבו כמי שקיבלו רשיון אשר תחילת תוקפו היא ממועד תחילתו של החוק. באשר לבודקים אשר אינם חברים באיגוד, הרי שעל מנת שלא לפגוע פגיעה העולה על הנדרש בחופש העיסוק שלהם ובהתחשב בעובדה כי הם עוסקים כבודקי פוליגרף בפועל בעת כניסתו לתוקף של החוק, ניתנת להם ההזדמנות לעבור השלמה מקצועית ובחינות, אשר עמידה בהן תהפוך אותם לבודקי פוליגרף מורשים לכל דבר ועניין.
הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת השלוש-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל איתן וקבוצת חברי הכנסת (תקמ"א).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת הארבע-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים דיין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1257) ועל ידי חבר הכנסת גדעון עזרא וקבוצת חברי הכנסת (פ/2673).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת גדעון עזרא ( פ/2070, פ/655).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת אהוד יתום ומיכאל איתן (פ/2055) ועל ידי חבר הכנסת שאול יהלום (פ/3187).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת אהוד רצאבי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2054) ועל ידי חברי הכנסת אהוד יתום ואהוד רצאבי (פ/2056).
------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד בתשרי התשס"ו - 16.10.06