הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת יצחק גלנטי
אסתרינה טרטמן
יצחק אהרונוביץ
גלעד ארדן
אלחנן גלזר
יצחק זיו
נאדיה חילו
שלי יחימוביץ
אביגדור יצחקי
משה כחלון
גאלב מג'אדלה
שרה מרום שלו
משה שרוני
פ/1515/17
הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (ניהול מסגרות אשראי), התשס"ו-2006
תיקון סעיף 5
1.
בפקודת הבנקאות, 19411 (להלן – הפקודה), בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (ג1) יבוא:
"(ג1א)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג1), הוראות ניהול בנקאי תקין, שעניינן שירות ללקוח פרטי או ניהול חשבון לקוח פרטי, לרבות ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב של לקוח כאמור, יכללו, בין היתר, הוראות בדבר –
(1)
איסור על תאגיד בנקאי לדחות ללקוח חיובים החורגים מעבר למסגרת האשראי שנקבעה לו, ללא התראה, אם הלקוח כאמור עומד באחד התנאים הבאים:
(א)
ללקוח הכנסות התואמות את מסגרת האשראי שנקבעה לו, אף אם אינן מופקדות במועד קבוע;
(ב)
סכום החריגה הכוללת ממסגרת האשראי אינו עולה על 20% מסך מסגרת האשראי שנקבעה ללקוחות;
(ג)
החיוב המהווה חריגה ממסגרת האשראי הינו תשלום לחברת החשמל כמשמעותה בחוק משק החשמל, התשנ"ו-19962, לספק מים כמשמעותו בחוק המים, התשי"ט-19593, או לכל ספק שירות חיוני אחר כפי שקבע השר;
(2)
התנהלות תאגיד בנקאי במקרה של חריגה של לקוח ממסגרת האשראי, ובכלל זה –
(א)
יצירת קשר של התאגיד הבנקאי עם הלקוח בכל דרך העומדת לרשותו, ביום היווצרות החריגה ממסגרת האשראי, על מנת להודיע לו על החריגה ממסגרת האשראי כאמור, ודרישה ממנו להסדירה בתוך שבוע;
(ב)
הקפאה של דחיית החיוב, כתוצאה מחריגה של הלקוח ממסגרת האשראי, לשבוע; במהלך השבוע כאמור יוכל הלקוח לנהל את חשבונו באורח רגיל;
(3)
מסגרת אשראי זמנית נוספת והוראות בדבר הסדרת החריגה ממסגרת האשראי או אי-הסדרתה, הכל כפי שקבע השר בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
בסעיף זה, "לקוח פרטי" – לקוח שנזקק לשירותי בנקאות במסגרת משק בית, עסק קטן או עסק בינוני.".
תקנות ראשונות
2.
תקנות ראשונות לפי חוק זה יותקנו בתוך חודשיים מיום פרסומו של חוק זה.
דברי - הסבר
הרפורמה בניהול מסגרות אשראי בבנקים, אשר נכנסה לתוקף ב-1.7.2006 (תקנה 325 של בנק ישראל), יצרה מצב בו הבנקים דוחים אוטומטית חיובים מעבר למסגרות האשראי שנקבעו ללקוחות, וזאת מבלי להודיע להם מראש על כך.
מצב זה מעמיד אחוז ניכר מהציבור, החי ממילא תחת עול משיכת היתר, מול שוקת כספית שבורה, היוצרת נזקים רבים להתנהלותו הפיננסית, כגון פגיעה במסגרות אשראי חוץ-בנקאיות.
המצב חמור במיוחד בקרב עצמאים שאינם בעלי הכנסה קבועה, אשר זקוקים למסגרות אשראי גמישות יותר בהיותם תלויים בחסדי לקוחות וספקים שישלמו בזמן ובמועד שהוסכם עליו.
המשמעות היא שכל חריגה ממסגרת האשראי, גם אם היא קטנה יחסית, לא מכובדת על ידי הבנקים, ובנוסף אין בידי הלקוחות כלים להתמודדות מיידית עם הבעיה בהיעדר אזהרה מהבנק על כך, בניגוד לעבר בו נהגו הבנקים להתקשר ולבקש את הסדרת החריגות ממסגרת האשראי.
הצעת החוק באה להסדיר מצב מעוות זה, תוך שהוא מגדיר את הסייגים לדחיית חיובים אוטומטית, בכל הנוגע לאופי התנהלותו הכספית של הלקוח, גובה החריגות וסוג ההוצאות שבגינן נוצרו החריגות, ומחייב את הבנקים ליצור קשר עם הלקוח מייד עם הופעת החריגה ולהתריע בפניו על כוונת הבנק לדחות את החיוב אם לא יסדיר הכיסוי עבורו.
הצעת החוק נועדה לתת הן בידי הלקוחות והן בידי הבנקים כלים להתמודדות עם התופעה, תוך שמירה על הניהול התקין של מסגרות האשראי, ומזעור הנזקים הנגרמים מדחיות חיוב אוטומטיות ללא אזהרת הלקוחות.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בתמוז התשס"ו – 19.7.06